פרשת מקץ - כיצד רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ - כיצד רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מגיעים למצרים לשבור אוכל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף נכנסים דרך שערי מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה זו אנחנו נחשפים לירידת  אחי יוסף למצרים בציווי אביהם –משום הרעב ששרר  בארץ. כפי הכתוב: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ.   וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.   וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם.   וְאֶת-בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו:  כִּי אָמַר, פֶּן – יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן.   וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:  כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה........  [בראשית  מ"ב, א'- ח']

השאלות הן:

א]  מה ראה יעקב בזמן הרעב  בארץ וכיצד נכנסו בניו למצרים ?

ב] מה הקשר בין הפרשה לנסי חנוכה ?

תשובות.

ראייתו  של יעקב  בזמן הרעב וירידת בניו למצרים..

נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאו " 

רש"י שואל: איך ראה יעקב שיש  שֶׁבֶר במצרים והלוא לא היה יכול לראות בעיניו , אלא רק לשמוע?

כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" [להלן: [מ"ב, ב'] אם כן מדוע  נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב?

תשובת רש"י: הכתוב מרמז שיעקב ראה באספקלריא - ברוח הקודש שעדיין יש לו  שֶׁבֶר = תקווה במצרים [המילה שבר- שפירושה:  מזון לקנות]מנוקדת: "שֶׁבֶר"- שפירושה תקווה.] הוא אומנם לא ראה ברוח הקודש ממש  שהשֶׁבֶר הזה הוא  בנו יוסף - אלא ראה שיש לו תקווה בלי לדעת מהי?

רבינו בחיי מסביר: אין זה ראיית עין, אלא ראיית הלב. לכן אמר: "שמעתי" ולא אמר: "הנה ראיתי"

רש"ר  מבאר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב": כנראה שיעקב הבין יותר את המצב מאשר בניו, הוא שמע כי יש שֶׁבֶר במצרים - שימכרו רק לבודדים בכמויות קטנות, והבנים לא האמינו לשמועה זו, והיו  מתבוננים איש  באחיו בצפייה - שאחד האחים  ייטול על עצמו  את הנסיעה עבור כולם. אך יעקב האמין לשמועה כי המצב קשה וילך ויחמיר, לכן אמר להם: "לָמָּה תִּתְרָאוּ" מדוע אתם מביטים זה בזה  אתם חייבים כולכם לרדת למצרים.

יעקב  אומר לבניו: "....הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. " 

רש"י מבאר: יעקב נקט בלשון:" רְדו" ולא אמר להם: "לכו" המילה: "רדו" :היא - בגימטרייה: רמז למאתיים ועשר השנים שהשתעבדו בני ישראל במצרים.

על כך  מוסיפים חכמים אחרונים: יעקב השתמש בכוונה במילה: "רדו" רוצה כאן לרמוז: כי ברגע שיוצאים את גבולות הארץ – זו בבחינת ירידה גם לצאצאי יעקב, היות ואין לחפש אחר רווחה כלכלית ושפע חומרי המצוי בגולה - בשעה שאפשר לחיות  באופן צנוע מבחינה חומרית בארצנו הקדושה.

חז"ל  כבר אמרו: "מוטב ללון  במדבריות – של ארץ ישראל [מקומות  שוממים  בתוך גבולות הארץ ולא ללון  בפלטריות [בארמונות – מפוארים של חוץ לארץ" [בראשית רבה, ל"ט, י].

נאמר על אחי יוסף וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים: 

רש"י מסביר: בני יעקב היו מטמינים עצמם - מסתירים עצמם בין ההמון שבאו לקנות אוכל כדי שלא  יהיו ניכרים,  מהטעם שלא יזהו אותם שהם אחים ההולכים יחדיו ,לפי שיעקב ציווה אותם שלא יופיעו ויכנסו כל האחים בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתח אחר כדי שלא תשלוט בהם עין רעה - העלולה להזיק להם אם יבחינו בהם שהם אחים - מאחר שכולם  נאים וכולם גיבורים.

נס חנוכה – יציאה מאפלה לאורה-

בדרך כלל פרשת מקץ נקראת בשבת חנוכה וחז"ל מצאו קשר בין תוכן הפרשה לבין חג חנוכה ולמאורעות היסטוריים  הקשורים לחנוכה.

הפרשה מתחילה  במילים: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים" [להלן : מ"א, א']

על פי חז"ל: המילה: "וַיְהִי" - היא לשון צער הקורא את הפרשה מראשיתה עד סופה - מבחין שהפרשה מתחילה ,במצב שאינו שמח כלל, יעקב  מתגעגע ליוסף בנו , יוסף עצמו  יושב בבית האסורים וסובל מאד.

גם האחים שרויים בעצבות - מפני צערו של אביהם יעקב הזקן, אך סופה של הפרשה מתאר שינוי לטובה - יוסף יוצא מהכלא, פותר את חלומות פרעה באופן נפלא. יוסף מסב עם אחיו במשתה מפואר ובו מחלק לכל אחד מהם תשורות נאות, והמילים  המופיעות בסוף הפרשה: "וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם".[להלן: מ"ד,- י"ז]פסוק זה רומז לבאות.

האירועים האלה מזכירים לנו  את הנסים שה' חולל למכבים. הכול החל עם גזרות קשות – מהיוונים במטרה להשכיח מהם  את התורה.

אך בהמשך מרד החשמונאים זוכה לניצחון  כנגד האויבים והם שבים לחיות בעצמאות בארצם.

ניתן גם למצוא קשר בין  חלומות  פרעה המופיעות בתחילת הפרשה: בחלום הראשון : הפרות הרזות אכלו את שבע הפרות  יפות המראה .

בחלום השני: השיבולים הדקות בלעו את שבע השיבולים הבריאות והמלאות"

בדומה לכך אירע לעם ישראל בימי  מתתיהו החשמונאי ובניו כשנמסרו בחסדי ה' "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".

"קץ" רומז על סוף ואחרית - ורומז גם על תקופה חדשה בתום תקופה שחלפה.

מעניין מה  גרם ליוסף להצליח בשליטתו  על כלכלת מצרים?

להלן כמה סיבות:

א] יוסף היה צדיק וישר,

כמו שנאמר:" אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר  --    אֲשֶׁר-שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ;

וְלֹא-פָנָה אֶל-רְהָבִים,    וְשָׂטֵי כָזָב", [תהלים מ' ה']

זהו יוסף למרות שטעה ובטח בשר המשקים שיספר עליו לפרעה – על יכולתו לפתור חלומות, על כך נענש וישב בכלא שנתיים נוספות.

אצל אדם רגיל הנמצא בסכנה מחויב לעשות השתדלות כדי להינצל, אלא שאצל יוסף שאמר לשר המשקים: "זכרתני והזכרתני" היות והיה  במדרגה רוחנית גבוהה מאד, זה נחשב  לפגם.

ב] כל מה שפעל יוסף לא היה למענו ,

על פי המדרש: לא היה יוסף  טועם מהמזון - טרם קיבל האחרון הסועדים את מנתו באותו יום.

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן לראות כיצד בסייעתא דשמיא -  מופיעים נסים  גדולים בפרשתנו – בדומה למאורעות  של עם ישראל  בעבר בתקופת החשמונאים - אך ניתן לראות  איך התוכנית  האלוקית שזורה  בפרשת מקץ:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".[בראשית ט"ו, י"ג]

גם שם הפרשה רומז על  הנאמר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב כ"ח ,ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב- היבט על שיטת החינוך בבית יעקב./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב - היבט על שיטת החינוך בבית יעקב.

 מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו פותחת בתולדותיו של יעקב  כאשר סוף, סוף אחרי תקופה ארוכה בחרן- זוכה לשבת בארץ כנען כדברי הכתוב:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת -דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ". [בראשית ל"ו א'-ו']

השאלות הן:

א] במה היה ייחודו של יוסף- ומדוע לא היה אהוב על אחיו?

ג]  מהו ההיבט החינוכי על דרכי החינוך בבית יעקב?

תשובות.

יוסף – ייחודו וסיבת שנאת אחיו אליו.

נאמר:"וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם, וַיַּגֵּד לְאֶחָיו; וַיּוֹסִפוּ עוֹד, שְׂנֹא אֹתוֹ".

רש"י  מביא מדרש אגדה: נאמר:' אלה תולדות יעקב, יוסף'-לומר שעיקר תולדותיו של יעקב- הוא יוסף ומדוע הכתוב קושר את כל תולדות  יעקב ביוסף?  על כך -כמה סיבות:

א] כל עיקר-רצונו  של יעקב- שלא עבד אצל לבן, אלא במטרה לנישואין עם רחל וזאת כדי  להקים ממנה בן. ולכן נמצאו שאר התולדות בזכות יוסף.

ב] היה דומה יוסף לאביו מאד –כלומר- זיו איקונין-אור צורת פני יוסף ממש דומה לפני יעקב.

ג] כל מה שאירע ליעקב –אירע גם ליוסף. כמו שיעקב היה שנוא על עשיו- יוסף  היה שנוא על אחיו.

עשיו השתוקק להרוג את יעקב ואילו אחי יוסף, רצו להרוג את יוסף.....[ ועוד דברים משותפים המופיעים בבראשית- רבה].

רש"י מתייחס למילים :"וְהוּא נַעַר"-למרות שהכתוב מציין את גילו: "בֶּן- שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה ",יוסף היה עושה מעשה נערות מסלסל בשערו ומיפה ומקשט את עיניו- במטרה שיראה יפה.

יוסף היה רגיל  לשהות עם בני בלהה ובני זילפה.

הסיבה הייתה: מפני שאחי יוסף היו מבזים אחים אלו והיו ממעטים בכבודם היות והיו הם בני השפחות.

ויוסף מטעם זה - היה מתחבר אליהם ומקרב אותם אליו. נאמר:

"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה"-על כך אומר רש"י: כי יוסף לא המציא דברים מליבו על אחיו ,אלא כל מה שהיה נראה לו רע אצל אחיו בני לאה- היה מספר לאביו, כגון: שהם אוכלים אבר מן החי.[איסור אכילת בשר- כאשר הבהמה עדיין בחיים].

ועוד שבני לאה מזלזלים בבני השפחות וקוראים להם בשם: עבדים ועוד שהם חשודים על כך שעוברים על איסור עריות.

כנגד שלושת דברים אלה נענש יוסף: יוסף גם נמכר לעבד-כפי שכתוב: "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ;    לְעֶבֶד, נִמְכַּר יוֹסֵף".[תהלים ק"ה, י"ז]

כנגד דברי יוסף על אחיו שהם חשודים על העריות-  נענש   באמצעות אשת פוטיפר:

"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף; וַתֹּאמֶר, שִׁכְבָה עִמִּי". [להלן , ל"ט, ז]

ועל כך שחשד בהם שאוכלים אבר מן החי, נענש כדברי הכתוב:

"וַיִּקְחוּ, אֶת-כְּתֹנֶת יוֹסֵף; וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, וַיִּטְבְּלוּ אֶת-הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם".

[להלן ל"ז,ל"א]

גם אם דברי יוסף היו נכונים על אחיו ,בכל זאת ,היו אלה דברים רעים שיצאו מפי יוסף אל אביו.

הרשב"ם מסביר :מה היו הסיבות לשנאת אחי יוסף כלפיו.

א] יוסף לא רצה להתיידד אם האחים האלה שאיתם עבד במרעה הצאן.

ב] הוא הביא את דיבתם רעה  על האחים שאיתם עבד בשדה.

ג] אביו זיכה את יוסף ביחס מיוחד- שלא זכו לו יתר אחיו- בני לאה..

הרי הוא זכה לכותנת פסים.

על פי  דברי הכתוב: האחים הגבירו את שנאתם אל יוסף בעבור סיפור חלומותיו.

הגר"א [ הגאון רבנו אליהו מווילנא] אומר על:

"וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".  יש לבאר על פי מה שנאמר   במסכת ברכות [סד, א] "הנפטר מחברו אל יאמר לו: לך בשלום, אלא: לך לשלום, שהרי יתרו אמר למשה: לך לשלום - עלה והצליח, דוד שאמר לאבשלום: לך בשלום

[שמואל-ב, ט"ו, ט'] הלך ונתלה"  זהו שאמר הכתוב דהשבטים שהיו שונאים את יוסף". "וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם". 

היבט - על החינוך בבית יעקב.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מדגיש את השוני בין יוסף לשאר אחיו:

יוסף הוא נער שהתבגר ללא אם ,או אח, כל האחרים גדלו בתוך חברת אחים תחת כנפי אם והשפעתה ואהבתה-  מנגד יוסף היה בודד, אמו- רחל נפטרה  כשהיה עדיין צעיר- הוא לא הרגיש נח להיות בחברת אחיו בני לאה ולכן נמשך להיות בחברתם של בני השפחות.

לעומת בני השפחות - ליוסף היו תכונות של מנהיג  לעתיד.

הוא התחבר לבני השפחות- שאולי היו נכנעים לפניו ויתכן שהיו מחניפים אליו.

הייתה לו קצת גאווה ותחושת התנשאות.

מבחינה חינוכית אין מקום לניגודים כאלה בבית יהודי!

אלא מה שחשוב- רגש החובה, ההשתעבדות המשותפת להידבק באלוקים והעבודה הרוחנית הזאת בתוך המשפחה יש בה להשוות את כל הניגודים.

"וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו—"למרות החסרונות שהיו לו ,היו ליוסף תכונות לא של אישיות רגילה - וישראל [לא יעקב] ראה בו את בחיר בניו-

"כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ"; הוא ראה את עצמו "ממשיך את חייו "ביוסף", הוא ראה את היורש לכל קנייניו הרוחניים- וכותונת הפסים היוותה אות הצטיינות שבאה לייחד את יוסף  כפי שנבחר למען שליחות מיוחדת.

רש"ר מגיע למסקנה: כי יעקב טעה בכל התנהלות הדברים שלא נעשו בחכמה.

יעקב היה חייב לדחות את הדיבה הרעה שיוסף הוציא מפיו על בני  לאה.

גם כאשר מעניקים יחס מיוחד לאחד מבני המשפחה הדבר גורם לכך השפעות מזיקות.

דווקא שיוסף לא היה אהוב על אחיו והביא  עליהם תוכחות מרובות- דווקא הוא היה הבן שאותו העדיף אביהם.

הניגוד של אהבת האב אל יוסף  - גרמה לשנאת האחים.

התוצאה הייתה שהאחים לא הצליחו לשאת את דיבורו הידידותי של יוסף, שהרי במקום שהכל מתנהל  באופן ידידותי- כל האווירה מתנהלת כראוי.

אך כאשר היחסים מתוחים בתוך המשפחה- אז מקפידים על הכל ועוד במיוחד

כאשר הצד השני מנסה לדבר באופן ידידותי.

ה"נתיבות שלום" שואל: כיצד יתכן שיעקב העניק יחס מיוחד ליוסף- הרי כל השתלשלות מכירת יוסף נבעה מאהבתו המיוחדת אליו והאם באה התורה לדבר בגנותו של יעקב? ועתה שואל ה"נתיבות שלום" מדוע היה צריך יוסף לספר את חלומותיו לאחיו- האם להגביר את השנאה אליו?

ותשובתו: שכל השפע לכלל ישראל נשפע באמצעות הצדיק יסוד עולם- יוסף. שעל ידי שמתחברים לצדיק יסוד עולם -עם ישראל  מקבל מה' שפע של ברכות הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. כי באמצעותו יורד השפע הרוחני שיחושו את הקרבה לקב"ה והלב יהיה פתוח לתורה ועבודה. וזו הייתה כוונתו של יעקב שרצה ללמד את שאר אחיו  כי אליו יש להיות נכנעים ומחוברים כי בדרך זו יוכלו לקבל את שפע הברכה מה' לכן אהב ישראל  את יוסף מכל בניו.

הוא תיאר לעצמו שהם צדיקים קדושים ובוודאי יבינו את אהבתו אל יוסף, לכן עשה יעקב  ליוסף כותונת פסים- שהיה מסמל- לבוש גדלות כדי להורות להם שיוסף, הוא המנהיג  ואליו הכל צריכים  להיות קשורים על מנת שעל ידו ירד שפע רב מאלוקים על כלל ישראל.

חשוב להתייחס לדברי חז"ל:

חז"ל  במדרש תנחומא אומרים מסר חשוב מאד:

"לכו חזו מפעלות אלוקים, נורא עלילה על בני אדם, אמר ר' יודן היה הקב"ה מבקש לקיים גזירת "ידוע תדע"-

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" [בראשית  ט"ו, י"ג]

" והביא עלילה לכל דברים אלה, כדי שיאהב יעקב את יוסף, וישנאוהו אחיו, וימכרו אותו לישמעאלים ויורידוהו מצריימה"

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד ראשית :כי יוסף היה  בעל אישיות ייחודית עם כישרון מנהיגות שזכה לצאת מאפלה לאורה וזאת למרות חסרונותיו- כדוגמת כל בן אנוש.

ומאופן החינוך של יעקב נלמד: כי אין להקדיש תשומת לב ייחודית לילד אחד במשפחה-אלא יש לאהוב ולחנך את כל בני המשפחה באופן שווה, להתחבר לקב"ה ולקיים את מצוותיו, אך הדבר הבולט בפרשה: לאלוקים שרביט בידו וכל העולם מתנהל-לפי  רצונו הבלעדית.,  ועל פיו יישק דבר:

"רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם." [משלי י"ט, כ"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)