פרשת
מקץ - כיצד
רומזת הפרשה לנסי חנוכה בשליטת ה'?
מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזמרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)
בפרשה זו אנחנו
נחשפים לירידת אחי יוסף למצרים בציווי
אביהם –משום הרעב ששרר בארץ. כפי הכתוב: "וַיַּרְא
יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה
תִּתְרָאוּ. וַיֹּאמֶר--הִנֵּה
שָׁמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ
מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר,
מִמִּצְרָיִם. וְאֶת-בִּנְיָמִין
אֲחִי יוֹסֵף, לֹא-שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת-אֶחָיו: כִּי אָמַר, פֶּן – יִקְרָאֶנּוּ
אָסוֹן. וַיָּבֹאוּ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים: כִּי-הָיָה הָרָעָב,
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְיוֹסֵף, הוּא הַשַּׁלִּיט עַל-הָאָרֶץ--הוּא הַמַּשְׁבִּיר,
לְכָל-עַם הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף, וַיִּשְׁתַּחֲווּ-לוֹ אַפַּיִם
אָרְצָה........ [בראשית מ"ב, א'- ח']
השאלות
הן:
א] מה ראה יעקב בזמן הרעב בארץ וכיצד נכנסו בניו למצרים ?
ב] מה הקשר בין הפרשה
לנסי חנוכה ?
תשובות.
ראייתו של יעקב
בזמן הרעב וירידת בניו למצרים..
נאמר: "וַיַּרְא
יַעֲקֹב, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו, לָמָּה
תִּתְרָאו "
רש"י שואל: איך ראה יעקב שיש שֶׁבֶר
במצרים והלוא לא היה יכול לראות בעיניו , אלא רק לשמוע?
כמו שנאמר: "וַיֹּאמֶר--הִנֵּה
שָמַעְתִּי, כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" [להלן: [מ"ב, ב'] אם
כן מדוע נאמר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב?
תשובת רש"י: הכתוב מרמז שיעקב ראה באספקלריא - ברוח הקודש שעדיין יש לו שֶׁבֶר = תקווה במצרים [המילה שבר- שפירושה: מזון לקנות]מנוקדת: "שֶׁבֶר"- שפירושה תקווה.] הוא אומנם לא ראה ברוח הקודש ממש שהשֶׁבֶר הזה הוא בנו יוסף - אלא ראה שיש לו תקווה בלי לדעת
מהי?
רבינו בחיי מסביר: אין זה ראיית עין, אלא ראיית הלב. לכן אמר: "שמעתי"
ולא אמר: "הנה ראיתי"
רש"ר מבאר: "וַיַּרְא יַעֲקֹב": כנראה שיעקב הבין יותר את המצב מאשר
בניו, הוא שמע כי יש שֶׁבֶר במצרים - שימכרו רק לבודדים בכמויות קטנות, והבנים לא
האמינו לשמועה זו, והיו מתבוננים איש באחיו בצפייה - שאחד האחים ייטול על עצמו
את הנסיעה עבור כולם. אך יעקב האמין לשמועה כי המצב קשה וילך ויחמיר, לכן
אמר להם: "לָמָּה תִּתְרָאוּ" מדוע אתם מביטים זה בזה אתם חייבים כולכם לרדת למצרים.
יעקב אומר לבניו: "....הִנֵּה שָׁמַעְתִּי,
כִּי יֶשׁ-שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם; רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ
מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. "
רש"י מבאר: יעקב נקט בלשון:" רְדו" ולא אמר להם:
"לכו" המילה: "רדו" :היא - בגימטרייה: רמז למאתיים ועשר השנים
שהשתעבדו בני ישראל במצרים.
על כך מוסיפים חכמים אחרונים: יעקב השתמש בכוונה
במילה: "רדו" רוצה כאן לרמוז: כי ברגע שיוצאים את גבולות הארץ –
זו בבחינת ירידה גם לצאצאי יעקב, היות ואין לחפש אחר רווחה כלכלית ושפע חומרי
המצוי בגולה - בשעה שאפשר לחיות באופן
צנוע מבחינה חומרית בארצנו הקדושה.
חז"ל כבר אמרו: "מוטב
ללון במדבריות – של ארץ ישראל [מקומות שוממים
בתוך גבולות הארץ ולא ללון
בפלטריות [בארמונות – מפוארים של חוץ לארץ" [בראשית רבה, ל"ט, י].
נאמר על אחי יוסף וַיָּבֹאוּ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים:
רש"י מסביר: בני יעקב היו מטמינים עצמם - מסתירים עצמם בין ההמון שבאו לקנות
אוכל כדי שלא יהיו ניכרים, מהטעם שלא יזהו אותם שהם אחים ההולכים יחדיו
,לפי שיעקב ציווה אותם שלא יופיעו ויכנסו כל האחים בפתח אחד, אלא שיכנס כל אחד בפתח
אחר כדי שלא תשלוט בהם עין רעה - העלולה להזיק להם אם יבחינו בהם שהם אחים - מאחר
שכולם נאים וכולם גיבורים.
נס חנוכה – יציאה מאפלה לאורה-
בדרך כלל פרשת מקץ
נקראת בשבת חנוכה וחז"ל מצאו קשר בין תוכן הפרשה לבין חג חנוכה ולמאורעות
היסטוריים הקשורים לחנוכה.
הפרשה מתחילה במילים: "וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַייִם יָמִים" [להלן : מ"א, א']
על פי חז"ל: המילה: "וַיְהִי"
- היא לשון צער הקורא את הפרשה מראשיתה עד סופה - מבחין שהפרשה מתחילה ,במצב שאינו שמח כלל, יעקב מתגעגע ליוסף בנו , יוסף עצמו יושב בבית האסורים וסובל מאד.
גם האחים שרויים
בעצבות - מפני צערו של אביהם יעקב הזקן, אך סופה של הפרשה מתאר שינוי לטובה - יוסף
יוצא מהכלא, פותר את חלומות פרעה באופן נפלא. יוסף מסב עם אחיו במשתה מפואר ובו
מחלק לכל אחד מהם תשורות נאות, והמילים
המופיעות בסוף הפרשה: "וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל-אֲבִיכֶם".[להלן:
מ"ד,- י"ז]פסוק זה רומז לבאות.
האירועים האלה
מזכירים לנו את הנסים שה' חולל למכבים. הכול
החל עם גזרות קשות – מהיוונים במטרה להשכיח מהם את התורה.
אך בהמשך מרד
החשמונאים זוכה לניצחון כנגד האויבים והם
שבים לחיות בעצמאות בארצם.
ניתן גם למצוא קשר
בין חלומות פרעה המופיעות בתחילת הפרשה: בחלום הראשון :
הפרות הרזות אכלו את שבע הפרות יפות המראה
.
בחלום השני: השיבולים
הדקות בלעו את שבע השיבולים הבריאות והמלאות"
בדומה לכך אירע לעם
ישראל בימי מתתיהו החשמונאי ובניו כשנמסרו
בחסדי ה' "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים".
"קץ" רומז
על סוף ואחרית - ורומז גם על תקופה חדשה בתום תקופה שחלפה.
מעניין מה גרם ליוסף להצליח בשליטתו על כלכלת מצרים?
להלן כמה סיבות:
א] יוסף היה צדיק
וישר,
כמו שנאמר:" אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר --
אֲשֶׁר-שָׂם יְהוָה, מִבְטַחוֹ;
וְלֹא-פָנָה
אֶל-רְהָבִים, וְשָׂטֵי כָזָב", [תהלים מ' ה']
זהו יוסף למרות שטעה
ובטח בשר המשקים שיספר עליו לפרעה – על יכולתו לפתור חלומות, על כך נענש וישב בכלא
שנתיים נוספות.
אצל אדם רגיל הנמצא
בסכנה מחויב לעשות השתדלות כדי להינצל, אלא שאצל יוסף שאמר לשר המשקים:
"זכרתני והזכרתני" היות והיה
במדרגה רוחנית גבוהה מאד, זה נחשב
לפגם.
ב] כל מה שפעל יוסף
לא היה למענו ,
על פי המדרש: לא היה יוסף טועם מהמזון -
טרם קיבל האחרון הסועדים את מנתו באותו יום.
לסיכום, לאור האמור לעיל - ניתן לראות כיצד בסייעתא דשמיא - מופיעים נסים גדולים בפרשתנו – בדומה למאורעות של עם ישראל
בעבר בתקופת החשמונאים - אך ניתן לראות איך התוכנית
האלוקית שזורה בפרשת מקץ:
"וַיֹּאמֶר
לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם
וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה".[בראשית ט"ו, י"ג]
גם שם
הפרשה רומז על הנאמר: "קֵץ שָׂם
לַחֹשֶׁךְ"
[איוב כ"ח ,ג]
