פרשת משפטים- האם מותר לכרות ברית עם אויב?
מאת: אהובה
קליין.
ציורי תנ"ך/ האיסור לכרות ברית עם האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל נלחם נגד אויביו כארי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג, כ"ג]
ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)
הפרשה פותחת בפסוקים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".
היא כוללת חוקים
ומשפטים בעיקר בין אדם לחברו , אך גם הסבר מעניין- לגבי האויבים כפי שנאמר: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת-הַצִּרְעָה,
לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה, אֶת - הַחִוִּי אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְאֶת - הַחִתִּי--מִלְּפָנֶיךָ. לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, בְּשָׁנָה
אֶחָת: פֶּן-תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה,
וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ, מִפָּנֶיךָ, עַד
אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ.
וְשַׁתִּי אֶת - גְּבֻלְךָ, מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִישְׁתִּים,
וּמִמִּדְבָּר, עַד-הַנָּהָר: כִּי אֶתֵּן
בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ. לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם,
בְּרִית. לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ,
פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי: כִּי תַעֲבֹד
אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ
לְמוֹקֵשׁ"[שמות כ"ג, כ"ח- ל"ג]
השאלות
הן:
א] מה משמעות וו
החיבור בתחילת הפרשה ומה הסכנה בעיוות הדין?
ב] כיצד יש לנהוג עם
האויבים בימינו - ולהבטיח את ישיבתנו בארץ?
תשובות
משמעות וו
החיבור בפרשה - והסכנה בעיוות הדין.
המתבונן בשורה
הראשונה הפותחת את הפרשה - מבחין בוו החיבור?
רש"י סבור: בפרשת יתרו התורה מתארת את מעמד הר סיני- כולל עשרת הדיברות -"ואלה"
בא להוסיף על עשרת הדברות שבפרשת יתרו - מה הראשונים מסיני - אף כאן בפרשתנו - הדינים הם מסיני!
בנוסף מעניין לציין:
כי מסכת אבות מתחילה במילים: "מֹשֶׁה
קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים
לִנְבִיאִים,.."
נשאלת השאלה: מדוע רק
משנה זו מתחילה באזכרת "משה קיבל תורה.." לעומת שאר
המסכתות?
התשובה: כדי שנדע:
אומנם גם לגויים יש ספרי מוסר , אך לעומת
ספריהם, מסכת אבות העוסקת במוסר היהודי – ניתנה
בסיני כמו התורה כולה .
"בעל
הטורים"
מסביר:"ואל"ה"- (ראשי תיבות)" וחייב אדם לחקור הדין.
"המשפטי"ם"-
ראשי תיבות: הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט.
אש"ר- ראשי
תיבות: אם שניהם רוצים. תשי"ם - ראשי תיבות: תשמע שניהם יחד מדברים......
ועוד אומר: "בעל
הטורים על המשפט: "וְאֵלֶּה,
הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם": יש בפסוק זה חמש מילים לומר
לך: שכל הדן דין אמת, לאמתו, הרי הוא כאילו קיים חמישה חומשי תורה, וכאילו נעשה
שותף להקב"ה במעשי בראשית.
האדמו"ר רבי
בונים מפשיסחא: סובר: "וְאֵלֶּה,
הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"- לימדה אותנו התורה שיהיו
המשפטים - היינו -המצוות שבין אדם לחברו לפני המצוות שבין אדם למקום-כי
דרך ארץ קדמה לתורה!
המשפט חייב להתנהל – אך ורק – בדרך אמת וצדק!
מנגד- אם קיים חלילה עיוות בהליך
המשפטי - הדבר מסכן את כל
עם ישראל בארץ ישראל.
כפי שנאמר:
"חֶרֶב
בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין,
וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה". [מסכת אבות ה .ח']
הרמב"ם מסביר:
עינוי
הדין - הוא איחור המשפט, ועיון בו ימים רבים בדבר המבואר.
עוות
הדין - הוא שידון במה שאינו ראוי:
רבי
עובדיה מברטנורא: מסביר:
"עינוי
הדין - שיודעים להיכן הדין נוטה ומעכבין ואין פוסקין אותו:
עיוות
הדין - לזכות את החייב ולחייב את הזכאי:
על
המורים בתורה שלא כהלכה - לאסור את המותר ולהתיר את האסור".
איסור
כריתת ברית עם האויבים,
נאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם,
בְּרִית".
על פי ספר החינוך: אסור לכרות ברית לשבעת העמים שישבו כאן בארץ וגם עם עובדי אלילים.
כך הוא אומר: שלא
נכרות ברית, כלומר: שלא נבטיח באהבתנו אל העם הרע-הכופרים – שהם שבעה עמים שבתורה -
שהיו מחזיקים בארצנו טרם בואנו שם, והן החיתי, והאמורי וכו'.
שנאמר: "לֹא - תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם,
בְּרִית". שלא נעשה עמהם שלום ונניח אותם לעבוד עבודה זרה .
משורשי מצווה זו,
לאבד עבודה זרה וכל משמשיה מן העולם ,
ואלו שבעת העממים היו - עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון, ועל כן נעקרו מארצם, ונצטווינו
לשרש אחריהם ולאבד זכרם לעולם, כמו שכתוב עליהם בתורה:
"כִּי
יְבִיאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה
לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי
וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה
גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,
לְפָנֶיךָ--וְהִכִּיתָם: הַחֲרֵם
תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא - תִכְרֹות לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם". [דברים ז'-א'- ג]
בימים אלה ממש נוכחים
אנו להבין: כי עלינו להיות מחוברים לתורה הקדושה בְּיֶתֶר שְׂאֵת ואין לקיים ברית עם אויבים -
אשר שואפים חלילה להשמידנו מעל פני האדמה
אשר הובטחה , אך ורק , לעם היהודי! כפי שנאמר לאברהם - אבי האומה בהבטחת ברית בן הבתרים: "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהֹוָ֛ה
אֶת־ אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את
מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד ־ הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר ־ פְּרָֽת" [בראשית, ט"ו, י"ח]
האויבים מחנכים את
ילדיהם החל מהגיל הרך – להשמיד חלילה, את
היהודים!
כנגד מעשיהם עלינו
לחזק את שיעורי התנ"ך במוסדות החינוך בנוסף כל משפחה חייבת ללמד את ילדיהם
בביתם - פרשת השבוע מידי שבת בשבת ובכל
בית יהודי –חייב שימצא ספר תנ"ך שלם.
המילים הבאות מחזקות
את אשר עלנו לעשות:
"לֹא
- תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.
לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי: כִּי תַעֲבֹד אֶת - אֱלֹהֵיהֶם, כִּי- יִהְיֶה
לְךָ לְמוֹקֵשׁ"
רש"ר
[הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: כשם שברכות הבריאות
והכוח שלנו מובטחים באמצעות יד ה' –
כגון הברכה הבאה:
"וַעֲבַדְתֶּם,
אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ, וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי
מַחֲלָה, מִקִּרְבֶּךָ" [להלן: כ"ג, כ"ה]
כך
פועל יד ה' להביא כליה על האויבים שיגורשו
מפנינו. שני דברים אלה יבואו רק כפועל יוצא מהכנעה המוסרית של עם ישראל
לרצון ה'- היינו קיום התורה בפועל!
אם
עם ישראל כשהתיישב בארץ היה מקיים את רצון ה' - ניתן היה לחסוך את כל המלחמות נגד האויבים שנגזר עליהם כיליון בשל השחתתם, ועם
ישראל היה זוכה לנחת –נוטע את שורשיו כשהוא אוחז בתורה בארצנו המובטחת.
לסיכום, לאור האמור לעיל: עלינו לשוב להתחבר לשורשי אבותינו ולקיים את החיבור לתורתנו ואז נזכה ,בע"ה
,לחיות כאן בשלווה ובטחון ויפים וחשובים דברי דוד אל גוליית:
"וַיֹּאמֶר
דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי: אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן
וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ"
[שמואל –א, י"ז, מ"ה]
