‏הצגת רשומות עם תוויות שרה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שרה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 4 בנובמבר 2026

פרשת חיי שרה-מה חשיבות קניין מערת המכפלה –לאחוזת קבר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חיי שרה- מה חשיבות קניין מערת המכפלה –לאחוזת קבר?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה


ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



       ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) 





   ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו לאחר רכישת מערת המכפלה והשדה בחברון -בכסף מלא  (c)



ציורי תנ"ך/ "וה' ברך  את אברהם בכול / ציירה: אהובה קליין (c)




                   ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

                   ציירה: אהובה קליין (c)



               ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) 


             ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)




         ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]





           ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)


         ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c}



         ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם: "אלך" /ציירה אהובה קליין(c)



           ציורי תנ"ך/רבקה  מגיעה אל בית יצחק/ציירה: אהובה קליין (c)



              ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/ יצחק מביא את  רבקה אל אוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)


      ציורי תנ"ך: עבדי דוד המלך  מביאים- לפניו  את אבישג השונמית / ציירה: אהובה קליין (c)
      [מתוך ההפטרה מלכים א', א']



                ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) 



בפרשה זו אנחנו קוראים על מות שרה  ודאגתו של אברהם לרכוש אחוזת

 קבר בחברון.

כך התורה מתארת את דאגת אברהם  לרכוש בכסף מלא  את מקום קבורתה: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל־בְּנֵי־ חֵת, לֵאמֹר.  גֵּר־ וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת־ קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.  וַיַּעֲנוּ בְנֵי־חֵת אֶת־ אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  ו שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת־ מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת קִבְרוֹ לֹא־ יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.  וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם־ הָאָרֶץ, לִבְנֵי חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת־ מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ־ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.  וְיִתֶּן לִי, אֶת־ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר ־לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם—לַאֲחֻזַּת ־ קָבֶר"

השאלות הן:

א] מדוע התעקש אברהם לרכוש את אחוזת הקבר  בחברון - הרי כל

 הארץ  שלו?

ב] כיצד ניתן להוכיח לאויבים  היום - כי  כל ארץ ישראל שייכת  ליהודים

 בלבד?

ג] איך נצליח ליישר את ההדורים בתוך העם - כדי להגיע לאחדות ישראל?


תשובות.

אברהם מתעקש לשלם עבור אחוזת הקבר לשרה בחברון?

רש"י שואל: מהיכן בא אברהם כאשר הלך לחברון?

תשובתו: אברהם הגיע מבאר שבע - שם התעכב כשחזר מהעקדה, ולא

 ישב שם אברהם באופן קבוע.

אם כן, מה חשוב  להזכיר את סמיכות שני הדברים זה לזה?

התשובה לכך: כי על ידי שהודיעו לשרה שהיה יצחק מוכן לעקדה , היינו :

 שהיה מוכן ומזומן לשחיטה וכמעט רגע היה סמוך למיתתו כשעדיין לא

 נשחט! כתוצאה מגודל הבהלה שאחזה בשרה - לפתע פרחה נשמתה

 ממנה - ומכאן  שבעבור העקדה - היא נפטרה!

כאשר הגיע אברהם לחברון הוא פונה לבני חת ואומר להם:

"גֵּר־ וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת־ קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי"

רש"י  שואל: מדוע אברהם אומר על עצמו כשפונה אל בני חת: "גֵּר־ וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם"?

הרי "גֵּר" - הוא  בן ארץ  אחרת? ואילו "תוֹשָׁב" הוא יושב בארץ בקביעות, אם כן כיצד יכול להיות אדם גם "גֵּר" וגם "תושב" באותו זמן?

רש"י מיישב את השאלה באמצעות שני פירושים:

א] אני "גֵּר" ־ כי אני בא מארץ אחרת. אבל כעת אני כבר "תושב" מאחר והתיישבתי יחד עמכם .- המשמעות: שאני קבעתי את מקום ישיבתי עמכם. ולכן תנו לי אחוזת קבר ככול תושב!

ב] ומדרש אגדה שדרשו חז"ל: אין הדבר תלוי ,אלא בכם, אם תרצו לתת לי אחוזת קבר כבקשתי: הרי אני מתנהג כמו "גֵּר"- ואקנה את האחוזה בכסף מלא, אך אם תסרבו לתת לי את המקום אני אתנהג אתכם - כתושב ואקח את המקום על פי הדין היות וכבר אמר לי הקב"ה: ",,, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־ הָאָרֶץ הַזֹּאת" [בראשית י"ב, ז'];

אברהם היה חפץ באחוזת קבר לשרה- כלומר: אחוזת קרקע שתשמש בית

 קברות לאברהם ולמשפחתו.

בני חת  התייחסו אליו בכבוד רב וענו לו:

"שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת־ מֵתֶךָ;

 אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת קִבְרוֹ לֹא־ יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ".   איש מאתנו לא יעצור

 זאת מידך- לא ימנע  זאת מידך.

אברהם פונה אליהם בלשון של בקשה:

" אִם־ יֵשׁ אֶת־ נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת־ מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ־ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן־ צֹחר."

כוונתו: אם יש ברצונכם פגעו לי [- לשון בקשה] - בקשו עבורי מאת האיש: עֶפְרוֹן בֶּן ־ צֹחַר  שייתן לי את מערת המכפלה-השייכת לו והנמצאת בקצה השדה, בכסף מלא.

רש"י מבאר את הבקשה בשני  פירושים:

א] הכוונה  למערה כפולה - שיש לה כעין בית נוסף למעלה- קומה עליונה

 על גבי החלק התחתון למטה.

ב] מערת המכפלה נקראת בשם זה: על שם שהיא כפולה בזוגות – היינו -

 שנקברו בה כמה זוגות- איש ואשתו: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק

 ורבקה, יעקב ולאה:

אברהם מעוניין לשלם על המקום בכסף מלא.- על פי כל שוויה ולא פחות  מכך. בדומה לדוד המלך שרכש את שטח בית המקדש בירושלים מארוונה היבוסי- גם הוא אמר  לארוונה היבוסי: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-אָרְנָן, תְּנָה-לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן, וְאֶבְנֶה-בּוֹ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי,.." [דברי הימים-א, פרק: כ"א, כ"ב]

אופן התנהלות המשא ומתן: ברכישת המקום:

נאמר: "וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי־חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת ־אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־ בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי־עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ".[להלן:  כ"ג, י'- י"ב]

מתברר: כי עפרון ישב באמצע- בתוך הקהל שהיה מקיף אותו  כתוב: "יֹשֵׁב"- ללא האות וי"ו - מכאן לומדים: כי הייתה ישיבתו של עֶפְרוֹן- חסרה- הכוונה: שהוא לא היה המנהיג שלהם מימים ימימה, אלא באותו היום - מינו אותו כמושל עליהם.[על בני חת]

הטעם שהוא התמנה באותו יום למושל שלהם: מפני חשיבותו של אברהם- כי היות ואברהם הזדקק לו- עלה עֶפְרוֹן לגדולה- וזאת מהטעם: שאין  זה לכבודו של אדם חשוב להיות נזקק לטובתו של הדיוט[לטובתו של אדם פשוט]

הנה מתברר שזה היה אכן אירוע מכובד מאד שהוא ישב בקהל של בְנֵי־חֵת, וכֹל בָּאֵי שַׁעַר ־העיר. הכוונה  בפני כל אנשי העיר שבאו והתאספו למקום זה. כולם הפסיקו את מלאכתם ובאו לגמול חסד  וכבוד לשרה!

עפרון פונה אל אברהם ואומר לו: "לֹא־ אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־ בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי ־עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ"

כוונתו: אני מוכן לתת לך את השדה ,אבל לא כפי שאתה אומר, אלא אינני

 מעוניין שתקנה זאת בכסף ,אלא אני נותן לך את השדה- [עפרון מדבר 

אל אברהם בלשון עבר ומתכוון:  הרי היא נחשבת בעיניי  כאילו כבר נתתי

 לך את השדה וכבר עכשיו היא שייכת לך].

אברהם פונה אל עפרון ומשתחווה לפניו לאות כבוד כפי שכתוב:

"וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן - בְּאָזְנֵי עַם ־הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם־ אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי, שָׁמָּה". [ להלן: כ"ג, י"ב- י"ד]

אברהם  מסרב לקבל את השדה בחינם במקום זה –אומר לעפרון: הלוואי

 ותשמע מה רצוני ותסכים לקבל את הכסף שאני מעוניין לשלם עבור המקום.

אברהם מדבר בלשון עבר: נָתַתִּי כֶּסֶף- כאילו אומר לעפרון כי הכסף כבר אצלו – לצורך קניין זה והלוואי שכבר היה נותן לעפרון את כל התשלום.

לבסוף עפרון נכנע ואומר לאברהם: "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־ כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־ הִוא; וְאֶת ־מֵתְךָ, קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל־ עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת־ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר" אברהם  רוכש את כל  השדה. באַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־  כֶּסֶף [להלן: כ"ג, ט"ו-י]

בסוף המשא והמתן :השדה וכל אשר בו - נהיה  לקניינו של אברהם וכל

 הקניין נערך  בפניי כל הקהל לעיני כל אנשי העיר.

על פי "ספר הישר": אברהם הביא אתו ארבעה  עדים- הוא ערך חוזה- "ספר המקנה" עם עפרון   ובספר כתב: כי המערה והשדה אותה קנה אברהם מעפרון החתי וזרעו ויוצאי עירו וזרעם עד עולם. נועד לאברהם למקנה ולזרעו וליוצאי ירכו- לאחוזת קבר עד עולם, בחברון ועל כך חתם ולכך צירף את עדות העדים לכך.

ה"נתיבות שלום" שואל: מדוע התורה מאריכה כל כך בכל הפרטים-

באופן רכישת מערת המכפלה והשדה  על ידי אברהם מעפרון?

התשובה: התורה רוצה להוכיח: כי אברהם היה עושה חסד לא רק עם

החיים , אלא גם עם המתים. הוא השתדל בקבורת שרה עם הכבוד הראוי

 לה. ולא רצה לקבל את  המקום במתנה- לפי שיש בכך פחיתות כבוד.

הקורא את  בקשת אברהם ואת תגובת בני חת - חש בהבדל בין שני

 הצדדים.

אברהם ביקש מהם: "תנו לי אחוזת קבר" ואילו בני חת משיבים לו במילה אחת: "קבר"- כי אצלם עניין הקבורה כמו של גוי- שהקבר נועד לקבור את גוף המת אשר יהיה לאין- כפי התפיסה של הגוי. ואילו אברהם מדבר על "אחוזת קבר" ההתייחסות  לקבורה בעיניו היא משהו של קדושה, ידוע שאברהם היה מפיץ את האמונה בה' ובכלל זה גם את האמונה בתחיית המתים ולכן דיבר עמהם על אחוזת קבר- שיש לה משמעות מיוחדת, כי הנשמה של יהודי – היא נצחית וצריך להטמין את הנפטר במקום מיוחד ומקודש עד שהנשמה תשוב בעתיד בתחיית המתים. לכן היה חשוב לשלם על המקום בכסף מלא.

חשוב לדעת שנחלה הנמצאת ברשות של גוי- שורה עליה טומאה- וגוי המחזיק נחלה בארץ ישראל- גורם להשראת הטומאה על הארץ הקדושה. וכדי  להשיב את קדושת הארץ לנחלה הזאת- צריך לקנותה מהגוי בכסף מלא -  ואילו אם מקבלים את השטח מהגוי במתנה- אין הטומאה מסתלקת!  לכן אברהם הקפיד לשלם עבור המקום בכסף מלא- על מנת לסלק משם את טומאת הגויים ורק אחרי כך קבר אברהם את שרה במערת המכפלה באמצעות הרכישה בכסף מלא את אחוזת הקבר- שהוא נעשה קדוש!

האמצעי בזכותו - נוכיח לכל האויבים כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

ראשית עם ישראל חייב לדעת מה שליחותו בעולם הזה:

התשובה לכך: עלינו להיות מחוברים לספר התנ"ך – היינו: תורה, נביאים כתובים ורק על ידי כך –ניתן להאיר את כל  העולם באור  עוצמתי ביותר, כך מנבא  ואומר ישעיהו הנביא:

"וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־ קְצֵה הָאָרֶץ". [ישעיהו  מ"ט, ו']

להלן דוגמאות: שמי שמחובר לספר  התורה -  פניו מקרינות אור למרחקים!

על משה נאמר: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ." [שמות  ל"ד, כ"ט]

דוד המלך אומר: "מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם". [תהלים  י"ט, ט']

ארץ ישראל ותורת ישראל- אחד הם כמו שנאמר:

"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת־ כָּל־ הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ" [דברים .י"א, ח'- י']

לאחרונה אנו שומעים על מחלות – ומגפות בארצות רחוקות –

התורה  מזהירה את עם ישראל:

"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו—כָּל ־הַמַּחֲלָה  אֲשֶׁר שמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא־ אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ" [שמות ט"ו, כ"ו]

בנוגע  להרחקת האויבים נגדנו נאמר:

"אִם בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת  מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.....וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ג'-ז']

לכן עלינו  להיות צמודים לספר התנ"ך – כדי להקריא–מתוכו פסוקים  בפני אומות העולם – המוכיחים כי ארץ ישראל מובטחת  רק לעם ישראל!

מחובתנו להשפיע על עם ישראל- מימין ומשמאל  להתאחד כאיש אחד בלב אחד.

אם נפגוש אדם  המביע שנאה כלפי  אחרים שאינם  הולכים בדרכו- כגון: שנאה כלפי המנהיג שלא נראה לו, או  מפלגה –שהוא דוחה אותה, יש לענות לו ברוח טובה ולהסביר לו בנועם ובאהבה:

הידעת כי  לב  שרים ומלכים בידי ה'- כדברי שלמה המלך: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהֹוָה עַל כׇּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" [משלי כ"א, א]

ד] לשבח את השני  על כל מעלותיו ולתת לו את ההרגשה: כמו שהוא מתייחס יפה לאחרים כך גם הוא יקבל אותו יחס כדברי שלמה המלך:

"כַּמַּיִם, הַפָּנִים לַפָּנִים--    כֵּן לֵב־ הָאָדָם, לָאָדָם". [משלי: כ"ז, י"ט]

אפשרות נוספת היא: שתיקה :" סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה" כדברי רבי עקיבא [מסכת אבות. ג', י"ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  על מנת שנזכה לחיות כאן בארצנו הקטנה - בשלום ובשלווה ובבריאות  טובה ואיתנה - עלינו להיות מחוברים לשורשי אבותינו - דוגמת אברהם

אבי האומה - המשמש לנו דוגמא לתפארת - ובכל פעם עלינו לצטט לאויבינו פסוקים מהתנ"ך המוכיחים את הבעלות  שלנו על הארץ - למען ידעו  את האמת האלוקית.

בפרשה זו יש לנו הוכחה כי למרות שהובטחה הארץ  לאברהם כמו שנאמר בפרשת וירא:

"וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־ יְהוָה:  כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־ הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת־ בִּנְךָ אֶת־ יְחִידֶךָ.  כִּי־ בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־ זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל־ שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" [בראשית כ"ב, ט"ז- י"ח] - אברהם רואה כנראה ברוח הקודש כי יגיע הזמן שיבואו האויבים לתבוע את ארץ ישראל לעצמם- והרי  הוא רכש את "אחוזת הקבר" לשרה -  בכסף מלא מעפרון- לקבוע עובדה בשטח לדורות הבאים וזוהי החשיבות של  רכישת אחוזת הקבר לשרה במערת המכפלה אשר בחברון-עד היום הזה  ולנצח נצחים.

נזכור את דברי ה' למשה כאשר עמד על הר נבו וראה את כל יופייה של ארץ ישראל:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה ; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, ....".[דברים ל"ד, ד']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אַבְרָהָם מְנַהֵל מַשָּׂא ומַתָּן / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 

אַבְרָהָם  מְנַהֵל מַשָּׂא  ומַתָּן .

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן  ©

בְּגִיל מֵאָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנָה

נִפְטְרָה שָׂרָה  צַדִּיקָה נֶאֱמָנָה

בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בִּכְנַעַן

שׁוּב אַבְרָהָם הִתְנַסָּה נִיסָּיוֹן הַפַּעַם!

 

מִבְּאֵר שֶׁבַע הִגִּיעַ בְּתֹם  הָאָסוֹן

אֶל קִרְייַת אַרְבַּע –הִיא חֶבְרוֹן

מִהֵר כֶּאֱיָל לִסְפֹּוד  לְרַעְייָתוֹ

נִגַּשׁ לִבְנֵי חֵת  שָׁטַח בַּקָּשָׁתוֹ.

 

הֵם  קִבְּלוּהוּ בְּהַדָּרַת פָּנִים

הִרְעִיפוּ עָלָיו כְּבוֹד מְלָכִים

הִצִּיעוּ לוֹ חִישׁ - קְבוּרַת חִנָּם

אַךְ אַבְרָהָם בַּשְּׁמִירָה -לֹא נִרְדַּם!

 

 בִּקֵּשׁ בִּלְשׁוֹן בַּקָּשָׁה פִּתְרוֹן

 לְהִיפָּגֵשׁ  הַיְשֵׁר עִם עֶפְרוֹן

נִהֵל עִמּוֹ מַשָּׂא  וּמַתָּן -לְתִפְאָרָה

ובַּאֲחֻוזַּת הַקֶּבֶר- במְלוֹא הַכֶּסֶף זָכָה.

 

 עַד עַתָּה - גַּם בְּיָמֵינוּ

 נַשְׂכִּיל לַעֲנוֹת לְאוֹיְבֵינוּ:

בְּכֶסֶף מָלֵא אַבְרָהָם אָבִינוּ 

רָכַשׁ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה - עֲבוּרֵנוּ!

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: "חַיֵּי שָׂרָה" [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 1 בנובמבר 2023

פרשת וירא- מלחמה ויראת שמים- הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וירא- מלחמה ויראת שמים- הקשר?

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)




ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את  הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר להצלת ישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם מגלה את האיל בסבך/ ציירה: אהובה קליין (c)


"וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת

 הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ". [בראשית  כ"ב, י"ג]




ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].


ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו נמלטים אל ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מצטדק לפני אבימלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  יא וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי".
[בראשית כי י"א- י"ב\ 

לאחר מהפכת סדום ועמורה - אברהם עובר לגרר כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר.  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ, בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיֹּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל -הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִוא, בְּעֻלַת בָּעַל.  וַאֲבִימֶלֶךְ, לֹא קָרַב אֵלֶיהָ; וַיֹּאמַר--אֲדֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרֹג.  הֲלֹא הוּא אָמַר-לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא-גַם-הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי, עָשִׂיתִי זֹאת. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם, גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם-אָנֹכִי אוֹתְךָ, מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לֹא-נְתַתִּיךָ, לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ. וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב--דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ" [בראשית פרק כ-ח]

אבימלך משיב את שרה אל אברהם ושואל אותו מדוע אמר כי שרה - היא אחותו?

"וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, ......וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה:  מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי.  וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.  וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי.  וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה........ צֹאן וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַיִּתֵּן, לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ, אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ"

השאלות הן:

א] מדוע עבר אברהם עם שרה ,דווקא - לגרר?

ב] כיצד הצטדק אברהם בפני אבימלך על  חוסר האמת בנוגע לשרה?

תשובות.

אברהם עובר עם שרה לגרר.

רשי" מביא שני פירושים:

א] אברהם עובר לגרר אחרי מהפכת סדום ועמורה מהטעם: שראה שחרבו הכרכים  באזור זה ופסקו העוברים והשבים באזור - אותם היה נוהג להכניסם כאורחים לביתו.

ב] אברהם החליט להתרחק מלוט שיצא לו שם רע לפי שבא על בנותיו.

רש"י מדגיש: כי כאשר אברהם ושרה ירדו למצרים בתקופת הרעב הוא ביקש ממנה שתגיד – כי היא אחותו ולא אשתו והדבר נעשה בהסכמתה, אבל כאן אברהם  לא נטל רשות משרה , אלא החליט שוב להסתיר את היותה אשתו ואמר שהיא אחותו. ומדוע היה סבור אברהם שהפעם תסרב  לכך?   מהטעם: שבמצרים היא נלקחה לבית פרעה.

הרב שמשון רפאל הירש  נותן הסבר מאד מעניין להליכת אברהם  לגרר:

הוא מתייחס לפסוק: "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר, בִּגְרָר". 

וַיֵּשֶׁב: זו ישיבה של קבע-היכן?  - בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר.

המילה: "גָר"- זו ישיבה של עראי-היכן ?- בִּגְרָר.

ולכן מתבקשת כאן התשובה לשני מצבים  המנוגדים זה  מזה?

ראינו כי בהתחלה אברהם ביקש להתבודד עם ביתו מחברתם של הערים - לכן התיישב קודם בדרום השומם ורק בהדרגה החל לפתח קשרים עם הערים - ובסוף קבע את מקומו בתוך בעלי בריתו: ענר , אשכל, וממרא - שהיו מתייחסים אליו בכבוד ובהערכה.

באחרית ימיו אנו רואים אותו חוזר לדרום , הוא יושב בין קדש ובין שור זהו אזור מבודד שאינו מיושב קרוב למדבר שור הידוע - כמקום שומם ובאתו זמן הוא מחפש קשר עם חיי העיר- ולעיתים הוא  שוהה בגרר - בירתם של מלכי פלישתים.

לכן ,כנראה מתוך צפייה של אברהם ושרה להולדת בנם - היא  אשר גורמת לשנות את מקום ישיבתם ,חינוכו של יצחק צריך להיות בבדידות - הרחק מכל סוג של השפעות שליליות.

מאידך, בידוד גמור מהסביבה  - המונע מהנער כל מגע עם אנשים בעלי השקפות אחרות, הוא דבר לא רצוי. ואף  שגיאה חינוכית מסוכנת.  הילד לא יצליח להתמודד כאשר יפגוש –אנשים עם דעות אחרות והשפעות שונות , מאשר הורגל בביתו וגם לא ילמד להעריך  ולכבד את הדרכים שלמד בבית מפי הוריו!

בנו של אברהם - חייב לפגוש גם עולם זר לדעות הוריו- שם יוכל להעריך רעיונות מנוגדים ולחזק  את עצמו ולדבוק בחינוך שקיבל מאביו.

אברהם מצטדק בפני אבימלך:

אבימלך בא בטענות אל  אברהם:

"וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ, כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי, חֲטָאָה גְדֹלָה:  מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא-יֵעָשׂוּ, עָשִׂיתָ עִמָּדִי.  וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-אַבְרָהָם:  מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה". [כ', ט'- י"א]

תגובת אברהם אל אבימלך:

" וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי. וְגַם-אָמְנָה, אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִוא--אַךְ, לֹא בַת-אִמִּי; וַתְּהִי-לִי, לְאִשָּׁה.  וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאֹמַר לָהּ, זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי:  אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא." [כ', י"א- י"ד]

רש"י שואל: מהיכן ידע אברהם שאין במקום יראת שמים? תשובתו: אורח שבא לעיר מהי מידת דרך  ארץ ? לשאול לו , שואלים אותו על ענייני אכילה ושתיה - כגון: האם יש לו אוכל ושתיה? אולם על ענייני אשתו אין שואלים אותו !!

מיד כשהגיע אברהם  לעיר מיד הוצרך  להשיב להם על השאלה: "אשתך היא" או "אחותך היא"? [מתוך מסכת: בבא- קמא]

הסבר נוסף: כאשר אברהם אומר: כי אין יראת אלוקים במקום, מודגש העיקרון כי לא יתכן מוסר אנושי - ללא אמונה ויראת שמים  "מוסר" ערטילאי - אין בו  מלבצע פשעים חמורים ביותר!  לכן אברהם משוכנע שבמקום שאין יראת שמים - כל גינוני הנימוס – אין להם ערך כלל. דווקא במקום כזה עלולים אנשים לחטוא פשעים חמורים, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אברהם מדגיש את חששותיו בכמה  מילים: רַק" אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים"- זו  עבודה זרה. "וַהֲרָגוּנִי"-זו  שפיכות דמים!

המלבי"ם אומר: "אם נראה איש, או עם שהוא פילוסוף גדול : וחקק לו נימוסים ישרים והרגיל עצמו במידות טובות עפ"י עצת שכלו, בכל זאת , לא נוכל לבטוח על האיש או העם הזה!  תאוותו תסיתהו לעשות רע, שתמיד בהיפך עת יגבר שכלו על תאוותו, כי עת תבער בו אש תאוותה של אשת חן, או הון רעהו באין רואה, אז גם שכלו, ילך  שולל לרצות, לנאוף ולעשות כל רע, רק כוח אחד נמצא בנפש האדם אשר בו נוכל לבטוח שלא נחטא - והוא מידת היראה השתולה בנפשו  - שממנה יסתעף סעיף אחד- שהיא: "יראת אלוקים"

בימים אלה ממש עברנו - כל מדינת ישראל טלטלה בלתי צפויה בשמחת תורה -  חמאס הארורים הפתיעו אותנו ,  נהגו באכזריות  גדולה - וזוהי דוגמא שאנחנו חשים את תוצאותיה - היא נובעת  מהישמעאלים - פראי אדם הלוקים בחוסר יראת שמים!

בפרשתנו , יש עוד  שתי דוגמאות למצב של - חוסר יראת שמים:

א] אנשי סדום ועמורה הרשעים והחטאים - שה'- גזר עליהם חורבן!

ב] שרה המבחינה בישמעאל ובהתנהגותו הרעה , מבקשת מאברהם - לגרש את הגר ובנה:

"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת-בֶּן-הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר-יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק. וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק.  וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". [ להלן: פרק  כ"א, ט'-י"ב]

לסיכום, לאור האמור לעיל, אברהם ושרה היו צדיקים שחשבו   לחנך את יצחק ברוח התורה והיראה - לכן הקפידו   לשהות בסביבה בה קיימת יראת שמים ויפים וחשובים דברי ירמיהו הנביא: "כֹּה אָמַר יְהוָה, אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הַגִיּבּוֹר, בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר, בְּעָשְׁרוֹ.  כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי--כִּי אֲנִי יְהוָה, עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ:  כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם-יְהוָה! [ירמיהו ט' ,כ"ב- כ"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר