‏הצגת רשומות עם תוויות . . . Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . . . Ahuva Klein. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 באפריל 2020

פרשת שמיני- מאין כי אין לסור מצווי התורה- ימין ושמאל?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמיני - מאין כי אין לסור מצווי התורה - ימין ושמאל?


מאת: אהובה קליין .

 היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
 "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--

כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם.."

ציורי תנ"ך/  משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c






ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/ציירה: אהובה קליין(c)

"ואת אלה תשקצו מן העוף,לא יאכלו,שקץ הם:את הנשר ואת הפרס  ואת העזנייה: ואת הדאה ואת האיה למינה:  את כל עורב למינו"



ציורי תנ"ך/ אש כבוד ה' יורדת על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשת שמיני - מאין כי אין לסור מצווי התורה - ימין ושמאל?

מאת: אהובה קליין .

 בפרשה זו – בני אהרון – נדב ואביהוא מקריבים אש זרה על המזבח: המקרא מציין את סיבת מותם של בני אהרון באופן ברור:

"וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם".  [ויקרא י', א]

תגובת אהרון אביהם הייתה שתיקה, כפי שנאמר: "וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן".

בהמשך נאמר: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה.  וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם; וַיַּעֲשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה".[ויקרא י', ד-ח]

עוד נאמר: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם". [ ויקרא ,י, ט]

השאלות הן:

א] מה היה חטאם של בני אהרון?

ב] מה הייתה תגובת אהרון למות נָדָב וַאֲבִיהוּא?

ג] במה הוזהרו אהרון  ובניו הנותרים ,לאחר  מות נָדָב וַאֲבִיהוּא?

תשובות.

חטאם של בני אהרון: נָדָב וַאֲבִיהוּא

חז"ל טוענים: כי בני אהרון חטאו בזלזול במקדש בקרבן ובעבודה:

א] נכנסו מחוסרי בגדים למקדש בעודם שתויי יין.

ב] הכניסו אש זרה שנטלו מבית הכיריים ולא ממזבח החיצון.

ג] הקריבו קורבן שלא נצטווו עליו.

ד] לא נשאו אישה מחמת גאווה  כי לדעתם: אין עוד יחסנים כמוהם להתחתן איתם.

ה] לא הולידו בנים.

ו] הורו הלכה בפני רבם.

על כך אמרו חז"ל: "וכבר היו משה ואהרון מהלכין בדרך ,ונדב ואביהוא מהלכין אחריהן, וכל ישראל אחריהן, אמר לו נדב לאביהוא: אימתי ימותו שני זקנים הללו, ואני ואתה ננהיג את הדור? אמר להן הקב"ה: הנראה מי קובר את מי "?

[סנהדרין נ"ב, ע"א] הם חשבו שהם מסוגלים להגיע לרמה  הרוחנית של משה ואהרון.

ז] הם שייכים לקבוצה של: "ויאכלו וישתו ויחזו את אלוקים"

ח] סבלנותם התקצרה וציפו למותם של משה ואהרון - על מנת שהם ינהיגו את העם במקומם..

ט] הם לא היו נוחים  זה לזה.

ישנה דעה נוספת, לפיה: הם התלהבו באופן מופרז, ראו אש יורדת מהשמיים ובאו להוסיף אהבה על אהבה. [ספרא כ"ו]

ה"חיזקוני" מפרש: חטאם היה בכך שהביאו קטורת משלהם - בעוד שהקטורת חייבת להיות מן הציבור. היות שאי אפשר קטורת בלי אש - לכן בפי המקרא – הדבר נקרא: "אש זרה".

 תגובת אהרון:

נאמר על אהרון: "וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן".

במדרש נאמר:   מה היה יכול  אהרון לומר? שהרי כתוב: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". [ויקרא  י"ב, ג] [מדרש פליאה]

חכמים  סוברים: שלפיכך לא נברא האדם מהול, משום שרצה הקב"ה שהאדם יתקן את התיקון  הראוי במעשיו, כך חשבו גם נדב ואביהוא להקריב  אש זרה על פי שיקול דעתם- היינו - אש  כהן הדיוט על המזבח כפי שהדין באמת:

"אף על פי שאש יורדת מן השמים מצווה להביא מן ההדיוט" ולכן היה יכול אהרון לתרץ את פעולת בניו ולהתלונן על ענישתם.– על המזבח ללא ציווי אלוקי.

אולם, האמת היא: שאין זו טענה כל- עיקר, שהרי אם תמיד "מצווה להביא מן ההדיוט"  יש לשים לב - כי כל זה התרחש ביום הראשון של חנוכת המשכן ובאותו יום חפץ היה הקב"ה להשרות את השכינה על המשכן ולכן איסור גמור היה להביא באותו יום אש הדיוט, כי  הייתה  צריכה לרדת אש מן השמים – משום כך האש של בני אהרון נקראת: "אש זרה.." [ישועת מלכו להגאון ר"י מקוטנא ז"ל]

ה"חיזקוני" אומר על : "וידום אהרון"

הדבר מזכיר את מה שאמר ה' ליחזקאל הנביא: "וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  בֶּן-אָדָם, הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת-מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה; וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה, וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ.  הֵאָנֵק דֹּם, מֵתִים אֵבֶל לֹא-תַעֲשֶׂה..." [ יחזקאל כ"ד, י"ז]- כך גם כאן רצה אהרון להתאבל על מות נדב ואביהו ,אך שתק! 



האזהרות לאהרון הכהן ובניו הנותרים:

א] "בעל הטורים" מסביר את הפסוק:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ,.."

משה הפך את פניו כנגד אהרון ודיבר איתו פה אל פה ,אבל לא הפך פניו אל אלעזר ואיתמר ולכן  לא נאמר בהם: "אֶל"

"בעל הטורים" מסתמך על פירושו של המלבי"ם המבסס את פירושו על פי [מסכת  תענית ט"ו, ב]

"בגדולה מתחילין מן הגדול, שנאמר: "ויאמר משה אל אהרון ולאלעזר ולאיתמר", ומילה "אֶל"- מורה על עיקר הדיבור וייחודו" ולמה לא הפך פניו אליהם? לפי שגם הם היו ראויים למות!

ממשיך מכאן "בעל  הטורים" להסביר: אף שני בנים אלה היו ראויים להישרף, אלא שפסקה מהם הגזרה- כלומר הגזרה  פסקה מלהגיע אליהם, לפי שנאמר במעמד הר סיני:

"וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל-יְהוָה, יִתְקַדָּשׁוּ:  פֶּן-יִפְרֹץ בָּהֶם, יְהוָה". [שמות י"ט, כ"ב]

משפט זה היה מכוון לאהרון הכהן וארבעת בניו- אלא שבזכות אהרון אביהם- ניצלו. [מסכת יומא פ"ז[

נאמר:"רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ"  במסורה יש לכך שני מקורות:

א] "שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ;    וְאַל-תִּפְרָעוּ". כך נאמר [משלי ח', ל"ג]

ב] בשביל שנדב ואביהוא-שלא שמעו מוסר ופרעו שהורו בפני רבם, או שהכניסו אש זרה  [סנהדרין נ"ב] גרמו לאחיהם שניצלו להיות מצווים ב:" אַל-תִּפְרָעוּ"

נאמר: "וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף"; מכאן לומדים מוסר  גדול: לפי שנדב ואביהוא היו שלוחי ציבור והרי היו צריכים לשמש דוגמא אישית לסובבים אותם אך שליח ציבור שטעה סימן רע הוא לשולחיו [ על פי מסכת ברכות ל"ד]

טעם נוסף: שאם אתם בני אהרון תשנו ממה שציוויתם ותאכלו - אזי לא יתקבלו לרצון הקורבנות שהקרבתם בעד כל העדה.

נאמר: "כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה".  לפי שתלמיד חכם שנפטר כולם נעשים קרובים.

ישנה אזהרה חשובה: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ",

"חיזקוני" מבהיר: כי איסור זה – הוא  כדין כהן גדול שנאמר בו: "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה". [ויקרא כ"א, י"ב]

כמו שכתוב בתורת כוהנים [חומש ויקרא]: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן" [ לעיל,  י, ד] אבל לא לאלעזר ואיתמר- מכאן שאין הכוהנים מטמאים למתים. חכמים לומדים מכאן : שאין כוהנים ביום משיחתם מטמאים לשום מת -לפי שגם כוהנים הדיוטות [כוהנים פשוטים]  ביום משיחתם יש להם דין כהן גדול שהרי  אלו הוזהרו ביום משיחתם בכל הדינים של כהן גדול.

ישנה אזהרה לכהנים: לא להיות שתויי יין: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--וְלֹא תָמֻתוּ:  חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם".

"בעל הטורים" אומר על כך: "אין פסוק מתחיל ב:"יין" אלא זה, שהביא  יללה לעולם [מסכת יומא ע"ו] לפי שבני אהרון - נדב ואביהו היו שתויי יין ולכן מתו.

הרב אביגדור הלוי נבנצאל אומר בספרו: "שיחות לספר ויקרא"

בעצם היום הראשון לחנוכת המשכן היה אמור להיות יום שמח וירידת השכינה למשכן ובאותו יום ברכו משה ואהרון את כל עם ישראל וכבוד ה' ירד אל כל העם וכל העם חזה באירוע הזה ,שהרי כאלפיים  וחמש מאות שנה החלה השכינה מסתלקת -מפאת חטאו של האדם הראשון –ואילו כעת- עומדת השכינה לשוב ואש יורדת מן השמים, אך לפתע בשל מעשיהם של נדב ואביהוא כל השמחה של הבורא נפגמת ויום שהיה מיועד לשמחה - נהפך ליום של  בכי ועצבות.

 למה הדבר דומה? לסיר  עם תבשיל כשר לפסח והנה הגיע  הפעוט והפיל לתוכו רק פירור של חמץ, ברגע זה כל המאכל הלך לטמיון!

לסיכום, לאור האמור לעיל: עלינו להסיק כי כל יהודי יקיים  את המצווה עליו  מהתורה ולא  יעשה  פעולות שלא נצטווה עליהם ,קל וחומר שהדבר נאמר על הכוהנים ונבחרי הציבור כפי שכתוב:

"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל". [דברים י"ז, י"א]


ההפטרה:

 שמואל-ב', ו'.

קטע  מתוך ההפטרה:

"וַיֹּסֶף עוֹד דָּוִד אֶת-כָּל-בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אָלֶף.  וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִבַּעֲלֵי, יְהוּדָה--לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם, אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-נִקְרָא שֵׁם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים, עָלָיו.  וַיַּרְכִּבוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, אֶל-עֲגָלָה חֲדָשָׁה, וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה; וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ, בְּנֵי אֲבִינָדָב, נֹהֲגִים, אֶת-הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה.וַיִּשָּׂאֻהוּ, מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה, עִם, אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וְאַחְיוֹ, הֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָרוֹן. וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל, מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה, בְּכֹל, עֲצֵי בְרוֹשִׁים; וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים, וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים.  וַיָּבֹאוּ, עַד-גֹּרֶן נָכוֹן; וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֹּאחֶז בּוֹ--כִּי שָׁמְטוּ, הַבָּקָר.  וַיִּחַר-אַף יְהוָה בְּעֻזָּה, וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל-הַשַּׁל; וַיָּמָת שָׁם, עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.   וַיִּחַר לְדָוִד, עַל אֲשֶׁר פָּרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּה; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, פֶּרֶץ עֻזָּה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה....."







*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 15 בינואר 2020

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף חוששים מנקמת יוסף לאחר מות אביהם- יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  Joseph' brothers fear revenge


"וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ".
[בראשית נ, ט"ו] 

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף חוששים מנקמת יוסף לאחר  מות אביהם- יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר