פרשת וישב- המשותף לפרשה, לימינו ולחנוכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב- המשותף לפרשה, לימינו ולחנוכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בניו וכלותיו באים לנחם  את יעקב באבלו/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c]

ציורי תנ"ך/ חנוכיית הגבורה והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי לחנוכה / חנוכיית כסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת  בפסוקים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת -דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".[בראשית פרק ל"ז, א'- ה']

השאלות הן:

א] משמעות ישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו - מהי?

ב] מה הקשר בין  הפרשה לבין ימי המלחמה בה אנו נתונים?

ג[ מהו הקו המקשר בין הפרשה לחנוכה?

תשובות.

משמעות ישיבת יצחק בארץ מגורי אביו.

רש"י מסביר:  את המילים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב":" אמר ר' אחא: בשעה שהצדיקים מבקשים לישב בשלווה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג [ואומר] : לא דיין של  צדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה? תדע לך שהוא כן: יעקב אבינו על ידי שמבקש לישב בשלווה בעולם הזה, נזדווג לו שטנו של יוסף [בראשית רבה פ"ד ,א], ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף".

הסבר: "וַיֵּשֶׁב"- זהו לשון ישיבה ומרגוע- כי לאחר שיעקב שב  מגלותו אצל לבן הארמי, התיישב בארץ מגורי אביו בשלווה , אז קפצה עליו הצרה  של מכירת יוסף. כי בזמן שצדיקים מבקשים לשבת בשלווה, אמר הקב"ה: הרי מידת הדין מקטרגת לפניי ואומרת: לא די לצדיקים להסתפק בשכר הטוב  המוכן עבורם בעולם הבא, אלא שמבקשים לשבת בשלווה גם  בעולם הזה?

ה"נתיבות שלום"  מביא את מדרש רבה: על הפסוק: ""וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב":

דורש הפסוק את מילותיו של ישעיהו הנביא: "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ" [ישעיהו נ"ז, י"ג] והמשמעות: כי כינוס יעקב עם בניו הצילו אותם - מפני עשיו  שאותם ייקח הרוח..

כי משמעות המילים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב": הוא ובניו - שהיו יחדיו  מאוחדים זה הכוח שהציל את יעקב כאשר שב לארץ ישראל עם השבטי - י"ה. מיד עשיו  וכל אלופיו הסתלקו מהארץ ואילו יעקב ובניו נשארו בארץ. מדרש זה מדגיש את עוצמת האחדות שמצאנו אצל האבות הקדושים, דוגמת אברהם אבינו שעמד בניסיון העקדה שנאמר בספר  הקודש: שעקדה- היא מלשון התקשרות, לפי שאברהם ויצחק נעקדו והתקשרו זה עם זה - התקשרו מידותיהם -  חסד וגבורה  -  הם היו  מאוחדים לפי שכתוב:"  וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו" [בראשית כ"ב, ח'] כי לבד היה קשה לאברהם לעבור את הניסיון. ורק מתוך שהיו קשורים ומאוחדים - הייתה עמידה מוצלחת בניסיון העקדה..

לכן נאמר פעמיים "יַחְדָּֽו"- כי תחילה אברהם התקשר עם יצחק ואחר כך  התקשר יצחק   עם אברהם. יעקב  היה מאוחד גם עם כל פמלייתו כאשר פגש את עשיו  בשובו  מחרן. והאחדות הזאת היא, היא שבאמצעותה ניצל – יעקב מיד עשיו. מנגד, כאשר נאבק יעקב עם המלאך לבדו- והמלאך היה שרו של עשיו והתגבר עליו ,הרי יצא משם יעקב צולע - וזה מהטעם: שהיה לבדו!

הקשר בין הפרשה - למלחמה העכשווית.

בימים אלה ממש כשאנחנו מתבוננים  בחיילים שלנו - גיבורי ישראל הנלחמים בעוז וגבורה – יחדיו כאיש אחד-בלב אחד, בכמה חזיתות ואף רוקדים עם ספרי תורה מתפללים לה' ושרים שירי אמונה, מתקדשים  במצוות הציצית. – וגם נלחמים יחדיו- ללא מחלוקות- בכך הם משמשים לעם ישראל  דוגמא של אחדות  ואהבת חינם  -לתפארת העם , דבר זה  גורם לשורה של ניצחונות – בסייעתא דשמיא - בכמה זירות - זאת בניגוד- לקבוצת אנשים המנסים לפרוק עול וללכת נגד כיוון הרוח ,עליהם אמר ישעיהו הנביא:

"מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"[ישעיהו  מ"ט, י"ז]

אותם אנשים כנראה רחוקים מהתורה - ואינם מכירים את מעלת האחדות - המופיעה גם במעמד הר סיני, כפי שנאמר: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר- וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [לכן לא כתוב: "חנו" בלשון רבים] אלא, "ויחן" בלשון יחיד. [שמות י"ט, ב'] דוגמא נוספת של אחדות - מסמלת לנו מנורת הזהב  במשכן ואחר כך במקדש - בכך שהייתה עשויה מגוש אחד של זהב ולא מחלקים..

הקשר בין פרשת וישב - לחנוכה.

רבים האנשים שאינם שמים לב  כי בכל רגע ורגע אנחנו חיים בנסים הן בימי שלום והן  בימי  מלחמה.

להלן דוגמאות.

א] אדם הולך לישון  לעת ערב בהיותו עייף  מיגיעת היום.

נאמר על כך: "בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ" [תהלים צ', ו']

מצודת ציון  מסביר: בבוקר שאדם קם משנתו- "יציץ" – יפריח. אך בערב הוא נעשה במצב של כריתה ויובש.

לכן, בברכות השחר אנחנו מברכים:

" בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ": מכאן מוכח: כאשר אדם הולך לישון בערב- כשהוא עייף מעמל היום הרי בבוקר כשמתעורר- הוא רענן כציץ פורח - האם אין זה נס?

ב] אדם  הנמצא במקום מסוים ללא שעון  ומעוניין להתעורר בבוקר  בשעה מוקדמת – לפתע שומע את התרנגול [השכוי] מעיר אותו-האם אין זה נס?

על כך נודה לה' בברכות השחר. "בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה "לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה: האדם מרגיש כי הדבר הוא נס ולכן יברך ויודה לה'.

פרשת וישב רצופה בנסים, להלן כמה דוגמאות.

א] יעקב שולח את יוסף לראות בשלום אחיו ובדרך מופיע מלאך  ולשאלתו של יוסף:",,,, אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים", המלאך  מגלה לו : כי האחים נמצאים בדותן.

ב) האחים רוצים להרוג את יוסף, אך אינם מצליחים- משליכים אותו לבור- למרות שיש בו נחשים ועקרבים אינו נפגע כלל .

ג]  יוסף מורד למצרים -  על ידי הישמעאלים  , הם  הרגילים להעמיס  נפט-שריחו אינו נעים , דווקא נושאים איתם בְּשָׂמִים על מנת  להודיע: מתן שכרם של צדיקים- כדי שיוסף לא יינזק מריח הרע !

את חנוכה אנחנו חוגגים לזכר הנסים שאלוקים עשה למכבים- מעטים נגד רבים ולזכר כד השמן שהיה יכול להספיק ליום אחד- אך בדרך נס הספיק לשמונה ימים.

אומרים בתפילת העמידה את התפילה: "על הנסים"

"וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:..."

הנסים נמשכים גם בפרשה הבאה. ואכן נשאלת השאלה: כיצד יוסף עמד בכל הניסיונות הקשים ולא נשבר  ומנגד אחיו לא הצליחו  לפגוע בו.

התשובה היא –אחת! יוסף היה תמיד דבוק בה' ולעולם  התורה, אותה ינק  מבית אביו ולא הסיח את דעתו  מכך לאורך כל חייו .

נאמר בספר "מורה נבוכים": "כל מי שדבוק תמיד בה' אין שורים עליו דינים וכל אשר יעשה יצליח "!

באמת נאמר על יוסף:" וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" [להלן, ל"ט ,ב']

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי המשותף: לפרשתנו  לחנוכה  ולתקופתנו: - הם: הנסים – מאת ה' ולכך אנחנו זוכים –- בזכות אחדות העם ,אהבת חינם  והדבקות בה'  מתוך-יראה ואהבה בכל הלב.

יפים וחשובים דברי עובדיה הנביא לגבי העתיד:

"וְהָיָה֩ בֵית־ יַֽעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶֽהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָֽלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַֽאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר"

[עובדיה א', י"ח]

יעקב מייצג את אש התורה  ואהבת ה' ואילו יוסף כבר בדרגה של  להבה המסוגלת לכלות את הקש של בית עשיו..

יהי רצון שנזכה במהרה כולנו לגאולה  שלמה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת האזינו- שירת האזינו- התחזית לעתיד./ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת האזינו - שירת  האזינו - התחזית לעתיד.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ השמים מאזינים והארץ שומעת -לדברי משה / ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה קורה לשמים והארץ לעדות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך "שובה ישראל" / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך
"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)

 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אלוקים משגיח על עם ישראל במדבר מפני  התנים../ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע,  וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר-

חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן,  עִם-חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "שאל אביך ויגדך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

Biblical paintings By Ahuva Klein
Eagle wake his chicks slowly

ציורי תנ"ך/הנשר מעיר את גוזליו/ ציירה: אהובה קליין(c) 

ציורי תנ"ך/ תיזל כטל אמרתי/ ציירה: אהובה קליין (c)

" יערוף  כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי"[דברים ל"ב,ב]

הטכניקה: שמן על בד

ציורי תנ"ך/ "שאל ....זקנך ויאמרו לך:"/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מסירות ה' לעמו-כמשל הנשר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דרכי אלוקים/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)

ציורי תנ"ך/  "קיראו צום"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."

[יונה ד,ה-ו]

פרשה זו נאמרת ב : "שבת שובה" - שבת  קודם  יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.

פותחת במילים: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה;  וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי- פִי". 

אך כדאי להתייחס לסוף פרשת וילך:

"וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר:  עַד, תֻּמָּם.  וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת -הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד.  כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת- מֶרְיְךָ, וְאֶת -עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה; הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם, מַמְרִים הֱיִתֶם עִם-יְהוָה, וְאַף, כִּי-אַחֲרֵי מוֹתִי.  הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת-כָּל-זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם, וְשֹׁטְרֵיכֶם; וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם, אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאָעִידָה בָּם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ.  כִּי יָדַעְתִּי, אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי-הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם; וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים--כִּי-תַעֲשׂוּ אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.  וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם". [דברים ל"א, כ"ד- ל']

השאלות הן:

א] כיצד מתחברת שירת האזינו - לפרשת "וילך" ?

ב] מדוע מזמין משה ,דווקא, את השמים ואת הארץ לעדות?

ג] מה תכלית - שירת האזינו?

תשובות.

הקשר בין פרשת "וילך" לפרשת: "האזינו"

מפרשים רבים, מסכימים שהכוונה בפרשה  הקודמת היא: ל"שירת האזינו"

בדרך זו ישנה אחדות דעים בין רש"י והרמב"ן ועוד מפרשים אחרים.

הרמב"ן רואה בשירה זו נבואה ממש לכל מה שעתיד לקרות לעם ישראל מאז ומקדם ועד ימינו ממש וההוכחה לכך שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה-הַזֹּאת--בְּאָזְנֵי הָעָם":

המילה: "כל" מרמזת-כי השירה כוללת את כל העתידות .הכתיבה אומנם תמציתית ,אך מרמזת על כל מה שעתיד להתרחש.

הרמב"ן  מרוב התפעלותו מדגיש: "אילו הייתה השירה הזאת, מכתב אחד מן החוזים בכוכבים- שיגיד מראשית, ועד אחרית, כן היה ראוי להאמין מפני שהתקיימו בו כל הדברים עד הנה ,לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי אלוקים, מפי נביאו הנאמן בכל ביתו,[הכוונה למשה] אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום"

על פי דברי הרמב"ן: ניתן  להבין כי הוא רואה בשירה - נבואה ממש על מה שיקרה לעם  ישראל מהרגע שיכנסו לארץ עד בוא הגאולה. ובסופה של השירה  - הסבר לעונש שה' ישלם לאויבים. שהציקו לעם ישראל –הם ייענשו- למרות שהם היו שליחיו של ה' להעניש את ישראל- אשר עברו על המצוות. ה' השתמש באויבים כדי להשיב את עם ישראל לדרך הטובה. אך שנאת הגויים הייתה לה' יותר מאשר כלפי ישראל. מנקודת מבטם של האויבים - שנאתם  הייתה לא בגלל שישראל סרו מהדרך, אלא  כי קיבלו את התורה  לעבוד את ה'.

לכן על כך ה' ינקום בגויים והנקמה הזו  נועדה לגאולה האחרונה שעדיין לא התקיימה עד היום, אבל היות וכל מה שכתוב בשירה התקיים- ברור שגם הגאולה בעתיד בוא תבוא.

ספורנו סובר: כי באחרית הימים יבוא כיליון על עם ישראל ותישאר ממנה רק פאה וגם נותן רמז כי עם ישראל ינצלו בארץ אבותם כפי שכתוב: "בהר ציון תהיה פליטה".

 

עדות השמים והארץ.

 

על פי  רש"י: אמר משה: אני בשר ודם ועתיד למות ואם יאמרו ישראל: אנחנו לא קיבלנו את הברית, כלומר- לא קיבלנו את התורה? מי יבוא ויגיד שאין זה נכון? לכן העיד  את השמים  ואת הארץ שהם נצחיים וקיימים לעולם.

המיוחד בעדים נצחיים אלה, אם עם ישראל יקיים את המצוות- הוא יקבל שכר  משמים- כדברי זכריה הנביא: "הַגֶּפֶן תִּיתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ, וְהַשָּׁמַיִם, יִתְּנוּ טַלָּם"[מלשון- טל]; [זכריה ח, י"ב]

ואם חלילה יחטאו- ויתחייבו בעונש - יענשו על ידי שמים כדברי הכתוב:

"וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וְלֹא-יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לֹא תִיתֵּן אֶת-יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר יְהוָה, נֹתֵן לָכֶם".

בתחילה ה' יעצור את השמים – לא יהיה מטר ואם ימשיכו לחטוא האומות יגרשו אותם מארץ ישראל.

רש"ר- [הרב שמשון רפאל הירש] מסביר: השמים והארץ הם מתמנים להיות עדים וכערבים על ברית ה' [קבלת התורה]ועל מה שיאמר אודות עתיד עם ישראל.

קיים הבדל בין המילה: "להאזין" לבין המילה "לשמוע":

"להאזין"- הפירוש - להטות אוזן. יש כאן עניין של הקשבה מצד המאזין אל האיש שמדבר.

אך "לשמוע" - אפשר לשמוע - גם אם לא מעוניינים בכך.

לדוגמא: איש  הולך ברחוב ופתאום שומע צעקות  - בוקעות מחלון של בית. השמים והארץ נדרשים לייצג את ברית ה' הייצוג הזה מתבצע בעיקר על ידי השמים. ורק בעקיפין על ידי הארץ.

השמים הם הפעילים ואילו הארץ בעיקרה - בלתי פעילה. בגלל שכל הברכה והקללה בהתפתחות הפיזית של הארץ, ובענייניי בני האדם- התלויים בהתפתחות זו, מתרחשות כתוצאה מהשינויים בחלל העולם המתרחשים והם במסגרת "השמים" .מחוץ ל"ארץ" ואלה כלולים במושג "השמים" לכן נאמר:

"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" הדרישה  העיקרית מופנית אל השמים- והם נדרשים "להטות אוזן" כדי לקלוט את הדברים שיאמרו, בניגוד לכך נאמר על האדמה: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ" וזוהי תוצאה עקיפה ל"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם",

בספרי משווים את שירת משה לנבואת ישעיהו: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" [ישעיהו א', ב']

כך הסבירו: כיון שהיה משה קרוב לשמים לפיכך אמר: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם" ולפי שהיה רחוק מן הארץ, אמר: "וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ..."בא ישעיהו וסמך לדבר ואמר: "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ". "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם" שהיה רחוק מן השמים. "וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ"- שהיה קרוב לארץ.

מכאן שהשמים הם הפעילים-  המעניקים את המתנות- ואילו הארץ היא בעיקרה בלתי פעילה-המקבלת. ומשה היה קרוב לשמים מפני ששליחותו הייתה דומה להשפעתם הפעילה והמעניקה - [טל, גשם, שמש].הוא נשלח אל שדה -ההתפתחות של האנושות- את זרעי האור והחום, האמת והחיים. השפעותיו הצפויות מלימודיו והבטחותיו של משה נמשלו למתנות שבאות - משמים. הגורמות לארץ- פוריות ושפע. לכן, משה היה רשאי לראות עצמו קרוב לשמים.

על כן, הוא היה מכוון  את דבריו לאוזני השמים. לעומתו ישעיהו הנביא - ניסח את דבריו על פי צורת הביטוי של רבו-  משה שעמד גבוה מאד מעליו. ישעיהו ראה את עצמו קרוב לארץ שהיא בלתי פעילה. הוא אינו אומר "ואדברה" אלא: כ"ִּי יְהוָה דִּבֵּר" לכן הוא אומר:

"שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ" 

תכלית שירת האזינו.

ה"נתיבות שלום" מסביר: "שירת האזינו"- היא חשובה מאד בתורה הקדושה.

כמו שכתוב בפרשת "וילך":

"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׂימָהּ בְּפִיהֶם:  לְמַעַן תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  כִּי- אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע, וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי.  וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד, כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ"![דברים  ל"א, י"ט- כ"ב]

על פי ספר החינוך- הציווי לכתוב ספר תורה אשר בה כתובה השירה הזאת - משמע- שהשירה הזאת- היא עיקר התורה –שכל התורה קרויה על שמה. והיא מהווה למצב של הסתר פנים גדול- כלומר כשלא יבינו עם ישראל מדוע מתרחשים דברים קשים? יקראו את התשובה בשירה  הזאת!

בספרי נאמר: "גדולה שירה זו- שיש בה: עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא. יש בה מהעולם הזה ויש בה מהעולם הבא.

יש בה הבטחה מבוארת לגאולה העתידית.

הגאולה מובטחת לעם ישראל ללא שום תנאי!

הנקמה באויבים בוא תבוא כנאמר:

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ,  כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם;  וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו,  וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" [דברים ל"ב, מ"ג].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)