פרשת
בהעלותך- הדרך הבטוחה לעליה והצלחה-כיצד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ השליח מבשר למשה: כי אלדד ומידד נשארו במחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ האספסוף וישראל מתלוננים בפני משה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המתאוננים/עונשם ותפילת משה.(c)/ ציירה: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים- להקדשתם לעבודת הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
פרשתנו פותחת במילים:
ציורי תנ"ך/ צעקת משה אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל ממתינים למרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעשות חצוצרות/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ השימוש בחצוצרות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
יצירותיי להפטרה:
ההפטרה זכריה. פרק ב.
ציורי תנ"ך/ "רוני ושמחי בת ציון"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חזון סמל המדינה בעיני זכריה הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)
במילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר, אֶל אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן—אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת ־מֹשֶׁה. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹורָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא: כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה--כֵּן עָשָׂה, אֶת ־ הַמְּנֹרָה". [במדבר ח', א'- ה']
השאלות
הן:
א] מדוע נסמכה
פרשת המנורה לפרשת הנשיאים?
ב] מה התקשה משה
לעשות?
ג] מתי ידע האדם -
שהוא עולה ומתעלה – להצליח?
תשובות.
פרשת
המנורה נסמכה לפרשת הנשיאים.
רש"י שואל מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים?
א] תשובתו: כיון שראה
אהרון את חנוכת הנשיאים איך הם מעלים את
עגלותיהם עם הקורבנות. הצטער שלא השתתף
יחד עם שבט לוי בחנוכת המשכן גם כן.
הרגיע אותו הקב"ה ואמר לו: אתה זוכה למשהו
יותר גדול - לפי שאתה תצטרך להדליק
ולהיטיב את הנרות במקדש - "בהעלותך"-נאמר: על שם שהלהבה עולה מאליה. כתוב בהדלקה בלשון
עליה והכוונה: עד שהיא כבר תעלה השלהבת מאליה.
ב] רבותינו סבורים: מכאן שהמעלה [המדרגה] הייתה לפני המנורה שעליה הכוהן היה עומד ומיטיב
אל מול פני המנורה - והכוונה: השלהבות משני הצדדים היו פונים לשלהבת המרכזית.
ומדוע ? כדי שלא
יגידו שאהרון זקוק לאור של המנורה. ונאמר: "וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן" לדבר בשבחו של אהרון
שדייק בציווי ולא עשה שום שינוי.
בנוסף להסברים האלה
עדיין נשאלת השאלה, מדוע חלשה דעתו של
אהרון שלא השתתף עם הנשיאים? הרי היו לו תפקידים רבים?
אלא, מכאן נלמד מסר
רוחני חשוב: אומנם אדם שנמצא במדרגה גבוהה מבחינה רוחנית- אין לו לעצור מלהתקדם-
אלא עליו להתאמץ הלאה במטרה לעלות
ולהתעלות בתורה ובמעשים טובים. ומכאן שגם אהרון רצה להרבות כבוד שמים-כאשר ראה את
הנשיאים - חשב שחסרה לו עוד מעלה כדי להתקדם בעבודת ה' - ולכן חלשה דעתו.
על כן הוא זכה להעלות את הנרות במנורת הזהב במשכן ועל ידי זה
המעשה הזה – היה גדול יותר משל הנשיאים -
ונראה שמול שבעת הנרות במנורה - בקשת אהרון תמשיך להתעלות - עבור התורה הקדושה
שתפקידה להאיר לקרוב ולרחוק.
מאמר חז"ל יפה
מתאר: "אתה מוצא
י"ב שבטים שהקריבו קורבנות- לחנוכת המזבח- ושבט לוי לא הקריב כלום,
והיו - מצירין ומצטערין [מצטערים] ואומרים: למה רוחקנו מהקריב לחנוכת המזבח?
משל למה הדבר דומה?
למלך שעשה סעודה והיה מזמין בכל יום אומנויות [אנשים שעוסקים ביצירות] והיה לו
אוהב אחד- שהיה אוהב אותו ביותר ולא קרא
אותו עמהם [כלומר: הוא לא קרא לו] והיה אותו איש
,מיצר לאמור:[ואותו איש שלא נקרא על ידי המלך - היה עצוב] [והוא חשב] : שמא יש בלבו של
מלך עלי[אולי המלך כועס עלי] ולפיכך לא זממני [לא הזמין אותי] בכל הסעודות האלה,
כיון שעברו כל אותם ימי הסעודות, קרא המלך לאוהבו [לאיש שהצטער] והזמינו ואמר לו: לכל
בני המדינה עשיתי סעודה - ולך עצמך הריני
עושה סעודה מיוחדת, לפי שאתה אוהבי וידידי, כך מלך מלכי המלכים-הקב"ה-
כיון שעברה חנוכת המזבח על ידי י"ב נשיאי השבטים-אמר להם הקב"ה- לאהרון
ובניו: כל השבטים עשו חנוכה ושבטך לא עשה? לכך נאמר: "בְּהַעֲלֹותְךָ, אֶת ־ הַנֵּרֹות"
ואחר כך "קח את הלוויים",,,, [במדבר רבה, ט"ו, ב']
משה מתקשה
בשלושה דברים
אומר הגאון מוילנא: הובא בגמרא: "שלושה דברים היו קשין לו למשה, עד שהראה לו
הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה וראש חודש ושרצים.
מנורה: שכתוב: "וזה מעשה המנורה.[מסכת מנחות, כ"ט, א] ובאמת מדוע התקשה משה רבינו דווקא במעשה המנורה?
"אלא ידוע
שהמנורה מסמלת חמישים שערי בינה. לכן היו בה 49 חלקים והם 22 גביעים,9 פרחים 11 כפתורים,
7 קנים, הרומזים יחדיו למ"ט שערי בינה שנבראו בעולם, כולם נתנו למשה רבינו
וכלולים בתורה, אך גוף המנורה מסמל את שער חמישים –הכולל את כולם.
לכן התקשה משה במעשה
המנורה, מאחר שזכה לכל מ"ט שערי בינה, אבל שער החמישים לא ניתן לו,
כמו שלמדו מהפסוק על משה:
"וַתְּחַסְּרֵהוּ
מְּעַט, מֵאֱלֹהִים; וְכָבוֹד וְהָדָר
תְּעַטְּרֵהוּ". [תהלים ח', ו']מהטעם
שמשה לא השיג את שער החמישים.
אכן- מתברר ששער
החמישים נמצא בגוף המנורה הכולל את שער החמישים!
לכן המנורה במקדש
מרמזת על אור התורה כמו שאמר שלמה המלך: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" [משלי ו', ג']
על פי
:"מצודת דוד: "כי נר מצוה" - המצווה שאדם
עושה מאירה לו כנר, והלומד תורה - היא לו כאור היום, והשומע תוכחת מוסר הוא לו - דרך
המביא חיים".
האדם
עשוי לגלות-אם אכן הוא בדרך להצלחה - על ידי מעשיו.
האדם חייב להציב לו מטרה: ללכת בדרך האמת- בכך
סולל לעצמו את הדרך לעליה- כדי להתעלות מבחינה רוחנית מתוך המעמקים.
לכן זקוק להרבות
בתפילות כמו שאומר דוד המלך: "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל ־ הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי .עֶזְרִי, מֵעִם
יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ..." [תהלים קכ"א,
א'-ב']
עוד נאמר: "קָרוֹב יְהֹוָה לְכׇל קֹרְאָיו לְכֹל
אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".[שם קמ"א,
י"ח]
והדבר מתבטא גם במילים שנאמרו לאהרון: "בְּהַעֲלֹותְךָ, אֶת הַנֵּרֹות",
להלן כמה עצות
מחכימות מהמשנה:
"וְכָל
מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר
"וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת": [מסכת אבות פרק ו', ב']
עוד נאמר:
"אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ,
וְאַל תַּחְמוֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדֶךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה
לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל שָׂרִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ
גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ
שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ":[שם, פרק ו', ה'] מכאן: שאדם חייב להתמקד ללכת בדרך התורה לעשות את רצון ה' ולא להתנהג
בגאווה ולא ירדוף אחרי הכבוד!
רק יהודי שיש לו יראת שמים יכול להצליח- כנאמר: ההוכחה: "רַבִּי חֲנִינָא בֶּן
דּוֹסָא אוֹמֵר :כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ-
חָכְמָתוֹ
מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ
מִתְקַיֶּמֶת [אבות. ג', ט']
מאברהם אבינו למדנו:
כי יש למעט בדיבורים ולהרבות במעשים טובים ,אברהם רץ אל שלושת "האנשים"-
שבעצם היו מלאכים - ועוד ביום השלישי
למילתו כשהוא חלוש וכואב כפי שנאמר: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי
מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה
שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם
מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה".[בראשית י"ח, א']
על זה נאמר במסכת אבות [פרק: ג, ט']
"הוּא
הָיָה אוֹמֵר כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל
שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו ,אין חָכְמָתוֹ מִתְקַיּמֶת".
כאשר אברהם הלך לקנות
קבר לשרה בחברון אנשי המקום העניקו לו כבוד גדול
רש"ר מסביר: למרות שאברהם היה במעמד של זר ביניהם , הם היו מכבדים
אותו ופונים אליו בשם: "נְשִׂיא אֱלוקים" מהטעם: שהיה
גר שנים רבות ביניהם ובתקופה זו עשה פעולות רבות על פי ציווי ה' ולכן לא דרשו ממנו תשלום - עבור קבורת שרה במקום מנוחתה
הקבועה. אלא הוא רק הוצרך לבחור את מקום הקבורה הטוב
ביותר בעצמו.
הם
נתנו לו להבין שאיש מתוכם לא ימנע מהענקת הקבר עבור שרה.
למרות
הצעתם הנדיבה של בני חת להצעת קבורה לשרה ללא כסף, אברהם הציע לרכוש את הקבר בכסף
מלא ,כנראה ראה ברוח הקודש- כי בעתיד יבואו אויבים וידרשו את המקום לעצמם.
דוגמא
יפה של נחישות ראינו בתורה במעשה המרגלים :
תחילה נאמר על כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.
"וַיַּהַס
כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ
כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".[להלן י"ג, ל]
בהמשך נאמר על שניהם: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן,
וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם. וַיֹּאמְרוּ,
אֶל-כָּל-עֲדַת בנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ
אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת
חָלָב וּדְבָשׁ. אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם
אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם
וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל - תִּירָאֻם" [להלן י"ד, ו'- י']
לסיכום, לאור האמור לעיל: רק יהודי המחובר לספר התנ"ך- הולך בדרך האמת ובוטח באלוקים ,מכבד את הבריות ,מתרחק מלשון
הרע על הזולת ועל ארץ ישראל - פועל בצניעות- זוכה –להתעלות
וזוכה לברכה והצלחה!
כדברי דוד המלך:
"טַעֲמוּ וּרְאוּ, כִּי טוֹב יְהוָה; אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, יֶחֱסֶה בּוֹ" .[תהלים ל"ד, ט']
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
