‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת חיי שרה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת חיי שרה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 בנובמבר 2020

פרשת חיי שרה- מדוע רץ לבן לקראת אליעזר?

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חיי שרה - מדוע רץ לבן לקראת אליעזר ?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ לבן מזמין את אליעזר להתארח בביתו/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה בכסף מלא/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אליעזר נשבע לאברהם שלא ייקח ליצחק אישה מבנות הכנעני/

ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]




ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם:"אלך" /ציירה אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה על הגמל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אליעזר יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)




בפרשה זו מתרקם השידוך הראשון בתורה, כאשר את השליחות למצוות השידוך ממלא במסירות רבה – אליעזר - עבד אברהם.

לאחר שלבן - אחי רבקה שומע על בואו של אליעזר- הוא ניגש אליו - ומקבל אותו בסבר פנים יפות:

"וּלְרִבְקָה אָח, וּשְׁמוֹ לָבָן; וַיָּרָץ לָבָן אֶל-הָאִישׁ הַחוּצָה, אֶל-הָעָיִן.  וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם, וְאֶת-הַצְּמִדִים עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ, וּכְשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי רִבְקָה אֲחֹתוֹ לֵאמֹר, כֹּה-דִבֶּר אֵלַי הָאִישׁ; וַיָּבֹא, אֶל-הָאִישׁ, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַגְּמַלִּים, עַל-הָעָיִן.  וַיֹּאמֶר, בּוֹא בְּרוּךְ יְהוָה; לָמָּה תַעֲמֹד, בַּחוּץ, וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים.  וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא, לַגְּמַלִּים, וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו, וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.  ויישם (וַיּוּשַׂם) לְפָנָיו, לֶאֱכֹל, וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל, עַד אִם-דִּבַּרְתִּי דְּבָרָי; וַיֹּאמֶר, דַּבֵּר.  וַיֹּאמַר:  עֶבֶד אַבְרָהָם, אָנֹכִי. וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אֲדֹנִי, מְאֹד--וַיִּגְדָּל; וַיִּתֶּן-לוֹ צֹאן וּבָקָר, וְכֶסֶף וְזָהָב, וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת, וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים.  וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן, לַאדֹנִי, אַחֲרֵי, זִקְנָתָהּ; וַיִּתֶּן-לוֹ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ.  וַיַּשְׁבִּעֵנִי אֲדֹנִי, לֵאמֹר:  לֹא-תִקַּח אִשָּׁה, לִבְנִי, מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יֹשֵׁב בְּאַרְצוֹ...."    [בראשית כ"ד, כ"ט- ל"ח]

 השאלות הן:

א] מי הוא לבן הארמי ?

ב] כיצד התגלה  אליעזר  כאיש ירא שמים?

תשובות.

לבן הארמי.

לבן היה אחי רבקה, כבר בתחילה כאשר שמע על  הגעתו של אליעזר –עבד אברהם -  הוא רץ לקראתו.

רש"י אומר על כך: התורה אינה מפרשת מדוע  לבן רץ לקראת אליעזר ולכן נראה - שריצה זו באה בעקבות ראייתו של לבן את התכשיטים שאליעזר העניק לרבקה: כפי שמתאר הפסוק:

"וַיְהִי כִּרְאֹת אֶת-הַנֶּזֶם, וְאֶת-הַצְּמִדִים עַל-יְדֵי אֲחֹתוֹ" לפיכך, לבן הסיק- כי אליעזר הוא איש עשיר - נתן עיניו בממונו - כדי לחמוד  אותו ולהוציאו מידיו.

על פי פירוש: "שני המאורות"- לבן היה כה להוט אחר הממון שהיה מוכן אפילו לתת את עיניו בעדו...

האגדה מספרת : על התלהבותו של לבן מתכשיטי הזהב וריצתו לעבר אליעזר וגמליו, ומעניינת תגובת אליעזר כלפיו:

"וירץ לבן אל העין [המעיין] וירא אליעזר והנה איש רץ לקראתו, ויתבונן אל פניו והנה הם פני רוצח, וידבר אליעזר את ה' וירומו הגמלים [לפתע התרוממו הגמלים באוויר] ויעמדו באוויר ויזכור עוד פעם את ה'- וירום הוא [התרומם גם הוא באוויר ממעל לגמליו], וישתומם לבן מאד ויירא מאת אליעזר יראה גדולה, ויקרא אליו לאמור: בוא ברוך ה' ! למה תעמוד בחוץ ואנוכי פיניתי הבית ואוציא את כל הפסלים ממנו, כי ידעתי אשר לא תבוא אתה לבית ופסלים בו ! ויהי ברגע הזה וישמע קול שאון גדול ויישא אליעזר את עיניו וירא והנה אנשים רבים רצים אל העין, כי ראו האנשים האלה את הצמידים הנחמדים אשר נתן אליעזר לרבקה וירוצו להורגו ולקחת את זהבו: אפס, כי בראותם את אליעזר לוקח את גמליו תחת אצילות ידיו [זרועות  ידיו] ומעבירם את העין [מעביר אותם את המעיין] ויסוגו אחור, ויבוא אליעזר אל בתואל הביתה ויפתח את פיות גמליו וייתן להם תבן ומספוא ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, ויהי כאשר שמו לפני אליעזר לאכול, וישם לבן רעל בקערת המרק אשר נתנו לאליעזר, כי אמר בלבו: יאכל וימות, ואירש אותו ! ואליעזר אמר: לא אוכל עד עם דיברתי דבריי, ויהי ברגע הזה וייקח המלאך השומר את אליעזר את השולחן ויסב [סובב אותו] ותהי קערת אליעזר ממול בתואל וקערת בתואל ממול אליעזר. ואיש מכל היושבים אל השולחן לא ראה את מעשה המלאך הנעלם ולא ידע מאומה.

רש"ר [הרב שמשון רפאל הירש] מביא את דברי חז"ל: "בלבן האיש לא היה דבר "לבן" חוץ משמו! [בראשית רבה .ס, ז]

מסביר רש"ר את מחשבותיו של לבן: התחיל לחשוב על הזהב שאליעזר העניק  לרבקה:  ודאי שיש יותר מזה שמה, אם כך הוא משלם עבור מעט מים - כמה  ייתן עבור מזון ולינה ? וכך לבן לוקח את אחותו רבקה לצד ודורש ממנה לספר את כל ההתרחשות עם העבד ואחר כך ממהר לפגוש את אליעזר בחוץ והוא מגלה - כי עליו לרוץ עד הבאר כדי לשוחח אתו, להפתעתו לאחר שהתרשם מאיש עשיר- מגלה אדם בעל ענווה גדולה. עומד עם גמליו  ליד הבאר- לכן לבן  אינו משתחווה לכבודו  ,אינו מדבר בנימוס - הוא פונה אליו, לא בלשון עדינה במיוחד ומזמינו לבית, ומעניין כי אומר לו שהוא ברוך ה'- יתכן שרבקה שמעה את אליעזר אומר:" ב"ה אלוקי אדוני"  וכך גילתה ללבן על דתו היהודית של עבד אברהם.

אך זה אינו עומד בסתירה לאופיו - כי ככל שליבו אנוכי יותר כל דיבורו יהיה מתובל יותר במליצות "דתיות"

" בעל הטורים" מסביר: כאן נאמר: "וּלְרִבְקָה אָח,..." ואילו בפרק כ"ו, ל"ה. נאמר:

"וַיְהִי עֵשָׂו, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית, בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי--וְאֶת-בָּשְׂמַת, בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי.  וַתִּהְיֶיןָ, מֹרַת רוּחַ, לְיִצְחָק, וּלְרִבְקָה"

אנו לומדים: כי יצחק שבא מבית טוב והיה עולה תמימה - כהו עיניו מאש עבודת הזרה של עשיו [אגדת בראשית פרק מ"א] אבל לרבקה - אש העבודה זרה לא הזיקה לה - כי היא התרגלה לזה עוד בהיותה בבית אביה ,לפי שהוא היה כומר של עבודה זרה. [מדרש אגדה] לכן רבקה בהיותה בת כמרים לא הייתה מקפידה על טינופת ע"ז ,ואילו יצחק שהיה בן קדושים היה מקפיד על טינופת  עבודה זרה.

"קשת אהרון" [ספר מאת: הרב אהרון בן ציון שורין] מסביר:  "לבן" בהיפוך אותיות- "נבל"

אליעזר –עבד אברהם.

כבר  בהתחלה כאשר אליעזר ,כשליח אברהם ,הולך למצוא ליצחק שידוך  בדרכו לארם נהריים - [ארץ ארם הייתה שוכנת בין שני נהרות. דברי רש"י] כשהגיע למקום ,הושיב את כל הגמלים, הוא פותח בתפילה אל הקב"ה ומבקש למצוא אשת חסדים ליצחק - הדבר מוכיח עד כמה היה אליעזר איש אמונה והבין את חשיבות התפילה לה'.

מדוע שם אליעזר את יסוד החסד בתפילתו? כי ידע שגם ביתו של אברהם מושתת על חסדים , כי מידת החסד היא-אבן פינה בבניין אומתו של אברהם.

לכן ביקש אליעזר שה' יודיע לו אם הנערה היא בעלת חסד?

על פי רש"י- אליעזר נתן את עיניו ברבקה ברגע שניגשה לשאוב מים מן הבאר- לפי שראה שהמים עלו לקראתה!

האגדה מספרת: לאחר שלבן – אחי רבקה, הזמין את אליעזר אל  ביתם, בתואל- אביה של רבקה אומר לו : ספר את אשר יש לך לומר :

"ויאמר אליעזר: אל תחשבוני לאיש גדול ונכבד, כי אינני ,בלתי אם עבד אברהם, וה' בירך את אדוני מאד, וימלא את ביתו טוב. ותלד שרה- אשת אדוני בן אחרי זקנתה וייתן לו את כל אשר לו. הנה הספר החתום לפניכם, קחוהו וקראו בו וראיתם כי כנים דבריי, וישביעני אדוני לאמור: לא תיקח אישה לבני, בלתי אם מבנות בית אבי וממשפחתי! ואבוא היום אל העין ואתפללה אל ה' לאמור: אנא הקרה לפני נערה ישרה, אוהבת חסד וצדקה לעשותם! וייתן  לי ה' את שאלתי ויקרא ליני   [לעיני]את רבקה ביתכם ואראה את מעשיה הטובים ואומר: היא האישה אשר הוכיח ה' לבן אדוני! ועתה אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני הגידו לי. ואם לא,- הגידו לי ואפנה אל  לוט, או אל ישמעאל ויהי ככלות אליעזר לדבר, וימהר לבן לענות לאליעזר ולא חיכה את אביו בדברים ויאמר הנה רבקה לפניך קח ולך! ויאמר אליעזר בליבו: אך זה בן מביש וסר- טעם! אנוכי לא אשים לב לדבריו ושמעתי מה יענני בתואל אביו, ויהי כאמור בתואל לאליעזר: מה' יצא הדבר, קח את רבקה ותהי אישה לבן אדוניך. וישתחו אליעזר ארצה לה'.

רש"י מציין את אליעזר- כאיש ישר אשר ניזהר שגמליו לא ילכו לשדות זרים וההוכחה לכך, לפי שכתוב:

"וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה, וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים; וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא,.."

אליעזר בעצמו התיר את הרסן של הגמלים ,כי תחילה היה סותם את פיהם של הגמלים שלא ילכו בטעות בשדות זרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: אליעזר  מתגלה לאורך כל הדרך - כאיש ישר ובעל אמונה יציבה באלוקים וברמ"ח אבריו נאמן  לאברהם אדונו ושוקד  למלא את רצונו - ביושר!

לעומתו מתגלה לבן – כאדם גשמי - המשתוקק בכל מאודו להשיג ממון ואוצרות זהב.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לבן ואליעזר נפגשים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

לבן ואליעזר נפגשים

אהובה קליין ©

בהגיע אליעזר לארם נהריים

נשא עיניו , היישר לשמים ,

ברמ"ח אבריו נשא תפילה

למציאת אישה חסודה ונעלה .

 

לפתע הבחין באחת ויחידה

רבקה בת בתואל מגיעה-

במרוצה - להשקותו וגם גמליו      

משתאה – האם התקבלו תפילותיו ?

 

העניק תשורה , מיעט במילים

נזם זהב ושני צמידים

עת נודע  הדבר ללבן

האיץ פעמיו לעבד אברהם.

 

לצד האיש - לבן נעמד

בחדרי ליבו ממונו חמד.

הזמינו לביתו וגם הגמלים

בתום פינוי המקום מאלילים.

 

תכנית רקם במוחו

אך לא עלה בידו

שלוחי מצווה אינם ניזוקים

עליהם יגן תמיד אלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה [חומש בראשית]   

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ אליעזר ורבקה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Rebecca and

   Eliezer 

"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  יט וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב",


[בראשית כ"ד,י"ח- י"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בנובמבר 2019

פרשת חיי שרה - כיצד ידע אליעזר ששליחותו עלתה יפה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- כיצד ידע אליעזר  ששליחותו עלתה יפה?

מאמר מאת אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:






ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש לרכוש קבר לשרה במערת המכפלה/
ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה מעפרון/ ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני - חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[בראשית  כ"ד, ט"ו]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ אברהם משביע את אליעזר לא לקחת אישה ליצחק מבנות הכנעני/

 ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ אליעזר הולך לחרן לחפש אישה ליצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ אליעזר- עבד אברהם מתפלל להצלחת שליחותו/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בנערות השואבות מים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ רבקה מגישה לאליעזר מים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ תשובת רבקה לאליעזר- עבד אברהם:"אלך" /ציירה אהובה קליין(c)



  ציורי תנ"ך/  יצחק  יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה לביתו של יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)



פרשה זו מתארת את שליחותו  המוצלחת של – אליעזר  עבד אברהם הזוכה לסייעתא דשמיא במציאת זיווג ליצחק בנו של אברהם:

"וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל-יָדָהּ--וַתַּשְׁקֵהוּ.  וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ; וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם-כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת.  וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל-הַשֹּׁקֶת, וַתָּרָץ עוֹד אֶל-הַבְּאֵר, לִשְׁאֹב; וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו.  וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה, לָהּ; מַחֲרִישׁ--לָדַעַת הַהִצְלִיחַ יְהוָה דַּרְכּוֹ, אִם-לֹא.  וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.  וַיֹּאמֶר בַּת-מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי; הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ, לָלִין.  כד וַתֹּאמֶר אֵלָיו, בַּת-בְּתוּאֵל אָנֹכִי--בֶּן-מִלְכָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם-תֶּבֶן גַּם-מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ--גַּם-מָקוֹם, לָלוּן.  וַיִּקֹּד הָאִישׁ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה.  וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי; אָנֹכִי, בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי יְהוָה, בֵּית, אֲחֵי אֲדֹנִי"

[ בראשית  כ"ד, י"ח- כ"ה]

השאלות הן:

א] מדוע אליעזר- לאורך כל הפרשה  מכונה בשם "עבד" ולא בשמו הפרטי?

ב] כיצד היה בטוח אליעזר- כי רבקה- היא הנערה המיועדת ליצחק?

תשובות.

עבד אברהם.

את התשובה ניתן להבין על ידי המעשה הבא: מעשה בשני תלמידי ישיבה שלמדו בישיבת "מיר" שבליטא, בתקופת לימודיהם בישיבה חלו במחלה קשה, הרופאים במקום לא מצאו מזור למחלתם, לפיכך הלכו הבחורים להתייעץ עם  המשגיח: רבי ירוחם, והוא שלחם אל אחד מגדולי הדור לשאלו כיצד ינהגו, אך בדרך הוטל עליהם  לגשת אל "החפץ חיים" הגר בראדין - כדי שיתברכו על ידי  צדיק  זה בברכה ואכן הם שמעו לעצת רבם ,תחילה הגיעו לראדין לקבל ברכה מה "חפץ חיים" ,אך בני ביתו הזהירו אותם שהרב , מרוב זקנותו המופלגת ,עלול להירדם  תוך כדי שהותם בחדרו, אכן הרב נרדם לכמה שעות ומתח רב עבר עליהם מחשש שעלולים להפסיד את הרכבת אל  הרב אשר  חייבים לקבל ממנו עצה לבעייתם, אולם בסופו של דבר ה"חפץ חיים" התעורר והם זכו לברכתו ואחר כך נסעו לאותו רב   אליו נשלחו - על ידי רבם בישיבה. הרב החכם הציע להם להתאשפז בבית החולים המקומי, אבל הזהיר אותם שבמידה ויזדקקו לניתוח- יסכימו שרק הרופא שנקב  בשמו- ינתח אותם בלבד!

שני הבחורים הגיעו לבית החולים, אך התברר כי הרופא שעליו המליץ גדול הדור אינו נמצא במקום. לכן הציעו להם לגשת לרופא אחר שלא הומלץ להם עליו.

אחד הבחורים  לא המתין  לרופא המיוחל וניגש לרופא שהיה באותו זמן שם ונותח , אך כעבור שלושה ימים, נפטר ואילו חברו המתין בסבלנות  לרופא המומלץ על ידי רבו,  נותח וכעבור זמן -שב לאיתנו והבריא ממחלתו.

ההבדל בין שני הבחורים היה: שהאחד ציית לרבו והשני לא!      מכאן ,כאשר מצייתים לרב ,אזי צדיק גוזר וה' מקיים! ואילו כאשר הציות אינו מוחלט  אין ערובה להצלחה.

הנמשל: אליעזר ציית לדברי אברהם ולתנאיו  כדי  להביא בת זוג ליצחק  , הוא ביטל את כל עצמותו - את האני שלו והוא נרתם להיות "עבד" לאברהם בנאמנות יתרה וכל  מעשיו נבעו מתוך  כוחו של אברהם - שהטיל עליו שליחות קדושה זו ולכן  הצליח!

משום כך קוראת לו התורה עבד אברהם ואילו שמו לא הוזכר לאורך כל שליחותו בפרשה .[ על פי ספר "ללמדך" מאת: הרב  מרדכי פרוינדליך זצ"ל]

אליעזר  הצליח בשליחות הזיווג ליצחק.

האגדה מספרת: ה' ציווה לשני מלאכים תפקידים: לראשון אמר: שילווה את אליעזר- עבד אברהם בדרכו וישמרהו .

לשני ציווה: שיזמן את רבקה  לפני אליעזר ברגע שיגיע על עין המים, המלאכים מיהרו חיש למלא את ציווי ה' וכאשר  יצא אליעזר לדרכו- שלח ה' ברקים ונגוהות וזיקים  -להאיר לו את הדרך והוא משתאה על כל המראות האלה וכאשר ניצב על עין המים אשר בחרן, הוא משתומם ושואל: כיצד עברתי דרך כה ארוכה ,אך ורק, במשך יום אחד? מיד הבין כי קיבל  סיוע אלוקי ואז החל מתפלל אל ה' שיעזור לו במציאת  נערה ישרה, אוהבת לעשות מעשה חסדים. מיד הופיע המלאך  והוציא אותה מביתה ללכת לעין המים , היא לקחה את כדה על שכמה והלכה למקור המים והנה המים עולים לקראתה אליעזר הבחין בכך וחשב: הבה אתבונן בנערה זו ובמעשיה ואדע מדוע המים עלו לקראתה?  ראה שהיא ניגשת אל ילד בוכה ושואלת לסיבת בכיו והוא עונה לה: כי נפצע ברגלו מאבן, מיד  רבקה טיפלה בו ושטפה לו את רגלו הפצועה ואף חבשה את פציעתו עם מטפחתה והייתה מרגיעה אותו ומציעה לו שישוב לאמו ובמהרה יתרפא. וכאשר  התרחקה רבקה מהמקום, פגשה באישה עיוורת שביקשה  שתלווה אותה לביתה ואכן רבקה  עשתה זאת במסירות רבה. כשחזרה התיישבה על סלע  לנוח ,לפתע הבחינה באליעזר והציעה לו לשבת ,מיד הלכה להביא לו מים  והוא הבין שרק נערה בעלת לב רחום כזה- ראויה ליצחק. לאחר שביקש ממנה מים נתנה לו לשתות מכדה ודאגה גם לגמליו ובעקבות זאת, העניק לה אליעזר תכשיטים - נזם ושני צמידים. היא  הציעה לו מספוא לגמלים וגם  מקום ללון, אז הבין אליעזר שזו הנערה המיועדת ליצחק והודה לאלוקים על כך.

רש"י מסביר: התכשיטים שהוענקו לרבקה על ידי אליעזר- היו  בהם סמלים רוחניים.

נאמר: "וייקח האיש נזם זהב בקע משקלו..." בקע= רמז למחצית השקל שעתידים בני ישראל לתרום עבור בית המקדש.

"שני  צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם" [בראשית, כ"ד, כ"ב]רמז לשני לוחות הברית.

עשרה= עשרת הדברות.

ומדוע רצה בעצם אליעזר  לרמוז על מחצית השקל?

התשובה לכך- לפי שרבקה סימלה את עמוד החסד והעולם הזה  עומד על שלושה דברים:

"על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים"

שני הצמידים המסמלים את לוחות הברית - כוללים שני  סוגי מצוות:

א] מצוות בין אדם למקום.

ב]: מצוות שבין אדם לחברו.

 מסתבר: כי מדרגתו של אדם בעניינים בן אדם למקום - מעידה גם על יחסו בין אדם לחברו, שהרי אם הוא ירא שמים, יכבד גם את רעהו. שכן שני  יסודות אלו קשורים זה בזה!

 הגאון  מווילנה  אומר רעיון מעניין על אליעזר: שלושה סוגי מושלים הוזכרו במשלי [ו, ז]

"לֵךְ-אֶל-נְמָלָה עָצֵל;    רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין-לָהּ קָצִין--    שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל".

קצין: מלמד תורה  ברבים  ומורה הוראה בישראל.

שוטר: תפקידו לכפות את קיום הדין באופן מעשי.

מושל- ממונה על מידות ,שלא יהיו גזל וחמס בעיר- שלושת התפקידים האלה היו כלולים אצל עבד אברהם.

לפי שנאמר:

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ": [בראשית כ"ב, ב]

עבדו- שוטר.

זקן ביתו- קצין בחכמה.

המושל בכל אשר לו- משגיח על הכול. וזהו שאמר אברהם:  "וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר".[שם בראשית ט"ו, ב]  "מֶשֶׁק"- ראשי תיבות- מושל, שוטר, קצין.- שהיו כלולים באליעזר. [ביאור הגר"א למשלי]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק, כי אליעזר – עבד אברהם אשר  היה  מסור לאדונו - וגם אדם בעל מידות חשובות  וחכמה , הבין כי על פי כל הניסים  והאירועים שהתרחשו במהלך שליחותו, תפילתו  התקבלה  במרומים וזכה למצוא בסייעתא דשמיא את הנערה - בעלת החסדים רבקה  המיועדת ליצחק.

ההפטרה:
 מלכים- א, פרק א:
הנה קטע  מההפטרה:


" וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיְכַסֻּהוּ, בַּבְּגָדִים, וְלֹא יִחַם, לוֹ.   וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּתְהִי-לוֹ סֹכֶנֶת; וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ, וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ.  וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה, בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּמְצְאוּ, אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית, וַיָּבִאוּ אֹתָהּ, לַמֶּלֶךְ.   וְהַנַּעֲרָה, יָפָה עַד-מְאֹד; וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ, וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ.   וַאֲדֹנִיָּה בֶן-חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר, אֲנִי אֶמְלֹךְ; וַיַּעַשׂ לוֹ, רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, רָצִים לְפָנָיו.   וְלֹא-עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר, מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ; וְגַם-הוּא טוֹב-תֹּאַר מְאֹד, וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם.  וַיִּהְיוּ דְבָרָיו--עִם יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, וְעִם אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן; וַיַּעְזְרוּ, אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה.  וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא, וְשִׁמְעִי וְרֵעִי, וְהַגִּבּוֹרִים, אֲשֶׁר לְדָוִד--לֹא הָיוּ, עִם-אֲדֹנִיָּהוּ.   וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ, צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא, עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת, אֲשֶׁר-אֵצֶל עֵין רֹגֵל; וַיִּקְרָא, אֶת-כָּל-אֶחָיו בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וּלְכָל-אַנְשֵׁי יְהוּדָה, עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.   וְאֶת-נָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ וְאֶת-הַגִּבּוֹרִים, וְאֶת-שְׁלֹמֹה אָחִיו--לֹא קָרָא.  וַיֹּאמֶר נָתָן, אֶל-בַּת-שֶׁבַע אֵם-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ, כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן-חַגִּית; וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד, לֹא יָדָע.   וְעַתָּה, לְכִי אִיעָצֵךְ נָא עֵצָה:  וּמַלְּטִי, אֶת-נַפְשֵׁךְ, וְאֶת-נֶפֶשׁ בְּנֵךְ, שְׁלֹמֹה". 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר