‏הצגת רשומות עם תוויות אסנת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אסנת. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 18 בדצמבר 2022

פרשת מקץ-הקשר בין יוסף ל"ברית בין הבתרים" מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת   מקץ-הקשר בין יוסף ל"ברית בין הבתרים".

מאמר מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) 





ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


חל שינוי לטובה אצל  יוסף ואת זאת ניתן לראות כבר בתחילת הפרשה- עם חלומותיו של פרעה מלך מצרים:

"וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר" [בראשית מ"א, א]

בסופו של דבר בעקבות דברי שר המשקים לפרעה- יוסף נקרא אל פרעה:

"וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים, אֶת-פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אֶת-חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.  פַּרְעֹה, קָצַף עַל-עֲבָדָיו; וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים--אֹתִי, וְאֵת שַׂר הָאֹפִים.  וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד, אֲנִי וָהוּא:  אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ, חָלָמְנוּ.  וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי, עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים, וַנְּסַפֶּר-לוֹ, וַיִּפְתָּר-לָנוּ אֶת-חֲלֹמֹתֵינוּ:  אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ, פָּתָר. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה:  אֹתִי הֵשִׁיב עַל-כַּנִּי, וְאֹתוֹ תָלָה.  וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת-יוֹסֵף, וַיְרִיצֻהוּ מִן-הַבּוֹר; וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו, וַיָּבֹא אֶל-פַּרְעֹה".

[להלן פרק מ"א, ט-ט"ו]

 לאחר שיוסף מצליח לפתור לפרעה את חלומותיו ואף מציע פתרון כלכלי הוגן

 הוא זוכה להערכה רבה מצד פרעה: פרעה מתפעל מחכמתו של יוסף:

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ" [מ"א, ל"ח]

 והוא אף פונה ליוסף ישירות ואומר לו:

"אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ".[מ"א ,ל"ט]

פרעה מעלה לגדולה את יוסף-פונה אליו ואומר:

"אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּיסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל-צַוּוָארוֹ. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".

[להלן מ"א,  מ"ו]

השאלות הן:

א] מה משמעות הזמן: ויהי מקץ שנתיים ימים?

ב] מדוע פרעה  משדך ליוסף את אסנת בת- פוטי?

תשובות.

משמעות  המילים: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִים יָמִים"

על פי חז"ל [מדרש רבה. ט, ג] נאמר על הפסוק:

"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר--    אֲשֶׁר-שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ וְלֹא-פָנָה אֶל-רְהָבִים,    וְשָׂטֵי כָזָב". [תהלים מ', ה]

"אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר- שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ "- זה יוסף

"וְלֹא-פָנָה אֶל-רְהָבִים,    וְשָׂטֵי כָזָב". כי אמר יוסף לשר המשקים:

"כִּי אִם-זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ, כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ, וְעָשִׂיתָ-נָּא עִמָּדִי, חָסֶד; וְהִזְכַּרְתַּנִי, אֶל-פַּרְעֹה, וְהוֹצֵאתַנִי, מִן-הַבַּיִת הַזֶּה".[להלן  מ', י"ד]

 היות ויוסף בכל זאת פנה אל שר  המשקים במילים אלה: לכן נוספו לו מן השמים- שנתיים נוספות לשהות בבית האסורים.

 אך נראה שישנה סתירה בין דברי חז"ל בתחילה- המשבחים את יוסף שהיה בעל בטחון בה', אך בסוף הם טוענים: היות וביקש משר המשקים שיזכור אותו

ויזכיר אותו לפרעה -התווספו לו עוד שנתיים ימים לשבת בבית האסורים?

מתברר שיש שתי דרגות באמונה:

 א]  הבעש"ט סובר: שאדם צריך לדעת כי אלוקים מתלווה אליו בכל מצב- גם כאשר הוא כאילו בתוך הסתר  פנים וחש שנמצא במצב של חשכה, ואם היהודי יודע- כי גם במצב של  הסתר- אלוקים נמצא אתו- כתוצאה מחשיבה זו: נמתקים לו כל הדינים ומתהפכים לרחמים וחסדים.

ב]  האדם אינו נוקט בשום פעולה, או השתדלות לטובתו- אלא מאמין וסומך על הקב"ה שיעשה הכול למענו וטובתו- זוהי דרגה יותר גבוהה באמונה.

 יוסף היה בעל ביטחון גדול," אֲשֶׁר-שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ"-כדברי חז"ל וכשיש לאדם בטחון בה' זה מוכיח שיש לו אמונה בקב"ה -

כדברי הרמב"ן [בספר "האמונה ובטחון" פרק א]:

"שכל הבוטח נקרא מאמין, כי אי אפשר להיות בעל בטחון- לפני שיש אמונה"

 אך את השלב  הבא  שאדם אינו צריך לבצע-שום מעשה, או השתדלות לטובתו, אלא להאמין שהקב"ה יעשה הכול לטובתו, בלי שום מאמץ מצידו- את  זאת עדיין יוסף  לא ידע- לכן עשה את ההשתדלות לבקש משר המשקים לדבר עם פרעה. ומהטעם הזה- נוספו לו עוד שנתיים ימים.

 [על פי: "אור שלום"   מאת: רבי שלום ברגר]

ה"לב שמחה" אומר  הסבר מאד מעניין:

נאמר: "וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ".[להלן, מ', כ"ג]

למרות  ששכח שר המשקים את אזכרת יוסף לפרעה וזה נראה   כדבר רע– והיה ליוסף מקום לייסר עצמו: מה עשיתי, מדוע השתדלתי השתדלות יתירה וכעת אני משלם מחיר יקר- שהזמן מתארך בבית האסורים, זוהי מחשבה מוטעית!- חייבים לדעת כי הכל  משמים ודווקא  מהשכחה הזו צמחה טובה- ומדוע? שאם היה יוצא יוסף כבר אז מבית האסורים- באותה שעה שהשתחרר שר המשקים- היה יוסף משתחרר לחירות ובזה תם ונשלם כל המקרה הזה. אך היות ויוסף נשאר עוד שנתיים ימים, לכן הוזכר לפרעה בזמן שחיפש לעצמו פותר חלומות. ואז בנוסף  לכך שיצא לחירות   גם התמנה להיות: משנה למלך וכך היה רווח גדול ליוסף כתוצאה מעיכוב זה  של שנתיים ימים!

ומכאן יש ללמוד: שגם אם נראה לנו משהו כביכול כנזק- תכליתו יהיה לטוב- בעזרת האמונה בה'!

[מתוך  "באר הפרשה" הרב אברהם אלימלך בידרמן]

פרעה משדך אישה ליוסף.

נאמר-על פרעה: "וַיִּיתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם" [להלן, מ"א,  מ"ה]

אסנת הייתה בתו של  פוטי פרע- שהוא פוטיפר שר הטבחים של פרעה ונקרא בשם זה :"פוטיפרע" מלשון: "פריעה" על שם שנסתרס - נעשה סריס מאליו [הכוונה לאדם בעל מום שנלקח ממנו דרך טבעו של הזכר] ועונש זה בא עליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר. [על פי מסכת סוטה י"ג]

 רבינו בחיי מסביר:"בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן" על כך דרשו חז"ל: "פוטיפרע"- הוא פוטיפר נקרא כך- על שם שפיטם  פרים  ועגלים לעבודה זרה- וזהו לשון פוטיפר- מפטם פר .

ובספר הישר נאמר:

"וישלח המלך אל פוטיפרע בן אחירם כהן און,ויקח את אסנת בתו הקטנה ויתן אותה אל יוסף לאישה, והנערה טובת מראה מאד בתולה, ואיש לא ידעה, ויקח  יוסף אותה לאישה"

 ובספר "מעשה אבות" מסופר:

 כי   הקב"ה סובב בגלגלי ההשגחה העליונה- ואסנת בת דינה הגיעה לבית פוטיפר, זליכה- אשת פוטיפר שהייתה עקרה, אימצה אותה לבת, אסנת הייתה יפה מאד וגם צדיקה גדולה, לכן היא סבלה בבית פוטיפר שהיה עובד  עבודה זרה, היא הייתה מרבה להתפלל והתחננה לה' שיושיע אותה מבית פוטיפר, כאשר היא גדלה, לקחה את הקמע שסבא יעקב העניק לה לפני שעזבה את ביתו, ועל הקמע היה כתוב: שמה ושם בית יעקב, היא הביאה את הקמע אל  חכמי מצרים כדי שיפענחו מה כתוב שם? אך הם לא הצליחו לקרוא- היות ולא הייתה להם הבנה בלשון הקודש.

 אך כאשר שמעה ,אסנת על יוסף החכם- הביאה לפניו את הקמע יוסף קרא מה שכתב –יעקב אביו ובדרך זו- נודע לו שהיא בת דינה אחותו. לכן  ניגש אל פרעה וביקש ממנו לאפשר לו לשאת אותה לאישה, המלך פרעה נענה לבקשת יוסף.

פרעה העניק ליוסף גם ארמון ומאה עבדים. ליוסף נולדו במצרים שני בנים : מנשה ואפרים.

הרב שמשון רפאל הירש סובר: כי חלק  מהכנסת  יוסף לתפקידו החדש היה  גם נישואיו ורק אחרי שנשא אישה אז מונה לתפקידו החדש ,היות ובמצרים בתקופת שלטונו של פרעה- אדם שלא היה נשוי היה נחשב לחצי  בן אדם ואילו תפקידו של יוסף  דרש היותו אדם שלם.

מעתה יוסף המתפקד כמשנה למלך- בהיותו נשוי ובעל משפחה יכול לשמש דוגמא אישית בתור אדם המסתפק במועט ,לכך היה  דרוש שיהיה נשוי.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי כל עניין אהבת יוסף בידי אביו, תפירת כותונת הפסים עבורו,  שליחתו בציווי אביו אל אחיו, שנאת אחיו ....וירידתו למצרים. פתירת חלומות פרעה  על ידי יוסף-  ועלייתו לגדולה בדרגה משנה למלך – נישואיו לאסנת והולדת בניו: אפרים ומנשה- מובילים למטרה אחת והיא: קיום הבטחת ה' לאברהם  בברית בין הבתרים:

"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". 

[בראשית טו, י"ג—ט"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פַּרְעֹה הַשַּׁדְכָן / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פַּרְעֹה הַשַּׁדְכָן /  מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת נִרְגַּע  פַּרְעֹה מֵחֲלוֹמוֹתָיו

כְּהֶרֶף עַיִן הוּטַב  לַעֲבָדָיו

הַשִּׂמְחָה הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

חִישׁ שָׁקְטָה רוּחַ פַּעֲמוֹנִים.

 

פַּרְעֹה הִרְעִיף יָם שְׁבָחִים

רָאָה בְּיוֹסֵף אִישׁ אֱלֹוקִים

אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹהוּ!

עַתָּה קָלַט מִי הוּא.

 

הֶעֱנִיק לוֹ כָּבוֹד וְהָדָר

עַל פִּיו יִישַּׁק דָּבָר

טַבַּעְתּוֹ מִיָּדוֹ הֵסִיר

לִידֵי יוֹסֵף הֶעֱבִיר.

 

בְּבִגְדֵי שֵׁשׁ הֶעֱטִירוֹ

מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ הִכְתִּירוּ

לוֹ שִׁידֵּךְ בְּחִירַת לִבּוֹ

אָסְנַת הֲנָאָה - בַּת אֲחוֹתוֹ

 

מִבֵּית  פּוֹטִי פֶרַע הוּצְאָה

מֵעֲבוֹדָה זָרָה נִצְּלָה

יוֹסֵף לוֹטֵשׁ  לָהּ עֵינַייִם

הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בַּשְּׁנַיִם.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת מִקֵּץ [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר