פרשת וישב- המשותף לפרשה, לימינו ולחנוכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב- המשותף לפרשה, לימינו ולחנוכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בניו וכלותיו באים לנחם  את יעקב באבלו/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c]

ציורי תנ"ך/ חנוכיית הגבורה והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי לחנוכה / חנוכיית כסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת  בפסוקים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת -דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".[בראשית פרק ל"ז, א'- ה']

השאלות הן:

א] משמעות ישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו - מהי?

ב] מה הקשר בין  הפרשה לבין ימי המלחמה בה אנו נתונים?

ג[ מהו הקו המקשר בין הפרשה לחנוכה?

תשובות.

משמעות ישיבת יצחק בארץ מגורי אביו.

רש"י מסביר:  את המילים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב":" אמר ר' אחא: בשעה שהצדיקים מבקשים לישב בשלווה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג [ואומר] : לא דיין של  צדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה? תדע לך שהוא כן: יעקב אבינו על ידי שמבקש לישב בשלווה בעולם הזה, נזדווג לו שטנו של יוסף [בראשית רבה פ"ד ,א], ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף".

הסבר: "וַיֵּשֶׁב"- זהו לשון ישיבה ומרגוע- כי לאחר שיעקב שב  מגלותו אצל לבן הארמי, התיישב בארץ מגורי אביו בשלווה , אז קפצה עליו הצרה  של מכירת יוסף. כי בזמן שצדיקים מבקשים לשבת בשלווה, אמר הקב"ה: הרי מידת הדין מקטרגת לפניי ואומרת: לא די לצדיקים להסתפק בשכר הטוב  המוכן עבורם בעולם הבא, אלא שמבקשים לשבת בשלווה גם  בעולם הזה?

ה"נתיבות שלום"  מביא את מדרש רבה: על הפסוק: ""וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב":

דורש הפסוק את מילותיו של ישעיהו הנביא: "בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ" [ישעיהו נ"ז, י"ג] והמשמעות: כי כינוס יעקב עם בניו הצילו אותם - מפני עשיו  שאותם ייקח הרוח..

כי משמעות המילים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב": הוא ובניו - שהיו יחדיו  מאוחדים זה הכוח שהציל את יעקב כאשר שב לארץ ישראל עם השבטי - י"ה. מיד עשיו  וכל אלופיו הסתלקו מהארץ ואילו יעקב ובניו נשארו בארץ. מדרש זה מדגיש את עוצמת האחדות שמצאנו אצל האבות הקדושים, דוגמת אברהם אבינו שעמד בניסיון העקדה שנאמר בספר  הקודש: שעקדה- היא מלשון התקשרות, לפי שאברהם ויצחק נעקדו והתקשרו זה עם זה - התקשרו מידותיהם -  חסד וגבורה  -  הם היו  מאוחדים לפי שכתוב:"  וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו" [בראשית כ"ב, ח'] כי לבד היה קשה לאברהם לעבור את הניסיון. ורק מתוך שהיו קשורים ומאוחדים - הייתה עמידה מוצלחת בניסיון העקדה..

לכן נאמר פעמיים "יַחְדָּֽו"- כי תחילה אברהם התקשר עם יצחק ואחר כך  התקשר יצחק   עם אברהם. יעקב  היה מאוחד גם עם כל פמלייתו כאשר פגש את עשיו  בשובו  מחרן. והאחדות הזאת היא, היא שבאמצעותה ניצל – יעקב מיד עשיו. מנגד, כאשר נאבק יעקב עם המלאך לבדו- והמלאך היה שרו של עשיו והתגבר עליו ,הרי יצא משם יעקב צולע - וזה מהטעם: שהיה לבדו!

הקשר בין הפרשה - למלחמה העכשווית.

בימים אלה ממש כשאנחנו מתבוננים  בחיילים שלנו - גיבורי ישראל הנלחמים בעוז וגבורה – יחדיו כאיש אחד-בלב אחד, בכמה חזיתות ואף רוקדים עם ספרי תורה מתפללים לה' ושרים שירי אמונה, מתקדשים  במצוות הציצית. – וגם נלחמים יחדיו- ללא מחלוקות- בכך הם משמשים לעם ישראל  דוגמא של אחדות  ואהבת חינם  -לתפארת העם , דבר זה  גורם לשורה של ניצחונות – בסייעתא דשמיא - בכמה זירות - זאת בניגוד- לקבוצת אנשים המנסים לפרוק עול וללכת נגד כיוון הרוח ,עליהם אמר ישעיהו הנביא:

"מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"[ישעיהו  מ"ט, י"ז]

אותם אנשים כנראה רחוקים מהתורה - ואינם מכירים את מעלת האחדות - המופיעה גם במעמד הר סיני, כפי שנאמר: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר- וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" [לכן לא כתוב: "חנו" בלשון רבים] אלא, "ויחן" בלשון יחיד. [שמות י"ט, ב'] דוגמא נוספת של אחדות - מסמלת לנו מנורת הזהב  במשכן ואחר כך במקדש - בכך שהייתה עשויה מגוש אחד של זהב ולא מחלקים..

הקשר בין פרשת וישב - לחנוכה.

רבים האנשים שאינם שמים לב  כי בכל רגע ורגע אנחנו חיים בנסים הן בימי שלום והן  בימי  מלחמה.

להלן דוגמאות.

א] אדם הולך לישון  לעת ערב בהיותו עייף  מיגיעת היום.

נאמר על כך: "בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ" [תהלים צ', ו']

מצודת ציון  מסביר: בבוקר שאדם קם משנתו- "יציץ" – יפריח. אך בערב הוא נעשה במצב של כריתה ויובש.

לכן, בברכות השחר אנחנו מברכים:

" בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ": מכאן מוכח: כאשר אדם הולך לישון בערב- כשהוא עייף מעמל היום הרי בבוקר כשמתעורר- הוא רענן כציץ פורח - האם אין זה נס?

ב] אדם  הנמצא במקום מסוים ללא שעון  ומעוניין להתעורר בבוקר  בשעה מוקדמת – לפתע שומע את התרנגול [השכוי] מעיר אותו-האם אין זה נס?

על כך נודה לה' בברכות השחר. "בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה "לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה: האדם מרגיש כי הדבר הוא נס ולכן יברך ויודה לה'.

פרשת וישב רצופה בנסים, להלן כמה דוגמאות.

א] יעקב שולח את יוסף לראות בשלום אחיו ובדרך מופיע מלאך  ולשאלתו של יוסף:",,,, אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים", המלאך  מגלה לו : כי האחים נמצאים בדותן.

ב) האחים רוצים להרוג את יוסף, אך אינם מצליחים- משליכים אותו לבור- למרות שיש בו נחשים ועקרבים אינו נפגע כלל .

ג]  יוסף מורד למצרים -  על ידי הישמעאלים  , הם  הרגילים להעמיס  נפט-שריחו אינו נעים , דווקא נושאים איתם בְּשָׂמִים על מנת  להודיע: מתן שכרם של צדיקים- כדי שיוסף לא יינזק מריח הרע !

את חנוכה אנחנו חוגגים לזכר הנסים שאלוקים עשה למכבים- מעטים נגד רבים ולזכר כד השמן שהיה יכול להספיק ליום אחד- אך בדרך נס הספיק לשמונה ימים.

אומרים בתפילת העמידה את התפילה: "על הנסים"

"וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:..."

הנסים נמשכים גם בפרשה הבאה. ואכן נשאלת השאלה: כיצד יוסף עמד בכל הניסיונות הקשים ולא נשבר  ומנגד אחיו לא הצליחו  לפגוע בו.

התשובה היא –אחת! יוסף היה תמיד דבוק בה' ולעולם  התורה, אותה ינק  מבית אביו ולא הסיח את דעתו  מכך לאורך כל חייו .

נאמר בספר "מורה נבוכים": "כל מי שדבוק תמיד בה' אין שורים עליו דינים וכל אשר יעשה יצליח "!

באמת נאמר על יוסף:" וַיְהִי יְהוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" [להלן, ל"ט ,ב']

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי המשותף: לפרשתנו  לחנוכה  ולתקופתנו: - הם: הנסים – מאת ה' ולכך אנחנו זוכים –- בזכות אחדות העם ,אהבת חינם  והדבקות בה'  מתוך-יראה ואהבה בכל הלב.

יפים וחשובים דברי עובדיה הנביא לגבי העתיד:

"וְהָיָה֩ בֵית־ יַֽעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית יוֹסֵ֣ף לֶֽהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָֽלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַֽאֲכָל֑וּם וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר"

[עובדיה א', י"ח]

יעקב מייצג את אש התורה  ואהבת ה' ואילו יוסף כבר בדרגה של  להבה המסוגלת לכלות את הקש של בית עשיו..

יהי רצון שנזכה במהרה כולנו לגאולה  שלמה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חֲנֻכִּיַּת הַגְּבוּרָה וְהַנִּסִּים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 חֲנֻוכִּיַּית הַגְּבוּרָה וְהַנִּסִּים

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

 מַעֲשֶׂה בְּהוֹלְכֵי מִדְבָּר

הַחֹם גָּבַר גְּרוֹנָם  נִחָר 

הִתְכַּסּוּ אָבָק עַד צַוָּואר

תָּרוּ אַחַר עִיר אוֹ כְּפָר.

כָּךְ  פָּסְעוּ לְאֹרֶךְ זְמַן

אַךְ לֹא רָאוּ כָּל סִימָן

אָז נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם

פָּצְחוּ  בְּרִנָּה -בִּקְּשׁוּ מַיִם.

לְפֶתַע הִבְחִינוּ בַּחֲנֻכִּיָּה

יְצִירַת אָמָּן יְפֵהפִיָּה

מִתּוֹךְ הַסְּלָעִים מִזְדַּקֶּרֶת

מִלּוֹת אַהֲבָה לוֹחֶשֶׁת.

תְּפִלַּתְכֶם הִרְקִיעָה שְׁחָקִים

מִמַּעַל מְזַמְּרִים הַמַּלְאָכִים

הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים מְהַלְּלִים

אֱמוּנָתָם וּגְבוּרָתָם מְשַׁבְּחִים.

מַיִם חַיִּים מִמֶּנִּי בּוֹקְעִים

שֶׁלֶּהֲבוֹתַי יָאִירוּ דּוֹרוֹת  שְׁלֵמִים

בַּתּוֹרָה תִּהְיוּ  תָּמִיד עֲמֵלִים

תִּזְכּוּ מָה'  לִישׁוּעוֹת  וְנִסִּים.

 הערה :הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית  וחֲנֻכָּה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכיית- חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הטכניקה: צבעי שמן ע בד.

 חנוכייה זו משמשת:  גל- עד = לחנה ושבעת בניה- אשר מתו על קידוש ה'

מהטעם שסרבו  להשתחוות לעבודה  זרה.

חנוכייה זו צוירה על - פי  דמיוני.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה גנוז במספר השמיני- על פי התנ"ך?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מה גנוז במספר השמיני-על פי התנ"ך?

מאת: אהובה קליין

את חג החנוכה אנו חוגגים במשך שמונה ימים, מעניין מה ייחודו של מספר זה בתנ"ך?

ציור לחנוכה/ נס כד השמן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציור לחנוכה/ בימים ההם בזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציור לחנוכה/ חנוכיית זהב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

מתוך התבוננות בכתובים ניתן ללמוד על סיפרה זו - שהיא מתאפיינת בשלמות ובכוח שמעל הטבע ובדרך כלל גם מייצגת נס, בניגוד לסיפרה שבע המייצגת את הטבע - שבעה ימים בשבוע.

התורה מצווה אותנו  לערוך ברית מילה דווקא ביום השמיני כפי שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" [ויקרא  י"ב, ב]

מחקרים מדעיים גילו כי בגיל שמונה ימים לתינוק יש רמת קרישת דם הטובה ביותר לכן ניתן להבין מדוע זה הזמן המדויק של עריכת ברית המילה.

מתוך קריאת המקרא ,אנו לומדים כי ביום כלות משה להקים את המשכן.... ויקריבו נשיאי ישראל...המופיע בפרשת נשא [במדבר ז' א-ב] היה ראש חודש  ניסן והוא: יום חנוכת המשכן , היום השמיני למילואים , אהרון הכהן הצטער על כך שלא השתתף בחנוכת המשכן עם הנשיאים. מיד ניחם אותו הקב"ה ואמר לו: "חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות" [ע"פ רש"י]

הרמב"ן סובר : שהכוונה לנרות חנוכה וכך הוא מפרש : "אבל עניין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהייתה בבית שני על ידי  חשמונאי כהן גדול ובניו"

ומכאן שבפרשת בהעלותך [חומש במדבר] מדובר על המנורה  שהייתה במשכן אך נרמז בה גם עניין הדלקת נרות החנוכייה לדורי דורות.

נשאלת השאלה מדוע היה צערו של אהרון כה עמוק?

התשובה לכך : מסתבר שבחנוכת המזבח הוקרבו קורבנות מיוחדים בהתאם להוראת שעה. הנשיאים הקריבו קורבן חטאת וגם קטורת בנדבה. קורבנות אלו מיוחדים הם - לפי שאינם  מוקרבים על ידי כל איש שנדבו ליבו, אלא על פי נבואה מיוחדת , מכאן ניתן להבין את כאבו וצערו של אהרון הכהן שלא  השתתף בחנוכה זו. על כן הקב"ה ניחם אותו באומרו: "שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות" כלומר, יש כאן  רמז להדלקת המנורה במקדש ובהמשך הדלקת נרות החנוכה לדורי דורות. 

הרמב"ן שואל: מדוע הקב"ה ניחם את אהרון דווקא בהדלקת נרות המנורה ולא בעבודה אחרת, כגון: מעשה הקטורת בעבודת יום הכיפורים ושאר עבודות הקודש  שכשרות רק לכוהנים?

אלא , כאן ניתנת לאהרון הבטחה נצחית: שגם בעתיד לבוא כאשר בית המקדש יחרב - אהרון וצאצאיו- ימשיכו להדליק את נרות החנוכה, שהרי  החשמונאים היו מצאצאי אהרון הכוהן ובנוסף זכה אהרון -בברכת  כוהנים - שהיא נצחית.

הסבר זה מובא במדרש רבה  [ט"ו, ו] בזו הלשון:  "אמר לו הקב"ה למשה: לך אמור לאהרון: אל תירא ! לגדולה מזאת אתה מתוקן [מיועד] הקורבנות- כל זמן שבית המקדש קיים- הם נוהגים, אבל בנרות [נרות חנוכה] - קיימים לעולם וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני ישראל"- הכוונה לברכת כוהנים  - שהכוהנים מברכים את ישראל גם בימינו.

לפי דברי רבינו בחיי: רוב נושאי המשכן והמקדש סובבים סביב המספר שמונה: לכוהן הגדול היו שמונה בגדי כהונה והם: ציץ ,חושן ,אפוד ,מעיל ,כותונת תשבץ, מצנפת, אבנט ומכנסי בד.

ירבעם המלך קובע חג בחודש השמיני: "ויעש ירבעם: חג בחודש השמיני בחמישה עשר יום לחודש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כוהני הבמות אשר עשה: ויעל על המזבח: אשר עשה בבית אל בחמישה עשר יום בחודש השמיני בחודש אשר בדא מלבו ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר" [מלכים א י"ב, כ"ב-כ"ג]

שלמה המלך סיים לבנות את המקדש: "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני כלה הבית לכל-דבריו ולכל משפטיו ויבנהו שבע שנים".

[מלכים-א, ו, ל"ח]

השנה השמינית –היא השנה לאחר השמיטה: "וזרעתם את השנה השמינית, ואכלתם מן התבואה ישן: עד השנה התשיעית.."[ויקרא כ"ה, כ"ב]

שמינית-הוא כלי נגינה עתיק שהיו לו שמונה מיתרים: "למנצח בנגינות על השמינית"[תהלים ו, א]

המשיח הוא אחד משמונה נסיכי אדם: "והיה זה שלום אשור, כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמונותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי עולם"

האות ח'- בגימטרייא =8 והיא מופיעה במילה: משיח, חירות, חשמונאי.

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להגיע למסקנה: כי המספר ה"שמיני" יש בו כוח מיוחד והוא אוצר בתוכו רבדים של קדושה וקשר הדוק בין הבורא למאמיניו. הוא מספר מעל הטבע ומסמל את הכוח הניסי.

שמיני בגימטרייה = "שמע"- ראשי תיבות: שאו מרום עינכם..."

ובע"ה נזכה לניסים ונפלאות, כנאמר: "ישועת ה' כהרף עין".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סרטון נפלא לחג החנוכה/ציורים : אהובה קליין(c) עריכה: טליה כהן..

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

סרטון נפלא לכבוד חג  החנוכה:
יהי רצון שאור  נרות החג - יאירו לכל עם ישראל לעיני כל העולם.
ונזכה במהרה לגאולה שלמה בכלל ובפרט.
אמן ואמן.


https://www.facebook.com/404459659584761/videos/vb.404459659584761/1112314022132651/?type=2&theater

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכיית זהב/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חנוכיית זהב./שיר מאת: אהובה קליין©

חנוכייה על אדן חלון

של עם רודף שלום

כתר הילה לראשה

למרחקים תפיץ קדושה.

 

עשויה זהב טהור

באורה מניסה השחור

שמונה ימים דולקת

אמונה  וגבורה מסמלת.

 

בליבה נוצרת רזים

מלחמות ניצחונות ניסים

 מעטים נגד רבים

ישועות בידי אלוקים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)