‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת לך- לך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת לך- לך. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 27 באוקטובר 2020

פרשת לך לך- הבטחת ארץ ישראל לאברהם וזרעו, כיצד? / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת לך לך - הבטחת ארץ ישראל לאברהם וזרעו ,כיצד?


יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ "לך-לך.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי  תנ"ך/ אברהם מפיץ אמונה בה'- במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/ אברהם ושרה  יורדים  למצרים / ציירה : אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על 

בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)





ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם ולזרעו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר בבית אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "אב המון גויים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



פרשה זו מתארת את המריבה בין רועי לוט לרועי אברהם , ואברהם מציע פתרון ללוט:

"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ.  הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה " [בראשית י"ג, ח-י]

לוט מקבל את ההצעה:

"וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר.  וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו.  אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם.  וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד" [שם, י"ג,י-י"ד]

אחרי ההיפרדות מלוט, אברהם זוכה  להבטחה מה':

"וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.  וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה".

[בראשית י"ג, י"ד- י"ז]

השאלות הן:

א]  מה  הציע   אברהם- ללוט כדי לפתור את הסכסוך בין רועיו לרועי לוט?

ב] מדוע מבטיח ה' לאברהם את הארץ ,רק ,לאחר פרדתו מלוט?

 תשובות

הצעת אברהם ללוט.

 לגבי המריבה בין רועי אברהם לרועי לוט –

רש"י מבאר:

המרעה לא הספיק בארץ גם לעדרים של רועי  לוט וגם לעדרים של רועי אברהם. מתברר שהיה הבדל מהותי בין רועי אברהם לרועי לוט:  רועי לוט היו רשעים וכאשר המרעה לא הספיק לצאנם ,פלשו לשדות זרים, בתגובה על כך רועי אברהם היו מוכיחים אותם על איסור גזל ואילו הם הצדיקו את מעשיהם באומרם: כי הארץ ניתנה לאברהם ואין לו בן אשר יירש אותו [יצחק טרם נולד] ולכן לוט בן אחיו ראוי  ליורשו  ומטעם זה - אין חדירתם לשדות זרים נחשבת לגזל.

על טענה זו משיב הכתוב: "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ"- כלומר באותה עת הארץ הייתה  שייכת לעמים זרים ואברהם עדייו לא זכה בה [ על פי מדרש- רבה]

רועי לוט לא צדקו בדבריהם.

 אברהם  לא היה חפץ בסכסוך זה בעודו ער לכך כי במצב של מחלוקת פנימית בארץ- הדבר משדר חולשה לאויבים סביב ועלול  לגרום למלחמה.

 חז"ל מלמדים  אותנו , שריב בין אחים הוא מאד מסוכן , כאשר מסביבנו קיימים אויבים המביטים בנו ,עלולים לפרש זאת כחולשה ומסוגלים לנצל מצב זה על מנת להילחם בנו ,מה גם שכאשר אין אנו מאוחדים- הדבר עלול לדרבן את האויבים לנסות לפלוש לארץ ולדחוק את רגלנו מנחלת אבותינו.

לפיכך, אברהם  הבין את גודל הסכנה בסכסוך והציע: שלא תהיה  עוד מריבה בין רועיו לרועי לוט - כי הם אחים וזהו כינוי  לאנשים קרובים.

"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-לוֹט, אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ.  הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי:  אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" [בראשית י"ג, ח-ט]

רש"י מסביר באמצעות שני  פירושים:

א] אברהם ולוט לא היו אחים ממש, אלא קרובים..

ב] על פי מדרש  אגדה :הם נקראו אחים- לפי שהיו דומים זה לזה במראה פניהם.

על פי רש"י: כוונת אברהם בהצעתו ללוט להיפרד זה מזה-

 אך לא להתרחק  יתר על  המידה. אברהם ישב לצידו של  לוט - לימינו, או לשמאלו.  וזאת כדי  שאם לוט יהיה זקוק לעזרת אברהם, הוא יהיה לו מגן ועזר- בכל עת שיזדקק לכך. ובאמת בהמשך לוט נשבה במלחמת המלכים- ואברהם מיהר להצילו כפי שכתוב:

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן.  וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק.  וַיָּשֶׁב, אֵת כָּל-הָרְכֻשׁ; וְגַם אֶת-לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹ הֵשִׁיב, וְגַם אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הָעָם". [שם, י"ד, י"ד-י"ז]

 לוט מקבל את הצעת אברהם-  להיפרד:

 הוא בוחר בסדום, לפי שהתפעל מאזור כיכר הירדן- מקום שטוח ללא הרים וגבעות, לוט נסע ממזרח - לכיוון מערב.

 ומדרש אגדה  אומר על המילים: "וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם" [שם י"ג, י"א]: לוט הסיע את עצמו מקדמונו של עולם- מהקב"ה שקדם לעולם, שכאשר לוט  נפרד  מאברהם, אמר לעצמו: אין רצוני לא באברהם ולא  באלוקיו.

 וחשוב לציין: כי אנשי  סדום היו רעים וחטאים ואף על פי כך-  לוט לא נרתע לחיות בחברתם . הוא ישב בכיכר הירדן אבל אוהליו הרבים שהקים לרועיו ומקנהו- הגיעו  עד סדום!

 חז"ל למדו מבחירתו זו של לוט- סמך מן התורה: לפי שכתוב: "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב." [משלי י, ז] המשמעות לכך: כל המזכיר שם הרשע. מגנה אותו

  כיון שהזכיר הכתוב  את סדום, כבר סיפר  ,דרך אגב,  בגנות יושביה.

האגדה מספרת על סדום: אנשי סדום היו עשירים מאד- ובתוך אדמתם היה זהב וכסף, אבנים יקרות ומרגליות וכאשר היה אומר-איש סדום לעבדו: לך לגינה והבא לי משם ירקות- הלך העבד וקטף את הירקות, אך גילה תחתיו- זהב, ואנשי סדום היו מאד עשירים ,עד כי נפלו למלכודת הגאווה- ושכחו את אלוקים הממלא את בתיהם בכל טוב והיו משתחווים לשמש ולירח והיו מגרשים את העניים והאביונים- הבאים לבקש מזון וקיצצו את עצי הפירות כדי שלא ישמשו מזון לעוף השמים , ומינו- לעצמם, שופטי שקר ושוטרי עוול.

ואם היה מגיע לאזור אדם זר, הם היו שודדים אותו  ומוציאים אותו ללא לבוש.

הבטחת ה'  לאברהם

 נאמר:
"וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה.  כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם". 

 רש"י מסביר: כי הכתוב מדגיש שדיבור זה היה אחר שלוט נפרד מאברהם, ללמדנו: שכל עוד הרשע היה בחברת אברהם – הייתה השכינה מסתלקת ממנו ולא זכה לקבל את דברי ה', אך ברגע שלוט נפרד ממנו ה' חזר לדבר עם אברהם.

"כלי יקר" טוען: כי כאן ישנם מפרשים המקשים על פירושו של רש"י:

שהרי כבר נאמר "וירא ה' אל אברם,," ולוט היה אז לידו? אלא התשובה לקושי זה: כי בהבטחה ראשונה לאברהם: נאמר: "לזרעך אתן את הארץ" והבטחה זו גרמה לרועי לוט לטעות: כל הארץ שייכת לאברהם, אבל מי שיורש אותה, זה לוט, לכן היו שולחים את המקנה לרעות בשדות אחרים, משום כך ,אם יש לדין תשובה: על טענתם- כי הארץ שייכת רק לזרעו של אברהם אבל לא לאברהם עצמו, לכן הפעם ה' הדגיש לאברהם: כי ראשית הארץ היא שלו: "לְךָ אֶתְּנֶנָּה".

 וכאן נשאלת השאלה: מדוע יצא לוט לתרבות רעה?

"משך חכמה" מסביר:

על כך ישנה תשובה בגמרא: כי כל העולה מחוץ לארץ-  לארץ ישראל מתרומם יותר גבוה-"וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו"

 [מסכת כתובות]-  וכן ידוע כי: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" ומימלא מתגבר יצרו על זה ועליו להתאמץ יותר כדי לכבוש את היצר.

 לכן ,כאשר לוט ואברהם הגיעו לארץ ממצרים- בעוד שאברהם אבינו כבש את יצרו- התעלה בסולם הקדושה. מנגד, לוט שלא כבש את יצרו -ירד לדרגה  של תרבות רעה. לכן הכלל בארץ ישראל הוא תמיד כך: או שאתם זוכה להתרוממות בסולם הרוחני, או חלילה יורד למעמקי היצר הרע -נכנע לו ואינו מנסה להתגבר עליו.[על פי "מלוא העומר"]

משמעות ההבטחה של הי לאברהם- היא: ארץ ישראל קדושה בהשוואה לשאר הארצות אפילו בימים קשים בעודה בחורבנה- נשלטת על ידי עמים זרים, אין היא מאבדת את קדושתה כפי שכתוב:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים, י"א, י"ב]

משהבחין אברהם אבינו כי הכנעני גר בארץ, אמר לו הקב"ה: אומנם נכון הדבר שכרגע אתה רואה ארץ המיושבת בכנענים, אך: "שא נא עינך" הרם את מבטך כלפי שמים- עליך להתבונן בהנהגה הרוחנית  השמימית של העולם, ותראה:

"כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה" כבר בזמן זה שאתה נוכח כאן, יש בארץ ישראל קדושה והיא נודעת לך ולזרעך.

"בעל טורים" שם לב לדבר מעניין: ליעקב אמר ה':

"...וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" [בראשית  כ"ח, י"ד]

 והמשמעות:

 שהבטיח ה' ליעקב- שבזכותו יעברו את הים [שמות כ"א, ח] לפי שכתוב:

"וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם.."- והכוונה: לישראל סבא.

 ואילו לאברהם אמר ה': "....צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה".   לפי שהראה לו את זכות הקרבת הקורבנות שנשחטים בצפון [על פי בראשית רבה מ"ד, י"ד]

 לסיכום, לאור האמור לעיל: בפרשה זו מתגלה אברהם- כשהוא מתעלה בסולם הקדושה וזוכה לקבל הבטחה נצחית לו ולזרעו- את ארץ ישראל- הארץ שנועדה רק לעם ישראל, אלא שעלינו לזכור: כי ארץ ישראל שונה מכל הארצות בתבל כי:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

ולכן עם ישראל חייב לאורך כל הדרך - לקיים את התורה הקדושה- ככתבה ולשונה כדברי דוד המלך:

"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים  יִירָשׁוּ. מה  בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--   וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ. [תהלים ק"ה,  מ"ד- מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ אברהם אבינו מפיץ אמונה בה' בנגב/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  Abraham '

spreads faith in God in the  desert


"וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה". 
 [בראשית י"ב, ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 באוקטובר 2018

פרשת לך-לך/ מי הייתה הגר וכיצד הפכה לשפחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת לך- לך- מי הייתה הגר, כיצד הפכה לשפחה?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו עולים לכנען בציווי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך, הציווי לאברהם: "לך- לך....."/ ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
 ציורי תנ"ך/ אברהם ושרה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה משיב את שרה לאברהם במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ אברהם ופמלייתו  שבים ממצרים  לארץ /ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם מיישב את הסכסוך בין רועי אברהם לרועי לוט/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ לוט משקיף על סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/מלכי-צדק מוציא לחם ויין לאברהם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הבטחת הבנים  לאברהם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר וישמעאל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הגר מתפללת במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ " והיית לאב המון גויים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ הגר, אברהם ושרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



שרה - אשת אברהם - הייתה עקרה במשך עשר שנים, לכן לקחה את הגר המצרית - בתום  תקופה זו ונתנה אותה לאברהם לאישה כפי שהכתוב מתאר את  השתלשלות העניינים:


"וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר.  וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, הִנֵּה-נָא עֲצָרַנִי יְהוָה מִלֶּדֶת--בֹּא-נָא אֶל-שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי.  וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים, לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיָּבֹא אֶל-הָגָר, וַתַּהַר; וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.  וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל-אַבְרָם, חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ.  וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".[בראשית ט"ז, א-ז]


השאלות הן:


א] מי הייתה הגר ? מדוע החליטה שרה לקחתה?

ב] מה גרם למתיחות בין שרה להגר?

תשובות.

הגר ומטרת לקיחתה לבית אברהם ושרה.

רש"י מסביר:

הגר הייתה בת פרעה מלך מצרים והפכה לשפחה לשרה- הכיצד?                      על כך תשובה מעניינת : כשראה פרעה את הנסים שנעשו לשרה כשנלקחה לבית פרעה כפי שהכתוב מתאר:  "וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה, וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל-פַּרְעֹה; וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה, בֵּית פַּרְעֹה.  וּלְאַבְרָם הֵיטִיב, בַּעֲבוּרָהּ; וַיְהִי-לוֹ צֹאן-וּבָקָר, וַחֲמֹרִים, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת, וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים. וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת-פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים, וְאֶת-בֵּיתוֹ, עַל-דְּבַר שָׂרַי, אֵשֶׁת אַבְרָם.  וַיִּקְרָא פַרְעֹה, לְאַבְרָם, וַיֹּאמֶר, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי"

פרעה החליט: שמוטב שתהיה בתו  שפחה בביתם של אברהם ושרה, מאשר גבירה ואישה מכובדת בבית אחר.

שרה החליטה לקחת את הגר כדי לתתה לאשה לאברהם - וחשבה בליבה  שבזכות שהיא תכניס את צרתה לבית זה -[כי שתי נשים הנשואות לאיש אחד  קרויות "צרות"- זו לזו]. אולי יוולדו  לה בנים ממנה.

נקט הכתוב : "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה";– לשון בניין, התורה באה ללמד על  דרך משל: מי שאין לו בנים- אינו בנוי, אלא הרוס.

בהמשך נאמר: שאברהם שמע "לְקוֹל שָׂרָי" –הכוונה  ששמע לקול רוח הקודש שבה.

רש"י מדייק במילה: "לְקוֹל" – כי אם היה  כתוב: "בקול"- הכוונה לשמוע בקולה- אלא הכוונה : אברהם שמע לקול רוח הקודש שבה.

שרה לקחה את הגר בדברים - כי כל מקום  שכתוב: "לקיחה" אין המשמעות לקיחה בידיים כמו שלוקחים מטלטלים, אלא הכוונה: לקחת במילים.

שרה לקחה את הגר בדברי ריצוי, שאמרה לה: אשרייך  שזכית להדבק בגוף כה קדוש.[ב"ר]

הרמב"ן מדגיש את הכבוד הדדי בין שרה לאברהם.

על המילים: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי" מסביר הרמב"ן: יש בכך רמז שאברהם מתאווה היה מאד לבנים , אך לא עשה דבר ללא רשותה של שרי ולא התכוון שהוא יבנה מהגר ויהיה לו ילד ממנה. אלא שכל כוונתו הייתה לבצע את רצון שרה - כדי שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה ,או תהיה לה זכות לבן משל עצמה  בעקבות החלטתה - כמו שאומרים חז"ל.

מוסיף  הרמב"ן  הסבר על המילים: "וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת-אַבְרָם, אֶת-הָגָר הַמִּצְרִית"  מכאן שאברהם לא מיהר לדבר , אלא עד שלקחה שרה את הגר ונתנה בחיקו.

זה בא לרמוז: ששרה לא התייאשה מאברהם ולא התרחקה ממנו. אך רצתה שגם הגר תהיה  אישה נשואה לאברהם.

מכאן ניתן לראות עד כמה נהגה לכבד את אברהם.

רש"ר  מתייחס למילותיה של שרה: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"; דרך בן שנולד ההורים ממשיכים לבנות את בניין האנושות והאומה, הם  גם  משפיעים מאישיותם וסגולותיהם המיוחדות על הבניין, "בית אברהם" ,למעשה, כולל את כל הדורות בהמשך והדורות הבאים מביאים לידי ביטוי גם את סגולותיו הייחודיות של אבי האומה, "בית ישראל" במשך כל הדורות מבטא את כל השאיפות שהונחלו על ידי  האבות.

המתיחות בין הגר לשרה.

רש"י מסביר: לאחר שהרתה הגר - היא התחילה לזלזל בשרה , כיוון שחשבה שאין פנימיותה  שווה לחיצוניותה - שכלפי חוץ היא מראה את עצמה  כאלו צדיקה, אך האמת היא: שהיא איננה צדקת וההוכחה לכך היא: שלא זכתה להרות לאברהם במשך כל השנים שהייתה נשואה לו ואילו - היא- הגר נתעברה מיד.

שרה מאשימה כעת את אברהם באומרה: "חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ";

הכוונה : שהחמס- העוול הזה - שהגר גורמת לשרה על ידי הזלזול שנוהגת כלפיה - בכך אשם ,כביכול, אברהם - מפני שמראש היה יכול למנוע זאת.           כיצד ?  בזמן שאברהם התפלל אל  הקב"ה ובקש ממנו  בנים, הוא התפלל רק על עצמו ,לכן ה' קיבל את תפילתו בלבד- שיזכה בבנים, כמו כן שרה מאשימה את אברהם בכך שהיה יכול למחות בהגר ולא  מחה.

מיד : וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל-שָׂרַי, הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ--עֲשִׂי-לָהּ, הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ; וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי, וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ".[בראשית ט"ז, א-ז]

הרמב"ן סבור: שעל ידי ששרה הייתה מענה את הגר גם אברהם אבינו חטא, בכך שלא מנע זאת ממנה.

לפיכך ה' שמע את עניה ונתן לה בן  שיהיה פרא אדם - לענות את זרע  אברהם ושרה - בכל מיני סוגים של עינויים.

הרמב"ן רואה בגורל הקשה שפקד את ישראל, במשך הדורות אחר כך כעונש משמים -  בעקבות כישלונם המוסרי של אברהם ושרה שלא התעלו ביחסיהם עם הגר - לרמה מכובדת ההולמת צדיקים ברמתם  ועל זה אמרו חז"ל:  "הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה"

רש"ר גם סבור: שהגר זלזלה  בשרה ולא כיבדה אותה. במיוחד לאחר שהרתה היא החשיבה את עצמה נעלה משרה ובכך אברהם אשם שהרי שרה בעצמה נתנה את הגר לאברהם  ואם כעת פחת ערכה של שרה בעיני הגר- הרי  הדבר נובע מהתנהגות אברהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי  הגר הייתה בתו של פרעה , שרה לקחה אותה בתום עשר שנים  לעקרותה, לפי שחפצה הייתה שתזכה לבנים בזכות כך.

אך , לאחר שהתעברה הגר , החלה מזלזלת בגבירתה והדבר  גרם למתחים בבית והפר את  איזון השלווה בין אברהם לשרה, לפיכך שרה החלה מענה אותה.

בכך, בעצם היה כישלון מוסרי של שרה ואברהם- הנותן את אותותיו גם כיום.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר