צדקה לעני / שיר מאת: אהובה קליין©
הוא עני ומרוד
מעמדו מושפל וירוד
חש בושה וכלימה
גופו עטור גלימה.
אותה רכש בימיו
הטובים
טרם התדרדר למעמקים
עתה יושב על המעלות
פושט ידיו מקבץ נדבות.
במוחו אצות מחשבות
מיני תהיות ושאלות
בליבו נושא תפילה
למען יצא מאפלה.
כהרף עין
ניסים
גביר הדור פנים
יגיש לו שלמונים
כמטר ירעיף איחולים.
לפתע אורו עיניו
חש עזרת אלוקיו
יודה לנדבן בשמחה
נפתחו שערי ישועה.
הערה: השיר בהשראת פרשת
ראה[חומש דברים]
