‏הצגת רשומות עם תוויות אחי יוסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אחי יוסף. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 בדצמבר 2025

פרשת ויגש- בכיו של יוסף- והמתנות הנשלחות ממצרים/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת ויגש - בכיו של יוסף- והמתנות  הנשלחות מצרים.

מאמר מאת: אהובה  קליין .


                                 ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ יהודה נשלח אל יוסף במצרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)



                          ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[מתוך ההפטרה]





    





                           ציורי תנ"ך/ יהודה  ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)                       



  

                ציורי תנ"ך/ יהודה  משוחח עם יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי  תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף מזהיר את אחיו לא להתרגז  בדרך/ ציירה: אהובה  קליין (c)


                    ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)

                           










                        ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

 

        ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ יוסף פונה לפרעה לדאוג לאחיו למקום מרעה לצאן/ ציירה: אהובה קליין (c)



          ציורי תנ"ך / יעקב ומשפחתו במצרים בגושן/ ציירה: אהובה קליין(c

                ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה זו יוסף מתוודע אל אחיו ובוכה, זה לא בכיו הראשון  מעניין כי גם בפרשת מקץ – יוסף בוכה – כנאמר: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל ־ אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ... וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ" [מ"ב, כ"א]

בפרשתנו נאמר:

"וְלֹא יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, ......כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".[להלן, מ"ה, א'-ג']

השאלות הן:

א] מה הטעם לבכי יוסף כמה  פעמים במצרים ?

ב] מדוע העניק  יוסף חמש חליפות לבנימין בהשוואה לאחיו?

תשובות.

בכיו של יוסף במצרים

בפעם ראשונה יוסף בוכה במצרים כאשר הוא מקשיב לדברי אחיו:

"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל־כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת.  וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד-- וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ.  וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף:  כִּי הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם.  וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ...ּ" [מ"ב, כ"א- כ"ד]

רש"י מסביר את סיבת בכיו :יוסף שמע את אחיו מתחרטים על מעשיהם- הם לא ידעו שהוא שומע את דבריהם כי היה שם המתורגמן- שיודע לשון עברית ולשון מצרית והיה מוסר את דבריהם ליוסף ואת דברי יוסף להם. והמליץ היה מנשה בנו של יוסף, יוסף התרחק מהם כדי שלא יראו אותו, בוכה.

פעם שניה יוסף בוכה בפרשה זו כאשר מתוודע אל אחיו:

"וְלֹא יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְווַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.  וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ, בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל ־ אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא־ יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".

הרמב"ן  מבאר: יוסף לא יכול היה יותר להחזיק מעמד ולעצור בתוכו את בכיו מהסיבה: כי רבים היו מתערבים בסכסוך בינו ובין אחיו וביקשו שישיב להם את בנימין ולא יכול היה יותר לעמוד בפני לחץ הפצרותיהם של הניצבים עליו.

הוא הגיע לקצה היכולת ורוחו נשברה, לכן ציווה גם להרחיק מעליו את המצרים.

אברבנאל חולק על דברי הרמב"ן ומביא הסבר שונה: אין זה הגיוני שיוסף התוודע אל אחיו מסיבת הלחץ שהפעילו עליו הניצבים עליו, אלא יוסף רצה לשלם לאחיו מידה כנגד מידה ועל כן תכנן מראש את התנכרותו אל אחיו ולא היה זקוק להתערבותם של אחרים.

ה"כתב והקבלה", סובר: כי יוסף לא חיפש נקמה, אלא ציפה שחלומותיו יתגשמו במלואם.

אולם לאחר התערבות הסובבים ,הוא הסתפק רק בחצי מימוש פתרון החלום - בהשתחוות הכוכבים אליו, כלומר בהשתחוות אחיו אליו.

הסבר מעניין נותן: "פרדס יוסף" בשם האדמו"ר מגור זצ"ל ואומר:

שכל עוד שיוסף לא הבחין שאחיו מקבלים את מרותו עליהם, לא היה מעוניין להתוודע בפניהם מפני שזכר שנזפו בו בעבר באומרם אליו:"המלוך תמלוך עלינו...?",אך כאשר ראה שיהודה, דובר האחים, נכנע ואומר: "עבדך" לא היה יוסף מסוגל להתאפק יותר והחל להתוודע בפני אחיו.

ה"נתיבות שלום" מבאר:

יוסף התרגש מאד כאשר התוודע לפני אחיו במצרים היה  זמן של יחוד עליון של יוסף עם אחיו ולכן ביקש שיוציאו כל איש מעליו בזמן שהתוודע אל אחיו כי בזמן זה לא ימצא איש זר בדומה - למצב בזמן שהכהן הגדול  היה נכנס לקודש הקודשים - וגם הדבר דומה למצב בו נתון יהודי כאשר  מתפלל תפילת  שמונה עשרה- כי זו עת שיהודי מתייחד עם הקב"ה.

אגדת חז"ל מספרת: יוסף  פנה אל אחיו ואמר להם: "כשאמרתם  לי שאחיכם מת, האם ראיתם אותו ממש בלי רוח חיים? האם עמדתם ליד קברו? אני יודע שאין זה נכון, אחיכם לא מת אתם מכרתם אותו לעבד ואני קניתי  אותו  ועכשיו אראה לכם פלא גדול: אני אקרא לאחיכם שאבד ואתם תראו אותו מיד כאן לפניכם" וכך פעל יוסף, התחיל לקרוא בקול רם:" יוסף בן יעקב, בוא ועמוד כאן לפני אחיך!"

הסתכלו האחים בתדהמה אל כל פינות הבית. ולא  ראו דבר, אמר להם יוסף: "אל תחפשו בכל פינה. הביטו אלי-כי אני אחיכם!" שמעו האחים את דבריו, נבהלו מאד. וכמעט יצאה נשמתם ולא יכלו לפתוח את פיהם מרוב בהלה, אמר להם יוסף: "אני הוא אחיכם האמינו לי, אתם שומעים שאני מדבר  אתכם עכשיו בלשון הקודש!"

הכירו אותו האחים ובושה גדולה כיסתה את פניהם, ראה יוסף שהם מתביישים כל כך ואמר להם: "אל תצטערו, לא אתם שלחתם אותי לכאן, הקב"ה –הוא שהמליך אותי על ארץ מצרים- כדי שיתקיים החלום שחלמתי ושסיפרתי לכם אותו על אלומתי - שקמה וכל האלומות שלכם משתחוות לה, לכאן- לארץ מצרים, הביא אותי ה' כדי שגם אתם תבואו לכאן ותתקיים הגזרה שגזר הקב"ה עלינו-  שנרד למצרים, ועכשיו אל תהיו עצובים כל כך, כי בזכותי יש כאן אוכל להרבה  אנשים וגם לכם. איני כועס עליכם, כמו שעל בנימין איני כועס- שהרי לא השתתף במכירתי -כך אינני כועס גם עליכם"

בהמשך יוסף בוכה פעמיים, פעם  כשנפגש  עם בנימין ובפעם נוספת כשנפגש עם אביו- יעקב.

יוסף מעניק לבנימין  חמש חליפות

כפי שהתורה מתארת: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ, חֲלִיפוֹת שְׂמָלֹת; וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת". [ להלן, מ"ה , כ"ב]

הגאון  רבי אליהו   מווילנא -מביא את שאלת הגמרא- [מסכת מגילה ט"ז, א]: "אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק, יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא: אמר רב, בשביל משקל שני סלעים מילת [של משי]- שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו, ירדו אבותינו למצרים?"

הסבר: אחרי כל הייסורים  שעבר יוסף - בגלל קנאת האחים על כותונת הפסים שקיבל, איך יתכן שיוסף עצמו יגרום לקנאה בין אחיו? מדוע, אם כן, הוסיף לבנימין "חמש חליפות שמלות".

הגמרא  עונה לשאלה: "רֶמֶז –רָמַז לו, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא  מלפני המלך בחמישה לבושי מלכות. שנאמר: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה". [מגילת אסתר, ח', ד']

אם כך הדבר, האם בשביל רמז מותר להטיל קנאה בין האחים?

אלא, נראה שחמש החליפות שנתן לבנימין – היו פשוטות מהחליפות שנתן לאחים וחמש החליפות שלו היו שוות כמו החליפה האחת של האחים. מכאן שלא הייתה יכולה להיות קנאה ביניהם.

אם, כן מדוע נתן יוסף לבנימין  חמש חליפות גרועות במקום חליפה אחת טובה?

על כך עונה הגמרא: "רמז-רמז לו, שעתיד לצאת ממנו - בן שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות

לפי זה  מדוקדק היטב - מדוע חליפות האחים נזכרו בכתיב מלא, עם ו' ואילו חליפת בנימין  בכתיב חסר בלא האות-ו'?

אלא ש"חליפות" האחים היו מושלמות ומחירן מלא, אבל חמש "חליפות" בנימין היו זולות וערכן היה חסר].

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן ללמוד בפרשה זו על חכמתו של יוסף- ועל דבקותו בה' וכאשר ראה כי אחיו מצטערים על כל מה שעוללו לו - הוא  התרגש מאד ואף בכה  , אך הרגיע אותם כי זו הייתה תכנית אלוקית - כדי שבזמן הרעב בארץ - יהיה מי שידאג לכלכלת המשפחה  במצרים - הכול היה מחושב אצלו - גם הענקת החליפות וידע כי הבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים מתחילה להתגשם- עם הירידה למצרים כפי שנאמר:

"וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה" [בראשית ,ט"ו, י"ג]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 25 בדצמבר 2024

פרשת מקץ - כיצד רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ - כיצד רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?

מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מגיעים למצרים לשבור אוכל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף נכנסים דרך שערי מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



בפרשה זו אנחנו נחשפים לירידת  אחי יוסף למצרים בציווי אביהם –משום הרעב ששרר  בארץ. כפי הכתוב: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאוּ.   וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.   וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר, מִמִּצְרָיִם.   וְאֶת-בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו:  כִּי אָמַר, פֶּן – יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן.   וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:  כִּי-הָיָה הָרָעָב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא הַמַּשְׁבִּיר, לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה........  [בראשית  מ"ב, א'- ח']

השאלות הן:

א]  מה ראה יעקב בזמן הרעב  בארץ וכיצד נכנסו בניו למצרים ?

ב] מה הקשר בין הפרשה לנסי חנוכה ?

תשובות.

ראייתו  של יעקב  בזמן הרעב וירידת בניו למצרים..

נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה תִּתְרָאו 

רש"י שואל: איך ראה יעקב שיש  שֶׁבֶר במצרים והלוא לא היה יכול לראות בעיניו , אלא רק לשמוע?

כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר--הִנֵּה שָמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" [להלן: [מ"ב, ב'] אם כן מדוע  נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב?

תשובת רש"י: הכתוב מרמז שיעקב ראה באספקלריא - ברוח הקודש שעדיין יש לו  שֶׁבֶר = תקווה במצרים [המילה שבר- שפירושה:  מזון לקנות]מנוקדת: "שֶׁבֶר"- שפירושה תקווה.] הוא אומנם לא ראה ברוח הקודש ממש  שהשֶׁבֶר הזה הוא  בנו יוסף - אלא ראה שיש לו תקווה בלי לדעת מהי?

רבינו בחיי מסביר: אין זה ראיית עין, אלא ראיית הלב. לכן אמר: "שמעתי" ולא אמר: "הנה ראיתי"

רש"ר  מבאר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב": כנראה שיעקב הבין יותר את המצב מאשר בניו, הוא שמע כי יש שֶׁבֶר במצרים - שימכרו רק לבודדים בכמויות קטנות, והבנים לא האמינו לשמועה זו, והיו  מתבוננים איש  באחיו בצפייה - שאחד האחים  ייטול על עצמו  את הנסיעה עבור כולם. אך יעקב האמין לשמועה כי המצב קשה וילך ויחמיר, לכן אמר להם: "לָמָּה תִּתְרָאוּ" מדוע אתם מביטים זה בזה  אתם חייבים כולכם לרדת למצרים.

יעקב  אומר לבניו: "....הִנֵּה שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. " 

רש"י מבאר: יעקב נקט בלשון:" רְדו" ולא אמר להם: "לכו" המילה: "רדו" :היא - בגימטרייה: רמז למאתיים ועשר השנים שהשתעבדו בני ישראל במצרים.

על כך  מוסיפים חכמים אחרונים: יעקב השתמש בכוונה במילה: "רדו" רוצה כאן לרמוז: כי ברגע שיוצאים את גבולות הארץ – זו בבחינת ירידה גם לצאצאי יעקב, היות ואין לחפש אחר רווחה כלכלית ושפע חומרי המצוי בגולה - בשעה שאפשר לחיות  באופן צנוע מבחינה חומרית בארצנו הקדושה.

חז"ל  כבר אמרו: "מוטב ללון  במדבריות – של ארץ ישראל [מקומות  שוממים  בתוך גבולות הארץ ולא ללון  בפלטריות [בארמונות – מפוארים של חוץ לארץ" [בראשית רבה, ל"ט, י].

נאמר על אחי יוסף וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים: 

רש"י מסביר: בני יעקב היו מטמינים עצמם - מסתירים עצמם בין ההמון שבאו לקנות אוכל כדי שלא  יהיו ניכרים,  מהטעם שלא יזהו אותם שהם אחים ההולכים יחדיו ,לפי שיעקב ציווה אותם שלא יופיעו ויכנסו כל האחים בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתח אחר כדי שלא תשלוט בהם עין רעה - העלולה להזיק להם אם יבחינו בהם שהם אחים - מאחר שכולם  נאים וכולם גיבורים.

נס חנוכה יציאה מאפלה לאורה-

בדרך כלל פרשת מקץ נקראת בשבת חנוכה וחז"ל מצאו קשר בין תוכן הפרשה לבין חג חנוכה ולמאורעות היסטוריים  הקשורים לחנוכה.

הפרשה מתחילה  במילים: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים" [להלן : מ"א, א']

על פי חז"ל: המילה: "וַיְהִי" - היא לשון צער הקורא את הפרשה מראשיתה עד סופה - מבחין שהפרשה מתחילה ,במצב שאינו שמח כלל, יעקב  מתגעגע ליוסף בנו , יוסף עצמו  יושב בבית האסורים וסובל מאד.

גם האחים שרויים בעצבות - מפני צערו של אביהם יעקב הזקן, אך סופה של הפרשה מתאר שינוי לטובה - יוסף יוצא מהכלא, פותר את חלומות פרעה באופן נפלא. יוסף מסב עם אחיו במשתה מפואר ובו מחלק לכל אחד מהם תשורות נאות, והמילים  המופיעות בסוף הפרשה: "וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם".[להלן: מ"ד,- י"ז]פסוק זה רומז לבאות.

האירועים האלה מזכירים לנו  את הנסים שה' חולל למכבים. הכול החל עם גזרות קשות – מהיוונים במטרה להשכיח מהם  את התורה.

אך בהמשך מרד החשמונאים זוכה לניצחון  כנגד האויבים והם שבים לחיות בעצמאות בארצם.

ניתן גם למצוא קשר בין  חלומות  פרעה המופיעות בתחילת הפרשה: בחלום הראשון : הפרות הרזות אכלו את שבע הפרות  יפות המראה .

בחלום השני: השיבולים הדקות בלעו את שבע השיבולים הבריאות והמלאות"

בדומה לכך אירע לעם ישראל בימי  מתתיהו החשמונאי ובניו כשנמסרו בחסדי ה' "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".

"קץ" רומז על סוף ואחרית - ורומז גם על תקופה חדשה בתום תקופה שחלפה.

מעניין מה  גרם ליוסף להצליח בשליטתו  על כלכלת מצרים?

להלן כמה סיבות:

א] יוסף היה צדיק וישר,

כמו שנאמר:" אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר  --    אֲשֶׁר-שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ;

וְלֹא-פָנָה אֶל-רְהָבִים,    וְשָׂטֵי כָזָב", [תהלים מ' ה']

זהו יוסף למרות שטעה ובטח בשר המשקים שיספר עליו לפרעה – על יכולתו לפתור חלומות, על כך נענש וישב בכלא שנתיים נוספות.

אצל אדם רגיל הנמצא בסכנה מחויב לעשות השתדלות כדי להינצל, אלא שאצל יוסף שאמר לשר המשקים: "זכרתני והזכרתני" היות והיה  במדרגה רוחנית גבוהה מאד, זה נחשב  לפגם.

ב] כל מה שפעל יוסף לא היה למענו ,

על פי המדרש: לא היה יוסף  טועם מהמזון - טרם קיבל האחרון הסועדים את מנתו באותו יום.

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן לראות כיצד בסייעתא דשמיא -  מופיעים נסים  גדולים בפרשתנו – בדומה למאורעות  של עם ישראל  בעבר בתקופת החשמונאים - אך ניתן לראות  איך התוכנית  האלוקית שזורה  בפרשת מקץ:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".[בראשית ט"ו, י"ג]

גם שם הפרשה רומז על  הנאמר: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" [איוב כ"ח ,ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר