יום שלישי, 27 ביולי 2021

פרשת עקב- הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו. מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת עקב - הקשר לנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו.

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה ולהפטרה [ישעיהו]


ציורי תנ"ך/ יום הגאולה- מלכים משתחווים אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי". 

ציור מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ"ט, כ"ג]


BiblicaL paintings by Ahuva Klein- The blessed

Land

" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ".

 [דברים ז, י"ג]

 ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי [כולל- מגפה]/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "והיה עקב תשמעון את המשפטים...."/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

 
ציורי תנ"ך/ מפרי  הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ "ארץ נתנה יבולה"/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.." -יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך..."/ ציירה: אהובה קליין (c) 


ציורי תנ"ך/ חזון ישעיהו:"שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו- לך"/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הנחמה בציון על פי חזון ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)- ציור להפטרת פרשת עקב.


" כי ניחם ה' ציון ניחם חרבותיה ןישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה וקול זמרה"

הפרשה פותחת בחשיבות שמירת התורה ומצוותיה: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.  בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים...": [דברים ז, י"ב- ט"ו]

בהמשך  התורה  מתארת את ייחודה של הארץ המובטחת-לעם ישראל:

הנה כמה דוגמאות:

"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:  אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.  אֶרֶץ חִיטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.." [דברים, ח, ז-ח]

"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ.  וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ.  כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם:  אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק.  וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, ח ח-י"ג]

יחד עם זאת, התורה מצווה אותנו להיאחז  בשורשי אבות ,לזכור את כל הנסים והנפלאות שה' עשה לנו  במדבר - כולל מתן תורה.

בפרשה זו: התורה  מזכירה לנו - להיות נאמנים לה' מתוך אהבה - בלב ובנפש ומופיע  חלק שני  של "קריאת שמע" , בעוד שחלקו הראשון הופיע בפרשת -ואתחנן:  " וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל- מִצְוֺתַי, .........וְחָרָה אַף-יְהוָה בָּכֶם, וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".[י"א  י"ג- כ"ב]

ההפטרה בשבת-  היא  גם אחת מהפטרות: "שבע דנחמתא"- מתוך ספר ישעיהו   [מ"ט, י"ד- נ"א, ג].

הנה קטע קטן מתוך ההפטרה:

"וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲזָבַנִי יְהוָה; וַאדֹנָי, שְׁכֵחָנִי. הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ, מֵרַחֵם בֶּן-בִּטְנָהּ; גַּם-אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה, וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.  הֵן עַל-כַּפַּיִם, חַקֹּתִיךְ; חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי, תָּמִיד.  מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ.  שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה.  כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ, וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵךְ:  כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב, וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ.  עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ, בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ:  צַר-לִי הַמָּקוֹם, גְּשָׁה-לִּי וְאֵשֵׁבָה.  וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ, מִי יָלַד-לִי אֶת-אֵלֶּה, וַאֲנִי שְׁכוּלָה, וְגַלְמוּדָה; גֹּלָה וְסוּרָה, וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל--הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי, אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם". 

"כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה.  כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".[ישעיהו מ"ט, י"ד- כ"ד]

 השאלות הן:

א] מה המשמעות של המילים: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"?

ב] כיצד קשורה ארץ ישראל לתורה הקדושה?

ג] מהו המכנה המשותף של  פרשת: "עקב"- להפטרה - דברי ישעיהו הנביא?

תשובות.

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה"

"נתיבות שלום "מביא את דברי רש"י: אם המצוות הקלות - שאדם דש בעקביו- שומר אותן - לעומת אחרים – הדורכים עליהן ומזלזלים בהן - אזי יזכה שה' ייטיב עמו בברכות המפורטות בפרשה.

דוד המלך אמר: "לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע--    עֲוֺן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי"- הכוונה: שהיה דוד המלך חושש מיום הדין ואומר: ריבונו  של עולם אינני מתיירא ממצוות חמורות שבתורה - אלא אני מתיירא מהמצוות הקלות שבני אדם משליכים אותן מתחת עקביהם. יש לשאול: מהן המצוות הקלות שאדם דש בעקביו-כלומר מזלזל בהן- מדוע נכתבו מצוות אלה בלשון עקב?

עוד יש לברר את משמעות הברכה:" וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ" השכר: אהבת ה' את עמו- שכר רוחני ולא שכר גשמי..

מוסיף ואומר:"נתיבות שלום"

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן..."- "והיה"- לשון שמחה וראשי תיבות של "והיה"- "ישמחו השמים ותגל הארץ"

המילה: "עקב" מורה על הדורות האחרונים –- של עקבתא דמשיחא"

הטעם הוא: כי נשמות ישראל הם קומה שלמה, וכשם שאצל האדם - יש ראש גוף ורגליים, כך גם בנשמות ישראל.

הראש כולל את הראיה והשמיעה השכלית - וגם המוחשית.  

הגוף בו משכן הלב, שאין בו ראיה ושמיעה מוחשית, אבל יש בו ראיה ושמיעה שכלית, כמו שנאמר: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ.." [מלכים –א, ג', ט']

אך ברגליים אין ראיה ואין שמיעה - לא מוחשית ולא שכלית.   כך גם בנשמות של הדורות - לפי שהדורות הקדומים היו נשמותיהם בבחינת-ראש-שכלל ראיה ושמיעה—כלומר שראו אלוקות ושמעו את דברי ה'. ואילו הדורות המאוחרים יותר - היו בבחינת הגוף - לב שומע, כבר לא היה  אצלם ראיה ממש ,אבל היה בהם –בבחינת  תא - ראיה ושמיעה שכלית ,לעומתם הדורות האחרונים - הם בבחינת רגליים שאינם - רואים ושומעים.- ברגליים החלק הנמוך ביותר- העקב, לפי שהם נחשבים לדורות של עקבתא דמשיחא שיש בהם הסתר כה גדול - שאינם רואים ואינם שומעים דבר.

אך מה שנשאר לדור הזה - הוא: כוח האמונה בה' וזה גורם לשמחה בעיני ה' שאפילו  בדורות של קץ וסוף הגלות בתקופת עקבתא דעקבתא  דמשיחא- האמונה בה' תשמור על כוחה.

על פי זה מבואר השכר של ה' :" וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ..."-שהיא מידה כנגד מידה- כי דרגת האמונה בדורות האחרונים - מוכיחה את גודל אהבת עם ישראל אל האלוקים ועל ידי אהבת ה' של הדורות האחרונים -מתעוררת חזרה אהבת ה' אל עם ישראל.

הרבי מקוצק מאיר את עיננו : כי מצווה שאדם דש בעקביו - היא מצוות -יישוב ארץ ישראל , ישנם רבים החושבים כי מצווה זו  הכוללת הליכה וישיבה בארץ -נחשבת לקלה והם עשויים לא להחשיבה, אך היא מצווה מהתורה.

לכן בא לשון הכתוב:" והיה עקב תשמעון" אם  תקפידו לשמור גם על מצוות שנוהגים לקיים בעקב-היינו בהליכה על אדמת ארץ הקודש-התוצאה תהיה כי ה' יקיים את חסדיו  ויברככם בכל הברכות.

ארץ ישראל ותורת ישראל.

הרשב"ם  סובר : "כי הארץ אשר אתה בא שמה, אינה כארץ מצרים שאינה זקוקה  למטר"

כי במצרים בין אם חוטאים ,או אין חוטאים - יש לכולם לחם לאכול.

ארץ ישראל - אם שומרים בה את המצוות- ניתן לפנות לרחמי שמים - כי ה' אל רחום וחנון והוא מתבונן בנו כפי שכתוב: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ.."

בארץ ישראל ה' משגיח מראשית עד אחרית - אם עם ישראל שומר את המצוות  הגשם יורד בכמות הרצויה בכל מקום בהתאם לצורך.

ראינו דוגמא מוחשית לגבי סדום שנאמר עליה: "כגן  ה' בארץ מצרים היא הייתה כולה משקה". הקשר בין סדום ומעשיה והעונש - הוא אינו מקרי, הדבר מזכיר לנו את תועבת מצרים, אלא שבמצרים למרות התועבות שלהם הם נשארו בארצם , אבל בארץ ישראל שהיא נחלת ה' – מקיאה את החוטאים כפי שכתוב :"ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם"

אמר רבי לוי: "אתה מוצא דברים הרבה  ברא הקב"ה בעולם וברר לו אחד מהם [אחד מכל סוג]: ברא שבעה ימים ובחר לו הקב"ה שבת, שנאמר:

"וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ.." [בראשית   ב',ג']

 ברא ארצות וברר[בחר]  לו אחת מהן: ארץ ישראל, שנאמר:

"עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". וכן הקב"ה קורא אותה "ארצי" שנאמר: "וְאֶת-אַרְצִי, חִלֵּקוּ" [יואל ד, ב']

 

ברא אומות וברר [ובחר ] לו אחת מהן - אלו ישראל שנאמר: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, מִכֹּל הָעַמִּים, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה" [דברים י"ד, ב]

המכנה המשותף לפרשה ולדברי הנחמה של ישעיהו הנביא.

גם ההפטרה הזו היא מתוך-[ישעיהו מ"ט, י"ד- נ"א, ג] – מדברת על נושא: הגאולה - לפי שהיא  אחת מהפטרות הנחמה מתוך שבע - [שבע  דנחמתא ]  בספר ישעיהו, הנביא מנחם את  עם ישראל שנמצא בגלות - במצב של ייאוש, אינו רואה תקווה להיוושע מהמצב בו הוא נתון. הנביא מנסה לשכנע את הגולים    לבל יפלו ברוחם - כי הגאולה מובטחת והיא עוד תגיע.

בראש ההפטרה הוא מציין את דברי ציון - הסבורה כי ה' שכח אותה ונטש  אותה, אך זוהי טעות - כי הגאולה, בע"ה - בוא תבוא ,אלוקים עתיד ,כביכול, להרים את דגלו –כשר צבא הפוקד על חייליו לבוא - והגויים האלה  יגיעו אל ציון אשר יסייעו ליהודים לצאת מהגלות ולהגיע לארץ המובטחת. והעמים יישאו את הבנים של ישראל בחוצן - בקפלי הבד של מלבושיהם. ואת הבנות על הכתפיים. ומלכי הגויים ישמשו כאומנים ויטפלו בבנים - כאומנים המטפלים בתינוקות.

מלכים אלה - בהגיעם לציון ישתחוו אפיים ויגעו בפניהם בקרקע ובשעת ההשתחוות ילכחו את עפר רגלי ירושלים. כל זה כאות להכנעה והערצה וכל המקווים לישועה לא יתאכזבו.

הקשר בין הפרשה להפטרה -  לפי דברי ה"נתיבות שלום" מדובר בדור של עקבתא דמשיחא- אחת מהדורות האחרונים שנחלש בדרכו הרוחנית- אך מנגד- ממשיך להאמין באלוקים ויודע כי הגאולה- בע"ה עוד תגיע- ויפה הפסוק מבין י"ג העיקרים:

 "אנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא"

קטע מההפטרה [ישעיהו מ"ט]


" כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל-גּוֹיִם יָדִי, וְאֶל-עַמִּים, אָרִים נִסִּי; וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן, וּבְנֹתַיִךְ עַל-כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה.  כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ; וְיָדַעַתְּ כִּי-אֲנִי יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-יֵבֹשׁוּ קֹוָי".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציון ונחמתה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

צִיּוֹן וְנֶחָמָתָהּ.

 שִׁיר מֵאֵת:  אהובה קליין ©

 

הַשָּׁמַיִם קוֹרְנִים אוֹרָה

לְפֶתַע צִיּוֹן נֵעוֹרָה

לְאָזְנֶיהָ מִלּוֹת נֶחָמָה

לָהֶן דּוֹרוֹת מְצַפה.

 

לִישׁוּעָה -יָמִים כְּלִילוֹת עוֹרֶגֶת

ייִסּוּרֶיהָ וְחַבּוּרוֹתֶיהָ כּוֹאֶבֶת

בְּלִבָּהּ תְּחוּשַׁת עִזָּבוֹן

הַאִם חָדַל ה' בָּהּ לִשְׁכֹּן?

 

עַתָּה לְאָזְנֶיהָ מַנְגִּינָה מִתְנַגֶּנֶת

אֶת גּוּפָהּ וְנִשְׁמָתָהּ מְרוֹמֶמֶת

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִתְנוֹסֵס בַּהֲדָרוֹ

כֻּלָּם נוֹהֲרִים לַחֲזוֹת בִּקְדֻושָּׁתוֹ.

 

מְלָכִים מֶרחֲבֵי תֵּבֵל יִתְקַבְּצוּ

מִפְּאֵר וְהָדָר הַמִּקְדָּשׁ יִתְפַּעֲלוּ

אַפַּיִם אַרְצָה לְצִיּוֹן  יִשְׁתַּחֲווּ

עֲפַר רַגְלֶיהָ בִּלְשׁוֹנָם  יִלְחֲכוּ.

 

הערה: השיר בהשראת ישעיהו  מ"ט [הפטרה  לפרשת: עקב ]

[חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 ביולי 2021

פרשת ואתחנן- החוט המקשר לשבת נחמו/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ואתחנן - החוט המקשר - לשבת נחמו.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ "שבת נחמו"- הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר".

מתוך ההפטרה[ישעיהו מ',ג-ה]



 ציורי תנ"ך/ משה מתפלל לרצונו להיכנס לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את ה' והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c
)

ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ 
מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עם ישראל  מרוחק מהר סיני בשלושת ימי ההגבלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן  על בד]






ציורי  תנ"ך/ משה מזכיר את מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The people of Israel as one man in one heart

against Mount Sinai



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] 

ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]





Biblical paintings   [ציור מתוך ההפטרה]


It rises on a high mountain Mevasseret Yerushalayim

"על הר- גבוה עלי- לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל- תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" [ישעיהו מ,ט]

בפרשה זו ישנה הדרכה לעם ישראל כיצד עליו להתנהג כדי שיזכה  לחיות חיים טובים בארץ ישראל - הארץ שהובטחה כבר לאבותינו אברהם, יצחק ויעקב . ההדרכה  הזו מתוארת בפסוקים רבים - דוגמת הפסוקים הבאים:

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם."[דברים ד, ד]

"לֹא תְנַסּוּ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם, בַּמַּסָּה.  שמור תִּשְׁמְרוּן, אֶת -מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו, אֲשֶׁר צִוָּךְ.  וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ, וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ.  לַהֲדֹף אֶת-כָּל- אֹיְבֶיךָ, מִפָּנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה".   [דברים ו, ט"ז-כ]

שבת זו נקראת: "שבת  נחמו" - על שם ההפטרה - אותה אנו קוראים  בשבת שאחרי תשעה באב - יום אבל-  לזכר חורבן בית ראשון ושני שחלו בתאריך זה.

השאלות הן:

א] מהם המסרים בפרשה כלפי עם ישראל, טרם בואם לארץ המובטחת?

ב] כיצד דברי ישעיהו הנביא  קשורים לפרשה ולתשעה באב?

תשובות.

המסרים לעם ישראל טרם הכניסה לארץ.

עם ישראל - העם הנבחר שקיבל את התורה ואמר פה אחד כאיש אחד: "נעשה ונשמע"  טרם קבלת התורה, כפי שנאמר בכתובים: "וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר ־ דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע"׃ [שמות כ"ד, ז]

במעמד הר סיני – העם היה באחדות מלאה כאיש אחד בלב אחד והדבר מהווה ברית נצחית - בין העם לקב"ה.

לכן , הפסוק: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". משמעותו : אתם אשר לא חטאתם  בעבודה זרה ,אלא הקפדתם במשך כל הזמן  להיות דבוקים  לשכינה וקשורים בה בעבותות אהבה ,מידת הדין לא פגעה בכם ואתם חיים וקיימים!

משום כך, ישנו ציווי ברור: לא לנסות את ה' - אלא- להתחזק באמונה ולקיים את התורה ככתבה ולשונה: כפי שנאמר בפרשתנו:

"לֹא תְנַסּוּ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם, בַּמַּסָּה". 

הכוונה למָּקוֹם, "מַסָּה וּמְרִיבָה": כפי שמתואר בחומש שמות:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם, וְקַח אִתְּךָ, מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וּמַטְּךָ, אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת-הַיְאֹר--קַח בְּיָדְךָ, וְהָלָכְתָּ.  ו הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל-הַצּוּר, בְּחֹרֵב, וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְשָׁתָה הָעָם; וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה, לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם, מַסָּה וּמְרִיבָה:  עַל-רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל נַסֹּתָם אֶת-יְהוָה לֵאמֹר, הֲיֵשׁ יְהוָה בְּקִרְבֵּנוּ, אִם-אָיִן".[שמות י"ז, ו- ז]

עם ישראל מצווה - לקיים את כל המצוות והחוקים .

רבינו בחיי אומר על כך: על היהודי להאמין כי אלוקים הוא צדיק וישר וכל מעשיו נעשים בצדק ובמשפט - והמצוות שנתן לעם ישראל - הן מועילות לגוף ועל ידי קיומן בפועל - הם  יביאו  את העם לעשות את הטוב ואת הישר בעיני ה' והשכר יהיה: "לְמַעַן, יִיטַב לָךְ" - כי מי שעושה טובה עם המלך ומה שיישר בעיניו , ברור הדבר שהמלך יגמול עימו טובה ואם במלך בשר ודם אנו עוסקים- קל וחומר בבורא עולם, ברור שיגמול לבניו טובה -לאחר שהם מקיימים את  מצוותיו שהרי המטרה של קיום המצוות- הן לטובת העם- כפי שנאמר:

"וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל--מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ:  כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  לִשְׁמֹר אֶת-מִצְוֺת יְהוָה, וְאֶת-חֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ,הַיּוֹם--לְטוֹב, לָךְ"  [דברים ']

מוסיף ואומר רבינו בחיי: התורה מזכירה שלושה סוגים של מצוות:

א] מצוות מושכלות - הם המשפטים - מצוות שהאדם מבין את טעמן.

ב] מצוות מקובלות - שהן עדות על האלוקות ועל חידוש העולם.[דוגמת -מצוות השבת, מי שברא את העולם - ברא גם את השבת ביום השביעי - למנוחה]

ג] חוקים - מצוות שאין הטעם שלהן מובן, כגון:  מצוות פרה אדומה [שאפילו שלמה המלך אמר: שהדבר מעל   הבנתו]

את לימוד התורה יש  להנחיל גם לילדים ולדורות הבאים- במטרה לחבר את העם לשורשיו - לאבות אבותיו.

עוד נאמר: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי יְהוָה--לְמַעַן, יִיטַב לָךְ"

דעת מקרא סובר: הכוונה שנקיים את המצוות שה'  ציווה אותנו - זוהי הדרך הישרה והטובה בעיניי ה'.

רז"ל סבורים: זו מצווה בפני עצמה- - מלבד מצוות  שיהודי מצווה לקיים, יש לבחור את הדרך הישרה והטובה גם במקום שלא הצטווה במפורש. שאם ינהג בדרך טובה עם חבריו – יזכה לאותו יחס כלפיו  מהם.

שלמה מלך אומר:

"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"  [משלי כ"ז, י"ט]

המשמעות: כפי שאדם מתייחס לזולת הוא משתקף בזולתו – כאחד המתבונן לתוך מעיין ורואה את דמותו משתקפת מולו - כך גם הזולת ישיב לו - באופן אותו יחס  שקיבל-  יחס של  אהבה וחיבה.

בעצם כל הדברים הטובים שעתידים בני ישראל לזכות -:חיים טובים בארץ, עליונות  על כל האויבים - נובעים מעשיית הטוב והישר והחיבור לתורה הקדושה.

רש"ר  מבסס את דבריו על ההיגיון הבריא של האדם: כשאדם יודע שה' בקרבו והוא אחראי על כל נשימה ונשימה שהוא נושם וכל מה שיש לו - הוא מקבל  אך ורק מה' - -  בתנאים אלה - הדאגה היחידה תהיה: לקיים בנאמנות את התורה.

תורה, עבודה וגמילות חסדים ואת העדות והחוקים.

החוקים שומרים על הטהרה המוסרית  של הדחפים הגשמיים שלנו.

העדות שומרות על האמת בתחום התפיסה הרוחנית שלנו – כי העדות מעידות בפני כל הדורות הבאים - על נסים חשובים שהתרחשו בעת יסוד האומה שלנו ונסים אלה  מבוססים  על כל ידיעת ה' שלנו .

שני גורמים אלה: הם עמודי התווך של המוסריות והאמת.

עלינו להקפיד על  שני יסודות אלה לאורך כל הדרך.

ההפטרה -  דברי ישעיהו הנביא - והקשר לפרשת ואתחנן.

ההפטרה מתחילה במילים:

"נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ--כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲוֺנָהּ:  כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה, כִּפְלַיִם בְּכָל- חַטֹּאתֶיהָ.  קוֹל קוֹרֵא --בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה; יַשְּׁרוּ, בָּעֲרָבָה, מְסִלָּה, לֵאלֹהֵינוּ.  כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" [ישעיהו מ', א-ו]

הפטרה זו "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי" נחשבת לאחת מפרקי הנחמה של ישעיהו הנביא לעם ישראל - זוהי – נחמת הגאולה – המתחילה: מגלות בבל ועד הגאולה האמתית שאנחנו מחכים לה כבד דורות רבים. וחז"ל תיקנו להפטרה בנבואות נחמה אלה במשך שבע השבתות בין צום תשעה באב לבין ראש השנה , הפטרות אלה נקראות: שבע דנחמתא [שבע של נחמות] וההפטרה שלפנינו היא: הפותחת במילים של ישעיהו הנביא: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי--יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם. ..." עיקר תוכנה: דברי נחמה על לב ירושלים.

"נתיבות שלום" מסביר: שבת זו נקראת בשם: "שבת נחמו" על שם ההפטרה המתחילה כהפטרה ראשונה מתוך שבע הפטרות  הנחמה - הנקראות אחרי תשעה באב ועד ראש השנה הבא  עלינו לטובה.

בתום ימי ביו המצרים שהם נחשבים לשיא החושך - מופיעה "שבת נחמו" ובה קוראים אנו על קבלת  התורה – בפרשתנו היות והעניין הוא: שלאחר שעם ישראל עברו  ייסורים בחשכת הגלות ,יש צורך שוב להתחזק ולהתחדש בקבלת התורה מחדש - דוגמת המצב של חטא העגל שזו הייתה ירידה רוחנית קשה מאד ושבירת לוחות הברית על ידי משה ואחרי זה התפייס ה' עם בני ישראל והעניק להם תורה  מחדש בלוחות שניות.

המסר המרכזי לעם ישראל: גם אם העם נקלע למשבר רוחני קשה- ישוב ויקבל את התורה מחדש - כדי שלא יתרחק ממנה לגמרי. כפי שאומר דוד המלך:

"אָנָה, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ;    וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח- אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה;    וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ" [תהלים קל"ט,, ז- ח]

כאשר הקב"ה עוזר ליהודי – היהודי יישא עיניו לשמים ויודה לה' על כך- אבל גם בזמנים קשים שאדם חלילה נפל לשאול  תחתית  ידע - כי אלוקים גם שם  נמצא אתו.

כאן בהפטרה אומר הנביא ישעיהו: "נחמו, נחמו"  אתם המסוגלים לנחם נחמו את עמי וחיזרו שנית  ונחמו ורומז כאן הנביא לעם ישראל: אתם עמי ואני אלוקיכם  המנחמכם!

יתכן להגיד שיאמר שנית את הנחמה בשעת הגאולה ממש - לעיני כל חי: דברו אל ירושלים - שהיא  סמל לכנסת ישראל- כבר נתכפר העוון של ירושלים שבעבורה השתעבדה בגלות ואומר הנביא: שהוא שומע קול קורא לפנות את הדרך בשביל ה' וכאן הנבואה ממשילה  את ה' למלך בשר ודם -המצווה לעבדיו להתקין לו דרך פנויה - כדי שילך עם צבאותיו אל המדינה שבה הוא מבקש למלוך עליה והנמשל:  בזמן התגשמות הנחמה - אלוקים משתוקק לשוב אל ירושלים ומצווה ליישר בערבה מסילה ישרה ויש כאן רמז למסילת ישרים-"סור מרע.." ובהמשך אומר הנביא שכל המקומות הגבוהים יתיישרו לדרך ישרה אחת ואז יתגלה כבוד ה' לעיני כולם!

הסבר יפה ראיתי בספר-"מפטירין  בנביא/ [אהרון אלדר]

הקשר החזק בין  הפרשה להפטרה - מתבטא בכך: שהיהודי חייב לקיים את התורה לאורך כל הדרך גם בזמנים קשים ובניגוד לבני אדם שיודעים רק את העבר וההווה - אלוקים יודע גם את העתיד – למרות שעם ישראל עובר גלויות וייסורים - בסופו של תהליך קשה וחשוך- בע"ה תבוא הגאולה , למה הדבר דומה ? לבריאת העולם - תחילה הכול חשוך ותוהו ובוהו ,אבל אז באה רוח אלוקים ויוצרת עולם ומלואו ומתוך התוהו ובוהו מתגלה אור גדול - כל גרמי השמים והבריאה כולה.

על היהודי  להיאחז ברוח אלוקים תמיד- כדוגמת סולם יעקב- המסמל את היותו של האדם מצד אחד אוחז בגשמיות - אך ראשו גם בשמים - הוא מחובר אל  ה' בכל מצב.

לסיכום, לאור האמור לעיל, החוט המקשר בין הפרשה וההפטרה: עם ישראל שקיבל את התורה - מחובר אל אלוקיו בעבותות המצוות והמעשים הטובים . זוהי הדרך שתבטיח לו בע"ה - יציאה  מאפלה להורה במהרה - ודברי הנחמה של הנביא ישעיהו מנחמים את העם שעבר ייסורים וגלויות – יום יבוא בע"ה

כל ההרים יתיישרו ועם ישראל יישר אורחותיו - והדרך הזו המישורית תאפשר לבוא לכולם לחזות בכבוד ה' - בגאולה הנכספת.

יפים דברי הנביא ומרוממים:

"ְוהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר" .אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר