‏הצגת רשומות עם תוויות מחילה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחילה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 בינואר 2020

אחי יוסף ובקשתם/ שיר מאת: אהובה קליין (c

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אחי יוסף ובקשתם.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת שבו אחי יוסף למצרים

 מלוויית אביהם בעצלתיים

 חשש התגנב בליבם

 יוסף ישיב נקמתם!



נעמדים בפתח הארמון

חפצים לחיות בשלום

חלומותיו מחוללים במוחם

מרעננים נשכחות קנאתם.



עתה מטקסים עצה

כיצד יפייסהו  בחכמה

יסירו מעליו משטמה

דרך שליחות נבונה:



אביך טרם מותו

העלה מבאר נשמתו

ציווי  מחילה לאחיך

בחטאנו  לעבד מכרנוך!



יוסף מזיל דמעות כמים

מתמלא רחמים שבעתיים

פוסק: מה' היה הדבר

אכלכל אתכם עד בלי די!

 הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 בדצמבר 2015

ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבקשים מחילה ממנו/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד] - ציור לפרשת ויחי.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וילכו  גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים"ויאמר אליהם יוסף אל- תיראו כי התחת אלוקים אני:ואתם חשבתם עלי רעה אלוהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם- רב"
[בראשית נ,כ]
הטכניקה: שמן על בד.
Biblical paintings By Ahuva Kiein.
The brothers ask for pity from Joseph after Jacob died
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- ממה חששו אחי יוסף לאחר מות אביהם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי -  ממה חששו אחי יוסף לאחר מות אביהם?

מאמר  מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך פרשת השבוע:

ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף שישבע לו שידאג לו לאחר מותו- להיקבר בארץ ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שבט יהודה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]


פרשה זו מסיימת את חומש בראשית - והיא פרשה סתומה , הכוונה שאין רווח בין סוף פרשת ויגש  לפרשת ויחי, על כך מעיר רש"י : הכתוב מרמז שמכיוון שנפטר יעקב אבינו  "נסתמו עיניהם" של ישראל מצרת השעבוד במצרים, ומביא פירוש נוסף : רצה יעקב לגלות לבניו את  הקץ- להודיע להם את  זמן סוף הגלויות והדבר נסתם ממנו- כך מבואר בבראשית רבה.

ועוד פירוש של חז"ל: במצריים נסתמו צרותיו של יעקב - ומחיי מצוקה הגיע לחיי רווחה.

ה"שפת אמת" מעיר: ששעבוד הגוף עדיין לא היה בקרב השבטים, אלא החל השעבוד הרוחני - הכוונה שנסתרה האמת הפנימית עד כדי כך שהלב והעיניים 
היו חשים ורואים רק את החיצוניות וזהו עיקר הגלות.


מעניין להתבונן בהתנהגותם של אחי יוסף לאחר מות אביהם: כפי שהכתוב מתאר זאת : "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו: ויצוו אל יוסף לאמור: אביך ציווה לפני מותו לאמור: כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך ויבך יוסף בדברם אליו: וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך עבדים: [בראשית נ, ט"ו-י"ח]

תגובת יוסף לאחיו: "ויאמר  אליהם יוסף אל תראו כי התחת אלוקים אני? ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם- רב: ועתה אל - תראו , אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על ליבם".  [שם נ, י"ט-כ"ב]

השאלות הן:

א] מה הייתה תחושתם של האחים וכיצד ניסו לדבר על ליבו של יוסף?

ב] האם תשובתו של  יוסף הייתה משכנעת?

תשובות.

תחושת האחים לאחר מות יעקב.

האחים חששו לאחר מות אביהם יעקב, כי כעת יוסף  ישיב להם מידה כנגד מידה, רעה תחת רעה- על כל מה שעוללו לו בעבר.

רש"י מסביר: כעת האחים הרגישו בחסרונו של אביהם, לפי שבזמן שאביהם עדיין היה חי יוסף היה מזמין אותם אל שולחנו לסעוד יחד עם אביהם ,הוא היה מקרב אותם ומכבד אותם למען כבוד אביו, אבל משנפטר האב  לא היה יוסף מרבה להזמין את אחיו לסעוד על שולחנו. מטעם זה עלה חשש בליבם של האחים כי יוסף שונאם.

רש"י מדייק , בלשון התורה, כתוב: "ויצוו אל יוסף" ולא נאמר: "ויצוו את יוסף" מכאן לומד רש"י כי: בדומה שציווה ה' למשה ואהרון להיות שלוחים אל בני – ישראל- כך האחים שלחו אל יוסף  שליח לומר את דבריהם: בקשה- שימחל להם על מכירתו,  ואת מי מינו  כשליחים לבצע את השליחות? את בני בלהה- שפחת רחל, מפני שהייתה  קירבה ביניהם ליוסף, כפי שהכתוב מתאר: "והוא נער את בני בלהה"-  ולכן יש להם את הכוח לפייסו.

מוסיף רש"י בהסבר: כי האחים  אמרו: "אביך ציווה.. ".למרות שדבריהם אינם נכונים, הרי נאמרו  מפני השלום. יעקב לא ציווה את  יוסף בציווי  שלא יפגע  באחים  -מפני שידע והכיר את יוסף בנו שלא יפגע  לרעה באחיו. וכשהאחים ביקשו: "שא נא לפשע עבדי אלוקי אביך " לא אמרו: "לפשע עבדיך" אלא הדגישו את בקשת המחילה בהיותם עבדי אלוקי אביהם שהמשמעות היא: שאם האב כבר נפטר ואינו חושש עוד לכבודו ,הרי בכל זאת  אלוקי האב קיים  לנצח והם עבדיו ובגלל כבודו של אלוקים על יוסף למחול על פשעם. בהמשך לאחר שנשלחו השליחים אל יוסף למסור את דברי האחים אליו, כעת הם באו בכבודם ובעצמם והיו מוכנים להשפיל את עצמם להיות עבדים ליוסף.

ה"כלי יקר" שואל: מדוע  האחים אמרו: "שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך"  היה מן הראוי שיגידו:" שא נא פשע וחטאת אחיך" מדוע המילה :"אחיך" מפרידה בין  המילה פשע  בתחילה למילה "חטאתם" אחר כך,  מדוע אמרו: "כי רעה גמלוך"?

והתשובה היא: כנראה שהיו שני דברים: פשע וחטאת.

הפשע היה :שרצו להרוג את יוסף אולם הוא לא היה חייב מיתה בידי אדם ,למרות שהם חשבו שהוא מוציא דיבה עליהם בפני  אביהם.

חטאתם מתבטאת  בכך:  שמכרוהו לעבד ועל עניין זה יש להם מעט התנצלות -לפי שיוסף כאשר הוציא דיבתם רעה, כינה את בני השפחות בשם עבדים. לכן גמלו לו על מעשה זה ומכרוהו לעבד.  על כן אמרו לו: "שא נא לפשע אחיך" לפי שעל הפשע אין  להם התנצלות, ולכן  מבקשים  מחילה ורחמים. אבל על חטאתם דין הוא שתמחול - " כי רעה גמלוך" רצו לומר  שעל זה יש להם מעט התנצלות שעשו לו אותה הרעה בשל הדיבה הרעה שהוציא..לכן  הקדימו את המילה: "פשע"  למילה: "וחטאתם"- כדברי ה"כלי יקר :"כי אין זה דרך המבקשים לבקש  תחילה על הדבר הגדול ואחר כך על הקטן ,"איפכא מבעי ליה ולהנחתנו הוא מיושב"

תשובת יוסף לאחיו.

עוד טרם סיימו האחים להגיד את דבריהם, יוסף התרגש ופרץ בבכי, כפי שנאמר: "ועתה  שא נא לפשע אלוקי אביך ויבך יוסף" [שם נ, י"ז]

רש"י מסביר :כי האחים תלו את בקשת הסליחה בהיותם "עבדי אלוקי אביך"  כוונתם הייתה להגיד ליוסף שאם אינו חושש מאביו, היות שכבר אינו בחיים, מכל מקום, אלוקי אביך קיים ויש לך סיבה לחשוש מפניו ומשום כבודו עליך לסלוח על פשעם.,היות ויוסף היה ירא אלוקים, לשמע דברים אלה התרגש ובכה.

רבינו בחיי נותן הסבר לבכיו של יוסף:  לדבריו, כאשר יוסף שמע   שמזכירים את אביו בדבריהם, בכה-  מגודל אהבתו אל אביו ונכמרו רחמיו, והאחים מבקשים ממנו מחילה, אבל אין הכתוב מציין שיוסף מחל להם. ורז"ל הסבירו שכל מי שחטא לחברו ועשה תשובה אינו נמחל לעולם עד שירצה את חברו. לפיכך לא נראה שיוסף מחל להם, למרות שהכתוב מתאר שהוא התייחס אליהם יפה כנאמר: "וינחם אותם וידבר על ליבם: "בסופו של דבר הם מתו בעונשם  ללא מחילת יוסף אחרי תקופה ארוכה בעניין עשרה הרוגי מלכות.

יוסף אומר לאחיו תשובה שוודאי מפתיעה אותם: "..אל תראו כי התחת אלוקים אני.." 

 

רש"י מבאר את  התשובה: האם אתם חושבים שאני במקומו של אלוקים ואני  הולך להיפרע ממכם? גם אם הייתי רוצה לנקום בכם  וכי יש ביכולתי לעשות כן ?  הרי כשם שאתם תכננתם לעשות לי רעה כשמכרתם אותי לעבד, הרי הקב"ה חשב עניין זה דווקא  לטובה. והפך את הרעה להצלה וישועה, מכאן שכל מחשבה של אדם נתונה בידו-של ה'.  לפיכך כיצד אני יכול לבדי להרע לכם ללא  הסכמת ה' ?, יוסף דיבר אל ליבם – על כך שני הסברים של רשי":

א] רצה לשכנעם שלא זמם להרע להם. אמר להם: עד  שלא הגעתם למצרים היו מדברים עלי שאני עבד  ללא משפחה ואילו משבאתם נודע שאני בן חורין ובעל משפחה, אלא שנמכרתי לעבד ואם אני כן הורג אתכם כעת, מה יגידו האנשים? שכת של בחורים ראה יוסף- ונשתבח בהם באומרו: אחיי הם" במטרה להוכיח שאינו עבד ולבסוף הרג אותם, וכי זה הגיוני שאח יהרוג את אחיו?

ב] : אמר להם יוסף  במטרה להרגיעם: עשרה נרות לא היו מסוגלים לכבות נר אחד, וכי נר אחד יוכל לכבות עשרה נרות? והנמשל: אתם יחדיו  לא הצלחתם להרוג אותי האם יכול אני להורגכם?

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן לראות אצל יוסף, כי אמנותו הייתה חזקה בבורא עולם , ולאורך כל הדרך מאמין באלוקים ומרגיע את אחיו לבל  יפחדו. יוסף אינו נוקם ונוטר לאחיו, אלא  משכנעם  כי  מאת ה' הייתה זאת וישועת ה' כהרף עין.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר