‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 4 בנובמבר 2026

פרשת חיי שרה-מה חשיבות קניין מערת המכפלה –לאחוזת קבר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חיי שרה- מה חשיבות קניין מערת המכפלה –לאחוזת קבר?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה


ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



       ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) 





   ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו לאחר רכישת מערת המכפלה והשדה בחברון -בכסף מלא  (c)



ציורי תנ"ך/ "וה' ברך  את אברהם בכול / ציירה: אהובה קליין (c)




                   ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

                   ציירה: אהובה קליין (c)



               ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) 


             ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)




         ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]





           ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)


         ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c}



         ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם: "אלך" /ציירה אהובה קליין(c)



           ציורי תנ"ך/רבקה  מגיעה אל בית יצחק/ציירה: אהובה קליין (c)



              ציורי תנ"ך/ יצחק יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/ יצחק מביא את  רבקה אל אוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)


      ציורי תנ"ך: עבדי דוד המלך  מביאים- לפניו  את אבישג השונמית / ציירה: אהובה קליין (c)
      [מתוך ההפטרה מלכים א', א']



                ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) 



בפרשה זו אנחנו קוראים על מות שרה  ודאגתו של אברהם לרכוש אחוזת

 קבר בחברון.

כך התורה מתארת את דאגת אברהם  לרכוש בכסף מלא  את מקום קבורתה: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים--שְׁנֵי, חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.  וַיָּקָם, אַבְרָהָם, מֵעַל, פְּנֵי מֵתוֹ; וַיְדַבֵּר אֶל־בְּנֵי־ חֵת, לֵאמֹר.  גֵּר־ וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת־ קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי.  וַיַּעֲנוּ בְנֵי־חֵת אֶת־ אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ.  ו שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת־ מֵתֶךָ; אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת קִבְרוֹ לֹא־ יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ.  וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם־ הָאָרֶץ, לִבְנֵי חֵת.  וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר:  אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת־ מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ־ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.  וְיִתֶּן לִי, אֶת־ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר ־לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם—לַאֲחֻזַּת ־ קָבֶר"

השאלות הן:

א] מדוע התעקש אברהם לרכוש את אחוזת הקבר  בחברון - הרי כל

 הארץ  שלו?

ב] כיצד ניתן להוכיח לאויבים  היום - כי  כל ארץ ישראל שייכת  ליהודים

 בלבד?

ג] איך נצליח ליישר את ההדורים בתוך העם - כדי להגיע לאחדות ישראל?


תשובות.

אברהם מתעקש לשלם עבור אחוזת הקבר לשרה בחברון?

רש"י שואל: מהיכן בא אברהם כאשר הלך לחברון?

תשובתו: אברהם הגיע מבאר שבע - שם התעכב כשחזר מהעקדה, ולא

 ישב שם אברהם באופן קבוע.

אם כן, מה חשוב  להזכיר את סמיכות שני הדברים זה לזה?

התשובה לכך: כי על ידי שהודיעו לשרה שהיה יצחק מוכן לעקדה , היינו :

 שהיה מוכן ומזומן לשחיטה וכמעט רגע היה סמוך למיתתו כשעדיין לא

 נשחט! כתוצאה מגודל הבהלה שאחזה בשרה - לפתע פרחה נשמתה

 ממנה - ומכאן  שבעבור העקדה - היא נפטרה!

כאשר הגיע אברהם לחברון הוא פונה לבני חת ואומר להם:

"גֵּר־ וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת־ קֶבֶר עִמָּכֶם, וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי"

רש"י  שואל: מדוע אברהם אומר על עצמו כשפונה אל בני חת: "גֵּר־ וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם"?

הרי "גֵּר" - הוא  בן ארץ  אחרת? ואילו "תוֹשָׁב" הוא יושב בארץ בקביעות, אם כן כיצד יכול להיות אדם גם "גֵּר" וגם "תושב" באותו זמן?

רש"י מיישב את השאלה באמצעות שני פירושים:

א] אני "גֵּר" ־ כי אני בא מארץ אחרת. אבל כעת אני כבר "תושב" מאחר והתיישבתי יחד עמכם .- המשמעות: שאני קבעתי את מקום ישיבתי עמכם. ולכן תנו לי אחוזת קבר ככול תושב!

ב] ומדרש אגדה שדרשו חז"ל: אין הדבר תלוי ,אלא בכם, אם תרצו לתת לי אחוזת קבר כבקשתי: הרי אני מתנהג כמו "גֵּר"- ואקנה את האחוזה בכסף מלא, אך אם תסרבו לתת לי את המקום אני אתנהג אתכם - כתושב ואקח את המקום על פי הדין היות וכבר אמר לי הקב"ה: ",,, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־ הָאָרֶץ הַזֹּאת" [בראשית י"ב, ז'];

אברהם היה חפץ באחוזת קבר לשרה- כלומר: אחוזת קרקע שתשמש בית

 קברות לאברהם ולמשפחתו.

בני חת  התייחסו אליו בכבוד רב וענו לו:

"שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי, נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת־ מֵתֶךָ;

 אִישׁ מִמֶּנּוּ, אֶת קִבְרוֹ לֹא־ יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ".   איש מאתנו לא יעצור

 זאת מידך- לא ימנע  זאת מידך.

אברהם פונה אליהם בלשון של בקשה:

" אִם־ יֵשׁ אֶת־ נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת־ מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ־ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן־ צֹחר."

כוונתו: אם יש ברצונכם פגעו לי [- לשון בקשה] - בקשו עבורי מאת האיש: עֶפְרוֹן בֶּן ־ צֹחַר  שייתן לי את מערת המכפלה-השייכת לו והנמצאת בקצה השדה, בכסף מלא.

רש"י מבאר את הבקשה בשני  פירושים:

א] הכוונה  למערה כפולה - שיש לה כעין בית נוסף למעלה- קומה עליונה

 על גבי החלק התחתון למטה.

ב] מערת המכפלה נקראת בשם זה: על שם שהיא כפולה בזוגות – היינו -

 שנקברו בה כמה זוגות- איש ואשתו: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק

 ורבקה, יעקב ולאה:

אברהם מעוניין לשלם על המקום בכסף מלא.- על פי כל שוויה ולא פחות  מכך. בדומה לדוד המלך שרכש את שטח בית המקדש בירושלים מארוונה היבוסי- גם הוא אמר  לארוונה היבוסי: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל-אָרְנָן, תְּנָה-לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן, וְאֶבְנֶה-בּוֹ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי,.." [דברי הימים-א, פרק: כ"א, כ"ב]

אופן התנהלות המשא ומתן: ברכישת המקום:

נאמר: "וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב, בְּתוֹךְ בְּנֵי־חֵת; וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת ־אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת, לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר.  לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־ בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי־עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ".[להלן:  כ"ג, י'- י"ב]

מתברר: כי עפרון ישב באמצע- בתוך הקהל שהיה מקיף אותו  כתוב: "יֹשֵׁב"- ללא האות וי"ו - מכאן לומדים: כי הייתה ישיבתו של עֶפְרוֹן- חסרה- הכוונה: שהוא לא היה המנהיג שלהם מימים ימימה, אלא באותו היום - מינו אותו כמושל עליהם.[על בני חת]

הטעם שהוא התמנה באותו יום למושל שלהם: מפני חשיבותו של אברהם- כי היות ואברהם הזדקק לו- עלה עֶפְרוֹן לגדולה- וזאת מהטעם: שאין  זה לכבודו של אדם חשוב להיות נזקק לטובתו של הדיוט[לטובתו של אדם פשוט]

הנה מתברר שזה היה אכן אירוע מכובד מאד שהוא ישב בקהל של בְנֵי־חֵת, וכֹל בָּאֵי שַׁעַר ־העיר. הכוונה  בפני כל אנשי העיר שבאו והתאספו למקום זה. כולם הפסיקו את מלאכתם ובאו לגמול חסד  וכבוד לשרה!

עפרון פונה אל אברהם ואומר לו: "לֹא־ אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי--הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־ בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ; לְעֵינֵי בְנֵי ־עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ, קְבֹר מֵתֶךָ"

כוונתו: אני מוכן לתת לך את השדה ,אבל לא כפי שאתה אומר, אלא אינני

 מעוניין שתקנה זאת בכסף ,אלא אני נותן לך את השדה- [עפרון מדבר 

אל אברהם בלשון עבר ומתכוון:  הרי היא נחשבת בעיניי  כאילו כבר נתתי

 לך את השדה וכבר עכשיו היא שייכת לך].

אברהם פונה אל עפרון ומשתחווה לפניו לאות כבוד כפי שכתוב:

"וַיִּשְׁתַּחוּ, אַבְרָהָם, לִפְנֵי, עַם הָאָרֶץ.  וַיְדַבֵּר אֶל עֶפְרוֹן - בְּאָזְנֵי עַם ־הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם־ אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי:  נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת מֵתִי, שָׁמָּה". [ להלן: כ"ג, י"ב- י"ד]

אברהם  מסרב לקבל את השדה בחינם במקום זה –אומר לעפרון: הלוואי

 ותשמע מה רצוני ותסכים לקבל את הכסף שאני מעוניין לשלם עבור המקום.

אברהם מדבר בלשון עבר: נָתַתִּי כֶּסֶף- כאילו אומר לעפרון כי הכסף כבר אצלו – לצורך קניין זה והלוואי שכבר היה נותן לעפרון את כל התשלום.

לבסוף עפרון נכנע ואומר לאברהם: "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־ כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־ הִוא; וְאֶת ־מֵתְךָ, קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל־ עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת־ הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר" אברהם  רוכש את כל  השדה. באַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־  כֶּסֶף [להלן: כ"ג, ט"ו-י]

בסוף המשא והמתן :השדה וכל אשר בו - נהיה  לקניינו של אברהם וכל

 הקניין נערך  בפניי כל הקהל לעיני כל אנשי העיר.

על פי "ספר הישר": אברהם הביא אתו ארבעה  עדים- הוא ערך חוזה- "ספר המקנה" עם עפרון   ובספר כתב: כי המערה והשדה אותה קנה אברהם מעפרון החתי וזרעו ויוצאי עירו וזרעם עד עולם. נועד לאברהם למקנה ולזרעו וליוצאי ירכו- לאחוזת קבר עד עולם, בחברון ועל כך חתם ולכך צירף את עדות העדים לכך.

ה"נתיבות שלום" שואל: מדוע התורה מאריכה כל כך בכל הפרטים-

באופן רכישת מערת המכפלה והשדה  על ידי אברהם מעפרון?

התשובה: התורה רוצה להוכיח: כי אברהם היה עושה חסד לא רק עם

החיים , אלא גם עם המתים. הוא השתדל בקבורת שרה עם הכבוד הראוי

 לה. ולא רצה לקבל את  המקום במתנה- לפי שיש בכך פחיתות כבוד.

הקורא את  בקשת אברהם ואת תגובת בני חת - חש בהבדל בין שני

 הצדדים.

אברהם ביקש מהם: "תנו לי אחוזת קבר" ואילו בני חת משיבים לו במילה אחת: "קבר"- כי אצלם עניין הקבורה כמו של גוי- שהקבר נועד לקבור את גוף המת אשר יהיה לאין- כפי התפיסה של הגוי. ואילו אברהם מדבר על "אחוזת קבר" ההתייחסות  לקבורה בעיניו היא משהו של קדושה, ידוע שאברהם היה מפיץ את האמונה בה' ובכלל זה גם את האמונה בתחיית המתים ולכן דיבר עמהם על אחוזת קבר- שיש לה משמעות מיוחדת, כי הנשמה של יהודי – היא נצחית וצריך להטמין את הנפטר במקום מיוחד ומקודש עד שהנשמה תשוב בעתיד בתחיית המתים. לכן היה חשוב לשלם על המקום בכסף מלא.

חשוב לדעת שנחלה הנמצאת ברשות של גוי- שורה עליה טומאה- וגוי המחזיק נחלה בארץ ישראל- גורם להשראת הטומאה על הארץ הקדושה. וכדי  להשיב את קדושת הארץ לנחלה הזאת- צריך לקנותה מהגוי בכסף מלא -  ואילו אם מקבלים את השטח מהגוי במתנה- אין הטומאה מסתלקת!  לכן אברהם הקפיד לשלם עבור המקום בכסף מלא- על מנת לסלק משם את טומאת הגויים ורק אחרי כך קבר אברהם את שרה במערת המכפלה באמצעות הרכישה בכסף מלא את אחוזת הקבר- שהוא נעשה קדוש!

האמצעי בזכותו - נוכיח לכל האויבים כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל.

ראשית עם ישראל חייב לדעת מה שליחותו בעולם הזה:

התשובה לכך: עלינו להיות מחוברים לספר התנ"ך – היינו: תורה, נביאים כתובים ורק על ידי כך –ניתן להאיר את כל  העולם באור  עוצמתי ביותר, כך מנבא  ואומר ישעיהו הנביא:

"וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־ קְצֵה הָאָרֶץ". [ישעיהו  מ"ט, ו']

להלן דוגמאות: שמי שמחובר לספר  התורה -  פניו מקרינות אור למרחקים!

על משה נאמר: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ." [שמות  ל"ד, כ"ט]

דוד המלך אומר: "מִצְוַת יְהוָה בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם". [תהלים  י"ט, ט']

ארץ ישראל ותורת ישראל- אחד הם כמו שנאמר:

"וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת־ כָּל־ הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם--לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה, לְרִשְׁתָּהּ. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל־ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ" [דברים .י"א, ח'- י']

לאחרונה אנו שומעים על מחלות – ומגפות בארצות רחוקות –

התורה  מזהירה את עם ישראל:

"וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו—כָּל ־הַמַּחֲלָה  אֲשֶׁר שמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא־ אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ" [שמות ט"ו, כ"ו]

בנוגע  להרחקת האויבים נגדנו נאמר:

"אִם בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת  מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.....וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ג'-ז']

לכן עלינו  להיות צמודים לספר התנ"ך – כדי להקריא–מתוכו פסוקים  בפני אומות העולם – המוכיחים כי ארץ ישראל מובטחת  רק לעם ישראל!

מחובתנו להשפיע על עם ישראל- מימין ומשמאל  להתאחד כאיש אחד בלב אחד.

אם נפגוש אדם  המביע שנאה כלפי  אחרים שאינם  הולכים בדרכו- כגון: שנאה כלפי המנהיג שלא נראה לו, או  מפלגה –שהוא דוחה אותה, יש לענות לו ברוח טובה ולהסביר לו בנועם ובאהבה:

הידעת כי  לב  שרים ומלכים בידי ה'- כדברי שלמה המלך: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהֹוָה עַל כׇּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" [משלי כ"א, א]

ד] לשבח את השני  על כל מעלותיו ולתת לו את ההרגשה: כמו שהוא מתייחס יפה לאחרים כך גם הוא יקבל אותו יחס כדברי שלמה המלך:

"כַּמַּיִם, הַפָּנִים לַפָּנִים--    כֵּן לֵב־ הָאָדָם, לָאָדָם". [משלי: כ"ז, י"ט]

אפשרות נוספת היא: שתיקה :" סְיָג לַחָכְמָה, שְׁתִיקָה" כדברי רבי עקיבא [מסכת אבות. ג', י"ג]

לסיכום, לאור האמור לעיל:  על מנת שנזכה לחיות כאן בארצנו הקטנה - בשלום ובשלווה ובבריאות  טובה ואיתנה - עלינו להיות מחוברים לשורשי אבותינו - דוגמת אברהם

אבי האומה - המשמש לנו דוגמא לתפארת - ובכל פעם עלינו לצטט לאויבינו פסוקים מהתנ"ך המוכיחים את הבעלות  שלנו על הארץ - למען ידעו  את האמת האלוקית.

בפרשה זו יש לנו הוכחה כי למרות שהובטחה הארץ  לאברהם כמו שנאמר בפרשת וירא:

"וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־ יְהוָה:  כִּי, יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־ הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת־ בִּנְךָ אֶת־ יְחִידֶךָ.  כִּי־ בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־ זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל־ שְׂפַת הַיָּם; וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" [בראשית כ"ב, ט"ז- י"ח] - אברהם רואה כנראה ברוח הקודש כי יגיע הזמן שיבואו האויבים לתבוע את ארץ ישראל לעצמם- והרי  הוא רכש את "אחוזת הקבר" לשרה -  בכסף מלא מעפרון- לקבוע עובדה בשטח לדורות הבאים וזוהי החשיבות של  רכישת אחוזת הקבר לשרה במערת המכפלה אשר בחברון-עד היום הזה  ולנצח נצחים.

נזכור את דברי ה' למשה כאשר עמד על הר נבו וראה את כל יופייה של ארץ ישראל:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה ; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, ....".[דברים ל"ד, ד']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 באוקטובר 2026

פרשת: לך- לך- לאן מועדות פנינו- בתקופת- רעש-תקשורתי?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת: לך- לך- לאן מועדות פנינו- בתקופת- רעש-תקשורתי?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה וההפטרה:


              ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)


            ציורי תנ"ך/ ציווי ה' לאברהם ללכת לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)



    ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


      ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

 פרשה זו פותחת  בפסוקים:


ציורי תנ"ך/ הקב"ה מצווה את אברהם להשקיף- צפונה ונגבה וקדמה וימה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





              ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]





    ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)


                     ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                   ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)


         ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                      ציורי תנ"ך/ " אברהם-אב המון גויים" ציירה: אהובה קליין (c)


                   ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c)




            ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


          ציורי תנ"ך/ דברי ישעיהו הנביא לישראל :"אל תירא כי עימך אני"
                                          / ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/  "וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־ אַבְרָם, לֶךְ ־ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.  וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.  וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".[ בראשית י"ב, א'-ד']

ההפטרה הנקראת השבת: [דברי ישעיהו הנביא]

פותחת בפסוקים הבאים:

"לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל:  נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה, וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר.  הֲלוֹא יָדַעְתָּ אִם־לֹא שָׁמַעְתָּ, אֱלֹהֵי עוֹלָם יְהוָה בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ--לֹא יִיעַף, וְלֹא יִיגָע:  אֵין חֵקֶר, לִתְבוּנָתוֹ.  נֹתֵן לַיָּעֵף, כֹּחַ; וּלְאֵין אוֹנִים, עָצְמָה יַרְבֶּה.  ל וְיִעֲפוּ נְעָרִים, וְיִגָעוּ; וּבַחוּרִים, כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ.  לא וְקוֹיֵ יְהוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".:[ישעיהו מ', כ"ז—מ"א, ט"ז]

 השאלות הן:

א] מהי מטרת הליכתו של אברהם- ומה המסר בתקופתנו?

ב] כיצד מעורר ישעיהו  הנביא את עם ישראל ומה כוונתו?

 תשובות.

 מטרת הליכתו של אברהם- ומטרת עם ישראל בזמננו.

 ה"נתיבות שלום" מעלה  כאן כמה  שאלות מסקרנות במיוחד:

א] מדוע נאמר לאברהם גם - "לְךָ" מילה הנראית מיותרת- היה אפשר להסתפק במילה: "לֶךְ"?

רש"י עונה על שאלה זו: כוונת המילה: "לְךָ"-  להנאתך ולטובתך ומהי הטובה שבהליכה זו?

התשובה:

א]  כי למקום אליו אתה צריך להגיע "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל"- כי כל עוד אברהם נמצא בחרן  אינו זוכה לבנים ואילו במקום החדש שאליו עתיד להגיע שם-  יזכה לבנים!

ב] ה' במקום זה יפרסם את מהות וחשיבות שמו הטוב של אברהם בעולם.

"נתיבות שלום" שואל עוד כמה שאלות:

 וכי אברהם מחפש ענייני הנאה ואת טובתו? ומדוע לא נאמר לאברהם: "צא מארצך וממולדתך" כפי שנאמר לנח: צא מן התיבה"?

 ומדוע היה צריך לפרט: "מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"?

 הרי אפשר היה להסתפק בציווי: "אל הארץ אשר אראך"?

 תשובותיו של הנתיבות שלום על קושיותיו הנ"ל:

 הרי  הגיוני היה שיהיה כתוב תחילה: צא מביתך ואחר כך ממולדתך- מהמשפחה ורק אחר כך יוצאים מהארץ, ומדוע כתוב כאן בסדר הפוך?

 והתשובה לשאלותיו היא: התורה רוצה להאיר את עיננו בנושא המידות של האדם- כי יש מידות רעות המושרשות באדם מהשפעת הארץ שהוא נמצא בה.

כדברי הרמב"ם: בדרך כלל האדם נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר  רֵעָיו וחבריו ונוהג כפי שנהוג בסביבתו ובדרך זו -  הוא עלול להידבק ,חלילה-בליקויים הנמצאים אצל אנשי סביבת מגוריו.

 לכן ה' ,כביכול, אומר לאברהם: לך- לך  מהמידות הרעות שנדבקו בך מצד ארצך, מידות אלה עדיין לא כה מושרשות באדם – וניתן בנקל לעקור אותן.

 אך יש מידות  רעות - ממולדתך—היינו מדות רעות הבאות בתורשה מצד המשפחה, מידות אלה מושרשות  "ממולדתך" ויש מידות רעות יותר- היינו  פגמים הנמשכים מההורים, עמוק יותר.

דוד המלך אומר על כך: "הֵן־ בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי;    וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי".

[תהלים: נ"א, ז'] - אלה פגמים שטבועים בדם האדם ואותם קשה מאד לעקור. ולכן  כוונת ה' הייתה לכוון את אברהם לתכלית של ההגעה לדבקות בה'-  מכאן שרש"י מתכוון במילים: "להנאתך ולטובתך"- להנאה רוחנית- להתענג על ה'!

 ולכן אצל נח נאמר: "צא מן התיבה"- כי  אצלו המטרה הייתה : היציאה- ולא משנה לאן יצא, אבל אצל אברהם- המטרה ללכת: "אֶל־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ".   כי בארץ  ישראל המטרה היא: להגיע לדבקות בה'! מכאן שארץ ישראל היא ארץ במדרגה גבוהה מאד ועל כן כדי להגיע אליה יש חובה להשיל את כל המידות הרעות.

ולאן עלינו ללכת בתקופה זו? כאשר השסע בתוכנו כה גדול ושנאת האחים כה מרובה?

 רבינו בחיי  עונה על כך ואומר: כי שלמה המלך שהיה החכם מכל אדם ואמר: "הוֹלֵךְ אֶת־ חֲכָמִים יֶחְכָּם;    וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ".[משלי י"ג, כ]

ההסבר: אדם חייב  להשתדל להיות בחברת חכמים ומנגד להתרחק מחברת הכסילים. מי שמתחבר לחכמים- יזכה שיחכים ומי שהולך עם הכסילים- הוא יישבר!

ידוע שהמתחבר לחכם-ייהנה ואילו החכם –אינו חסר כלום. ולכן נמשלה התורה לנר - כדברי דוד המלך:

"נֵר־ לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ    וְ֝א֗וֹר לִנְתִֽיבָתִֽי"׃[תהלים קי"ט, ק"ה] לפי שמהנר כולם יכולים להדליק נרות נוספים ואילו הנר נשאר להאיר ואינו מחסיר  מאורו. ולמה הדבר דומה? לאדם שנכנס לחנות בשמים- ולמרות שלא רכש בכספו בושם - כל בגדיו מבושמים.

אבל מי שמתחבר לכסלים – מזיק לעצמו וגם להם - יגיע נזק וחיסרון.

 ואין להוכיח את הכסילים שבוחרים במידות רעות ומגונות. ותאוות גופניות והם מבזים את החכמים- ואין להוכיח אותם - לפי שהם שייכים לשלוש קבוצות- ששלמה המלך – ציווה לא להוכיח:

א] כסילים, ב] לצים, ג] רשעים.

 לכן, עלינו לקחת דוגמא מאברהם אבינו –החכם שזכה להיות אבי האומה- ולא רק שגילה בעצמו את אלוקים- אלא שהפיץ את האמונה  בה' לרבים אחרים.

ומשום כך-יש להיות דבקים בה' כאן בארץ ישראל -להיות מחוברים לתנ"ך: תורה, נביאים, כתובים- שהם משמשים לנו: דף הוראות בכל תקופה כיצד להתמודד עם קשיים - כי כאן בארץ ישראל- התורה היא נר לרגלנו תמיד ועלינו לשמש  גם אור לגויים. וכל מי  שמעוניין להנהיג את עם ישראל בארץ ישראל- חייב להיות דבק בתורה ובאלוקים ולשמש דוגמא לאחרים- ואין למסור חלקים מארץ ישראל לאויבים ויש לשמור הלכה ולמעשה את השבת הנכללת בעשרת הדברות..

 האופן בו מעורר ישעיהו הנביא את  עם ישראל:

 ישעיהו הנביא שואל מדוע  עם ישראל חושב כי אלוקים אינו רואה אותו? הרי זו טעות! מדוע חושב היהודי כי אלוקים אינו רואה את צרתו ,המצב הפוך ה' רואה כל פרט ופרט.

 הרי אלוקים הוא בורא עולם – הכול בשליטתו. הוא לעולם אינו מתעייף בניגוד לבני האדם-  אנשים חושבים שה' סילק את השגחתו מהם ,גם אלה שמתעייפים ה' נותן להם כוח- אבל יחס מיוחד יקבלו האנשים הבוטחים בה' תמיד- כאשר יתעייפו ה' יחדש להם כוח לאחר שהתעייפו.

לסיכום לאור האמור לעיל: פנינו מועדות לחיות כאן בארץ ישראל- ארץ שאלוקים העניק רק לנו, אבל כדי להגיע אל המנוחה והנחלה- עלינו להיות – מאוחדים כאיש אחד בלב אחד-כל זה באהבת חינם- כי עם מאוחד הוא חזק ומוגן במיוחד כאשר גם מקיים את רצון ה'

יפים דברי הִלֵּל וחשובים:".. הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם,

וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה" [מסכת אבות א', י"ב]

וכמה מחכימים  דברי התורה:

 "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"[ דברים ד', ד']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר