‏הצגת רשומות עם תוויות . Ahuva Klein Biblical paintings(c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות . Ahuva Klein Biblical paintings(c). הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 14 בינואר 2026

פרשת וארא- מסר עכשווי לישראל ממשה ואהרון. מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וארא- מסר עכשווי לישראל ממשה ואהרון.

 מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                   ציורי תנ"ך / התגלות  אלוקית למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                  ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



     "וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"      [שמות ו', ה]

    ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)



        ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)



         ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)

     ציורי תנ"ך/ "ונתתי אותה לכם מורשה"/ ציירה: אהובה קליין (c)



     ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ אהובה קליין(c)





            ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c)



                             ציורי תנ"ך/ מכת הדם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


            ציורי תנ"ך/ מכת הצפרדעים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)





              ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה, אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) 



               ציורי תנ"ך/ אהרון ומשפחתו במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)





      ציורי תנ"ך/ מכת הברד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]



      ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)






פרשה זו היא: המשך לפרשת שמות  -  לפי ששם – בסיום הפרשה נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל־ מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".[שמות ו'. א']

בפרשה  זו  ישנו המשך לדברי ה' אל משה. "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא, אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר־גָּרוּ בָהּ"[להלן, ב'- ה']

מעניינים דברי משה אל ה':

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל־ מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  בֹּא דַבֵּר, אֶל־ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר:  הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם". [שמות ו', י'- י"ג] בהמשך ה'  מטיל את התפקיד  על אהרון ומשה יחדיו והמעניין הוא, כי משה חוזר על הטענה בשנית באומרו: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־ מֹשֶׁה לֵּאמֹר, אֲנִי יְהוָה; דַּבֵּר, אֶל־ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲנִי, דֹּבֵר אֵלֶיךָ.  ויּאמֶר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְהוָה:  הֵן אֲנִי, עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ, יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה? [להלן, ו', ל']

בהמשך ה' אומר למשה:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־ מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, יִהְיֶה נְבִיאֶךָ. אַתָּה תְדַבֵּר, אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ; וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ"|.[להלן, ז', א ']

השאלות הן:

א] מדוע ה' מצרף את משה לאהרון ואינו מרפא אותו מהליקוי בדיבור?

ב] כיצד מצטיירים משה ואהרון בפני פרעה?

תשובות.

אלוקים לא ריפא את משה

ה"שפת אמת" שואל: מדוע משה אומר לה': ".....הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם".

הרי  בני ישראל לא שמעו למשה מקוצר רוח ועבודה קשה ,לכן מה הוכחה יש כאן שגם פרעה לא ישמע למשה?

תשובתו: אומנם העידה התורה, כי אכן בני ישראל לא שמעו מקוצר רוח ועבודה קשה, אולם משה רבינו היה סבור: כי האשמה הייתה בו- כי הוא ערל שפתיים - ומכאן למד קל וחומר שפרעה בוודאי לא ישמע לו .

בעצם נשאלת השאלה מדוע ה' לא ריפא את משה  מהליקוי שלו בדיבור?

התשובה: משה לא רצה לפגוע באהרון  לפי שגם הוא היה נביא והיה מנהיג העם בתקופת העבדות- במצרים. וכעת מגיע משה בשליחות ה' ולוקח את  שרביט ההנהגה  בידו- משה  חש עם זה אי נעימות-וזאת למרות שאלוקים אומר לו:

"יָדַעְתִּי, כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ".[להלן, פרק:ד',י"ד-]

משה חש כי הוא לוקח את התפקיד של אהרון אחיו המבוגר ממנו.

וכדי למנוע אי נעימות זאת אצל משה- מעתה גם אהרון שותף לשליחות- כי תפקידו לדבר אל פרעה.. וכך ה' התחשב ברגשותיו של משה. ומינה את משה למנהיג הגדול ואילו אהרון היה משלים אותו בתפקיד הדיבור  בפני פרעה. באופן זה גם אהרון לוקח  חלק בגאולת ישראל וכך משה מרגיש   נוח- בכך.

באופן דומה מצאנו את  אחי יוסף  חשים אשמה - כאשר גילו כי יוסף הוא אחראי על הכלכלה במצרים- והחלו להצטער על מה שעוללו לו

בעבר- כי  השליכוהו לבור ולבסוף ירד  למצרים- אך יוסף חש את כאבם ואמר להם :

"וְעַתָּה אַל־ תֵּעָצְבוּ, וְאַל־ יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם". [בראשית מ"ה, ה'] [על פי ספר  השקפה ומוסר לפרשת השבוע/ הרב מידד אייל הררי].

לעניות דעתי: יש למנהיגים שלנו גם – היום ללמוד  מכך - לא לפגוע זה בזה , אלא לכבד איש את רעהו – ולהיות מאוחדים  דוגמת משה ואהרון שניגשו יחדיו - כאיש אחד בלב אחד - אל פרעה לבקש ממנו  שישחרר את עם ישראל.

הרושם העושה על פרעה בראותו את משה ואהרון.

על פי רש"י: אהרון ומשה הם בנים לעמרם ויוכבד - יש מקומות שהתורה מקדימה את אהרון למשה ויש מקומות שהתורה מקדימה את משה לאהרון - במטרה ללמדנו: כי שניהם שקולים כאיש אחד.

אגדת חז"ל מתארת את פרעה  יושב על כיסא מלכותו המפואר וסביבו שבעים חכמים שיודעים - שבעים לשון. פחד עוצמתי אחז את המלך וחכמיו כאשר לפתע - ראו את משה ואהרון , הם היו בעיניהם כמלאכים  קומתם גבוהה כעצי - ארזים עיניהם  מאירות ככוכבים ופניהם זורחות כחמה. משה אחז בידו את המטה שעליו היה חקוק שם ה' והיה נראה כאילו לשונות אש יוצאות ממנו ,דבר זה הפחיד מאד את חרטומי מצרים עד כדי כך – כי כל מה שהיה בידיהם נפל על הרצפה והם השתחוו לכבודם של משה ואהרון.

התנהגות זו של שרי המלך לא מצאה חן בעיני פרעה. הוא  כעס על שריו שמעניקים כבוד כה גדול לשני האנשים שהגיעו לארמון ונכנסו ללא רשות.

לכן פרעה פנה אל משה ואהרון ושאל: "מי אתם ומי שלח אתכם אלי?"

שניהם ענו לו פה אחד: "ה' אלוקי העברים שלח אותנו ודרישתו: שתאפשר לעם ישראל –לצאת אל המדבר-כדי לזבוח שם לאלוקיהם היות שעברה תקופה ארוכה מאז   שהם במצרים ולכן  נמנע מהם לעבוד לאלוקיהם".

תשובתו של פרעה הייתה שלילית וסירב לשחרר את עם ישראל ואף לא – הרשה  להם להקריב קורבנות לה'.

משה ואהרון  הזהירו את פרעה – שאם יסרב לדרישה זו ייענש בעונשים קשים – אך פרעה  הגאוותן  אמר שאינו מכיר את ה'- ואף התלונן כי לא נשלחו לו מתנות מה' ליום הולדתו. לעומת זה את חלק מעבדיו היה מוכן לשחרר ,אבל לא עם כה גדול שעובד   למענו ימים ולילות.

כשראה פרעה - כי אהרון ומשה אינם יראים מפניו - הודיע להם כי ייגש  לספריית ארמונו לחפש בספרי רשימת המלכים - את  אלוקי העברים. אלא שהוא  חזר וטען שלא  מצא מלך  כזה כלל ,ענו לו אהרון ומשה - כי זה ברור שלא מצאו את שמו של אלוקים - כי אין הוא כשאר המלכים - הוא מלך העולם ואין זה מכובד שיופיע בתוך רשימת אלוהי הבל ושטות!

שאל פרעה כיצד נראה ה' ? ענו לו משה ואהרון -כי הוא ברא את העולם - בפיו הוא יכול גם להרוס - כסאו בשמים ורגליו על הארץ  הוא שולט על כל העולם!

פרעה כעס ואמר- כי רק הוא המלך - הוא ברא את הנילוס וגם את עצמו יצר כך שאין לו מתחרים. כאשר ה' שמע את דברי הכפירה של פרעה, אמר ה' כי יבוא יום שפרעה יכריז לפני עמו: כי ה' הוא הצדיק ואילו פרעה עצמו הוא הרשע.[מתוך אגדות אוצר התורה]

לסיכום לאור האמור לעיל: מתוך הפרשה ניתן להסיק - כי  עם ישראל חייב להתלכד כעם אחד בלב אחד ולהיות דבוק בתורה  הקדושה - כי התורה היא "תורת חיים"

במיוחד כאשר אנחנו מוקפים אויבים סביבנו ובכל דור ודור רוצים לכלותינו. על מנת שנגיע בע"ה לשלום ולשלווה זה התנאי - כנאמר: "אִם בְּחֻוקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת מִצְווֺתַיי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם ..וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"[ויקרא  כ"ו, ג'- ז]

ואילו האויבים ייענשו ואלה שירצו לחיות עמנו בשלום - יודו כי הם היו הרשעים דוגמת פרעה שהודה לאחר מכת הברד:

"וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, חָטָאתִי הַפָּעַם:  יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים".[שמות, ט', כ"ז]

יפים וחשובים דברי שלמה המלך:

"אָמַרְתִּי אֲנִי, בְּלִבִּי—אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע, יִשְׁפֹּט הָאֱלֹהִים:  כִּי עֵת לְכָל חֵפֶץ, וְעַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה שָׁם". [קהלת ג'. י"ז]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 21 באוגוסט 2025

פרשת ראה- הראיה והשמיעה של האדם-מה יועילו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה- הראיה והשמיעה של האדם-מה יועילו?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:



ציורי תנ"ך/ ישעיהו הנביא מעורר את עם  ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

[ישעיהו נ"ה, ג']



ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/

 ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ "ראה  אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.." / ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואשתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת כל תועבה/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ענייה סוערה-בת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[הפטרה- ישעיהו נ"ד- נ"ה]





ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]



ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]


ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

נמצאים אנו בסוף חודש אב וקרבים כבר לחודש אלול- הידוע כחודש  הרחמים והסליחות. בימים אלה ממש עלינו להתכונן לקראת הימים הנוראים אשר לפי מה שייכתב בשמים :  האם אנו זוכים לחיים - או למוות חלילה.

הכוונה : עלינו לשים לב לחיים הרוחניים שלנו - כי בלעדיהם - אין החיים , אלא חיי בהמה וחיה - ולאדם הם לא נחשבים  - זה הזמן להתעורר מהתרדמה היום יומית - יש לנצל כל רגע לעבודת ה'- כי לפי ימים  אלה - ייקבע כיצד יראו הימים הנוראים ועל פי זה - יקבע כיצד תראה כל השנה ! לא רק כיצד יראו הימים הבאים , אלא כיצד יראו כל החיים.

היות והחיים הם שרשרת אחת רצופה שאסור להפסיק במהלכה ,אלא להמשיך להתחזק בדרך התורה – לחנך את הילדים החל מהגיל הרך לקיים את המצוות בן אדם למקום ובין האדם לחברו.

הפרשה פותחת  בפסוקים:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל ־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.  הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת־הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם בָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם". [דברים, י"א, כ"ז- ל"ב]

בהפטרה אנו קוראים בספר ישעיהו: [נ"ד ,י"א עד פרק: נ"ה- פסוק: ו']

להלן קטע קצר מההפטרה: הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם, וַאֲשֶׁר אֵין לוֹ כָּסֶף; לְכוּ שִׁבְרוּ, וֶאֱכֹלוּ, וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלֹא כֶסֶף וּבְלֹא מְחִיר, יַיִן וְחָלָב.  לָמָּה תִשְׁקְלוּ כֶסֶף בְּלֹא־ לֶחֶם, וִיגִיעֲכֶם בְּלֹא לְשָׂבְעָה; שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ אֵלַי וְאִכְלו ־ טוֹב, וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם.  הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים. הֵן עֵד לְאוּמִּים, נְתַתִּיו; נָגִיד וּמְצַוֵּה, לְאֻמִּים.  הֵן גּוֹי לֹא תֵדַע תִּקְרָא, וְגוֹי לֹא

יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ-לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ".[ישעיהו. פרק: נ"ה, א'- ו']

השאלות הן:

א] מה ההבדל בין ראיית האדם לבין ראיית הקב"ה?

ב] כיצד דברי ישעיהו הנביא קשורים לתוכן פרשתנו?

תשובות.

ההבדל בין ראיית האדם לבין ראיית אלוקים

מעניין , לשים לב כי הפרשה פותחת במילה "ראה" – הפונה אל היחיד  והמשך המשפט פונה  בלשון רבים?

על כך כמה מהפירושים:

א] הגאון ר' אליהו מווילנא אומר: כאן משה רבנו מעוניין ללמד ולחנך את עם ישראל שאם יקום אדם ויאמר: הואיל וכולם הולכים בדרך מסוימת, גם אני אצטרף לדרכיהם ואין אני צריך לבדוק האם הדרך טובה ,או לא. על כך באה התורה ומזהירה את היחיד: "ראה"! עליך לבדוק את הדרך שאחרים הולכים בה- האם היא ראויה לך? האם היא טובה? האם היא ברוח התורה הקדושה?

ב] האבן עזרא טוען: תיקון כלל ישראל תלוי בתיקון הפרט, התורה דורשת מכל בן אדם שאם הוא מעוניין-

לחיות  בחברה טובה, תחילה יראה ויבדוק היכן עליו לשפר את מעשיו.

מסתבר שהראייה – היא חכמה וחכמה היא ראיה- ראית אמת וחכמת אמת- דבר שבא  מהקב"ה.

כפי שנאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹוהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ"[דברים ד', ל"ה]

חייבים אנו לדעת, כי כל מה שאנחנו רואים- הוא מוגבל- היות וכל אדם רואה על פי רמתו- השכלתו וידיעותיו .

אין האדם רשאי לשפוט את אלוקים אשר ברא אותו, כמו שנאמר:

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [דברים י"ח, י"ג]

לכן האדם צריך להאמין: כי  יש תכנית אלוקים ובעוד שאלוקים יודע  מה התכלית בסוף הדרך -הרי האדם אינו יודע כלל.

לדוגמא: המלחמה בה אנחנו נתונים כעת, נכון להיום: איננו יודעים כיצד תסתיים? אנחנו מייחלים  ומתפללים לטוב ולימים של שלום ושלווה..

אך הדבר תלוי בהתנהגות כל עם ישראל – אם נלך בדרך טובה נזכה כולנו לניצחון ושמחה ברכה וישועה- אך אם נלך בדרך הנוגדת לרצון ה' – היא תוביל  חלילה- לקללה- שאף יהודי  אינו חפץ בה ולכן בחכמה ננהג אם נשוב כולנו להתחבר לספר הספרים - במיוחד לאור המצב  המשקף את המתרחש בימים אלה ממש:   חלק קטן מהעם שאינו לומד את פרשיות השבוע  הוא - אינו יודע  כלל את חשיבות התורה -  ואת השליחות  של עם ישראל- בעולם, כי  העם שלנו חייב להיות אור לגויים ולא ההפך מזה.

לעומת ראיית האדם " אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט" [תהלים, צ"ד, ט']

אומר הנביא ירמיהו:

"אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְהוָה" [ ירמיהו כ"ג, כ"ד]

אומר דוד המלך: "גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ,    וְעַל סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ :יָמִים יֻצָּרוּ;  ולא וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם". [תהלים קל"ט,ט"ז]

הסבר: דוד המלך מתאר את ראייתו של ה' את האדם עוד טרם האדם נולד לאוויר העולם כי הכול ידוע לה' מראש!

הגאון מווילנא מתייחס למילה: "נותן" –הכתובה בלשון הווה ולא בלשון עבר- בפסוק: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה". 

תשובתו: לבל יחשוב האדם ויטעה - כי זכות הבחירה ניתנה לו רק בראשית הדרך, שאם בחר בדרך רעה אין לו תקנה. לכן נאמר:

"אָנֹכִי נֹתֵן" בלשון הווה. לפי שכל יום - יש לו אפשרות לנטוש  את דרכו הרעה ולבחור דרך טובה. עד יום האחרון לחייו. וזאת כנגד המחשבה שמא ידאג שכל החטאים שחטא בעבר הם לא ייעלמו לנצח , לכן כתוב: "היום" היות ובעל התשובה הוא כתינוק שנולד- הרי זה: "היום" שהוא חוזר בתשובה- מתחיל את חייו  מחדש והחטאים שחטא בעבר נהפכו לשגגות או –במקרה הטוב יותר -אפילו לזכויות.!

הקשר של  דברי הנביא ישעיהו לפרשה.

הנביא קורא לעם ישראל:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

הביטוי "שמעו ותחי נפשכם" הוא ביטוי  שמשמעותו היא "הקשיבו ותחיו". הוא קורא לאנשים לשמוע את דבר ה' ,או את דברי החכמה, מתוך הבנה שכך תזכו לחיי נצח או לחיי רוח.

המלבי"ם מסביר :"הטו אזנכם", ישעיהו הנביא פונה אל עם ישראל ואומר להם: לשמוע את דבריו  ומתוך השמיעה יגיעו להבנה ויקבלו   את דבריו - תחי נפשכם העטופה ברעב ובצמא לשמוע דברי אלהים חיים, "ואכרתה" – הכוונה: כי  הנביא יגיד להם נבואות מן הכריתות ברית שיכרות ה' איתם לעולם לשמור להם חסדי דוד הנאמנים,  כמו שנאמר: "עד עולם אכין זרעך וכו':

מצודת דוד מסביר באופן דומה: הנביא פונה אל עם ישראל ואומר להם :"הטו אזנכם" - לשמוע אמרי "ולכו אלי" - לכו ממקומכם לבא אלי ללמוד תורתי.

"הוי כל צמא" - הוי זה  לשון קריאה וזימון וקיבוץ הוא ויש הרבה במקרא (זכריה ב) הוי הוי ונוסו מארץ צפון.

הנביא אומר: "הוֹי כָּל ־צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם"

רש"י מסביר: "הוי כל צמא" - הוי זה  לשון  קריאה וזימון וקיבוץ הוא "לכו למים" – הכוונה לתורה!

המלבי"ם מסביר: "הוי כל צמא ",כי  הנביאים  מדמים את התורה והמצוות ללחם ומזון, כי הם מזון הנפש - כמו שהלחם והמים הם מזון לגוף  - כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. נפשי בלעדם, כמו האמונה במציאות ה' בהשגחה ומעשים שמחייב גם הדת הנימוסי.

לעניות דעתי קיים קשר הדוק בין הראייה לשמיעה- לדוגמא: על ידי שאדם שומע רעמים בחורף - הוא מבין שיש אלוקים בשמים המנצח על מעשה הבריאה. על כך למדנו גם במעמד סיני שנאמר :

"וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת ־ הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל ־ מֹשֶׁה, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; וְאַל ־ יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים, פֶּן ־ נָמוּת" [שמות  כ, י"ד- ט"ז]

לסיכום : לאור האמור לעיל: יהי רצון שנשלב את חוש הראיה והשמיעה  יחדיו , נשכיל  לבחור בנתיב הברכה  ונקשיב לדברי הנביא ישעיהו:" הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר