פרשת ויקהל פקודי-כיצד נפתח שער לכנפי השכינה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויקהל פקודי-כיצד נפתח  שער לכנפי השכינה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

                           ציור תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)

                ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

        ציורי תנ"ך/ בני ישראל תורמים חומרים עבור המשכן וכליו לחכמי הלב/ ציירה: אהובה קליין (c)

        [שמן על בד]

         

          ציורי תנ"ך/ הנשים והגברים תורמים זהב עבור המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

          ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אומני המשכן: בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך והכיור/  ציירה: אהובה קליין (c)

                   ציורי תנ"ך/ בצלאל יוצר את כלי המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

                 ציורי תנ"ך/ מזבח הזהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מזבח הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]

              ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)

            ציורי תנ"ך/ הנשים טוות  צמר למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) 

                          " וְכָל-אִשָּׁה חַכְמַת-לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ        מַטְוֶה, אֶת-הַתְּכֵלֶת

 וְאֶת-הָאַרְגָּמָן, אֶת-תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת-הַשֵּׁשׁ."

[שמות  ל"ה, כ"ה] ציירה: אהובה קליין (c

             ציורי תנ"ך/ אומני המשכן מקימים את  המשכן / ציירה: אהובה קליין (c)

                           ציורי תנ"ך/ הבטת תרומת השמן למשה/ ציירה: אהובה קליין(c)

        ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                 ציורי תנ"ך/ הכרובים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                    

ציורי תנ"ך/ עמוד האש במדבר בלילה (c)

ציירה: אהובה קליין 

      ציורי תנ"ך/ בעת עליית הענן מעל המשכן בני ישראל ממשיכים במסעותיהם/ 

                                       ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד,

   ציורי תנ"ך/  אומני המשכן מכריזים בפני משה- על תרומת היתר למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)

               ציורי תנ"ך/ משה ואמני המשכן לפני עם ישראל/ ציירה: אהובה     

            ציורי תנ"ך/ עמוד האש מלווה את ישראל בלילה/ ציירה: אהובה קליין(c)

 

ציורי תנ"ך/ משה חובש את הציץ לראשו של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה מלביש את הכוהנים  בבגדי כהונה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

ציורי תנ"ך רחיצת הרגלים טרם הכניסה למקדש/ 

ציירה: אהובה קליין (c)

                ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול ומעילו/  ציירה: אהובה קליין (c)

                    ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)

               ציורי תנ"ך/ הכהן בדרך לקודש הקודשים/ציירה: אהובה קליין (C)

          ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

               

ציורי תנ"ך/ משה אינו יכול להיכנס למשכן מחמת הענן/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשיות - ויקהל פקודי המתארות את המשך מלאכת המשכן עד התוצאה הסופית – יש בהן - הוראות  לעם ישראל כיצד עלינו לנהוג  נכון כדי להגשים את המטרה הנעלה:

"וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". מעניין כי התורה מקדישה לנושא המשכן חמש פרשיות - זאת מפני חשיבות הנושא לחיי כל עם ישראל.

בתחילת הפרשה - משה מקהיל את עם ישראל כנאמר: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  לֹא ־תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. 

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לֵאמֹר.  קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, לַיהוָה, כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהוָה:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.  וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  וְשֶׁמֶן, לַמָּאוֹר; וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  וְאַבְנֵי שֹׁהַם--וְאַבְנֵי, מִלֻּאִים:  לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן. וְכָל חֲכַם לֵב, בָּכֶם, יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ, אֵת כָּל־אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.[שמות, ל"ה, א'-י"א]

השאלות הן:

א] מהי חשיבות האחדות בעם ישראל?

ב] שמירת השבת - מדוע  עונשם של המחללים  -  מוות?

ג] מהן המידות  והמעשים  כתנאי להשכנת השכינה על ישראל ?

תשובות.

חשיבות אחדות ישראל תמיד!

כבר בתחילת פרשת ויקהל משה מקהיל את עם ישראל  ויש לכך כמה טעמים חשובים:

א] רש"י מדגיש - כי הדבר התרחש למחרת יום הכיפורים כאשר ירד עם הלוחות השניים[שמות ל"ד, כ"ט]

כדי למסור להם על ענייני המשכן, היות וכולם היו במצב של קדושה ומתוקף כך - קל להם להזדרז במצוות.

מכאן שמשה ניצל –את הזמן המתאים –היינו - את המצב הרוחני הגבוה שהיה לעם.

 

ב] היה צורך לאסוף את כל עם ישראל-כדי להודיע להם על מגבית כללית למען המשכן אשר נועד להיות  להם מוקד רוחני – היות וכל העם היה  שותף בהקמתו.

ג] הייתה כאן מטרה נוספת: להדריך את עם ישראל כיצד עליהם לארגן את  חייהם בצורה נכונה - למען  ייכון העם לנצח!

ד] לאחד את כל העם כאיש אחד - כפי שהדבר מוזכר במסכת: יומא [ט, ע"א]: הסיבה לחורבן בית המקדש השני הייתה: שנאת חינם.

כדי למנוע בעתיד חורבן נוסף - היה צורך ללכד מחדש את העם, על כך מרמז משה לעם: כי רק  על ידי אחדות בעם   ניתן לשרוד  ובכך מותנה גם קיום המשכן וזאת ,למרות שישראל מחולקים לשנים עשר שבטים- הם חייבים לראות עצמם כמכלול אחד של: "עדת בני ישראל".

ה]הסיבה הנוספת הצורך לאחד את כל העם – כי  רק כאשר כל העם מאוחד כאיש אחד בלב אחד - הוא מסוגל לעמוד כנגד כל האויבים.

המלבי"ם  מסביר: כי בזמן מעמד הר  סיני כל העם היה מאוחד  והוא מסתמך על הפסוק:"ויחן שם ישראל נגד ההר" [שמות י"ט, ב]

מדוע כתוב :"ויחן" בלשון יחיד ולא רבים ? מלמד שכל העם היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד, אך כאשר חטאו בעגל, השטן שהיה מקטרג - גרם למחלוקת ופירוד  בתוך שבטי ישראל.

מכאן: כאשר  משה מקהיל את העם-הוא גורם לתיקון בעם ומאחד מחדש את כולם  בדומה ליום מתן תורה.

עונשם הכבד של  מחללי  שבת.

נאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת".

באמת מדוע כתוב תחילה: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"? וכי לא די להזכיר את קדושת השבת-בלבד?

אלא יש כאן מסר : כל יהודי-עליו לדעת - אם הוא  עובד רק שישה ימים בשבוע - ממילא זוכה לעונג שבת אמיתי  וגם יש לו ברכה ופרנסה במשך ששת הימים שעובד!

אך אם חלילה אינו שומר שבת - עבודתו במשך כל ששת ימי השבוע אינה. מבורכת.

יתכן שיבוא אדם וירצה  לסתור את העונש הכבד - של חילול יום השבת באומרו: ראיתי אנשים רבים שמחללים שבת ולא קורה להם דבר?

התשובה  ע"פ חז"ל: כי העיוור נחשב כמת: "ארבעה חשובים כמתים, אלו הן: עני, סומא, מצורע, ומי שאין לו בנים"

* היום אין  את מחלת הצרעת – אך יש מחלות אחרות לא פחות מסוכנות.

לפי רש"י: התורה הקדימה את עניין השבת לנושא מלאכת המשכן - כדי להודיע שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת.

לפי שמות רבה: השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

הקב"ה אמר לעם ישראל : אם יקפידו על שמירת השבת , ה' יחשיב זאת כאילו שמרו את כל המצוות שבתורה.

אך אם חס ושלום - יחללו את השבת ,ה' יחשיב זאת כאילו חיללו  את כל המצוות.

הגאון מווילנא מבאר: דין הוא שיש לענג את השבת במאכל ובמשתה ובכסות נקיה. צריך שכוונתו – תהיה לכבוד שבת קודש.

על כך הנביא אומר:

"אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.  אָז, תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל במותי בָּמֳתֵי אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי יְהוָה, דִּבֵּר". [ישעיהו נ"ח, י"א]

המעשים והמידות הטובות הנחוצים להצלחת השראת השכינה  על ישראל.

א] התרומה רצויה לפני ה'- רק כאשר באה מכסף שנרכש בצדק ובמשפט- ולא מתוך מעשי מרמה. כי אז היא נחשבת ל"מצווה הבאה בעברה "ויותר מזה- היא צריכה להינתן מתוך- נדיבות הלב.

ב] האומנים- בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך היו בעלי כישרון מתנת שמים- שה' הקדיש אותם מראש לעבודת המשכן וכליו.. הדבר רמוז בשמותיהם:

בְּצַלְאֵל - הָיָה בְּצֵל אֵל[בְּצֵל אֱלוֹקִים- מְחֻבָּר לָה' בִּתְפִלּוֹת וְלִמּוּד תּוֹרָה].

אָהֳלִיאָב- הָיָה בְּאֹהֶל ה'- כְּלוֹמַר גַּם כֵּן מְחֻבָּר בִּתְפִלָּה וְלִמּוּד  תּוֹרָה לָה'.

ג]הייתה דרושה זריזות מיוחדת – ויגיעה - הן בעבודת המשכן והן במלאכת הנשים  בטוויית החוטים- הישר מגב הצאן.

כפי שנאמר:" וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ; וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה, אֶת ־הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן, אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת הַשֵּׁשׁ.  וְכָל־הַנָּשִׁים--אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה, בְּחָכְמָה:  טָווּ, אֶת הָעִזִּים". [להלן ל"ה, כ"ה-כ"ו] כאשר משה ראה שהכול נעשה  מתוך נדיבות הלב , זריזות ויגיעה-הוא בירך את עם ישראל.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כדי שהשכינה תשרה עלינו כציווי ה' – עלינו להיות מחוברים לתורה הקדושה לאהוב את ה'  כמו שנאמר:

"וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ"  זהו ציווי חשוב ונכבד ובאופן זה שנאהב את ה'  נשפיע על כל עם ישראל  לאהוב את ה' – ולבטוח רק בו - ונקיים  את המצוות באהבה ובאמונה טהורה , נאמץ את המידות הטובות, האחדות בעם, אהבת הזולת, הזריזות והיגיעה ,ההתמדה  של אומני המשכן בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך נלמד  מהתנהגותן של הנשים חכמות הלב, - כך נשמש אור לגויים – דוגמת המנורה במשכן ואחר כך במקדש ונזכה לא רק לשכינה שתשרה עלינו אלא להגנה מלאה מאת ה' כנאמר:

"יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן". [שמות, י"ד, י"ד]  אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת כי תישא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וידבר ה' אל משה לאמור:  ואתה קח - לך בשמים ראש מר- דרור חמש מאות וקנמן--בשם מחציתו חמישים ומאתיים וקנה בושם חמישים ומאתיים....ועשית אותו שמן משחת קודש רוקח מרקחת מעשה רוקח שמן משחת- קודש יהיה: "


[שמות ל,כ"ב-כ"ו]






 

הטכניקה: שמן על בד.

ציורי  תנ"ך/משה רוקח את שמן המשחה/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין  על היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תישא- מה צפון בשמן המשחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  כי תישא- מה צפון בשמן המשחה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו,  היא ארוכה במיוחד וכוללת מאה שלושים ותשעה פסוקים - ומכילה נושאים רבים .אחד הנושאים המעניינים בפרשה, הציווי למשה לרקוח את שמן המשחה, כפי שהכתוב מתאר:

"וידבר ה' אל משה לאמור: ואתה קח- לך בשמים ראש מר- דרור חמש מאות וקינמן - בשם מחציתו חמישים ומאתיים וקנה בושם חמישים ומאתיים: וקידה חמש מאות בשקל הקודש ושמן זית הין: ועשית אותו שמן משחת קודש רוקח מרקחת מעשה רוקח שמן משחת קודש יהיה: ומשחת בו את - אוהל מועד ואת ארון העדות.." [שמות ל, כ"ב-ל"ד]

ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/ מחצית השקל/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ משה יורד עם לוחות הברית  מהר סיני/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ עגל הזהב/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מתפלל על עם ישראל לאחר  חטא העגל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)

השאלות הן:

 א] כיצד משה רקח את שמן המשחה?

 ב] למה נועד שמן המשחה?

תשובות

שמן המשחה.

משה נצטווה לקחת בשמים מובחרים מארבעת המינים המפורטים לפנינו:      מר דרור- היה מן שרף הנוטף מן העצים, במשקל חמש מאות שקל הקודש.

הרמב"ן מפרש: זהו דם שמתאסף בבטן החיה הדומה לצבי בארץ הmhhrvודו, וכשהיא מטיילת  בין השיחים מפרישה דם בצרור ומלקטים מן האחו, כמו שכתוב: "וידי נטפו מור" [ שיר השירים ה', ה'] והרמב"ן סבור שאין בחומר זה לא טומאה ולא מיאוס ודעה זו היא בניגוד  לדעתם של אחרים ,כגון: הראב"ד בהלכות כלי המקדש א, ב'] ששאל: איך יכנס בקטורת ובשמן הקודש דם חיה טמאה?          והרמב"ן  מסביר  רמז יפה:  "דרור" –מלשון-"וקראתם דרור"[ויקרא כ"ה, י] והמשמעות שיהיה חופשי מן הזיוף והתערובת.

רעיון נוסף- שיהיו כל יושבי הארץ נקיים מעבדות ומכל שיעבוד גופם.              ועוד רעיון: יש לקחת את הדם מהצבי בעודו מתהלך חופשי כשהוא מתהלך בערוגות הבשמים ומתענג  כרצונו, מפני שכאשר הצבי  נלכד בידי האדם לא יעשה מור, אלא מעט וגם אינו מבושם וזה דבר מובן.                                   הרמב"ן מצטט את הנאמר במדרש חזית [שיר השירים רבה א, נ"ח]               "צרור המור דודי לי"- זהו אברהם, כשם שהמור הוא ראש לכל  מיני בשמים, כך אברהם ראש לכל הצדיקים, ומה המור הזה מפיץ ריח רק באש, כך אברהם לא נודעו מעשיו, אלא רק כאשר הושלך לכבשן האש, ומה המור הזה כל מי שלוקטו ידיו מתמרמרות - לפי  שמר  כלענה, כך אברהם ממרר עצמו ומסגף עצמו בייסורים.                                                                                              קינמן בשם- זהו הבושם שנקרא: קינמון מהסוג המשובח עם הריח הטוב,          לפי שהקינמון הוא  קליפה מן העץ ויש בו שני סוגים, אחד הסוג הטוב שיש בו גם ריח טוב וגם טעם ויש הסוג הפחות טוב שהוא כמו עץ. לכן התורה מדגישה:"קנמון בשם"- הכוונה לסוג המשובח.                                         וכאן רש"י מסביר: כי התורה ציוותה להביא את הקנמון בשם שתי שקילות של 250 מנה כל אחד ובכל שקילה להוסיף מעט על המשקל ולא לשקול בדייקנות.

קידה- לפי הסבר חז"ל- שורש עשב מסוים ובלשון חכמים: קציעה.

קנה  בושם- הכוונה קנה של בושם- היות ויש קנים שאינם של בושם.

רש"י מביא שתי דעות על אופן ההכנה של השמן:                                                                                                                                

לפי דעה א]  היו תחילה  חולטים  ברותחים את הבשמים  בשמן  וכאן היה מעשה נס לפי שהין שמן- שזוהי כמות קטנה - הספיק לכמות כה מרובה של בשמים.

לפי דעה ב] קודם היה  צורך להשרות את הבשמים במים ולאחר שהם ספגו  את המים , היה צורך לצקת הין שמן, ומשקלט השמן את ריח הבשמים- הוציאו את השמן הן הבשמים.

 משה התבקש לעשות מרקחת, ולפי הסבר רש"י: הכוונה-כל דבר שמעורבב עם עוד חומר עד שחומר אחד סופג או ריח, או טעם.

תפקיד שמן המשחה.

על פי ספר החינוך: שמן משחת הקודש מטרתו למשוח באמצעותו כל כהן גדול שיתמנה כמו שנאמר: "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על- ראשו שמן המשחה" [ויקרא כ"א, י] וכן מושחים באמצעותו קצת מלכים, והיו מושחים בו את הכלים  של בית המקדש, וממשיך ספר החינוך בהסבר: "ולא יצטרכו למשוח לעתיד אלא בעבודה  יתקדשו, וזהו שכתוב: יהיה זה לי לדורותיכם" כן אמרו זיכרונם לברכה  בספרי.

רבינו בחיי מביא מדרש: שמן המשחה שמשה עשה במדבר, נעשו בו נסי  ניסים שהרי בתחילה הכמות הייתה י"ב לוג, שנאמר: "ושמן זית הין אם לסוך בו ממנו נמשח המשכן וכל כליו וכל כלי המזבח, ממנו נמשחו אהרון הכהן ובניו בשבעת ימי המילואים וממנו נמשחו כוהנים גדולים וכולו קיים לעתיד לבוא, שנאמר: "שמן משחת קודש יהיה זה לי".

הכלי יקר מדגיש : כל מצוה שראויה שתתייחס אל משה נאמר בה: "ואתה" וכך נאמר גם בשמן המשחה - שהרי משה עשוי למשוח בו את המשכן וכליו, אהרון ובניו, כל הכוהנים הגדולים ומלכים .ואמרו  שהשמן שמשה עשה הוא  קיים לנצח  כנאמר במסכת הוריות [דף י"א, ע"ב] הוכחה שכתוב: "שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם" וכל זה רמז למה שנאמר [דברים ל"ג, כ"א]  "וירא ראשית לו" שהרי דרשו על משה שהיה  ראשית והתחלה לכל הנביאים, כוהנים ומלכים וכל מיני שררה הואצל ממשה, כפי שאמרו רז"ל: "אין הקב"ה משרה את שכינתו, כי אם על גיבור ,חכם ,עשיר ועניו וכל מי שבא אחריו קיבלו את האצילות ממשה וצריכים היו  להידמות לתכונותיו- כי הוא  היה בישורון מלך ובשמים היה ראש לכל הבשמים- כי עליו נאמר: "ראשית.." וממנו יושפע נר השררה ונר הנבואה, כפי שנאמר בתהלים[קל"ב, י"ז]:"ערכתי נר למשיחי"   ולכן  משקל הבשמים היה חמש מאות ומחציתו מאתיים וחמישים כנגד פעמיים שני הנרות שיצאו ממנו.

ומהמקור הזה יודלק כל נר שהוא נצחי-כי פני משה כחמה המאירה את העולם לנצח באופן קבוע לכן אמר לו ה': אם אתה רוצה ששמן משחה זה יהיה לעד- אז אתה בעצמך תעשה אותו ולא על ידי שליח, כי בך קיימת הסגולה שכול מה שבא ממך - הוא נשאר תמיד- ממש כמו השמש, ולכן  ניתן ליחס גם את התורה שהיא נצחית כחמה ממש -למשה . לעומת משה- פני יהושע כלבנה מפני שהוא הנחיל לעם ישראל את הארץ, ומתנה זו אינה קבועה- היא ניתנת לשינויים כמו הלבנה שמשנה  את צורתה, ועל כן נאמר: "שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם" מכאן למדו  רבותינו שהשמן בשלמותו קיים לעתיד לבוא והמילה: זה" בגימטרייה- 12- שהם היו  12 לוגים [שמות ל, ל"א]

אך עם כל זה התורה מזהירה: "על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא תעשו כמוהו קודש הוא קודש יהיה לכם: איש אשר ירקח כמוהו ואשר ייתן ממנו על     זר ונכרת מעמיו"

כלומר אסור מן השמן הזה לסוך על אדם סתם כך, ואין לעשות שמן אחר  הדומה במתכונתו לשמן המשחה, אבל אם לא נעשה השמן באותה מתכונת ומשקל - מותר, וגם אם נעשה שמן באותה מתכונת אין הסך ממנו נענש, אלא הרוקח בעצמו שרקח את השמן ומי שייקח משמן המשחה על אדם זר שאינו לצורך מלכות ,או כהונה – נענש בעונש  כרת.

 לאור האמור לעיל, ניתן להביו איזו חשיבות גדולה הייתה לכך ששמן המשחה  נרקח על ידי משה עצמו ולא על ידי שליח ומה הסגולה הטמונה בו. מכאן ששמן המשחה נועד גם לעתיד לבוא.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)