פרשת ראה- מה הקשר בין ראייה- לשליחותו של אדם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  ראה- מה הקשר בין ראייה- לשליחותו של אדם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשת  השבוע

ולהפטרה"      ציורי תנ"ך/ "ראה  אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.." / ציירה: אהובה קליין (c)

        ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)

                                        

                      ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)

                          ציורי תנ"ך/ הר גריזים-הר הברכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

           ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)

                ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                    ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                     ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)

                  ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) 

                                     ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                       ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)

                          ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

                               ציורי תנ"ך/ איסור אכילת כל תועבה/  ציירה: אהובה קליין (c)

                             ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)

           ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

        ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין  (c)

          ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואשתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)

                     ציורי תנ"ך/ קערת פסח- למצות/ ציירה: אהובה קליין (c)

                    

                         ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) 

                            ציורי תנ"ך/ ענייה סוערה-בת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) 

                                                   [הפטרה- ישעיהו נ"ד- נ"ה]

             ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                            [מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]

ציורי תנ"ך/ ישעיהו הנביא מעורר את עם  ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". 

[ישעיהו נ"ה, ג']

                               ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

            " אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]

פרשה זו מתחילה במילים: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת הַבְּרָכָה --אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל מִצְווֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא־ יְדַעְתֶּם".[דברים י"א, כ"ו- כ"ט]

להלן קטע מההפטרה:

"הן הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ--נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל. כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם ־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם, מֵאִתִּי—נְאֻם־ יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, ט"ז- י"ז]

השאלות הן:

א] כיצד ידע אדם מה שליחותו בעולם הזה - על פי הראייה?

ב] באיזו דרך - נבחין מי ראוי להנהיג את עם ישראל?

ג] מה מבטיח ישעיהו הנביא לעם הנבחר?

תשובות.

הראייה משמשת לאדם לגלות את שליחותו בעולם זה.

השבת הקרובה נברך כולנו, בע"ה  בבתי הכנסת את חודש אלול: פרשת ראה מרמזת לנו  על הראייה שהיא חכמה. הקב"ה פונה לכל  אחד, עצור וראה היכן אתה נמצא . ראיה - היא גם יראה - יהודי חייב להיות ירא אלוקים.

חודש אלול נקרא: חודש הרחמים והסליחות וכל יהודי חייב  להתחזק מבחינה רוחנית - על מנת שחייו יהיו איכותיים יותר וטובים ולא חיי  בהמה וחיה - חלילה שהם אינם חיים  נעלים  וקדושים, כפי שנדרש מכל יהודי ירא שמים.

כל מי שהוא בר חכמה ודעת  חש יראה מיוחדת  בהתקרב חודש זה  וחייב להתגבר על יצרו ולהתחזק  מבחינה רוחנית ,  אך אם הוא חלש  באופיו ואינו מבין את גודל השעה  -  עליו נאמר:

"מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ; וְלֹא יִמַּס אֶת ־ לְבַב אֶחָיו, כִּלְבָבוֹ". [דברים כ', ח'] הכוונה: אם הוא  אינו יכול להבין את  ערכן של ימי אלול, כי עליו להתחזק ולהתעלות  מבחינה תורנית-  ילך לביתו ולא יחליש את חבריו חלילה.

בימים אלה חייבים לנצל כל רגע ורגע בעבודת ה'- היינו –להתחזק בקיום מצוות בין אדם לחברו ומצוות בין אדם למקום.

הקב"ה רואה ומביט בכלל ובפרט והוא  רוצה שגם אנחנו נראה כנאמר: "וְרָאוּ֙ כׇּל־ בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה" [יחזקאל  כ"א, ד']

לא ניתן להתחמק מראיית ה' המתבונן בכל פרט ופרט בעולם כנאמר: "אִם יִסָּתֵ֨ר אִ֧ישׁ בַּמִּסְתָּרִ֛ים וַאֲנִ֥י לֹֽא אֶרְאֶ֖נּוּ נְאֻם יְהֹוָ֑ה הֲל֨וֹא אֶת הַשָּׁמַ֧יִם וְאֶת הָאָ֛רֶץ אֲנִ֥י מָלֵ֖א נְאֻם יְהֹוָֽה" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]

"נתיבות שלום" מסביר: כתוב: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה"

כאן הכוונה  לשליחותו של כל אדם בעולם ותפקיד האדם בעולמו :

יש להבין על פי הארי הקדוש: שאינו דומה אדם לאדם מיום בריאת האדם והלאה: אין אדם אחד יכול לתקן מה שחברו מתקן, כלומר: שלכל אדם יש שליחות עליונה שבאמצעותה הוא   בא לתקן דבר מיוחד - שבעבור זה הורידוהו מן העולם העליון למטה לעולם הזה. מנגד שום אדם אחר מיום בריאת העולם אינו יכול לתקן את אשר על חברו לתקן.

מהי הברכה הגדולה ביותר? זו הברכה כאשר יהודי ממלא את שליחותו עליונה מתוך אותו עניין שבעבורו ירד לעולם הזה.

מנגד, הקללה היא : אם אינו מקיים  את שליחותו המיוחדת שהוא עובד ועמל במהלך כל שבעים שנותיו ואת השליחות שנועדה לו לא תיקן.

היות והקב"ה כולו מיטיב לעולם וברא את העולם להעניק מכל  טובו לברואים. לכן הוא מעניק את הכלים המיוחדים – לכל אחד ואחד - כדי שיוכל לממש את שליחותו בעולם  הזה. וכיצד ידע האדם מה שליחותו באמת? עליו להתבונן בכל  צעדיו ובכישרונותיו – המיוחדים לו בלבד - כדי שבאמצעותם יקיים את שליחותו המיוחדת  למען עם ישראל.

לכן נאמר": "אֶת הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ"-   נאמר בלשון:" אֲשֶׁר" ולא בלשון: "אם"- כלומר: שה' מעניק ליחיד את כל התנאים רק למען הברכה.- על ידי שיקיים את שליחותו הספציפית שלו בעולם.

ההבחנה שלנו באדם הראוי להנהיג את  עם ישראל.

בימים אלה ממש  שומעים אנו  - את  דבריהם של אנשים רבים - המבטיחים לעם  שלנו - הרים וגבעות- נסים ונפלאות  שביכולתם  לפעול למען הכלל והפרט.

באמת נשאלת השאלה - מיהו האדם הראוי להגיע לכיסא ההנהגה ועוד בימים אלה של איומי האויבים ורצונם  ,חלילה, לכלותינו.

להלן כמה "נורות אזהרה":

א] אם המועמד מדבר לשון הרע על  מועמדים אחרים, או  לשון הרע על עם ישראל-או  על התורה-או על ארץ ישראל, אין הוא ראוי להיבחר- כפי שלמדנו מה היה גורלם של מרגלי ארץ ישראל שהוציאו את דיבת הארץ רעה  ומתו במדבר - לפיכך לא זכו להיכנס לארץ ישראל!

ב] אם הוא משמיע מילות חנופה כלפי האויבים ומנסה להתחבר אליהם - ברור שאינו מתאים לתפקיד כה רם.

בפרשתנו נאמר:"הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן־ תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם" [דברים י"ב, ל']

אונקלוס מפרש: מלשון: מוקש.

ג] אם המועמד מנסה להרחיק את העם מתורתנו הקדושה ומבטיח  אמצעים  שמטרתם - חילולי שבת, הדבר בהחלט מרתיע ומסמן כי מדובר באדם שאינו בעל יראת אלוקים!

כמו שנאמר: "אֵת כָּל־ הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם--אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת:  לֹא־ תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" [להלן, י"ג, א'].

ד] אם הוא גאוותן  ומשבח את יכולותיו  וכישרונותיו ושם ה' אינו שגור בפיו ,אין הוא ראוי כלל להיבחר.

הרי למדנו בתורתנו הקדושה - כי יוסף שהורד למצרים ועבר ייסורים רבים  למרות זאת - שם ה' היה שגור תמיד בפיו והתגבר על ייצרו כאשר אשת  פוטיפר. ניסתה לפתות אותו . בזכות זה עלה והתעלה במצרים - עד שזכה להיות השר האחראי על כלכלת מצרים.

ה] אם מידותיו של האדם הן מידות רעות, כגון: שנאה, קנאה, שקר, רדיפת כבוד, זלזול כלפי הזולת. ברור שאינו מתאים.

לכן רק אדם בעל תכונות טובות - כגון : ענווה, כבוד לזולת, בעל יראת שמים, צנוע, דובר אמת, מחובר לתורה הקדושה ושומר על ערכי היהדות - ראוי הוא להגיע לתפקיד הנכסף – להנהיג את העם.

כדברי הרמב"ן באיגרתו לבנו: "וּבַעֲבוּר הָעֲנָווָה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִיתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ"

מהתורה למדנו- כי מלך חייב שיהיו לו שני ספרי תורה-אחד כאשר הוא יוצא מחוץ לארמונו - לרשות  הרבים והשני שיהיה לו בארמונו.

דברי ישעיהו הנביא לעם ישראל:

דבריו קשורים לדברי הפרשה בה נאמר:

"וַעֲבַרְתֶּם, אֶת הַיַּרְדֵּן, וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם; וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל ־אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח". [להלן:  פרק: י"ב, י']

עוד כתוב: "כִּי יַכְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתָּה בָא־שָׁמָּה לָרֶשֶׁת אוֹתָם-מִפָּנֶיךָ; וְיָרַשְׁתָּ אֹתָם, וְיָשַׁבְתָּ בְּאַרְצָם.  הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן־תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם", [להלן י"ב, כ"ט]

עוד נאמר: "וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ" [דברים ט"ו, ו']

יש לשים לב- כי השקט –המובטח בארץ תלוי - במידה ונשמור ונקיים את המצוות.

כלומר: הקב"ה מבטיח לעם ישראל: אם נשמע בקולו לקיים את המצוות בפועל - נצליח בעזרתו למשול בגויים.

אומר הנביא::"כל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח",- המשמעות שהאויב לא יצליח להביס את עם ישראל,

מוסיף ואומר: - עם ישראל חייב –להיות מחובר  לשורשיו- במידה ומעוניין. להמשיך לחיות  בארץ המובטחת בשלווה:

"שִׁמְעוּ אֵלַי רֹדְפֵי צֶדֶק, מְבַקְשֵׁי יְהוָה; הַבִּיטוּ אֶל־צוּר חֻצַּבְתֶּם, וְאֶל מַקֶּבֶת בּוֹר נֻקַּרְתֶּם.  הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם, וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם:  כִּי אֶחָד קְרָאתִיו, וַאֲבָרְכֵהוּ וְאַרְבֵּהוּ.  כִּי־נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל־חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְהוָה; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".[ישעיהו נ"א, א'-ד']

לסיכום, לאור האמור לעיל. הגיעה השעה  להתעורר - כל עם ישראל בכלל ובפרט וכל יהודי חייב לראות מהם הכלים שברשותו מאת ה'- היינו -מה הם כישרונותיו שבאמצעותם יבצע את שליחותו למען טובת כל העם שלנו באהבה ובמסירות נפש.

חשובים דברי דוד המלך:" הִנֵּ֣ה מַה־טּ֭וֹב וּמַה־נָּעִ֑ים שֶׁ֖בֶת אַחִ֣ים גַּם יָֽחַד" [תהלים קל"ג, א']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- אפרים ומנשה-ייחודם-ומסר דוד המלך? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויחי- אפרים ומנשה ייחודם-ומסר דוד המלך?

 מאמר מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 

 ציורי תנ"ך/ יעקב מזכיר ליוסף את הבטחת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

    ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

                      ציורי תנ"ך/ דגל שבט יהודה / ציירה: אהובה קליין (c)

             ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

                              ציורי תנ"ך/ שבט יששכר/ ציירה: אהובה קליין (c)

                               ציורי תנ"ך/ שבט נפתלי/ ציירה: אהובה קליין (c)

                       ציורי תנ"ך/ שבט דן נלחם באויב/ ציירה:  אהובה  קליין(c)

   ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)

             ציורי תנ"ך/ יוסף נופל על פני יעקב אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המצרים מבכים את מות יעקב אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין 

(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

          ציורי תנ"ך/יוסף לעת זקנתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

           ציורי תנ"ך/ [דיפטיכון] הצלחת יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

           Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

           (c) Biblical paintings by Ahuva Klein-

ציורי תנ"ך/ דוד המלך מצווה את שלמה להתחבר לתורה- כתנאי להצלחתו/ ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]על פי תוכן  הפסוקים בהפטרה לפרשת ויחי:

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ.  וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.   לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל".

[מלכים- א, פרק: ב', א'-ה'[

פרשה זו נקראת בשם "ויחי" למרות שיעקב אבינו  מגיע לסוף ימיו וזאת מהטעם –כי  צדיקים במותם נקראים חיים.

יעקב נחלש בסוף ימיו והדבר נודע ליוסף והוא בא לבקרו עם שני בניו- אפרים ומנשה כפי שכתוב:

"וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־ מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־ אֶפְרָֽיִם׃ וַיַּגֵּ֣ד לְיַֽעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־ בָנֶיךָ֩ הַנּֽוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־ בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־ הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־ לִֽי׃ וּמֽוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־ הוֹלַ֥דְתָּ אַֽחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִֽהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּֽרְא֖וּ בְּנַֽחֲלָתָֽם" [בראשית    מ"ח, א'-ז'] כאן מבטיח יעקב את ארץ ישראל  לעם ישראל ואת אפרים ומנשה- בני יוסף כחלק בלתי נפרד  מתוך שנים עשר השבטים.

ההפטרה הנקראת בשבת הקרובה מתארת את דברי דוד המלך  טרם מותו: לבנו שלמה:

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. ......" [מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

השאלות .

א]מדוע שיכל יעקב את ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה?

ב] כיצד-אפרים ומנשה נכללו בתוך שנים עשר שבטי ישראל?

ג] מה המסר בדברי דוד המלך  לשלמה-ומה הקשר לפרשה?

תשובות.

יעקב שיכל ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה.

נאמר: "וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה"[להלן :  מ"ח, י"ג- ט"ז]

רש"י מבאר: העמיד יוסף את אפרים לימינו שהוא  שמאלו של יעקב היושב מולו ואת מנשה בשמאלו –שהוא ימינו של יעקב היושב מולו זה כנגד  זה- נמצא ימינו כנגד – שמאל חברו וכך העמיד יוסף את מנשה בצד ימינו של יעקב- מפני שמנשה הוא היה הבכור וראוי להתברך כשהוא מצד ימין ,אך  יעקב שיכל ידיו בחכמה – שהניח את יד ימינו על ראש אפרים שלא בסדר הראוי ועשה זאת בכוונה שהרי ידע יעקב שמנשה הוא הבכור ולמרות זאת לא הניח את יד ימינו עליו, אלא על אפרים הצעיר,

יוסף לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה ,אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

בהמשך  הכתוב מתאר את ברכת הבנים:

"וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־ רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־ הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּֽי־ יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם"

לגבי  המלאך המוזכר בברכה: זה מלאך רגיל שנשלח על ידי ה' להציל את יעקב ולגאול אותו דוגמת המצב כשהיה יעקב  אצל לבן  ושם ציווה את יעקב לצאת מהמקום ולשוב לארץ מולדתו.

ה"נערים"- הם אפרים ומנשה שעתידים להתברך  בריבוי רב –כדגים בים ואין עין הרע שולטת עליהם- להמעיט את תולדותיהם.

תגובת יוסף הייתה:

"וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־ אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־ אֶפְרַ֖יִם עַל־ רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִֽינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ"׃

רש"י מסביר: יעקב לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה, אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

*וראיתי כי בתורה יש  ארבע דוגמאות של הלשון :" לֹא־כֵ֣ן"

כגון הדוגמא: "לֹא־כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל־בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" [במדבר י"ב, ז']

[מתוך ספר: "רש"י  שונה ומפרש" מאת: הרב משה ב"ר שלמה זלמן פיליפ]

תגובת יעקב אל יוסף הייתה: יודע אני שמנשה הוא הבכור וגם הוא יזכה לגדולה ומה תהיה גדולתו של מנשה?- שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה יעשה  נס על ידו: להושיע את ישראל  מיד מדיין ועמלק.[כמתואר בספר שופטים, פרקים: ו, ז']

אבל האח הקטן ממנשה יהיה גדול ממנו והכוונה לאפרים- שעתיד יהושע לצאת ממנו וינחיל את  ארץ ישראל לעם ישראל וגם ילמד תורה את עם ישראל ועתיד להתפרסם בכל העולם- הכוונה ליהושע - שהוא מזרע אפרים שבכל העולם  הוא עתיד  להתפרסם לפי  שעתיד להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל-  וזאת בעת שנלחם  נגד חמשת מלכי האמורי כנאמר:

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן."[יהושע י', י"ב]

הנס  היה – כי היום התארך וכך יהושע הספיק לנקום בהם.

זה היה נס אדיר- יד ה' !  הנה הוכחה כי התורה- היא תורת אמת וברכת הנערים- - לאפרים ומנשה מתקיימת עד ימים אלה ממש- כאשר כל אב מברך את בניו בברכה זו - בערב שבת.

יש עוד משמעות לחשיבותו של אפרים—על ידי שיעקב הקדים אותו בברכתו –הציב יעקב את מעמדו של אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור- להקדימו בדגלים שבהם חנו סביב המשכן כפי שנאמר:

"דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם, יָמָּה; וְנָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם,.." [במדבר, ב', י"ח]

בחנוכת הנשיאים- כלומר בקורבנות הנשיאים לחנוכת המזבח, הקדים את נשיא אפרים להקריב את קרבנו לפני נשיא מנשה- כנאמר:

"בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי אֶפְרָיִם--אֱלִישָׁמָע, בֶּן־ עַמִּיהוּ" [ במדבר ז', מ"ח]

אחר כך נאמר: "בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי מְנַשֶּׁה--גַּמְלִיאֵל, בֶּן ־פְּדָהצוּר" [במדבר ז', נ"ד]

אפרים ומנשה נכללים  בשנים עשר השבטים.

"נתיבות שלום"  מבאר את חשיבות מנשה ואפרים : יוסף מתחלק לשני שבטים—מנשה ואפרים ולא נמצא כן בשאר השבטים וזאת לפי שבמידה של יוסף יש שני חלקים:

א] סור מרע.   ב] ועשה טוב.

מנשה- עניינו – סור מרע- על פי דברי יוסף:

"וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־ שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁ֑ה  כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־ כׇּל־ עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית אָבִֽי"׃[בראשית  מ"א, נ"א]

ב]ואפרים עניינו: עשה טוב- כנאמר:

"וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". [בראשית, מ"א, נ"ב] אפרים- גם בארץ מצרים ארץ התאוות- עשה טוב.  אפרים ומנשה עבדו ה' במצרים – במידת היראה- כי כנגד התאוות ניתן לעמוד באמצעות יראת ה'-כי יודע האדם שיש דין ויש דיין - ויש דעה שאומרת: כי בהשוואה ליתר השבטים שזכו ללמוד –תורה- מהסבא יצחק וגם מיעקב- הרי אפרים ומנשה למדו תורה במצרים – בתוך הארץ הטמאה והחזיקו מעמד!

המסר של דוד המלך לשלמה בנו.

דוד המלך פונה אל שלמה בנו הצעיר ומסביר לו מה התנאי לרשת את המלוכה לשלמה :  "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.  לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל".[מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

דוד המלך  מסביר לשלמה: כי רק אם שלמה ילמד תורה ויתחבר אליה –ראוי יהיה למלוך על ישראל!

לסיכום, לאור האמור לעיל-  ניתן להבין: כי מנשה ואפרים זכו להיכלל בתוך שבטי ישראל- בזכות כוח היראה והתורה שהיה בתוכם- אפילו בארץ טמאה כמצרים! ואת חשיבות התורה שהיא מקור החכמה – מדגיש גם דוד המלך לשלמה- כתנאי לרשת את המלוכה על ישראל.

כמה חשוב המסר מפי דוד המלך לעם ישראל בפרט בימים אלה:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;

הַלְלוּ־יָהּ".[תהלים ק"ד, מ"ד- מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)