‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אברהם. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 27 באוקטובר 2020

פרשת לך לך- הבטחת ארץ ישראל לאברהם וזרעו, כיצד? / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת לך לך - הבטחת ארץ ישראל לאברהם וזרעו ,כיצד?


יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על 

בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)





ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשה זו מתארת את המריבה בין רועי לוט לרועי אברהם , ואברהם מציע פתרון ללוט:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ.  הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה " [בראשית י"ג, ח-י]

לוט מקבל את ההצעה:

"וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר.  וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו.  אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם.  וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד" [שם, י"ג,י-י"ד]

אחרי ההיפרדות מלוט, אברהם זוכה  להבטחה מה':

"וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.  וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה".

[בראשית י"ג, י"ד- י"ז]

השאלות הן:

א]  מה  הציע   אברהם- ללוט כדי לפתור את הסכסוך בין רועיו לרועי לוט?

ב] מדוע מבטיח ה' לאברהם את הארץ ,רק ,לאחר פרדתו מלוט?

 תשובות

הצעת אברהם ללוט.

 לגבי המריבה בין רועי אברהם לרועי לוט –

רש"י מבאר:

המרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי  לוט וגם לעדרים של רועי אברהם. מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט:  רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם: כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו [יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי  ליורשו  ומטעם זה - אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.

על טענה זו משיב הכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה  שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה [ על פי מדרש- רבה]

רועי לוט לא צדקו בדבריהם.

 אברהם  לא היה חפץ בסכסוך זה בעודו ער לכך כי במצב של מחלוקת פנימית בארץ- הדבר משדר חולשה לאויבים סביב ועלול  לגרום למלחמה.

 חז"ל מלמדים  אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ,עלולים לפרש זאת כחולשה ומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.

לפיכך, אברהם  הבין את גודל הסכנה בסכסוך והציע: שלא תהיה  עוד מריבה בין רועיו לרועי לוט - כי הם אחים וזהו כינוי  לאנשים קרובים.

"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ.  הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" [בראשית י"ג, ח-ט]

רש"י מסביר באמצעות שני  פירושים:

א] אברהם ולוט לא היו אחים ממש, אלא קרובים..

ב] על פי מדרש  אגדה :הם נקראו אחים- לפי שהיו דומים זה לזה במראה פניהם.

על פי רש"י: כוונת אברהם בהצעתו ללוט להיפרד זה מזה-

 אך לא להתרחק  יתר על  המידה. אברהם ישב לצידו של  לוט - לימינו, או לשמאלו.  וזאת כדי  שאם לוט יהיה זקוק לעזרת אברהם, הוא יהיה לו מגן ועזר- בכל עת שיזדקק לכך. ובאמת בהמשך לוט נשבה במלחמת המלכים- ואברהם מיהר להצילו כפי שכתוב:

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.  וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.  וַיָּשֶׁב, אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם". [שם, י"ד, י"ד-י"ז]

 לוט מקבל את הצעת אברהם-  להיפרד:

 הוא בוחר בסדום, לפי שהתפעל מאזור כיכר הירדן- מקום שטוח ללא הרים וגבעות, לוט נסע ממזרח - לכיוון מערב.

 ומדרש אגדה  אומר על המילים: "וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם" [שם י"ג, י"א]: לוט הסיע את עצמו מקדמונו של עולם- מהקב"ה שקדם לעולם, שכאשר לוט  נפרד  מאברהם, אמר לעצמו: אין רצוני לא באברהם ולא  באלוקיו.

 וחשוב לציין: כי אנשי  סדום היו רעים וחטאים ואף על פי כך-  לוט לא נרתע לחיות בחברתם . הוא ישב בכיכר הירדן אבל אוהליו הרבים שהקים לרועיו ומקנהו- הגיעו  עד סדום!

 חז"ל למדו מבחירתו זו של לוט- סמך מן התורה: לפי שכתוב: "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב." [משלי י, ז] המשמעות לכך: כל המזכיר שם הרשע. מגנה אותו

  כיון שהזכיר הכתוב  את סדום, כבר סיפר  ,דרך אגב,  בגנות יושביה.

האגדה מספרת על סדום: אנשי סדום היו עשירים מאד- ובתוך אדמתם היה זהב וכסף, אבנים יקרות ומרגליות וכאשר היה אומר-איש סדום לעבדו: לך לגינה והבא לי משם ירקות- הלך העבד וקטף את הירקות, אך גילה תחתיו- זהב, ואנשי סדום היו מאד עשירים ,עד כי נפלו למלכודת הגאווה- ושכחו את אלוקים הממלא את בתיהם בכל טוב והיו משתחווים לשמש ולירח והיו מגרשים את העניים והאביונים- הבאים לבקש מזון וקיצצו את עצי הפירות כדי שלא ישמשו מזון לעוף השמים , ומינו- לעצמם, שופטי שקר ושוטרי עוול.

ואם היה מגיע לאזור אדם זר, הם היו שודדים אותו  ומוציאים אותו ללא לבוש.

הבטחת ה'  לאברהם

 נאמר:
"וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם". 

 רש"י מסביר: כי הכתוב מדגיש שדיבור זה היה אחר שלוט נפרד מאברהם, ללמדנו: שכל עוד הרשע היה בחברת אברהם – הייתה השכינה מסתלקת ממנו ולא זכה לקבל את דברי ה', אך ברגע שלוט נפרד ממנו ה' חזר לדבר עם אברהם.

"כלי יקר" טוען: כי כאן ישנם מפרשים המקשים על פירושו של רש"י:

שהרי כבר נאמר "וירא ה' אל אברם,," ולוט היה אז לידו? אלא התשובה לקושי זה: כי בהבטחה ראשונה לאברהם: נאמר: "לזרעך אתן את הארץ" והבטחה זו גרמה לרועי לוט לטעות: כל הארץ שייכת לאברהם, אבל מי שיורש אותה, זה לוט, לכן היו שולחים את המקנה לרעות בשדות אחרים, משום כך ,אם יש לדין תשובה: על טענתם- כי הארץ שייכת רק לזרעו של אברהם אבל לא לאברהם עצמו, לכן הפעם ה' הדגיש לאברהם: כי ראשית הארץ היא שלו: "לְךָ אֶתְּנֶנָּה".

 וכאן נשאלת השאלה: מדוע יצא לוט לתרבות רעה?

"משך חכמה" מסביר:

על כך ישנה תשובה בגמרא: כי כל העולה מחוץ לארץ-  לארץ ישראל מתרומם יותר גבוה-"וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו"

 [מסכת כתובות]-  וכן ידוע כי: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" ומימלא מתגבר יצרו על זה ועליו להתאמץ יותר כדי לכבוש את היצר.

 לכן ,כאשר לוט ואברהם הגיעו לארץ ממצרים- בעוד שאברהם אבינו כבש את יצרו- התעלה בסולם הקדושה. מנגד, לוט שלא כבש את יצרו -ירד לדרגה  של תרבות רעה. לכן הכלל בארץ ישראל הוא תמיד כך: או שאתם זוכה להתרוממות בסולם הרוחני, או חלילה יורד למעמקי היצר הרע -נכנע לו ואינו מנסה להתגבר עליו.[על פי "מלוא העומר"]

משמעות ההבטחה של הי לאברהם- היא: ארץ ישראל קדושה בהשוואה לשאר הארצות אפילו בימים קשים בעודה בחורבנה- נשלטת על ידי עמים זרים, אין היא מאבדת את קדושתה כפי שכתוב:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים, י"א, י"ב]

משהבחין אברהם אבינו כי הכנעני גר בארץ, אמר לו הקב"ה: אומנם נכון הדבר שכרגע אתה רואה ארץ המיושבת בכנענים, אך: "שא נא עינך" הרם את מבטך כלפי שמים- עליך להתבונן בהנהגה הרוחנית  השמימית של העולם, ותראה:

"כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה" כבר בזמן זה שאתה נוכח כאן, יש בארץ ישראל קדושה והיא נודעת לך ולזרעך.

"בעל טורים" שם לב לדבר מעניין: ליעקב אמר ה':

"...וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" [בראשית  כ"ח, י"ד]

 והמשמעות:

 שהבטיח ה' ליעקב- שבזכותו יעברו את הים [שמות כ"א, ח] לפי שכתוב:

"וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם.."- והכוונה: לישראל סבא.

 ואילו לאברהם אמר ה': "....צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה".   לפי שהראה לו את זכות הקרבת הקורבנות שנשחטים בצפון [על פי בראשית רבה מ"ד, י"ד]

 לסיכום, לאור האמור לעיל: בפרשה זו מתגלה אברהם- כשהוא מתעלה בסולם הקדושה וזוכה לקבל הבטחה נצחית לו ולזרעו- את ארץ ישראל- הארץ שנועדה רק לעם ישראל, אלא שעלינו לזכור: כי ארץ ישראל שונה מכל הארצות בתבל כי:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

ולכן עם ישראל חייב לאורך כל הדרך - לקיים את התורה הקדושה- ככתבה ולשונה כדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים  יִירָשׁוּ. מה  בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--   וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ. [תהלים ק"ה,  מ"ד- מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש עוגות ל"אורחים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Abraham


asks  from Sarah to make cakes for the  guests   "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת". [בראשית י"ח, ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

פרשת וירא- הכנסת אורחים והשלכותיה לדורות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא - הכנסת אורחים  והשלכותיה לדורות.

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].

ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו במנוסה מסדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ לוט משקיף על סדום ועמורה- בתום החורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מלידת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) )שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בפרשה זו  מתארת התורה כיצד קיים אברהם אבינו מצוות הכנסת אורחים: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.  יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.  וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל. וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו". [ בראשית  י"ח, א-י]

השאלות הן:

א] באיזה אופן קיים אברהם את מצוות הכנסת אורחים ?

ה]  מדוע זכה אברהם להתגלות אלוקית?

תשובות.

אברהם מכניס אורחים

רש"י מתייחס למילים: "כְּחֹם הַיּוֹם" 

ומבאר: מהמילים  " כְּחֹם הַיּוֹם"  ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה- כדי שאברהם לא יטריח עצמו לקבל אורחים - לפי שהיה היום השלישי למילתו ועל- כן הוא לא חש בטוב, רש"י מסתמך על המקור: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" [בראשית ל"ד, כ"ה]

מאחר והקב"ה ראה כי אברהם מצטער-על כך שאין ביכולתו לקיים את המצווה, שלח אליו שלושה מלאכים בדמות אנשים.

בזוהר הקדוש  ישנו הסבר על  המילים: "יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ". 

בכל מקום שאברהם גר, היה נוטע  אילן ,כשהגיע לכנען – על פי צורת האילן  היה יודע: אם האנשים החוסים בצלו - הם צדיקים עובדי ה', או עובדי עבודה זרה, אם היו אנשים ישרים הולכים בדרך ה', האילן היה פורש את כנפיו [ענפיו] ומחפה על האנשים ,אך מי שהיה עוסק בעבודה זרה- האילן לא העניק  לו צל, אלא הענפים עולים  כלפי  מעלה. כאשר היה מבחין אברהם אבינו  באורחים שהם עובדי עבודה זרה, היה משכנע ומטיף להם שיתחילו להאמין בה' "

האגדה מספרת:  כאשר ראה ה' את אברהם מגיש למלאכים אוכל [והרי הוא לא ידע תחילה שהם  מלאכים, כי נראו כמו אנשים]   חשב ,היות ואם אברהם יראה שאין מלאכים אלה אוכלים מהסעודה שמגיש להם, ודאי יתאכזב  הוא מאד, לכן   ה' החליט שמלאכים אלה יפתחו את פיהם ויאכלו הפעם כבני אדם – דבר שישמח מאד את אברהם ,לכן הם אכלו ושתו, אברהם ,למרות שלא חש בטוב, שירת אותם בכבוד ובאהבה רבה.

אמר ה' לאברהם: היות ונתת לאורחים מים ודאגת שיחסו בצל העץ והגשת להם חמאה וחלב, בנאמנות רבה, לכן אני גם אדאג לבניך כשיצאו ממצרים, אחריהם תלך באר מים והענן שיהיה מעליהם - יגן עליהם מפני השמש החמה  אמטיר להם מן מהשמיים ואשלח להם שלווים. כשיגיעו אל ארץ  הקודש -היא תהיה מבורכת בעיינות ותהומות וצאן ובקר לרוב ובתיהם  יהיו מלאים בכל טוב.

כאשר המלאכים סיימו את סעודתם, אמר אחד מהם -לאברהם : ידוע  תדע כי בשנה  הקרובה תלד שרה אשתך-בן , באומרו דברים אלה- הביט לתוך האוהל בו הייתה שרה והנה הבחין באור גדול בתוך האוהל. ברגע שסיים את דבריו, שבו אברהם  ושרה  לנעורים שלהם ,כאשר ראה אברהם שאכן  האורחים נכונים ללכת הלך וליווה אותם לדרכם.

ב"ספר הישר"- מתואר, כי  גם אליעזר- עבד אברהם ,לקח חלק בהכנת הסעודה למלאכים.

ראיתי משל  יפה על הפסוק: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת". 

אריה אחד פנה  לבנו הארי הקטן ואמר: דע לך, מהיום והלאה  לא  אטרוף לך עוד טרף ,אתה תתחיל לדאוג לעצמך למצוא לך טרף. התחיל הארי הקטן מתחנן אל אביו: אנא,  עזור לי, הרי מעתה אני  נתון  בסכנה כל מי שיגלה אותי יהרוג אותי בקשת וחיצים, ענה לו אביו :הסר דאגה מלבך הרי ידוע שהאריה- הוא מלך החיות והכל יראים מפניו!

הארי הקטן נרגע מעט והחל מתהלך מעיר  לעיר - עד שראה שער שעליו מצויר דוד המלך הורג את האריה והדוב, ובשער נוסף ראה: ציור  המתאר את שמשון הגיבור  משסע את האריה, מיד נתקף בחרדה ורץ אל אביו האריה והתלונן: מדוע רימית אותי? הרי ראיתי שערים מצוירים המוכיחים - כי ניתן  בקלות להתגבר על האריה ולהורגו! ענה לו אביו: אילו הדברים שראית לא היו נחשבים לפלא הצייר לא היה מצייר אותם, היות ואילו אירועים שהתרחשו פעם אחת- באופן בלתי טבעי ,לכן הצייר צייר אותם שיהיו לזיכרון  לדורות הבאים.

הנמשל: בתחילה אמר אברהם לשרה שתלוש בצק מקמח ,כולל סוגי קמח טובים, או פחות טובים, אך אחר כך חשש, שמא תיקח שרה, קמח  גרוע, לכן הציע שתיקח סולת ולמה חשש? לפי  שעיני האישה צרה באורחים [מסכת בבא מציעא פ"ז]: ועלולה ללוש בצק מקמח גרוע, על כך מקשים ואומרים: אברהם הציע: קמח ואילו שרה באופן ,יוצא דופן - הציעה סולת- שהוא יותר משובח מהקמח, לכן כיצד ניתן להאשים את שרה שעיניה צרות באורחים? לפיכך  המקרה של שרה – היה מקרה של פלא!   משום כך-חידוש זה נכתב בתורה כי היא נהגה בניגוד לשאר הנשים שעיניהן  צרות באורחים.

הכתוב מציין כי אברהם עמד מתחת העץ ליד המלאכים: "וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ"

"קדושת לוי" מפרש:  אחד התנאים במצוות הכנסת אורחים: שבעל הבית לא יגלה עליונות כלפי אורחיו וזאת על מנת שירגישו האורחים - אווירה ביתית.

על  אדם צדיק נאמר: שהוא במצב של  הליכה משום שהוא הולך ומתעלה בדרגת הרוחניות מידי פעם לפעם.

מנגד, המלאך הוא במצב של עמידה- היות והוא עומד כל הזמן על אותה  מדריגה , כפי שנאמר:

"וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". [זכריה ג, ז] לכן, כאשר באו המלאכים אל אברהם, הוא לא רצה להיות במדרגה עליונה לעומת האורחים  האלה. ולכן  התאים את עצמו לדרגתם ,משום כך, הכתוב מציין: "וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ". 

רבינו בחיי מסביר כיצד הסתכל אברהם על  האורחים, נאמר :ַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה  .." אך לפני כן כתוב:

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה", מכאן שאברהם ראה בחוש העין שלושה אנשים נצבים עליו  ואילו בעין השכל שלו -הכיר שהם מלאכים ,לכן הוא  רץ לקראתם והשתחווה לכבודם.

ספורנו : מציין את  עניין ריצתו של אברהם לקראת האורחים ,הזריזות הזאת מוכיחה על חשיבות המצווה בעיני המזדרז.

אברהם זוכה להתגלות אלוקית.,

הרמב"ן סבור: כי הייתה כאן התגלות אלוקית מוחשית ומה שמתואר בפסוקים, אכן התרחש ומטרת ההתגלות הייתה: להגדיל ולרומם את אברהם ולהעניק לו כבוד על מסירות נפשו, הופעת אלוקים הייתה באופן פתאומי ללא כל הכנה  מוקדמת מצד אברהם. מקרה דומה אירע  בעת הקמת המשכן, ושם נאמר:

"וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ יְהֹוָ֖ה אֶל כׇּל־ הָעָֽם"׃ [ויקרא ט, כ"ג] מטרת השכינה הייתה לכבד את העם בהופעתה ולא לצוות עליהם דבר, אלא להראות להם כי ה' סלח על מעשיהם. בדומה לכך התרחש אצל יעקב:  כפי שהכתוב מציין:

"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". [בראשית  ל"ב, ב] אין הכתוב מציין לשם מה פגשו אותו המלאכים, הם באו רק להודיע ליעקב- כי מעשיו רצויים.

הרמב"ן  טוען : כי פרשה זו היא - המשכה של פרשת לך- לך- בה מסופר על מצוות המילה, לכן כעת ה' בא לכבודו של אברהם, הדבר  מפורש בדברי חז"ל במדרש: "מזבח אדמה  תעשה לי,  מה זה שבנה מזבח לשמי, הריני בא ונגלה לו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמה על אחת כמה וכמה"!

מטרת הופעת ה' היא: לרומם ולגדל את אברהם.

אברבנאל אומר: הופעת השכינה הייתה רק לשם ריצוי  כבוד אברהם  ובהמשך אומר  - בדומה לדברי חז"ל-  כי המטרה הייתה ביקור חולים לאברהם והוא לומד  זאת מתוכן הפסוקים - המתארים:  את אברהם יושב בפתח האוהל מחמת חולשתו והמקום הוא: אלוני ממרא - שנחשב לישוב נידח, וניתן היה לשבת שם מגולה - כדי שקרני השמש ירפאו אותו - כדברי חז"ל שהחום מועיל למכה ואחרי שביקר  אותו אלוקים  כדי לעודדו- זרחה לו שמש - מרפא, עד שהוא צבר כוח לרוץ לקראת האורחים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן לראות עד כמה  נהגו אברהם ושרה במסירות נפש כלפי שלושת המלאכים ,שתחילה  חשבו אותם לאנשים  והעניקו להם הכנסת אורחים מושלמת -בכבוד רב ובאהבה רבה ובעקבות מעשה חסד זה –זכו להתגלות אלוקית  וצאצאיהם- בני ישראל –זכו  בלכתם במדבר -למזון ומים בשפע - על ידי אלוקים שאינו שוכח הן את הדורות הקודמים- שורשי האומה- אברהם ושרה  והן את בניו ובני בניו - הדורות הבאים.

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]



ההפטרה: מפטירים ב: [מלכים-ב, א -ל"ז]

הנה קטע מהפתיחה להתרחשות בהפטרה :

"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה--בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים.  ב וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, הַגִּידִי לִי, מַה-יֶּשׁ-לכי (לָךְ) בַּבָּיִת; וַתֹּאמֶר, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, כִּי, אִם-אָסוּךְ שָׁמֶן... " 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר