‏הצגת רשומות עם תוויות Ahuva Klein Biblical paintings(c). הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Ahuva Klein Biblical paintings(c). הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 28 באוגוסט 2024

פרשת ראה- רְאִיָּה ויִרְאָה - מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה-   רְאִיָּה  ויִרְאָה - מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה  קליין

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/

 ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ "ראה  אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.." / ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואשתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת כל תועבה/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ענייה סוערה-בת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[הפטרה- ישעיהו נ"ד- נ"ה]





ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]



ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]


ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשת ראה - היא המשך פרשת עקב ופותחת  בפסוקים: " רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ -וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"  [דברים י"א, כ"ז - ל"ב]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת ראה לפרשת - עקב?

ב] מה המשותף לרְאִיָּה וליראה?

ג] מהו המסר מדברי ישעיהו  הקשור לפרשת ראה?

תשובות.

הקשר בין פרשת ראה לפרשת עקב.

רבי מרדכי מבלגורי סובר: כי  קיים קשר בין פרשת עקב לפרשה זו- פרשת ראה.

בסוף פרשת עקב  מדובר על הבטחת ארץ ישראל  לעם ישראל ,אך יש שם פסוק שראוי לשים – לב  אליו היטב  וזהו מסר נצחי לעם ישראל:

"לֹא - יִתְיַצֵּב אִישׁ, בִּפְנֵיכֶם:  פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ-בָהּ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָכֶם". [דברים י"א, כ"ה] הסבר: ההרתעה הישראלית כלפי האויבים נתונה לתנאי שעם ישראל ישמור ויקיים את המצוות ורק אז  יהיו ראויים להיקרא בשם: "עם ה' " ומהטעם הזה נאמר בתחילת  פרשתנו:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

לעניות דעתי: בפרשת עקב יש גם את נושא הרְאִיָּה בפסוקים הבאים: נאמר לעם ישראל לזכור את אשר  ראו עיניהם בעבר:

"הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ " [הנסים הגדולים] שעשה ה' לעם ישראל.[דברים. ז', י"ט]

"כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה". [שם, פרק י"א, ז]- כאן מדובר בעיניים גשמיות .

ולהלן דוגמת ראייה אלוקית:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר:  רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא". [פרק ט', י"ג]

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [שם  י"א, י"ב]

כפי שאנחנו משתקפים בראי כך גם משתקפים בשמים.

על פי הכתוב בפרשיות אלה- נראה שהקשר בין שתי הפרשיות- הוא ממש עוצמתי.

המשותף לרְאִיָּה  והיראה:

ראשית, המתבונן בשתי המלים: " רְאִיָּה  –"יראה"- מיד מבחין באותיות  הזהות - זה מול זה -  בסדר שונה ובשתי המילים ניתן להבחין במילה: ראי

במסכת אבות נאמר על הרְאִיָּה  :

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה.,,,, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". [אבות פרק ב', ט']

עין טובה - הכוונה לאדם ששמח בחלקו.

על פי הרמב"ם - הכוונה: לאדם שמסתפק במועט וזוהי ממעלת המידות שבאדם.

לגבי - "הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד": זהו  אדם היודע להסיק מסקנות לגבי העתיד על סמך ההווה - וילמד את הנסתר מתוך המצב העכשווי.

במסכת אבות [ג', ט']נאמר על היראה :

"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶיּמֶת".

המשמעות: יראת חטא אם היא קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.

הרי החכמה מתבטאת  איך שהאדם רואה את הדברים – איך הוא מבין את המצב שהוא רואה.

בתהלים נאמר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים קי"א, י']

באיגרת הרמב"ן: אנו קוראים , כיצד ניתן להגיע ליראת ה'?

"..וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב ד): עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'. וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָוה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ....";

בעל החתם סופר אומר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי-

אם הוסיף מצווה הכריע לכף זכות את כל העולם ואם עשה עברה - הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. "ראה" כל מעשה שאתה עושה עשוי להשפיע על העולם כולו לכאן או לכאן - כלומר לברכה או לקללה.

המשמעות של המילה: "ראה" = רְאִיָּה מלשון חוכמת ראיית האמת , כפי שנאמר: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב " [שמואל –א ט"ז, ז]

רק הקב"ה מסוגל לראות את האמת המדויקת ואילו האדם רואה כל אחד באופן  פרטי באופן שונה לפי מדרגתו וחוכמתו.

על הקב"ה נאמר:

"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ". [דברים ד, ל"ב]

הקב"ה אומר לכל אדם: ראה היכן אתה נמצא? מה מצבך הרוחני? תחשוב על מהלך חייך והתכלית.

הקב"ה  מתבונן בכל אחד ואחד: וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה,," [יחזקאל כ"א, ד]

אין איש שיכול להתחמק מראייתו של ה' כפי שכתוב:

"אִם - יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא - אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]

על כל אדם לראות את הטוב שבבריאה בדומה לקב"ה- כפי שנאמר:

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ".

[בראשית א', ד']

אנחנו קרבים לחודש הרחמים והסליחות ומן הראוי שכל אחד יבדוק ויראה מה מצבו הרוחני ויבדוק את מאזן חייו.

המילה: "ראה" – הן אותיות: "האר"

כפי שאנחנו מתפללים  ופונים בבקשה  אל ה' יום, יום: "והאר עיננו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך".

במעמד הר סיני  נאמר: "וכל העם רואים את הקולות" [שמות כ, ט"ו]

יש ראיה שטחית ויש עמוקה יותר כפי שהדבר מתבטא בלימוד הגלוי שבתורה ולימוד הנסתר. נאמר: "והיו עינך רואות את מוריך..."[ישעיהו ל, כ]

דברי ישעיהו הנביא והקשר לפרשת ראה:

להלן קטע מתוך ההפטרה [ישעיהו  פרקים נ"ד- נ"ה- ו' ]

"עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים.  וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ.  וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.  בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ. הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס, מֵאוֹתִי--מִי-גָר אִתָּךְ, עָלַיִךְ יִפּוֹל.  הן הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ--נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל. כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם, מֵאִתִּי--נְאֻם-יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"א- י"ז]

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים".[ישעיהו נ"ה, ג']

ישעיהו הנביא ממשיל את ציון לאישה  ענייה שהיא מאד סוערת ומרגישה שלא מנחמים אותה - והנמשל: בני ירושלים -הגולים הנודדים ואינם מקבלים תנחומים- אך  כהרף עין הכול משתנה לטובה  אלוקים מיפה ומפאר את ירושלים - הבתים בירושלים מתייפים לכבודה  והרחובות מרוצפים באבנים יקרות. ירושלים זוכה שכל בניה לומדים תורה, ואפשר לראות שהכול מתחדש לטובה הגולים בירושלים.

כל זה בזכות המצוות – הבנים לומדים תורה - היהודים עוסקים בצדקה- וכך הכול מתהפך לטובה.

לאור האמור לעיל: אם הפרשה פותחת  בברכה והקללה - המסקנה מהפרשה ומדברי ישעיהו הנביא  היא: כי הכול  יכול להתהפך לטובה מתוך יראת שמים  וראיית הדרך הטובה שבה ילכו - זו - בסייעתא דשמיא - פותחת דף חדש לגולים בירושלים ויפים  וחשובים דברי  ישעיהו הנביא:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". [ישעיהו  נ"ה, ג]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 באוגוסט 2024

פרשת ואתחנן- המפתח לחיים טובים בארץ ישראל-הכיצד? / מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ואתחנן- המפתח לחיים טובים בארץ ישראל-?

מאמר מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ משה מתחנן לה' להיכנס לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] 

"אם אתם משמרים נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון"

[ילקוט שמעוני במדבר, פרק ח' ]



ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/"אין עוד מלבדו"/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ "ואתם הדבקים בה'.."/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את עם ישראל לא לשכוח את ה' והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c
)



ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עם ישראל  מרוחק מהר סיני בשלושת ימי ההגבלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן  על בד]



ציורי  תנ"ך/ משה מזכיר את מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד


ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

The people of Israel as one man in one heart

against Mount Sinai



ציורי תנ"ך/ באחרית הימים תבקש את אלוקים../ ציירה: אהובה קליין(c)  [שמן על בד]



ציור להפטרה- [ישעיהו מ']

"על הר- גבוה עלי- לך מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים הרימי אל- תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלוקיכם" [ישעיהו מ, ט]






"כְּרֹעֶה, עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא; עָלוֹת, יְנַהֵל"/ציירה: אהובה קליין (c)

[ישעיהו מ']


 


ציור  מתוך ההפטרה: [ישעיהו מ']

"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה....."/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "שבת נחמו"- הגאולה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"כָּל-גֶּיא, יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה, יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.  וְנִגְלָה, כְּבוֹד יְהוָה

 וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר".

מתוך ההפטרה[ישעיהו מ', ג-ה]






פרשה זו נקראת  מידי שנה בשנה –בשבת אחר צום תשעה באב והטעם לכך: ידוע כי בהתאם להלכה ישנו איסור לעסוק בלימוד תורה בתשעה באב, להוציא את מגילת  "איכה" וספרים, או חוברות בנושא חורבן, או שואה.

חשוב לדעת - כי לימוד התורה גורם לשמחה. כפי שנאמר: פקודי ה' ישרים משמחי – לב" [תהילים י"ט, ט] והרי עניין השמחה -אסור ביום צום ואבל על חורבן בית המקדש, לכן אנו קוראים את פרשת ואתחנן לאחר תשעה באב שבו לא למדנו תורה , זאת במטרה להוכיח שמיד לאחר יום אבל לאומי זה - אנו  שבים לעסוק בלימוד התורה ומקבלים על עצמנו מחדש - עול  מלכות שמים ומצוות.

הפרשה פותחת בתחנוני משה אל ה' להיכנס אל הארץ המובטחת:

"וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.  אֲדֹנָי יְהוִה, אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת-עַבְדְּךָ, אֶת - גָּדְלְךָ, וְאֶת-יָדְךָ הַחֲזָקָה--אֲשֶׁר מִי-אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ.  כה אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן.  וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם, וְלֹא שָׁמַע אֵלָי; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, רַב-לָךְ--אַל-תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה" [דברים. ג', כ"ג- כ"ז]

בהמשך הפרשה  משה מגיע למסקנה מתוך מה שעבר עליו שלא זכה להיכנס לארץ - ברוב מסירותו כמנהיג לעם ישראל , לכן הוא מדריך את עם ישראל כיצד יצליחו הם לאחז בארץ ישראל לנצח:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל -הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.  לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת -מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם.  עֵינֵיכֶם, הָרֹאוֹת, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה, בְּבַעַל פְּעוֹר:  כִּי כָל-הָאִישׁ, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל-פְּעוֹר--הִשְׁמִידוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ.  וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם.  ה רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי, יְהוָה אֱלֹהָי:  לַעֲשׂוֹת כֵּן--בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם--כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה".  [דברים ד', א'- ז']

השאלות הן:

א] מה ניתן ללמוד מתחנוני משה אל ה'?

ב] מהו המפתח לעם ישראל - לחיות על אדמתו לנצח?

תשובות

חשיבות תחנוני משה.

משה רבינו ידע את חשיבות התפילה מתוך כוונה  טהורה ולכן ניצל את כוח התפילה - כאשר התפלל 515 תפילות למען מימוש    רצונו להיכנס לארץ המובטחת.

להלן כמה דוגמאות לאמצעי התפילה  אל ה':

א] דוד המלך הכיר את כוח התפילה ואומר:

"וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ " [תהלים כ"ב, ז'] שהרי אין כוחה של תולעת- אלא בפיה!

ב] אברהם אבינו ידע את חשיבות התפילה  כנאמר: "וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" [בראשית י"ח, כ"ז]

על יצחק נאמר: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא .." [בראשית כ"ד, ס"ג]

על פי רש"י: אין שיחה. אלא תפילה.

על פי מסכת ברכות : שלושת האבות תיקנו תפילות:

אברהם תקן תפילת שחרית, שנאמר: "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית י"ט כ"ז), ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר: "ויעמד  פינחס ויפלל" (תהלים ק"ו ל).

יצחק תקן תפילת מנחה, (תהלים ק"ב א).

יעקב תקן תפילת ערבית, שנאמר: "ויפגע במקום וילן שם" [מסכת ברכות  דף כ"ו עמוד ב [

משה היה נחרץ בדעתו להיכנס לארץ למרות שאלוקים הודיע לו : כי יהושע - הוא המנהיג שיזכה להכניס את עם ישראל לארץ ישראל

ואכן השאלה: האם תחנוני משה הועילו?

רבי שמואל מסוכאצ'וב, בעל "שם משמואל": טוען שהיה ערך רב לתפילת משה: משה ביקש שתי בקשות:

א] לעבור את הירדן.

ב] לראות את ארץ ישראל ממערב לירדן,

על כך אמרו חז"ל: ש"תפילה עשתה מחצה" [ויקרא רבה י', ה'] גם במקרה זה תפילתו הועילה  רק לקבל מחצית הבקשה - לראות את הארץ הקדושה זכה, אבל לא זכה להיכנס אליה.

מדוע ה' ביקש ממשה לא להוסיף להתפלל? התשובה לכך היא: כי מעתה המנהיגות הוטלה על יהושע ותפקידו של משה תם ולא היה ערך שמשה יכנס לארץ ויראה איך יהושע תלמידו ינהיג את העם.

מעניין להתייחס  לזמן שבו נשא משה תחנונים לה' על מנת להיכנס לארץ:

במדרש רבה, [י"א] נאמר: "ודבר זה היה קל בעיניו של משה, מפני שאמר ישראל חטאו חטאות גדולות וכמה פעמים בקשתי עליהם רחמים וקיבל הקב"ה ממני. ואני שלא חטאתי  מנעוריי –לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני, וכיון שראה הקב"ה שקל הדבר  בעינו ואינו עומד בתפילה, מיד ,קפץ ונשבע בשמו הגדול שלא יכנס לארץ ישראל."

מכאן שמשה לא החשיב את חטאו לנורא  כל כך. וזלזל, לכאורה מעט בתשובה, הוא כביכול לא ידע את חשיבות התשובה, או את גודל העוון שהיה נצרך לעשות תשובה מיד!

מכאן נלמד כי יש להפעיל את מידת הזריזות לעשיית  תשובה מידית ואם אין נוהגים כך, עלולה התשובה לברוח לפי שיש בה גדר של :"אין מספקין בידו לעשות תשובה" היות ומהותה זכות ולא כל אחד  זוכה!

המפתח הנחוץ לעם ישראל- לחיות בארץ ישראל לנצח:

משה מזכיר לעם ישראל את מעמד הר סיני באומרו: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל- הַחֻקִּים וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.  לֹא תֹסִפוּ, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--לִשְׁמֹר, אֶת- מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם". 

כוונתו: כי על מנת לחיות בארץ ישראל יש לקיים את התורה שקיבלו פה אחד  לרגלי הר סיני. במילים: "נעשה ונשמע"

הדבר הזה מחייב  את העם כולו ואין להוסיף על דברי ה' מצוות שלא הצטוו!

הגאון  רבי אליהו מוילנא מסביר: מוטב לא להוסיף על המצוות ואפילו היהודי מתכוון לטובה - כי יתכן שאינו מוסיף, אלא גורע.

דעת מקרא מסביר: משה תחילה פונה  לעם ישראל, בלשון יחיד:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל- הַחֻוקִּים וְאֶל- הַמִּשְׁפָּטִים",

זאת משום כבוד עם ישראל והמשיך בלשון רבים - שכן דרך לשון המקרא שהיחיד ורבים אינם  דווקא , אלא מתחלפים לפי צורך הרצאת הדברים.

לעניות דעתי: אם נתבונן באומה שלנו בימים אלה   בעת מלחמה קיומית בה אנו שרויים - ובמחלוקות הגדולות בתוכנו – של שנאת חינם-והגרוע מכל : השנאה לדת היהודית בחלק קטן של הציבור והבלבול בין חושך לאור-עד כדי הצדקה לצד טענות השקריות  של האויב האכזר במעשיו  הנוראים  והעדר כבוד לגיבורי ישראל  - החיילים היקרים - המחרפים נפשם למען המולדת. נגיע למסקנה: כי יש צורך חשוב בדחיפות להעלות את התנ"ך לראש הסולם -  כי ספר הספרים - הוא המפתח היסודי-לחיים נצחיים  שלנו בארצנו המובטחת.

לסיכום, לאור האמור לעיל: מתוך הפרשה - לומדים אנו את חשיבות התפילה שיש להגבירה ביתר שאת , דווקא, בימי מלחמה אלה וחשיבות שמירת התורה ומצוותיה  שבכוחה - לחזק  את כוח ההרתעה מחדש ! ויפים וחשובים דברי משה:

"וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם--חַיִּים כֻּלְּכֶם, הַיּוֹם" [דברים ד',ד']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר