‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אהובה קליין (c) Ahuva Klein Biblical paintings. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 24 בדצמבר 2025

פרשת ויגש- בכיו של יוסף- והמתנות הנשלחות ממצרים/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת ויגש - בכיו של יוסף- והמתנות  הנשלחות מצרים.

מאמר מאת: אהובה  קליין .


                                 ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                           ציורי תנ"ך/ יהודה נשלח אל יוסף במצרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)



                          ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[מתוך ההפטרה]





    





                           ציורי תנ"ך/ יהודה  ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)                       



  

                ציורי תנ"ך/ יהודה  משוחח עם יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי  תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יוסף מזהיר את אחיו לא להתרגז  בדרך/ ציירה: אהובה  קליין (c)


                    ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה  קליין (c)

                           










                        ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

 

        ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c) 

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ יוסף פונה לפרעה לדאוג לאחיו למקום מרעה לצאן/ ציירה: אהובה קליין (c)



          ציורי תנ"ך / יעקב ומשפחתו במצרים בגושן/ ציירה: אהובה קליין(c

                ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה זו יוסף מתוודע אל אחיו ובוכה, זה לא בכיו הראשון  מעניין כי גם בפרשת מקץ – יוסף בוכה – כנאמר: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל ־ אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ... וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ" [מ"ב, כ"א]

בפרשתנו נאמר:

"וְלֹא יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, ......כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".[להלן, מ"ה, א'-ג']

השאלות הן:

א] מה הטעם לבכי יוסף כמה  פעמים במצרים ?

ב] מדוע העניק  יוסף חמש חליפות לבנימין בהשוואה לאחיו?

תשובות.

בכיו של יוסף במצרים

בפעם ראשונה יוסף בוכה במצרים כאשר הוא מקשיב לדברי אחיו:

"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל־כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת.  וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר, הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד-- וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וְגַם דָּמוֹ, הִנֵּה נִדְרָשׁ.  וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף:  כִּי הַמֵּלִיץ, בֵּינֹתָם.  וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם, וַיֵּבְךְ...ּ" [מ"ב, כ"א- כ"ד]

רש"י מסביר את סיבת בכיו :יוסף שמע את אחיו מתחרטים על מעשיהם- הם לא ידעו שהוא שומע את דבריהם כי היה שם המתורגמן- שיודע לשון עברית ולשון מצרית והיה מוסר את דבריהם ליוסף ואת דברי יוסף להם. והמליץ היה מנשה בנו של יוסף, יוסף התרחק מהם כדי שלא יראו אותו, בוכה.

פעם שניה יוסף בוכה בפרשה זו כאשר מתוודע אל אחיו:

"וְלֹא יָכֹול יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק, לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְווַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.  וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ, בִּבְכִי; וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה.  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל ־ אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי; וְלֹא־ יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ, כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו".

הרמב"ן  מבאר: יוסף לא יכול היה יותר להחזיק מעמד ולעצור בתוכו את בכיו מהסיבה: כי רבים היו מתערבים בסכסוך בינו ובין אחיו וביקשו שישיב להם את בנימין ולא יכול היה יותר לעמוד בפני לחץ הפצרותיהם של הניצבים עליו.

הוא הגיע לקצה היכולת ורוחו נשברה, לכן ציווה גם להרחיק מעליו את המצרים.

אברבנאל חולק על דברי הרמב"ן ומביא הסבר שונה: אין זה הגיוני שיוסף התוודע אל אחיו מסיבת הלחץ שהפעילו עליו הניצבים עליו, אלא יוסף רצה לשלם לאחיו מידה כנגד מידה ועל כן תכנן מראש את התנכרותו אל אחיו ולא היה זקוק להתערבותם של אחרים.

ה"כתב והקבלה", סובר: כי יוסף לא חיפש נקמה, אלא ציפה שחלומותיו יתגשמו במלואם.

אולם לאחר התערבות הסובבים ,הוא הסתפק רק בחצי מימוש פתרון החלום - בהשתחוות הכוכבים אליו, כלומר בהשתחוות אחיו אליו.

הסבר מעניין נותן: "פרדס יוסף" בשם האדמו"ר מגור זצ"ל ואומר:

שכל עוד שיוסף לא הבחין שאחיו מקבלים את מרותו עליהם, לא היה מעוניין להתוודע בפניהם מפני שזכר שנזפו בו בעבר באומרם אליו:"המלוך תמלוך עלינו...?",אך כאשר ראה שיהודה, דובר האחים, נכנע ואומר: "עבדך" לא היה יוסף מסוגל להתאפק יותר והחל להתוודע בפני אחיו.

ה"נתיבות שלום" מבאר:

יוסף התרגש מאד כאשר התוודע לפני אחיו במצרים היה  זמן של יחוד עליון של יוסף עם אחיו ולכן ביקש שיוציאו כל איש מעליו בזמן שהתוודע אל אחיו כי בזמן זה לא ימצא איש זר בדומה - למצב בזמן שהכהן הגדול  היה נכנס לקודש הקודשים - וגם הדבר דומה למצב בו נתון יהודי כאשר  מתפלל תפילת  שמונה עשרה- כי זו עת שיהודי מתייחד עם הקב"ה.

אגדת חז"ל מספרת: יוסף  פנה אל אחיו ואמר להם: "כשאמרתם  לי שאחיכם מת, האם ראיתם אותו ממש בלי רוח חיים? האם עמדתם ליד קברו? אני יודע שאין זה נכון, אחיכם לא מת אתם מכרתם אותו לעבד ואני קניתי  אותו  ועכשיו אראה לכם פלא גדול: אני אקרא לאחיכם שאבד ואתם תראו אותו מיד כאן לפניכם" וכך פעל יוסף, התחיל לקרוא בקול רם:" יוסף בן יעקב, בוא ועמוד כאן לפני אחיך!"

הסתכלו האחים בתדהמה אל כל פינות הבית. ולא  ראו דבר, אמר להם יוסף: "אל תחפשו בכל פינה. הביטו אלי-כי אני אחיכם!" שמעו האחים את דבריו, נבהלו מאד. וכמעט יצאה נשמתם ולא יכלו לפתוח את פיהם מרוב בהלה, אמר להם יוסף: "אני הוא אחיכם האמינו לי, אתם שומעים שאני מדבר  אתכם עכשיו בלשון הקודש!"

הכירו אותו האחים ובושה גדולה כיסתה את פניהם, ראה יוסף שהם מתביישים כל כך ואמר להם: "אל תצטערו, לא אתם שלחתם אותי לכאן, הקב"ה –הוא שהמליך אותי על ארץ מצרים- כדי שיתקיים החלום שחלמתי ושסיפרתי לכם אותו על אלומתי - שקמה וכל האלומות שלכם משתחוות לה, לכאן- לארץ מצרים, הביא אותי ה' כדי שגם אתם תבואו לכאן ותתקיים הגזרה שגזר הקב"ה עלינו-  שנרד למצרים, ועכשיו אל תהיו עצובים כל כך, כי בזכותי יש כאן אוכל להרבה  אנשים וגם לכם. איני כועס עליכם, כמו שעל בנימין איני כועס- שהרי לא השתתף במכירתי -כך אינני כועס גם עליכם"

בהמשך יוסף בוכה פעמיים, פעם  כשנפגש  עם בנימין ובפעם נוספת כשנפגש עם אביו- יעקב.

יוסף מעניק לבנימין  חמש חליפות

כפי שהתורה מתארת: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ, חֲלִיפוֹת שְׂמָלֹת; וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת". [ להלן, מ"ה , כ"ב]

הגאון  רבי אליהו   מווילנא -מביא את שאלת הגמרא- [מסכת מגילה ט"ז, א]: "אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק, יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא: אמר רב, בשביל משקל שני סלעים מילת [של משי]- שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו, ירדו אבותינו למצרים?"

הסבר: אחרי כל הייסורים  שעבר יוסף - בגלל קנאת האחים על כותונת הפסים שקיבל, איך יתכן שיוסף עצמו יגרום לקנאה בין אחיו? מדוע, אם כן, הוסיף לבנימין "חמש חליפות שמלות".

הגמרא  עונה לשאלה: "רֶמֶז –רָמַז לו, שעתיד לצאת ממנו בן שיצא  מלפני המלך בחמישה לבושי מלכות. שנאמר: "וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר, וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה, וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן; וְהָעִיר שׁוּשָׁן, צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה". [מגילת אסתר, ח', ד']

אם כך הדבר, האם בשביל רמז מותר להטיל קנאה בין האחים?

אלא, נראה שחמש החליפות שנתן לבנימין – היו פשוטות מהחליפות שנתן לאחים וחמש החליפות שלו היו שוות כמו החליפה האחת של האחים. מכאן שלא הייתה יכולה להיות קנאה ביניהם.

אם, כן מדוע נתן יוסף לבנימין  חמש חליפות גרועות במקום חליפה אחת טובה?

על כך עונה הגמרא: "רמז-רמז לו, שעתיד לצאת ממנו - בן שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות

לפי זה  מדוקדק היטב - מדוע חליפות האחים נזכרו בכתיב מלא, עם ו' ואילו חליפת בנימין  בכתיב חסר בלא האות-ו'?

אלא ש"חליפות" האחים היו מושלמות ומחירן מלא, אבל חמש "חליפות" בנימין היו זולות וערכן היה חסר].

לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן ללמוד בפרשה זו על חכמתו של יוסף- ועל דבקותו בה' וכאשר ראה כי אחיו מצטערים על כל מה שעוללו לו - הוא  התרגש מאד ואף בכה  , אך הרגיע אותם כי זו הייתה תכנית אלוקית - כדי שבזמן הרעב בארץ - יהיה מי שידאג לכלכלת המשפחה  במצרים - הכול היה מחושב אצלו - גם הענקת החליפות וידע כי הבטחת ה' לאברהם בברית בין הבתרים מתחילה להתגשם- עם הירידה למצרים כפי שנאמר:

"וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה" [בראשית ,ט"ו, י"ג]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 2 באוקטובר 2025

פרשת האזינו וחג הסוכות- הקשר לדוד המלך? / אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 פרשת האזינו וחג הסוכות- הקשר לדוד המלך?

מאת: אהובה קליין .

יצירותיי  לפרשה, להפטרה ולחג הסוכות:



ציורי תנ"ך/ השמים  והארץ מאזינים-לדברי משה / ציירה: אהובה קליין(c)
"הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה  וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־ פִֽי"׃

"הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה  וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־ פִֽי"׃



ציורי תנ"ך/ משה קורא לשמים והארץ לעדות/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח על עם ישראל במדבר מפני  התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר-

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן,  עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


Biblical paintings By Ahuva Klein
Eagle wake his chicks slowly

ציורי תנ"ך/הנשר מעיר את גוזליו/ ציירה: אהובה קליין(c) 


ציורי תנ"ך/ תיזל כטל אמרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)

" יערוף  כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"[דברים ל"ב, ב}



ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מסירות ה' לעמו-כמשל הנשר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]


מתוך ההפטרה[ ספר שמואל-ב, פרק כ"ב] שירת דויד/ ציירה: אהובה קליין (c)



מתוך ההפטרה: שירת דוד/ "ויראו אפיקי ים"/ ציירה: אהובה קליין. (c)
[שמואל- ב'. כ"ב, ט"ז]

ציורי תנ"ך/ דוד מהלל ומזמר לה'/ ציירה: אהובה קליין  (c) (הפטרה: שמואל- ב, כ"ב]



ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ קישוט הסוכה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ סוכות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]

פרשת האזינו ממשיכה את סוף פרשת וילך – לפי ששם משה אומר ללוויים:

"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם ; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת ־ הַשָּׁמַיִם וְאֶת־ הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת־ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  ל וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת ־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם" [דברים ל"א, כ"ח- ל']

ובפרשת האזינו  רואים אנו את המשך דברי משה הקורא

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי ־ פִי. 

יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי,  תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, 

כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא,  וְכִרְבִיבִים עֲלֵי ־ עֵשֶׂב. 

כִּי שֵׁם יְהוָה, אֶקְרָא:  הָבוּ גֹדֶל, לֵאלֹהֵינוּ. 

הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ,  כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט: 

אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל,  צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. 

שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם:  דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל. 

לְיְהוָה, תִּגְמְלוּ ־ זֹאת--  עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם: 

הֲלוֹא־ הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ,  הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" [דברים  ל"ב, א'- ז']

בהפטרה נקרא , בע"ה את שירת דוד המלך:)

להלן קטעים מהשירה המתארת את תפילתו וזמרתו של  דוד המלך:

"מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה;  וּמֵאֹיְבַי , אִוָּשֵׁעַ."[שמואל-כ"ב, ד']

"חַי-יְהוָה, וּבָרוּךְ צוּרִי;  וְיָרֻם , אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי. 

הָאֵל, הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי;  וּמֹרִיד עַמִּים, תַּחְתֵּנִי. 

וּמוֹצִיאִי, מֵאֹיְבָי; וּמִקָּמַי, תְּרוֹמְמֵנִי,  מֵאִישׁ חֲמָסִים, תַּצִּילֵנִי. 

עַל-כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה, בַּגּוֹיִם;  וּלְשִׁמְךָ, אֲזַמֵּר. 

מגדיל מִגְדּוֹל, יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ; וְעֹשֶׂה-חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ  לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ, עַד-עוֹלָם".[שם, מ"ז- ס']

השאלות הן

א] מהי מטרת שירת "האזינו"?

ב] מה נלמד משירת דוד המלך?

ג] מה הקשר בין דוד המלך לחג הסוכות?

תשובות

מטרת שירת האזינו.

על מנת לענות על שאלה זו  עלינו לזכור את דברי משה גדול הנביאים  סמוך למותו הוא  חוזה את מה שעומד להתרחש לעם ישראל  בעתיד:

"כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן־ הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים—כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.."

והנה אנחנו שומעים – כי אירוע רודף אירוע האויבים סביבנו מניפים את החרב כלפי עם ישראל -מאז ברכת  יצחק  לבנו: עשיו-גם בימים אלה ממש מניף את חרבו..

לפי שעשיו כעס מאד כי יעקב   אחיו הקדים אותו בהבאת הציד ליצחק טרם מותו והעניק לו ברכה לפניו , תגובת עשיו הייתה:

"וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל ־ אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא ־ לְךָ אָבִי--בָּרְכֵנִי גַם ־ אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו:  הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל.  מ וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ". [בראשית  כ"ז, ל"ח- מ"א]

אם כן כיצד ניתן  להרגיע את צאצאי האויבים  שלנו היום ולחיות חיי שלום בארצנו הקטנה?

על כך מחליט משה להזהיר את עם ישראל בשירת האזינו ולהזמין את השמים והארץ להיות עדים לדבריו:

על פי הסבר רש"י: אמר משה : אני אדם בשר  ודם וגם לא אחיה לנצח ויתכן שעם ישראל  יאמר: לא קיבלנו את הברית [התורה] לכן משה העיד בשמים ובארץ שהם  נצחיים שיקשיבו להתראה שלו אל כל בני ישראל.

הטעם השני: לפי שאם עם ישראל ילך בדרך ה' הוא יבורך על ידי מטר השמים ועל ידי האדמה שתספק להם יבול דוגמת הגפן.

אם חלילה ישכחו את התורה ולא יקיימו את מצוותיה-  השמים יעצרו את הגשם והאדמה לא תיתן את יבולה והשלב הבא

"..וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם" [להלן י"א, י"ז]

שירת דוד מלמדת את עם ישראל.

השיר בפי דוד המלך הוא: שיר  הלל שחיבר דוד המלך בעודו צעיר והיה שקוע בצרות וייסורים ובכל פעם שהיה ניצל מהצרה שבאה עליו היה שר לה' שירה זו. ובזקנותו שחיבר את ספר תהלים- כלל שיר זה בתוך הספר והוא מופיע בפרק : י"ח והיות וחיבר דוד המלך את ספר תהלים עבור תועלת   כל ישראל - כדי שיוכל כל אדם לשפוך שיחו לפני הי, עשה  כמה שינויים בספר תהלים כדי שהשירה תתאים לכל יחיד ויחיד בישראל.

מהשירה של דוד המלך ניתן ללמוד: אדם חכם ונבון הבא לבקש בקשה מה' אינו פונה אליו רק בצורת בקשה, אלא באופן של שבח ותהילה ואפילו בזימרה. אם אדם חולה ודורש החלמה – יהלל את ה'  שהוא רופא חולים - על ידי כך נוח לו יותר להיוושע ובכך הוא מרחיק את הקיטרוג. לכן הוא אומר: "מְהֻלָּל, אֶקְרָא יְהוָה-   וּמֵאֹיְבַי, אִוָּשֵׁעַ"

הקשר בין  דוד המלך לסוכות

ישנו פסוק ידוע –:"הרחמן  הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"

בספר עמוס נאמר: "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם"[עמוס, ט, י"א]

הכוונה: כי בתום הגלות  מלכות דויד שהייתה סוככת על עם ישראל תוקם מחדש בעזרת הקב"ה.

לפי דברי רש"י: בתום הגלות והייסורים יבוא יום הגאולה.

הקב"ה יקים את מלכות דוד המשולה לסוכה הנופלת.

מצודת דויד מפרש באופן דומה: בתום הייסורים והגלות - ה'  יקים את מלכות דויד שנפלה והושפלה בתקופת הגלות.

את הפירצה שהייתה בה –ה' יגדור מחדש והכוונה שלא ימלוך מלך אחר ,אלא ממלכות דויד בלבד.

לפי מצודת  ציון: ה' יבנה מחדש את החומה שנפרצה בזמן החורבן.  

המהר"ל מסביר: "דע שנקרא מלכות בית דויד :"סוכה"

כי כל מלכות נקרא: "בית"

לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא: "בית"- שהוא בניין קבוע וכן המלכות נקרא: "בית" מפני החוזק והקביעות שיש למלכות.

הבית כאשר נופל, נתבטל עניינו הראשון שהיה לו,

ואם חוזר להיבנות הוא בית חדש, ולא נקרא שהקים בית הנופל שכבר נתבטל רק כאילו בנה בית חדש מתחילה, אוכל בסוכה שאינו בית-שהוא בניין גמור וקבוע, ובקלות הוא חוזר ומעמידו-לכך אם נפל שייך בו הקמה והוא חוזר לעניין הראשון בקלות וכן מלכות בית דוד שהוא עומד להקמה אחר נפילת המלכות, נקרא המלכות: "סוכת דוד הנופלת". ואז  בשעת נפילתה יש עליה שם :"סוכה" כיון שהסוכה עומדת להקים אותה קרוב מאד והוא להקימו בקלות"

[נצח ישראל ל"ה]

לפי דברי המהר"ל הכוונה למשאלה הנכספת: בניין בית המקדש השלישי. היות והסוכה היא קלה לבנייה ועוד יותר קלה לפירוק, כך עם ישראל מייחל שאותה סוכה שהיא- מלכות  בית  דוד- נפלה בזמן החורבן והייתה גלות קשה לעם ישראל-אותה מלכות תוקם במהרה כה בקלות כשם שמקימים סוכה שנופלת.

לסיכום לאור האמור לעיל: בשירת האזינו מזמין משה  את השמים ואת הארץ –לשמש עדים לדבריו  האחרונים  בפני עם ישראל-  כי עליהם   לקיים ולשמור את התורה  לנצח נצחים- כתנאי לחיות בארץ המובטחת  לעד.

משירת דוד המלך נלמד כי יהודי חייב להיות מחובר לאלוקיו ולהודות לו על כל הטוב בכל יום מחדש ואם  משאלות הן רצונו -ירגיל עצמו להלל את ה'  תחילה. ומהישיבה בסוכה נלמד- כי כל חיי האדם הם זמניים בעולמנו – כאותה סוכה ועליו להתפלל ולקיים את מצוות ה' באהבה וביראה. יהי רצון שהרחמן יקים את סוכת דוד הנופלת במהרה ועם ישראל יזכה לגאולה, אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר