פרשת ויקהל- מה המשותף לשבת ולהתקהלות בימינו ובעתיד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים עבור המשכן וכליו לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הנשים והגברים תורמים זהב עבור המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הבטת תרומת השמן למשה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
אומני המשכן: בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך והכיור/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אומני המשכן מקימים את המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מזבח הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ הנשים טוות צמר למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
[שמות ל"ה, כ"ה] ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכרובים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אומני המשכן מכריזים בפני משה- על תרומת היתר למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה ואמני המשכן לפני עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)
הפרשה
מתחילה בפסוקים:"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה,
אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר - צִוָּה יְהוָה,
לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים,
תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת
שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל - הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת. לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם,
בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת". [שמות
ל"ה, א'-ד]
השאלות הן:
א]
מדוע היה צורך להקהיל את - כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?
ב]
מה ערכה של השבת - כלפי עם ישראל?
תשובות.
הצורך להקהיל את העם על ידי משה.
רבינו
בחיי מפרש על פי המדרש: "תבוא קהילת משה
ותכפר על קהילת אהרון דכתיב [שמות
ל"ב] "ויקהל העם על אהרון" והכוונה: כי על ידי שמשה מקהיל את העם הוא מכפר על התאספות העם בחטא העגל.
בהמשך
אמירת משה: "ויאמר אליהם משה" -
מכפרת על אמירת אהרון שנאמר במעשה העגל: "ויאמרו אליו קום עשה לנו
אלוהים". המילים: אצל משה: "אלה הדברים" מכפרות על דברי העם בזמן
הסגידה לעגל הזהב: "אלה אלוהיך ישראל" והזהב שנתרם למען המשכן - יכפר על הזהב
שממנו נוצר העגל.
המלבי"ם
אומר
רעיון דומה: כאשר התורה ניתנה על הר סיני - כל עם ישראל התאחדו כאיש אחד בלב אחד
בתחתית ההר והראיה לכך: שכתוב בלשון יחיד:"וַיִּחַן
- שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" [שם י"ט, ב]
אבל
בזמן חטא העגל, השטן המקטרג גרם לפירוד
ומחלוקת בקרב עם ישראל . המשכן בא לכפר
על מעשה העגל, לכן משה אסף את כל עם ישראל אליו להשיבם – לעם מאוחד ומלוכד
סביב נושא המשכן ממש כמו בזמן מעמד הר
סיני.
חז"ל
אומרים :
כי יש קשר בין תחילת פרשת "כי תישא"
לתחילת פרשת ויקהל
כאשר אצל משה מתקהלים מתוך אחדות
שבלב - מצליחים לעמוד מאוחדים מול כל סוג של אויב. ומתקיים בהם הפסוק:
"כי תישא את ראש בני ישראל"
ערכה של
השבת וההתקהלות .
להלן הסבר יפה בערכה של ההתקהלות הקשורה לשבת :
הפרשה פותחת בהתקהלות העם - על ידי
משה ומיד מופיע הציווי על שמירת השבת ומתברר : כי על מנת
לשמור את השבת ולחוש את קדושתה ואת השכינה השורה – זה קורה דווקא בהתקהלות-כי
כל בני הבית יושבים סביב השולחן - שרים
שירי שבת ואומרים דברי תורה.
כמו כן השיעורים ולימודי התורה ביום השבת – יש בהם עוצמה גדולה כדי לזכות
את עם ישראל ולגרום לסנגוריה
גדולה בשמים על ישראל.
בעל הטורים סובר: כי יש קשר בין ירידתו של משה מהר סיני כשקרן-עור פניו - ומכאן יש
להסביר: שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר הימים
[ב"ר, י"א, ב]
הכוונה: בסוף פרשת:"ויקהל" נאמר: "וְרָאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל,
אֶת-פְּנֵי מֹשֶׁה, כִּי קָרַן, עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה; וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אות - הַמַּסְוֶוה
עַל-פָּנָיו, עַד - בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ". [שמות
ל"ד, ל"ה]
נאמר: "וַיַּקְהֵל" לפי שמשה בא לדבר על פרשת שבת רצה לרמוז שבשבתות ויום טוב העם
מתקהלים לשמוע דרשה.
נאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה
מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן"
רבותינו סברו: שלושה מעידים זה על זה:
ישראל, השבת והקב"ה: ישראל והקב"ה מעידים - על השבת שהוא יום מנוחה ליהודים.
וישראל והשבת מעידים
על ה' - שהוא יחיד בעולמו.
הקב"ה והשבת
מעידים על ישראל - שהם גוי אחד בארץ!
"אמר רבי
יהודה, אמר רב: כל המענג את השבת מעניקים לו משמים משאלות ליבו - ההוכחה לכך,
שנאמר:
"וְהִתְעַנַּג
עַל-יְהוָה; וְיִתֶּן- לְךָ, מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ".[תהלים ל"ז, ד']
רבותינו בעלי אגדה אומרים: כי מתחילת התורה ועד
סופה, אין בה פרשה שנאמר בראשה: "ויקהל"
,אלא רק בפרשה זו. אמר הקב"ה: עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם - הלכות שבת
- כדי שילמדו ממך הדורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת ושבת להתכנס בבתי
מדרשות - כדי ללמד ולהורות לישראל דברי תורה-איסור והיתר וכו', מכאן אמרו: משה
תיקן להם לישראל שיהיו דורשים בעניינו של
יום. הלכות פסח בפסח וכו'.....
נאמר: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ,
בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". [דברים ל"ג, ד']
מתי אלוקים הוא מלכו של עולם?
תשובה: כאשר נאספים
ראשי העם יחד עם , עָם ישראל- כאשר כל האנשים שרויים באחדות ואחווה.
כדברי מדרש תנחומא-על פרשת: נצבים: "אַתֶּ֨ם
נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם
שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל"׃ [דברים כ"ט, ט'] וכתוב:
"לֹא
־יִֽהְיֶה ־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא
־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָֽיָה־לָ֤ךְ יְהֹוָה֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ
לְתִפְאַרְתֵּֽךְ" [ישעיהו ס',
י"ט]
המשמעות היא: כאשר עם
ישראל יהיה מאוחד - למה הדבר דומה?
בנוהג שבעולם : אגודה
של קנים אין אדם מסוגל לשוברם כשהם יחד. לעומת זה, כאשר הם מופיעים מפוזרים -
אפילו תינוק יכול לשברם .
על כן, כאשר הם
בקבוצה מתאחדים אור השכינה שורה עליהם!
השראת השכינה הייתה
גם במשכן - כי כולם נתנו תרומה בסך מחצית השקל באופן שווה – ללא הבדל מעמד
ביניהם וכך ניתן היה להקים את המשכן והשכינה שרתה שם.
שואל הזוהר הקדוש :הרי נאמר: "וַיְבָרֶךְ
אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ":[ בראשית ב, ג']הרי לא ירד מן בשבת – במדבר - אם כן, במה ה' בירך את השבת? תשובתו: כי השבת היא מקור
הברכה כל השפע הגשמי והרוחני של כל השבוע - מתברך מכוח השבת.
ה"חפץ
חיים" המשיל משל יפה: על תקרת בית הכנסת - ישנן
נברשות מפוארות שהן תלויות. אך, אם
גבאי בית הכנסת - יחליט לנתק - את המפסק הראשי של החשמל - כל האורות יכבו
ותהיה אפלה במקום!
הנמשל: כך כל
הברכות באות מכוח השבת - כל האור שבעולם
בא מכוח שמירת שבת, לכן כאשר אין מקפידים
על שמירת שבת מכבים את המפסק הראשי -
ומשביתים את הברכה. רבותינו אומרים: "כשישראל עושים רצונו של מקום - מלאכתם
נעשית על ידי אחרים" [מסכת ברכות ל"ה]
החוזה מלובלין מסביר את הפסוק:
"אֵלֶּה,
הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר- צִווָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ"-
על ידי שמירת שבת- מגיעים לקיים את כל אלה הדברים אשר ה' ציווה
וכל המשמר את השבת כאילו קיים את כל התורה כולה!
נאמר: "תּוֹרָה צִווָּה לָנוּ מֹשֶׁה
מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב".[דברים
ל"ג, ד']
הרמב"ן מסביר את המסר הנ"ל: הטעם שישא תמיד ויאמר "תורה צווה לנו משה"
- והיא תהיה מורשה לקהלת יעקב -כי לדורות עולם כל בני יעקב יירשוה וישמרו אותה כי
לא תשכח מפי זרעו ודרשו רבותינו (מדרש תהלים א) שלא אמר מורשה בית יעקב או זרע
יעקב ואמר "קהלת יעקב" לרמז שייקהלו רבים עליהם ותהיה התורה לעולם מורשה
ליעקב ולכל הנקהלים עליו הם הגרים הנלווים על ה' לשרתו ונספחו על בית יעקב ונקראו
כלם קהילתו"
לסיכום
–לאור האמור
לעיל: ישנו מסר חשוב לעם ישראל ממש לימים אלה: השבת היא מקור הברכה והאור - היא גם
גורמת לעם ישראל להתאסף יחד בבתי מדרשות ובתי כנסת ומכוח אחדות העם בשבתות
בע"ה נזכה - במהרה לניצחון על אויבינו
" אור חדש על ציון תאיר" ונממש את הציווי :"תּוֹרָה
צִווָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" !
