‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 2 באוקטובר 2025

פרשת האזינו וחג הסוכות- הקשר לדוד המלך? / אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 פרשת האזינו וחג הסוכות- הקשר לדוד המלך?

מאת: אהובה קליין .

יצירותיי  לפרשה, להפטרה ולחג הסוכות:



ציורי תנ"ך/ השמים  והארץ מאזינים-לדברי משה / ציירה: אהובה קליין(c)
"הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה  וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־ פִֽי"׃

"הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה  וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־ פִֽי"׃



ציורי תנ"ך/ משה קורא לשמים והארץ לעדות/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח על עם ישראל במדבר מפני  התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר-

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן,  עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


Biblical paintings By Ahuva Klein
Eagle wake his chicks slowly

ציורי תנ"ך/הנשר מעיר את גוזליו/ ציירה: אהובה קליין(c) 


ציורי תנ"ך/ תיזל כטל אמרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)

" יערוף  כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"[דברים ל"ב, ב}



ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מסירות ה' לעמו-כמשל הנשר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]


מתוך ההפטרה[ ספר שמואל-ב, פרק כ"ב] שירת דויד/ ציירה: אהובה קליין (c)



מתוך ההפטרה: שירת דוד/ "ויראו אפיקי ים"/ ציירה: אהובה קליין. (c)
[שמואל- ב'. כ"ב, ט"ז]

ציורי תנ"ך/ דוד מהלל ומזמר לה'/ ציירה: אהובה קליין  (c) (הפטרה: שמואל- ב, כ"ב]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]

פרשת האזינו ממשיכה את סוף פרשת וילך – לפי ששם משה אומר ללוויים:

"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם ; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת ־ הַשָּׁמַיִם וְאֶת־ הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת־ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  ל וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת ־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם" [דברים ל"א, כ"ח- ל']

ובפרשת האזינו  רואים אנו את המשך דברי משה הקורא

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי ־ פִי. 

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי ־ עֵשֶׂב. 

כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. 

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: 

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. 

שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם:  דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל. 

לְיְהוָה, תִּגְמְלוּ ־ זֹאת--  עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם: 

הֲלוֹא־ הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ,  הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" [דברים  ל"ב, א'- ז']

בהפטרה נקרא , בע"ה את שירת דוד המלך:)

להלן קטעים מהשירה המתארת את תפילתו וזמרתו של  דוד המלך:

"מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;  וּמֵאֹיְבַי , אִוָּשֵׁעַ."[שמואל-כ"ב, ד']

"חַי-יְהוָה, וּבָרוּךְ צוּרִי;  וְיָרֻם , אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. 

הָאֵל, הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי;  וּמֹרִיד עַמִּים, תַּחְתֵּנִי. 

וּמוֹצִיאִי, מֵאֹיְבָי; וּמִקָּמַי, תְּרוֹמְמֵנִי,  מֵאִישׁ חֲמָסִים, תַּצִּילֵנִי. 

עַל-כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה, בַּגּוֹיִם;  וּלְשִׁמְךָ, אֲזַמֵּר. 

מגדיל מִגְדּוֹל, יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ  לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם".[שם, מ"ז- ס']

השאלות הן

א] מהי מטרת שירת "האזינו"?

ב] מה נלמד משירת דוד המלך?

ג] מה הקשר בין דוד המלך לחג הסוכות?

תשובות

מטרת שירת האזינו.

על מנת לענות על שאלה זו  עלינו לזכור את דברי משה גדול הנביאים  סמוך למותו הוא  חוזה את מה שעומד להתרחש לעם ישראל  בעתיד:

"כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן־ הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.."

והנה אנחנו שומעים – כי אירוע רודף אירוע האויבים סביבנו מניפים את החרב כלפי עם ישראל -מאז ברכת  יצחק  לבנו: עשיו-גם בימים אלה ממש מניף את חרבו..

לפי שעשיו כעס מאד כי יעקב   אחיו הקדים אותו בהבאת הציד ליצחק טרם מותו והעניק לו ברכה לפניו , תגובת עשיו הייתה:

"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל ־ אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא ־ לְךָ אָבִי--בָּרְכֵנִי גַם ־ אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.  מ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ". [בראשית  כ"ז, ל"ח- מ"א]

אם כן כיצד ניתן  להרגיע את צאצאי האויבים  שלנו היום ולחיות חיי שלום בארצנו הקטנה?

על כך מחליט משה להזהיר את עם ישראל בשירת האזינו ולהזמין את השמים והארץ להיות עדים לדבריו:

על פי הסבר רש"י: אמר משה : אני אדם בשר  ודם וגם לא אחיה לנצח ויתכן שעם ישראל  יאמר: לא קיבלנו את הברית [התורה] לכן משה העיד בשמים ובארץ שהם  נצחיים שיקשיבו להתראה שלו אל כל בני ישראל.

הטעם השני: לפי שאם עם ישראל ילך בדרך ה' הוא יבורך על ידי מטר השמים ועל ידי האדמה שתספק להם יבול דוגמת הגפן.

אם חלילה ישכחו את התורה ולא יקיימו את מצוותיה-  השמים יעצרו את הגשם והאדמה לא תיתן את יבולה והשלב הבא

"..וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם" [להלן י"א, י"ז]

שירת דוד מלמדת את עם ישראל.

השיר בפי דוד המלך הוא: שיר  הלל שחיבר דוד המלך בעודו צעיר והיה שקוע בצרות וייסורים ובכל פעם שהיה ניצל מהצרה שבאה עליו היה שר לה' שירה זו. ובזקנותו שחיבר את ספר תהלים- כלל שיר זה בתוך הספר והוא מופיע בפרק : י"ח והיות וחיבר דוד המלך את ספר תהלים עבור תועלת   כל ישראל - כדי שיוכל כל אדם לשפוך שיחו לפני הי, עשה  כמה שינויים בספר תהלים כדי שהשירה תתאים לכל יחיד ויחיד בישראל.

מהשירה של דוד המלך ניתן ללמוד: אדם חכם ונבון הבא לבקש בקשה מה' אינו פונה אליו רק בצורת בקשה, אלא באופן של שבח ותהילה ואפילו בזימרה. אם אדם חולה ודורש החלמה – יהלל את ה'  שהוא רופא חולים - על ידי כך נוח לו יותר להיוושע ובכך הוא מרחיק את הקיטרוג. לכן הוא אומר: "מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה-   וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ"

הקשר בין  דוד המלך לסוכות

ישנו פסוק ידוע –:"הרחמן  הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

בספר עמוס נאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[עמוס, ט, י"א]

הכוונה: כי בתום הגלות  מלכות דויד שהייתה סוככת על עם ישראל תוקם מחדש בעזרת הקב"ה.

לפי דברי רש"י: בתום הגלות והייסורים יבוא יום הגאולה.

הקב"ה יקים את מלכות דוד המשולה לסוכה הנופלת.

מצודת דויד מפרש באופן דומה: בתום הייסורים והגלות - ה'  יקים את מלכות דויד שנפלה והושפלה בתקופת הגלות.

את הפירצה שהייתה בה –ה' יגדור מחדש והכוונה שלא ימלוך מלך אחר ,אלא ממלכות דויד בלבד.

לפי מצודת  ציון: ה' יבנה מחדש את החומה שנפרצה בזמן החורבן.  

המהר"ל מסביר: "דע שנקרא מלכות בית דויד :"סוכה"

כי כל מלכות נקרא: "בית"

לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא: "בית"- שהוא בניין קבוע וכן המלכות נקרא: "בית" מפני החוזק והקביעות שיש למלכות.

הבית כאשר נופל, נתבטל עניינו הראשון שהיה לו,

ואם חוזר להיבנות הוא בית חדש, ולא נקרא שהקים בית הנופל שכבר נתבטל רק כאילו בנה בית חדש מתחילה, אוכל בסוכה שאינו בית-שהוא בניין גמור וקבוע, ובקלות הוא חוזר ומעמידו-לכך אם נפל שייך בו הקמה והוא חוזר לעניין הראשון בקלות וכן מלכות בית דוד שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות, נקרא המלכות: "סוכת דוד הנופלת". ואז  בשעת נפילתה יש עליה שם :"סוכה" כיון שהסוכה עומדת להקים אותה קרוב מאד והוא להקימו בקלות"

[נצח ישראל ל"ה]

לפי דברי המהר"ל הכוונה למשאלה הנכספת: בניין בית המקדש השלישי. היות והסוכה היא קלה לבנייה ועוד יותר קלה לפירוק, כך עם ישראל מייחל שאותה סוכה שהיא- מלכות  בית  דוד- נפלה בזמן החורבן והייתה גלות קשה לעם ישראל-אותה מלכות תוקם במהרה כה בקלות כשם שמקימים סוכה שנופלת.

לסיכום לאור האמור לעיל: בשירת האזינו מזמין משה  את השמים ואת הארץ –לשמש עדים לדבריו  האחרונים  בפני עם ישראל-  כי עליהם   לקיים ולשמור את התורה  לנצח נצחים- כתנאי לחיות בארץ המובטחת  לעד.

משירת דוד המלך נלמד כי יהודי חייב להיות מחובר לאלוקיו ולהודות לו על כל הטוב בכל יום מחדש ואם  משאלות הן רצונו -ירגיל עצמו להלל את ה'  תחילה. ומהישיבה בסוכה נלמד- כי כל חיי האדם הם זמניים בעולמנו – כאותה סוכה ועליו להתפלל ולקיים את מצוות ה' באהבה וביראה. יהי רצון שהרחמן יקים את סוכת דוד הנופלת במהרה ועם ישראל יזכה לגאולה, אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 7 באוגוסט 2025

פרשת ואתחנן- מסרים מצילי חיים לעם ישראל- לדורות!/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ואתחנן- מסרים  מצילי חיים לעם  ישראל- לדורות!

 מאמר מאת: אהובה קליין ©


ציורי תנ"ך/ משה מחזק ומעודד את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מתחנן לה' להיכנס לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] 

"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"

[ילקוט שמעוני במדבר, פרק ח' ]





ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ "ואתם הדבקים בה'.."/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את ה' והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c
)



ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עם ישראל  מרוחק מהר סיני בשלושת ימי ההגבלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן  על בד]



ציורי  תנ"ך/ משה מזכיר את מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The people of Israel as one man in one heart

against Mount Sinai



ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]



ציור להפטרה- [ישעיהו מ']

"על הר- גבוה עלי- לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל- תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" [ישעיהו מ, ט]






"כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל"/ציירה: אהובה קליין (c)

[ישעיהו מ']


 


ציור  מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ']

"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה....."/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "שבת נחמו"- הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה

 וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר".

מתוך ההפטרה[ישעיהו מ', ג-ה]




 בפרשתנו- אנחנו נחשפים לתחנוניו של משה אל ה' - למען  תתבטל הגזרה ויוכל להיכנס אל הארץ המבטחת- לעם ישראל.

אך תשובת ה' אל משה נחרצת - ללא פשרות - כנאמר: "....וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב ־ לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי ־ לֹא תַעֲבֹר, אֶת ־ הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  וְצַו אֶת ־ יְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי ־ הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה". [דברים ג', כ"ו-כ"ט]

השאלות הן:

א] האם טענת משה  מדויקת - בהאשמת העם על אי כניסתו לארץ?

ב]  מי היה יהושע ומדוע היה זקוק לחיזוק ממשה?

תשובות.

משה  מאשים את עם ישראל - על אי כניסתו לארץ.

משה טוען כלפי עם ישראל:

"....וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב לָךְ -אַל־תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה.  עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה,..."

רש"י מסביר: "וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם"-  ה' התמלא כעס ואתם גרמתם   לי זאת-כפי שנאמר: "וַיַּקְצִיפוּ, עַל ־ מֵי מְרִיבָה;    וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה, בַּעֲבוּרָם".[תהלים,  ק"ו, ל"ב]

רבינו בחיי מסביר על פי המדרש:  כי משה טוען כלפי העם: אותה שעה שעליתי להר סיני  עם הלוחות השניות וזכיתי לגדולה עבורכם וזכיתי לכבוד מה'- על זאת התחננתי לפני ה' ולא שמע אל בקשתי.

"וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל ־ הַר סִינַי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.  וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, יְהוָה. וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל ־ פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב ־ חֶסֶד וֶאֱמֶת".[שמות ל"ד, ד'- ז' ]

רש"ר מסביר: משה אומר לעם: ה' פנה נגדי בחרון אף!

"בעל הטורים" מסביר בכמה דרכים—דווקא את אשמתו של משה –מדוע תפילתו להיכנס לארץ אינה נענית:

א] ה' אומר למשה יש מעליך רב הגדול ממך והוא האדם הראשון- על ידי חטאו באה המיתה   שנגזרה על האנושות ולא ניתן לך להימלט ולהינצל ממנה, [תנחומא, ואתחנן ד ,י"ד]

ב] ה' מאשים את משה כי הרבה פעמים הלך כנגד רצון ה', כגון שאמר לה': "וַיֹּאמֶר, בִּי אֲדֹנָי; שְׁלַח ־ נָא, בְּיַד ־ תִּשְׁלָח". [שמות  ד', י"ג] בהמשך נאמר שם :" וַיִּחַר ־ אַף יְהוָה בְּמֹשֶׁה"

דוגמא נוספת של דברי משה  אל ה':

"וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל־ יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה--לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי" [שמות, ה', כ"ב]

מעמדו של יהושע ואופן חיזוקו על ידי משה.

יהושע היה משרתו של משה, ככתוב: וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן ־ נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" [שמות ל"ג, י"א ]

רבינו בחיי מציין: כי יהושע חי - 110 שנים, מתוכם 40 שנה  כשבני ישראל הלכו במדבר,14 שנה  בארץ, מתוכם 7 שנים שנכבשה ו-7 שנים שחילקוה.

לכן שואל רבינו בחיי, מדוע הכתוב מכנה אותו: "נער"? הרי היה בן 56 שנה כאשר שירת את משה?

ותשובתו: כי המילה: "נער" מבטאת = משרת - היות והאדון נקרא איש והמשרת נקרא נער, כמו שכתוב: [אסתר ב] "נערי המלך משרתיו"

הרמב"ן עונה על שאלה  זו בדומה לתשובתו של  רבינו בחיי ,אלא שהוא מביא דוגמאות נוספות מהמקרא:

"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"[שמואל-ב, ב, י"ד]

בהמשך אומר הרמב"ן: כי משמעות השם: בן-נון - נבון: "כי אין נבון וחכם כמוהו"

יהושע מלווה את משה גם להר סיני, כפי שהכתוב מציין זאת:"ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל- הר האלוקים"[שמות כ"ד, י"ב]

כאשר משה חוזר מהר סיני עם לוחות הברית ובני ישראל משתחווים לעגל- הזהב, יהושע  שומע את רעש קולות העם, הוא טועה בחשיבתו: "ויאמר אל- משה קול מלחמה במחנה.."

אך משה מבין שאין זו מלחמה ועונה לו: "אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אני שומע" [שם ל"ב, י"ז-י"ח] משה מבחין שאין זה קול של מנצחים במלחמה ואין זה קול של מנוצחים, אלא קול רינה וצהלה של העם.

טרם שולח משה את המרגלים לתור את הארץ, הוא משנה את שמו של יהושע.

כפי שהכתוב מציין: "ויקרא משה להושע בן- נון יהושע" [במדבר י"ג, ט"ז]

רש"י אומר על כך: משה התפלל על יהושע - שה' יושיע אותו מעצת המרגלים.

מתברר כי תפילה זו התגשמה.

ההוכחה: כאשר משה שולח את המרגלים לתור את הארץ, יהושע לוקח  חלק בריגול, אך הוא וכלב בן יפונה מדברים באופן חיובי על הארץ בניגוד ליתר ראשי- השבטים:

 

"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן ־ נוּן, וְכָלֵב בֶּן ־ יְפֻנֶּה, מִן ־ הַתָּרִים, אֶת ־ הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל ־ כָּל ־ עֲדַת בְּנֵי ־ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם ־ חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה-וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל ־ הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר ־ הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל ־ תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל ־ תִּירְאוּ אֶת־עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל תִּירָאֻם". [במדבר י"ד, ו'-י]

יהושע השתתף גם במלחמות ישראל, כגון: מלחמת עמלק :

"וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם ־ יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִיצָּב עַל ־ רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי.  וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר ־ לוֹ מֹשֶׁה--לְהִילָּחֵם, בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה.  וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק.  וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ ־ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד ־ בֹּא הַשָּׁמֶשׁ".[שמות י"ז, ח-י"ג]

בפרשתנו ,לאחר שמשה  ירד מהר נבו  ונשא תחנונים לה' על רצונו

להיכנס לארץ ישראל- תגובת ה'  הייתה:  שהראה לו את

הארץ מפסגת ההר – אך מיד ציווה  ה'  את משה לגשת אל יהושע ולחזק אותו כפי שכתוב:

"וְצַו אֶת־י ְהוֹשֻׁעַ, וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ:  כִּי ־ הוּא יַעֲבֹר, לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה, וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם, אֶת ־ הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה". [דברים ג', כ"ו-כ"ט]

 

באמת נשאלת השאלה: במה היה צריך משה לחזק  ולאמץ את יהושע, הרי הוא היה מבורך וגם עמד  באומץ יחד עם כלב בן יפונה- כנגד דעתם של שאר המרגלים שהוציאו את  דיבת הארץ רעה.

תשובת רש"י: היה צריך משה  להכין את יהושע על –הטרחות המשאות  ועל הריבות[משא ומריבה] לחזק ולאמץ אותו בדברים- כדי שלא ירך ליבו לומר כשם שהרבי [משה]שלי נענש  בגללם - כך גם אני עתיד להיענש עבור התנהגותם.

משה  מסביר ומבטיח לו כי תפקידו לעבור לפני המחנה - אם יעבור לפניהם- הם ינחלו את הארץ ואם לא יעבור לפני המחנה- לא ינחלו את הארץ.

דעת מקרא מדגיש: יש כאן אזהרה ליהושע- שלא יכנס- מורך בליבם מפני המלכים שהוא ועם ישראל  באים להילחם נגדם.

לכן נאמר: "וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ": שיהיה תקיף בדעתו ואמיץ ברוחו. והרי כבר אמר ה' מראש למשה :

"........קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן ־נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ, עָלָיו.  וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם.  וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.   וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה: עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ—וְכָל הָעֵדָה" [במדבר , כ"ו, י"ח- כ"ב]

מכאן שתפקידו של יהושע ללכת בראש העם - לחצות את הירדן.

רש"ר מסביר: על משה מוטל לצוות את יהושע לעמוד בהתחייבות תפקידו ולחזקו-למען לא יסור מאחריותו וחובתו מכל סיבה שהיא ויש לאמץ אותו- במטרה שיתגבר על הקשיים והמכשולים.

"בעל טורים " מסביר: "משה צריך לצוות את יהושע שעליו להתחזק בלחימה שיהרוס את העיר- כדוגמת יואב שר  הצבא- כך היה יהושע שר הצבא אף בחיי משה כדי לחזקו כפי שכתוב :" וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַמַּלְאָךְ, כֹּה-תֹאמַר אֶל-יוֹאָב אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה--כִּי-כָזֹה וְכָזֶה, תֹּאכַל הֶחָרֶב; הַחֲזֵק מִלְחַמְתְּךָ אֶל-הָעִיר וְהָרְסָהּ, וְחַזְּקֵהוּ"[שמואל- ב, יא, כ"ה]

לסיכום, לאור האמור לעיל - המסר למנהיגות והעם - להיות חזקים ואמיצים נגד האויב  והבא להורגך השכם להורגו"

המסר האלוקי הבא - תקף לכל הדורות:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל־הַחֻקִּים וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.  ב לֹא תֹסִפוּ, עַל־הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת־מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם". [דברים ד', א'- ג']





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר