‏הצגת רשומות עם תוויות משה.אהרון.ציוריתנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משה.אהרון.ציוריתנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 ביוני 2021

פרשת קורח- במה זכו הכוהנים והלוויים במשכן?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת קורח-  במה  זכו הכוהנים והלוויים במשכן?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ דתן ואבירם מסרבים לעלות/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)




 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)

.


 ציורי תנ"ך: שמואל מציג את שאול המלך בפני עם ישראל/ציירה: אהןבה קליין(c) [מתוך ההפטרה]

בפרשה זו – לאחר מעשה קורח ואנשיו ועונשם הכבד על התנהגותם - ה' מודיע לאהרון על מהות תפקיד הכהונה המיועד לו, לבניו וללוויים במשכן ומאוחר יותר במקדש, את אחריותם הגדולה בהרחקת הזרים מן המקומות המקודשים ואת התרומות שיקבלו בתמורה לשליחותם הנעלה:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת - עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת - עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם.  וְגַם אֶת-אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ, הַקְרֵב אִתָּךְ, וְיִלָּווּ עָלֶיךָ, וִישָׁרְתוּךָ; וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת.  וְשָׁמְרוּ, מִשְׁמַרְתְּךָ, וּמִשְׁמֶרֶת, כָּל-הָאֹהֶל:  אַךְ אֶל-כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ, וְלֹא-יָמֻתוּ גַם-הֵם גַּם-אַתֶּם.  וְנִלְווּ עָלֶיךָ--וְשָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד, לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל; וְזָר, לֹא-יִקְרַב אֲלֵיכֶם.  ה וּשְׁמַרְתֶּם, אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ, וְאֵת, מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ; וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. [י"ח, א-ה]

בהמשך נאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי:  לְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה, וּלְבָנֶיךָ—לְחָק - עוֹלָם זֶה-יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, מִן-הָאֵשׁ:  כָּל-קָרְבָּנָם לְכָל-מִנְחָתָם וּלְכָל-חַטָּאתָם, וּלְכָל - אֲשָׁמָם אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי--קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא, וּלְבָנֶיךָ.  בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, תֹּאכְלֶנּוּ; כָּל-זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ, קֹדֶשׁ יִהְיֶה-לָּךְ וְזֶה-לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם, לְכָל-תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק - עוֹלָם:  כָּל-טָהוֹר בְּבֵיתְךָ, יֹאכַל אֹתוֹ.  כֹּל חֵלֶב יִצְהָר, וְכָל-חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן--רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר-יִתְּנוּ לַיהוָה, לְךָ נְתַתִּים". [במדבר  י"ח, א- י"ג]

השאלות הן:

א] מה תפקידם החשוב של הכוהנים?

ב] מדוע זכו הכוהנים למתנות הכהונה?

תשובות.

שמירת המשכן וכליו

השמירה על המשכן וכליו והעבודה בו נמסרה לאהרון ובניו וגם ללוויים. ישנה אזהרה אל הכוהנים והלוויים :  שמא, לא ימלאו את תפקידם כמצווה עליהם  היה צורך באזהרה זו במיוחד- לאחר האסונות שעברו על עם ישראל. התורה מזהירה ומזכירה את העונש הצפוי לכוהנים וללוויים ומתארת בפרטי פרטים את חלוקת התפקידים ואת האחריות עליהם וזאת כדי להרגיע את עם ישראל מן החשש והיראה  לגבי עתידם.

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן"  רש"י מבאר: כאן ה' אמר  את הדברים למשה שיאמר לאהרון כדי להזהיר על תקנת ישראל - שלא יכנסו למקדש.  אתה ובניך ובית אביך-- שהם בני קהת - אבי עמרם.

"תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ": עליכם ה' מטיל את עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים והמסורים  לכם -הכוונה: לאוהל מועד, הארון, השולחן וכלי הקודש.-עליכם לשבת ולהזהיר את כל הזר המגיע וכוונתו לגעת בדברים הקדושים. אהרון ובניו הכוהנים- יישאו את עוון כהונתם שאינה  באחריות ההלוויים. וגם עליהם מוטל התפקיד להזהיר את הלוויים השוגגים שלא יגעו בעבודות  שהם בתחום עבודת הכוהנים.

עוד נאמר: גם בני גרשון ובני מררי יתחברו אליכם אתם הכוהנים - עליכם מוטל להזהיר את הזרים מלהתקרב אל הקודש.

על פי דעת מקרא: הדבר נדיר מאד- כאשר התורה פונה דווקא רק לאהרון ללא משה, ועל כך תשובת הספרי:

ספרי מבאר: "למי שהדבר מסור- אותו הזהיר" כאשר התורה רוצה לדבר על נושא המעשר ללוויים - היא מתחילה בדיבור חדש ואז  פונה אל משה.

התורה מזהירה את הכוהנים שרק הם בעצמם ולא הלוויים - יעסקו בעבודת הכהונה- ואם הם לא יעסקו בכך- הם יישאו את עוונם!

אך ישנו הסבר נוסף: הציווי מופנה ישירות לאהרון – על מנת לחזק את מעמדו.

בנוגע לחשיבות שמירת המקדש ראיתי הסבר יפה [ספר: "תורה לדעת" / הרב מתתיהו בלום]:

"שמירת המקדש - מצוות עשה ואע"פ שאין פחד מאויבים ולא מליסטים, שאין שמירתו, אלא כבוד לו - אינו דומה פלטרין [ארמון] שיש עליו  שומרים לפלטרין [ארמון] שאין עליו שומרים [רמב"ם] שצוונו לשמור המקדש וללכת סביבו תמיד לכבדו ולרוממו ולגדלו והוא אמרו לאהרון: "וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת".

ראוי לומר - אתם תהיו לפני תמיד.. - גדולה למקדש שיש עליו שומרים ואינו  דומה פלטרין שיש עליו שומרים וכו' עיי"ש. ואם בטלו שמירה, עברו בלא תעשה-שנאמר: "ושמרו אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"- ולשון שמירה-אזהרה היא, הא למדת ששמירתו מ"ע, וביטול שמירתו מצוות ל"ת".[רמב"ם פ"ח, הלכות בית הבחירה  ה"ג]

מצוות השמירה על המשכן וכליו-בסדר הבא: הכוהנים שומרים מבפנים והלוויים מבחוץ. בכל לילה ישנה שמירה של כ"ד  איש ותמיד, ב:כ"ד [24] מקומות-  הכוהנים ב:שלושה מקומות ואילו הלוויים ב: כ"א [21] מקומות.

על פי דברי הרמב"ם וספר החינוך- מקום שהיו הכוהנים  שומרים, לא היו הלוויים שומרים כלל. בנוגע לזמני השמירה על המשכן וכלי הקודש: הרמב"ם סבור: "ושמירתה זו מצוותה כל הלילה.

ישנה דעה: שהשמירה - בין ביום ובין בלילה.

 בנוגע לאופן השמירה: היו מעמידים איש אחראי אחד על כל משמרות השומרים והוא נקרא בשם: "איש הר הבית" , הוא היה מפקח על כל משמר- במשך כל הלילה- כשבידו אוחז אבוקות דלוקות  וכל משמר שאינו עומד  אומר לו: "איש הר הבית שלום עליך" סימן היה שהוא נרדם בשמירתו והיה המפקח הזה חובט במקלו והיה לו רשות לשרוף את כסותו - עד שהיו אומרים בירושלים: "מה קול בעזרה, קטל בן לוי לוקה ובגדיו נשרפים - שישן על משמרתו" [מידות א:ב,רמב"ם,שם ה"י]

יש המביאים הוכחות - כי שמירה זו התרחשה גם ביום ולא רק בלילה: כפי שכתוב:"

"...מִשְׁמָר, לְעֻמַּת מִשְׁמָר.  לַמִּזְרָח, הַלְוִויִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה" [דברי הימים-א, כ"ו, י"ז] הדגש כאן הוא על המילה: "ליום"

או כדברי: ישעיהו הנביא: עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה " [ישעיהו ס"ב, ו]

מתנות הכהונה.

רש"י מבסס את דבריו על פי "ספרי" ואומר על המילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן, וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ, אֶת-מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי- ְכָל-קָדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה.." וכאן הכוונה: "הנה"- לשון שמחה- כדוגמת אהרון היוצא לקראת משה ושמח בליבו כמו שנאמר:

"אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי-דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה-הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ". [שמות ד, י"ד]

כלומר: מה שהוא מבטיח לכוהנים - זה מתוך שמחה - דוגמת  שמחתו של אהרון ההולך לקראת משה כאשר משה מגיע למצרים למלא את ייעודו - להנהיג את עם ישראל- אהרון שמח לקבל את פניו ואינו מקנא בו.

משל- למה הדבר דומה?

למלך  שהיה לו מישהו שהוא אוהב אותו והעניק לו חלקת שדה במתנה- אך לא ערך בכתב חוזה המוכיח שאכן השדה שלו .בא מישהו אחר ותבע את השדה -בטענה שלא קיים מסמך המאשר את  שייכות השטח לאדם שקיבל חלקה זו,

 מה עשה המלך? מיד הסדיר את שייכות השדה באמצעות חוזה לאיש שקיבל זאת במתנה.

הנמשל הוא: כשם שקורח בא לערער על  הכהונה  כנגד משה ואהרון, אמר הקב"ה: כל מי שירצה יבוא ויערער על הכהונה?-  פנה ה' אל אהרון ואמר לו: בוא אני כותב וחותם שהכהונה שלך. לכן  נאמרה פרשה זו על הכוהנים סמוך לתיאור טענותיו של קורח.

"בעל הטורים" מביא הוכחה: כי הכהנים זוכים ל: כ"ד [24] מתנות כהונה כפי שכתוב:

"וְזֶה-לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם, לְכָל-תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ, לְחָק-עוֹלָם": 

ובפסוק ט "נאמר: זה –"יִהְיֶה לְךָ":

פעמיים המילה: "זה" – שווה- כ"ד - רמז ל: כ"ד מתנות כהונה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו על-התפקיד המכובד לשמור את המשכן וכליו – על ידי הכוהנים והלוויים ועל  חשיבות  הכהונה – המעמד והשכר - המתנות שהיו זוכים להם.

יפים דברי :שמות רבה [א', י"ז]  "כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים" (שמ' א': כ"א) 

"רב ולוי. חד אמר: בתי כהונה ולויה, וחד אמר: בתי מלכות. בתי כהונה ולויה - משה ואהרן. בתי מלכות - ממרים, לְפִי שֶׁדָּוִד - בָּא מַמרים",

מכאן אנו למדים  מה השכר הגדול שקיבלו המיילדות העבריות –על מלאכת הקודש במצרים-שכר לדורות.

יהי רצון  שנזכה במהרה לגאולה - לבניין בית המקדש השלישי – אליו ישובו הכוהנים והלוויים לעבודתם הקדושה וברכת הכוהנים תחול תמיד על עם ישראל.

"יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:"


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר