‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 15 באפריל 2026

פרשת תזריע –מצורע-כיצד נקדים רפואה למכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תזריע –מצורע-כיצד נקדים רפואה למכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין


ציורי תנ"ך/ מרים המצורעת יושבת בדד מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                                    



              ציורי תנ"ך/  היולדת עורגת -למקדש בתום   ימי                      טוהרתה/                                  ציירה:  אהובה קליין (c




         ציורי תנ"ך/ נגע בכותלי הבית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



              ציורי תנ"ך/ הכהן מאבחן את הנגע בקירות הבית/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/הכהן בודק את הנגעים באדם/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





     

ציורי תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה  בדרך  אל  הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)






                 ציורי תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה לפני הכהן/ ציירה: אהובה קליין(c)


                      ציורי תנ"ך/ טקס ברית מילה/ציירה: אהובה קליין (c)




                      ציורי תנ"ך- שמחת מצוות- ברית מילה/ ציירה: אהובה קליין (c)




         ציורי תנ"ך/הכהן ניגש אל  הצרוע מחוץ למחנות/ ציירה: אהובה קליין (c)



         ציורי תנ"ך/ הבאת הקורבן אל הכהן /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]





                           ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)



                 ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד  הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)



                         ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין.(c)





               ציורי תנ"ך/ הכהן שורף את הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)





                   ציורי תנ"ך/ הצרוע יושב מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ סילוק האבנים מהבית בהוראת הכוהן/ ציור: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  אשת נעמן והשבויה הישראלית הקטנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

השנה פרשיות תזריע - מצורע מופיעות שלובי זרוע ומחוברות .   בשישי ובשבת השנה חל ר"ח אייר  - התאריך מאד משמעותי לכולנו זה החודש והשבוע בו נחגוג בע"ה את יום העצמאות למדינת ישראל.

המתבונן על  ארץ ישראל מהצד - ודאי מתפלא על יופייה  ובמיוחד עכשיו – כשהיא  הולכת ונבנית כדברי ירמיהו הנביא שנאמרו לפני שנים  רבות - ועתה קורמים עור וגידים:

"עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻופַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים" [ירמיהו ל"א, ג']

הבה נתאר  לעצמנו כי בזמן שעם ישראל היה בגלות - ארץ ישראל שמרה אמונים לעם הנבחר.

הפולשים הזרים שגרו בארצנו - לא עלה בידם ליישב  ולהפריח אותה  כפי שאנחנו זוכים ,בסייעתא דשמיא, כיום  - לבנות ולהבנות לחרוש, לזרוע , לנטוע וליהנות  מהיבול הרב ,כדברי ה' למשה  בחיזיון הסנה:

"וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם, וּלְהַעֲלֹותוֹ מִן־ הָאָרֶץ הַהִוא, אֶל־ אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, אֶל־ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" [שמות, ג', ח']

כל הנס הזה נובע מרצון אלוקים הנושא את עיניו לארצנו הקדושה כפי שנאמר:

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים: י"א, י"ב] המשמעות היא: כי ארץ ישראל - בהיותה הארץ המובטחת לעם ישראל בלבד- היא יכולה לאפשר לנו לחיות כאן בתנאי שנקיים את מצוות התורה כפי  שהתורה מחייבת אותנו.

שתי פרשיות אלה – מלמדות אותנו על ענייני טהרה וקדושה.

בימי מלחמה אלה כאשר כל אחד  דואג לשלום משפחתו ועמו לצערנו יש גם פגיעות בנפש וגם ברכוש - עם כל זה יש גם הרבה ניסים.

זה עתה ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה - שמתי לב כי רוב  שורדי השואה היקרים הביעו משאלה חשובה מאד בסוף דבריהם: לחיות בארץ של שלום ואחדות.

נאמר: "כִּי תָבֹאוּ אֶל ־אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה; וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת, בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר:  כְּנֶגַע, נִרְאָה לִי בַּבָּיִת.  וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת, בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא, כָּל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן, לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת.  וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע, וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹות הַבַּיִת, שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת, אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת; וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל, מִן הַקִּיר.  וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת, אֶל פֶּתַח הַבָּיִת; וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת, שִׁבְעַת יָמִים.  וְשָׁב הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹות הַבָּיִת.  וְצִוָוּה, הַכֹּהֵן, וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע; וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל מָקוֹם טָמֵא. וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ מִבַּיִת, סָבִיב; וְשָׁפְכוּ, אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ, אֶל מִחוּץ לָעִיר, אֶל מָקוֹם טָמֵא.." [ויקרא י"ד, ל"ג -מ"ב]

השאלות הן:

א] מהי צרעת הבית - אופן הזיהוי והפתרון?

ב] כיצד נקדים רפואה למכה?

תשובות

צרעת הבית - אופן הזיהוי והפתרון.

מעשה התרחש בתקופת המקדש  איש עשיר רכש במיטב כספו בית מגורים נאה בארץ ישראל–טיפח את הגינה במסירות רבה  עד כי כל  עובר אורח שחלף על פני ביתו היה נעצר ומשתומם מהמבנה המרהיב והצמחייה השופעת העוטפת את ביתו - בפריחה כה צבעונית. זו  הייתה ממש חגיגה לעיניים ,אלא שאותו אדם היה נותן דרור ללשונו והרי  המחשבה היא ראשית הכול.

ההוכחה לכך - כי בתקופת המקדש כאשר אדם חטא במחשבתו וחשב על חברו מחשבות רעות - היה חייב להקריב קורבן עולה ועל כך הסבר מעניין:

מפי רבינו בחיי המבאר: מדוע התורה מקדימה את קורבן עולה לשאר הקורבנות?

על דרך הפשט: כי המחשבה היא : ראשית הכול ואם חשב על  החטא תחילה - מכאן שיבצע את החטא גם בפועל - דהיינו שיעבור ממחשבה שלילית למעשה שלילי שהוא החטא. מטעם זה הכתוב הקדים את קורבן העולה.

הרמב"ן מסביר :כי  מדובר בצרעת  הפוגעת בעם ישראל - נבחר ה',  דווקא כשיושב בארץ ישראל שהיא נחלת ה':

זה העניין אינו בטבע כלל, ולא היה בעולם , וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה', רוח ה' עליהם תמיד להעמיד גופם, בגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועוון יתהווה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו להראות ,כי סר ה' מעליו, לכן אומר הכתוב: "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם"

המשמעות: עונש זה של נגעים בבית - נוהג אך ורק בארץ ישראל מהטעם : כי ארץ ישראל היא קדושה, לכן אם האדם דר בה וחוטא באים עליו הנגעים.

נאמר: בראשונים, [במדרש תדשא]: כי ארץ ישראל מודגשת בנושא  נגעי הבתים ,לפי שבמדבר היו גרים באוהלים ושם לא היו נגעים, אלא רק בארץ המובטחת.

חז"ל בערכין ט"ז אומרים: כי הסיבה להיווצרות הנגעים בבתים בארץ ישראל היא: עניין צרות העין, כאשר אדם חושב שביתו ונכסיו שייכים אך ורק לו ואין הוא מקיים מצוות הכנסת אורחים בביתו ושוכח כי הארץ  - כולל הנכסים הם בבעלות הקב"ה.  לכן אין להפגין כלפי הזולת צרות עין ובעלות מוחלטת על הרכוש.

כי במצב בו האדם חושב: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה",

ה' יכול להוציאו  מביתו על ידי הבאת נגעים.

מתברר כי כזה היה האיש אשר בנה בית כה מפואר , היה גאוותן ולא הודה לה' על כל הטוב  אלא בטוח היה כי  כל ההישגים הם בזכות כוחו בלבד ובתוך כך - היה גם בז לחבריו מעוטי היכולת והנה באחד הימים הבחין כי בקיר ביתו  נוצרו כתמים ירקרקים, לכן  בעצת רעייתו הזמין את הכוהן - ההבחנה הייתה : כי אכן זהו נגע צרעת בקירות הבית. מאחר והכוהן אמר לו שיחשוב במה חטא - האיש עשה חשבון נפש , עשה תשובה וכששב הכוהן כעבור שבעה הימים- נעלם הנגע.

יש להקדים רפואה למכה.

להלן כמה עצות לשמירת הלשון:

ה"חפץ חיים" אומר: כי לא די בכך שקיבלנו את התורה כאיש אחד בלב אחד- אלא אסור לנו לעזוב אותה - כדברי שלמה המלך:

"כִּי לֶקַח טוֹב, נָתַתִּי לָכֶם;    תּוֹרָתִי, אַל־ תַּעֲזֹבוּ". [משלי ד', ב']

הרי התורה היא: תורת חיים היא מדריכה אותנו כיצד  עלינו לפעול בכל עת משתנה.

נאמר:"הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד, וְלַעֲשׂוֹת:  כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִים--תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת.  זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם".

[דברים כ"ד, ח'-ט']

א] מדוע התורה מזכירה את חטאה  של מרים הנביאה במדבר ?

"וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל אֹוד֛וֹת הָאִישָּׁ֥ה הַכֻּושִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי ־אִישָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח"׃ (במדבר פרק י"ב פסוק א')

מתברר כי התורה מוכיחה לנו - כי אפילו מרים הצדיקה שעשתה מעשים טובים, כגון: שמרה על משה בהיותו קטן בתיבה ובזכותה היה באר מים לעם ישראל במדבר ...- אלוקים הקפיד עליה שלא נזהרה בלשונה ודיברה על אשת משה.

רש"י עפ"י חז"ל –מבאר: שהטענה הייתה על פרישת משה מאשתו.

לכן, אם על מרים הנביאה ה' הקפיד- קל וחומר שכל אחד ואחד חייב להיות זהיר בלשונו.

לעניות דעתי  - בימים אלה ממש בזמן מהלך המלחמה  - כאשר  מתרבים המחלוקות הפוליטיות בתוכנו חייבים אנו לנצור את לשוננו !

ב] עלינו לחשוב מחשבות טובות על הזולת ולדון כל  אדם תמיד לכף זכות . דבר המונע לחטוא בלשון הרע..

ג] חייב אדם לבדוק  את התנהגותו ולשמש דוגמא אישית לסביבה הקרובה והרחוקה – בדיבור חיובי ובמילים טובות.

לסיכום, לאור האמור לעיל: על ידי  שנהיה מחוברים  לתורה וניישם את המצוות והחוקים בין אדם למקום ובין אדם לחברו  ומידי פעם נעצור ונתבונן בהתנהגותנו  נטיב את  דרכנו. ונזכור  את דברי חז"ל: (יומא ט, ב) "לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלוֹשׁ עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים". המשפט מדגיש את חומרתה העצומה של השנאה הפנימית, שהייתה הגורם לחורבן בית המקדש השני, והיא משתווה לעבירות החמורות ביותר בתורה.

יפים וחשובים דברי דוד המלך: "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".            

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 3 באפריל 2026

חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 חג הפסח - מה מגלה לנו בספר הספרים?

מאמר מאת: אהובה קליין .

 יצירותיי למאמר:

ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



                     ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

 [שיר השירים ג, י"א]


ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).



                           ציורי תנ"ך/ פסח- חג המצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

                            ציורי תנ"ך/ עבדים היינו../ ציירה: אהובה קליין (c)



     ציור מההפטרה: [ישעיהו מ"ב] שירו לה' שיר חדש חדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי תנ"ך/ הבאת מנחת העומר למקדש / ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)


ערב חג הפסח השנה עם ישראל – ממשיך את מלחמת התקומה בדורנו: "שאגת הארי"

כולנו  חשים בימים אלה, את שנאת האויבים סביבנו המתגברת ללא  הרף - הרי בדרך זו  הם מחנכים את ילדיהם החל מהגיל הרך!

בערב החג - ב"ה - כולנו ישבנו – יחדיו וחגגנו את ליל הסדר בנסים ונפלאות. בשבת  הקרובה נקרא - בע"ה -  את שיר השירים:

שיר השירים הוא משל ואהבה בין  הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן , גם  מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח.

כדי  להתעצם באמונה - ולהתעודד ניזכר במקורות ברחבי התנ"ך  המספקים לנו תשובות על הנעשה  בימינו:

השאלות הן:

א] מדוע דימה בלעם - נביא הגויים - את עם ישראל לאריה?

ב] כיצד מעודדים הנביאים את ישראל לקראת הבאות?

תשובות:

בלעם מדמה את עם ישראל לאריה:

"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה".[במדבר :כ"ג, כ"ד]

כל דברי בלעם היוצאים מפיו הם בפיקוח הקב"ה ולכן גם אם אמר דברים שלא התכוון לאומרם, הרי המילים מכוונות מכוח עליון:

"עם כלביא יקום.."

אומר על כך רש"י: כאשר עם ישראל מתעורר משנתו בשעות המקודמות של הבוקר - הוא מתגבר על ייצרו כארי – כדי לחטוף את המצוות בזריזות - להתעטף בטלית, לקבל עול מלכות שמים –על ידי אמירת: "שמע ישראל" ולהניח תפילין.

רש"י מצטט את דברי תנחומא:"אין בעולם כיוצא בהן. הרי הן ישנים בתורה ומצוות. עמדו משנתן-עומדים כאריות..."

הכוונה - המחבלים שואפים להזיק לעם ישראל, אבל בזכות התפילה נחלשים ועונים אחריו: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ומיד בורחים.

העם ניצל בזכות אמירת: "שמע ישראל", המלאכים השומרים עליו ביום - עם בוא הלילה מעבירים את השמירה עליו למלאכי הלילה, וכשיהודי הולך לישון, הוא מפקיד רוחו בידי הקב"ה - כנאמר: "בידך אפקיד רוחי.."[תהלים ל"א ,ו']

כאשר היהודי מתעורר עם שחר , מלאכי הלילה מעבירים אותו למלאכים השומרים עליו ביום, שנאמר:

"נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר",[תהלים  ק"ל, ה']

על כן ,  בלעם מצהיר: אין אומה כזאת בעולם מלבד ישראל, המשולה לאריה.

דברי הנביאים שלנו – אל עם ישראל קורמים עור וגידים בחגנו.

הנביא מיכה- מנבא : "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". [מיכה, ז', ט"ו]

והנה הקורא את הקטע הבא מבחין כי דברי  הנביא מיכה מתגשמים לעינינו ממש עכשיו:  כמו שנאמר בפרשת "בא":

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת - אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה". [שמות פרק:" י']

עבדי פרעה חולקים עליו :

" וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ?

"שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת - טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.  לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".  [שמות פרק: י'-ז'- י"ב]

מה הפלא ? בימינו גם אצל האירנים נוצרים מחלוקות בין הקצינים האחראים למהלך המלחמה!

ה"כלי יקר" מעלה השערה: כי כאשר משה  יצא מעם פרעה , הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה  בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע  לאוזני פרעה , אז משה ואהרון  הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו!

הנביא ישעיהו: מנבא על "שיר חדש":[ישעיהו פרק: מ"ב]

"כֹּה אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם.  לִפְקֹחַ, עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.  אֲנִי יְהוָה, הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.  הָרִאשֹׁנוֹת, הִנֵּה בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם. 

שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.  יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ.  יָשִׂימוּ לַיהוָה, כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ. יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ, אַף יַצְרִיחַ—עַל אֹויְבָיו, יִתְגַּבָּר.  הֶחֱשֵׁיתִי, מֵעוֹלָם--אַחֲרִישׁ, אֶתְאַפָּק; כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.  אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ; וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ.  וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ--בִּנְתִיבוֹת לֹא ־יָדְעוּ, אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר--אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים".

כאן הנביא ישעיהו מנבא  על שחרור השבויים שלנו  במלחמה – המכונים: "יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ".  נבואה זו כבר התגשמה!

לבסוף כל    המלחמה  תסתיים בניצחון אדיר- יושבי תבל ישירו ויהללו את ה' "כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת" ויעניקו לו כבוד גדול!

הנביא יחזקאל מנבא:

"....וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר.  וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וְעָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר -בְּחֻקַּתי תֵּלֵכוּ, וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם.  וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם; וִהְיִיתֶם לִי, לְעָם, וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.  וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; וְקָרָאתִי אֶל-הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, וְלֹא-אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב.  וְהִרְבֵּיתִי אֶת-פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה:  לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב--בַּגּוֹיִם...... [יחזקאל פרק ל"ו, ט"ז – ל"ז] כאן הנביא יחזקאל  מנבא על הסרת לב האבן  של חלק מאלה שהתרחקו מה' וכל עם ישראל ישוב בתשובה  וייהנה מרווחה כלכלית.

הנביא מיכה- בספר מיכה [פרק ה-ו]

מתאר: ה' מדמה את שארית ישראל לאריה השולט על הגויים אלוקים ישמיד את כל  הדברים שעם ישראל היה נשען עליהם:

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.   תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל - אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.  וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ.  וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ" [מיכה. ה, ז'- י"ב]

הנביא עמוס: מנבא:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]

לסיכום, לאור האמור לעיל  ישנה הוכחה כי ספר הספרים הוא המקור האמתי והמדויק לגילוי הישועה הגדולה לעם ישראל

"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם - אֱלֹהֶיךָ" [מיכה ו ',ח']

"וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים:  הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר" [דברים ז', ט']

יהי רצון ועוד  בחג הפסח הזה נזכה לגאולה שלמה, אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר