‏הצגת רשומות עם תוויות גאולת ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גאולת ישראל. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 4 באפריל 2023

שיר השירים- הקשר לאביב, לחג הפסח ולגאולת ישראל.מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שיר השירים- הקשר לאביב,  לחג הפסח ולגאולת ישראל.

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לשיר השירים.



ציורי תנ"ך/ "הניצנים נראו בארץ..."/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ " הניצנים נראו בארץ....."/ ציירה: אהובה קליין (c)





"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.."

 [שיר השירים ג, י"א]

ציורי תנ"ך/ "אל גינת אגוז ירדתי......"/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים".

[שיר השירים ו' י"א]


ציורי תנ"ך/כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ ציירה: אהובה קליין (c).




ציורי תנ"ך/ צווארך בחרוזים'- ציירה: אהובה קליין (c)


ציורים בנושא חג הפסח- חג החירות.



ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פסח- חג המצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כוסו שך אליהו הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


חג הפסח מציין את יציאת עם ישראל ממצרים - מעבדות לחרות.

ארבעה שמות לחג:

א] חג האביב - היות והחג חל בעונת האביב.

ב] חג החרות - מהטעם שיצאנו מעבדות לחירות.

ג] חג המצות - היות  ואוכלים בו מצות ולא חמץ.

בשבת חול המועד - חג הפסח נוהגים לקרוא בבתי הכנסת את שיר השירים - המגילה שכתב שלמה המלך.

המגילה פותחת במילים:

"שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה.  יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.  לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ; עַל-כֵּן, עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. מָשְׁכֵנִי, אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה; הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ--נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ".[שיר השירים א', א-ה']

בשיר השירים ישנו דגש רב על  עונת האביב :

"כִּי-הִנֵּה הַסְּתָו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.  הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ.  יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת -מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ:  כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה".[ שיר השירים ב]

השאלות הן:

א] מהי מעלת שיר השירים וחשיבותה ?

ב] משמעות  עונת האביב - מה מיוחד בה?

ג] מה הטעם לקריאת "שיר השירים" בשבת חול המועד פסח?

תשובות.

מעלת שיר השירים.

על פי מדרש שיר השירים: ניתן להבין  מהי חשיבותה של מגילת שיר השירים: "שיר שהוא חביב מכל השירים - בו שבח לקב"ה: "רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז" [להלן ה, י"א'] שבח לתורה -"וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה". שבח לישראל, "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" [להלן ב', ב] שבח קיבוץ גלויות: "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" [להלן ד'-ח']

למה כל השירים מרווחין [ אין בין השורות רווח] והיא דחוקה?  [צפופה ללא רווחים]? משום שרמוז בו שיעבוד [שיעבוד מצרים]  - דכתיב : "מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים" להלן [ג', ג] [מדרש שיר השירים].

עוד הסבר יפה על מעלת "שיר השירים"

"ללמדך שחכמתו של שלמה - שקולה כנגד התורה. רבי עקיבא אומר: אילו לא ניתנה שיר השירים  בתורה כדאי הייתה לנהוג את העולם, ומניין שהחכמה  שקולה כתורה? שנאמר: "חָכְמָה וּמוּסָר, אֱווִילִים בָּזוּ".[משלי א', ז']

מוסר: זו תורה שנאמר: "שְׁמַע בְּנִי, מוּסַר אָבִיךָ;    וְאַל- תִּטֹּשׁ, תּוֹרַת אִמֶּךָ" [שם פסוק, ח] ולא עוד שהקדים חכמה לתורה, שנאמר:" רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה--    שֵׂכֶל טוֹב, לְכָל-עֹשֵׂיהֶם; תְּהִלָּתוֹ -  עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים  קי"א]

ר' אלעזר בן עזריה אומר: אם אין חכמה אין תורה. אם אין בידך יראת חטא, אין בידך תורה, לפי שקדמה חכמתו של שלמה, שאמר עליו הכתוב: "וַיֶּאֱהַב שְׁלֹמֹה, אֶת-יְהוָה",[מלכים-א, ג', ג'] ַ[שיר השירים זוטא]

עוד על חשיבות  "שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה".

"עשר שירות הן: שיר אדם, שירת אברהם, שירת הים, שירת הבאר, שירת משה, שירת יהושע, שירת דבורה, שירת דוד, שירת שלמה , שיר השירים עולם הבא שנאמר: "שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ" [ישעיהו מ"ב, י], שיר השירים משובחת מכולם, שכל השירים יש מהם שתחילתו שבח וסופו גנאי, ויש מהם תחילתו גנאי וסופו שבח , שיר השירים שבח שבחים, שכל השירים שנאמרו אמרום נביאים בני הדיוטות. אבל שיר השירים אמרו: מלך בן מלך, נביא בן נביא, נשיא בן נשיא , דבר אחר: שיר השירים אשר לשלמה. כל השירים שנאמרו, לשעבר היו אומרים את השירה שעל ידיהן הייתה הגאולה, לפיכך היו אומרים שירה לפני הקב"ה, עומד לעשות ניצחון לבניו, הוא עתיד לומר שירה לבניו  [שיר השירים זוטא] כלומר: בעתיד גם ה' ישיב בשירה לבניו - בני ישראל.

השם: שלמה:

"שלוש שמות נקרא לו: ידידיה, קהלת, שלמה, ר' יהושע אומר: שבעה: אגור, יקה, למואל, איתיאל.

עונת האביב וייחודה.

נאמר בשיר השירים:

"כִּי-הִנֵּה הַסְּתָיו, עָבָר; הַגֶּשֶׁם, חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.  הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי (לָךְ) רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי-לָךְ.  יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת- מַרְאַייִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ:  כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה".[ שיר השירים ב, י"א-ט"ו]

רש"י מסביר: הנה הסתיו עבר – המשמעות: אין טורח בדרך- במילים אחרות - זו עונה נוחה. "דעת מקרא" שם את הדגש על המילה: "ניצנים"  פרחי השדה היו מכונים בשם ניצנים - לפי שהם  מנצנצים ומאירים בגוונים השונים שלהם.

עת הזמיר- הכוונה לציפורים המזמרות.

יש אומרים: הזמיר הוא עוף המזמר בקול נעים והוא מקבוצת העופות הנודדים - דוגמת התור המקביל לו.

לגבי התור- הכוונה: לתורים ובני יונה והעופות דרכם להיות משוררים ומצפצפים בתקופת ניסן.

רש"י מסביר: "עת הזמיר הגיע": העופות נותנים זמר וקול ערב להולכי דרכים.

"הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ", לאחר  שהתאנה מתכסה בעלים - היא מוציאה מתוכה בתחילת האביב פגים שהם צבורים, צבורים , של מאות פרחים קטנטנים עטויי עטיפה משותפת . המביט עליהם מרחוק - רואה בעיניו כאילו אגסים קטנים , בהמשך הם מבשילים ונעשים פירות זעירים והמעטפת שעטפה אותם הופכת לציפוי הפרי.                                       "חנטה" הוציאה מתוכה את הפירות. [דעת מקרא]                                                        "ְהַגְּפָנִים" רש"י מסביר: כאשר נופל הפרח של  שיח הגפן והענבים מובדלים זה מזה כל ענב בנפרד נקרא בשם: "סמדר"

הטעמים לקריאת שיר השירים בחול המועד פסח.

א] ספר זה מסמל את הקשר ההדוק  של עם ישראל -  לקב"ה. אחת מהדוגמאות היפות: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת - מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ" [שם: ב, י"ד]

על כך אומר רש"י: ישראל  נמשלה ליונה - בזמן שהמצרים רדפו אחרי בני ישראל במדבר ,  היו חונים על הים והמצרים משיגים אותם הם נמצאו במלכודת: אין להם מקום לנוס מפני הים ולא להימלט מחיות רעות, מה היו דומים באותה שעה ? ליונה שבורחת מפני הנץ ונכנסת לתוך נקיקי הסלעים , שם הנחש נושף עליה. באותו רגע - אם תיכנס לנקיקי הסלעים הנחש נושף בה ואם תמהר לצאת החוצה - הנץ יפגע בה. אמר לה ה': הראיני את כישרונותייך את פעולתך החכמה - למי את פונה בעת צרה?- השמיעיני את קולך ונאמר:

"וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה." [שמות י"ד, י]

ב] שיר השירים מרמז על זמן הגאולה - פסח  חג האביב. "הַנִּיצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ".

ג[ יש  הסוברים  כי הפסוק: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעה דּימִּיתִיךְ רַעְיָתִי". רכבי פרעה מזכירים לנו את יציאת מצרים.

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד עד כמה מעלת  מגילת "שיר השירים" גדולה - כתב אותה החכם באדם, מלך, בן מלך - שלמה ששמו מסמל גם את השלום ששרר בתקופתו.

יש הסוברים:כי זהו שיר המעולה מכל השירים שבעולם.

אמרו  חז"ל :כל 'שלמה' שבשיר השירים הוא קודש ועל פי דבריהם השם 'שלמה' הוא כינוי לקב"ה שהוא המלך והשלום שלו.

כל שיר השירים הוא משל והאהבה בין  הדוד לרעיה , אך למעשה הוא נמשל לאהבה בין הקב"ה לעם ישראל.

על כן ניתן להסיק:  כי ישנו קשר בין חג הפסח - הנקרא גם חג האביב ובין גאולת ישראל שיצאו ממצרים בחודש ניסן , מהטעם הזה: קוראים אנו את שיר השירים בשבת חול המועד פסח. ויהי רצון ועם ישראל יזכה במהרה לגאולה שלמה אמן ואמן דוגמת דברי הנביא עמוס:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם. וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [עמוס ט', י"ד- ט"ו]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נִיצָּנֵי אָבִיב וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

נִיצָּנֵי אָבִיב וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ

שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן©

 הַשָּׁמַיִם עָטוּ עֲנָנִים וְרֻדִּים

 כְּהֶרֶף עַיִן חָלְפוּ יָמִים

 הָאֲדָמָה רָוְותָה גִּשְׁמֵי בְּרָכָה

 סָפְקָה כַּפֶּיהָ  מִתּוֹךְ שִׂמְחָה.

 

קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי

 צְאִי נָא  הִתְלַוִּי לְצִדִּי

לָחַשׁ שְׁלֹמֹה לְאֵשֶׁת חֵיקוֹ

נִיחוֹחַ אֲבִיבִי עָלָה בְּאַפּוֹ.

 

 יָצְאוּ שְׁנֵיהֶם מֵהָאַרְמוֹן

 לַחֲזוֹת בְּגֹדֶל  הַחִיזָּיוֹן

 מַרְאֶה אַדִּיר-יְדֵי  עֶלְיוֹן

 הוֹד וְהָדָר מֵעַל כָּל דִּמְיוֹן.

 

 הָרוּחַ נָשְׁבָה קַלּוֹת

הַנִּיצָּנִים יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת

בְּלִוּוּי שִׁירַת הַזָּמִיר

הַתּוֹר הִצְטָרֵף לַשִּׁיר.

 

אֱלוֹקִים אוֹרֵג תָּוכְנִיּוֹת

לַעֲתִיד דּוֹרֵי דּוֹרוֹת

לְבָנָיו יָבִיא גְּאֻלָּה

יוֹצִיאֵם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת שִׁיר הַשִּׁירִים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר