‏הצגת רשומות עם תוויות שאול. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שאול. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 10 ביוני 2026

פרשת קרח- מהי הסכנה הטמונה במחלוקת- לעם ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין ,

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת קרח- מהי הסכנה הטמונה במחלוקת- לעם ישראל?

מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה וההפטרה:



                      ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


                     ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ הגשת ביכורים לידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)



                              ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



                                         ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)



                       ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו  נופלים לתוך פי האדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)





   ציורי תנ"ך/ עדת ישראל  מתלוננים לפני משה ואהרון על מות קורח ואנשיו/ 
ציירה: אהובה קליין(c)



      ציורי תנ"ך, משה. דתן  ואבירם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד]






         ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)





 ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c




 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)

                                             יצירותיי להפטרה בספר שמואל א', 

                                                [פרקים: י"א- י"ב]



ציורי תנ"ך/ העם זובחים זבח בגילגל ושמואל מציג את שאול/

                                  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/שמואל ושאול בגלגל, שמואל נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת קרח פותחת במחלוקת כפי שנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם רַב לָכֶם--כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל קְהַל יְהוָה. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו".

[במדבר  ט"ז, א'- ה']

השאלות  הן:

א] מה הקשר בין פרשה זו לפרשיות הקודמות: "בהעלותך", ו"שלח-לך"?

ב] מהי הסכנה הטמונה במחלוקת?

תשובות.

הקשר  בין פרשיות: "בהעלותך" ו"שלח- לך"  לבין פרשת קורח.

בפרשת בהעלותך: למדנו על  מרים-אחות משה שחטאה בלשונה שדיברה  באשת משה ולא התכוונה כלל לדבר לשון הרע, אך הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה – לכן נענשה בצרעת ונגזר עליה לשבת מחוץ למחנה במשך שבעה ימים..

כפי שנאמר: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח".

רש"י מסביר: כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא מבסס את דבריו על מדרש בספרי - המביא דוגמאות לכך  ממקורות אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות" [בראשית מ"ב, ל]   או: "וידבר העם באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]

כוונת מרים הייתה להגיד : כי משה גירש את אשתו - ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן אומר: כי מרים הייתה ליד  ציפורה כאשר נאמר למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת  ציפורה אמרה:  'אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה - הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש - באופן שמשה פרש ממני'.

כאשר שמעה זאת מרים - היא סיפרה זאת לאהרון , כאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא התכוונה לגנות את משה נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.

בפרשת: "שלח- לך"- המרגלים שנשלחו לרגל את ארץ ישראל - הוציאו את דיבת הארץ רעה ולא למדו מהעונש  שמרים נענשה  היות וחטאה בלשונה!

כפי שנאמר: "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת.  וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת־ הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק—מִן הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".[במדבר י"ג, ל"ב- ל"ג]

דברי "במדבר רבה", [י"ח, ב'] מאירים את עיננו –באור מיוחד -בקשר מצוות הציצית המופיעה בסוף פרשת בהעלותך—כנאמר: "וְנָתְנוּ עַל־ צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת".[במדבר ט"ו, ל"ח]

"למה נסמכה פרשת  קרח לפרשת ציצית? כשאמר משה

'וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת'- מיד ציווה קרח ועשו חמישים ומאתיים טליתות של תכלת, נתעטפו בהן אותם חמישים ומאתיים ראשי סנהדראות שקמו על משה [התנגדו לדברי משה] שנאמר:

"וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי ־שֵׁם".[להלן, ט"ז, ב'] עמד קורח ועשה להם משתה ונתעטפו כולם באותן טליתות של תכלת, באו בני אהרון ליטול מתנותיהם-חזה ושוק. עמדו כנגדם: ואמרו להם מי ציווה אתכם ליטול כך וכך? לא משה?, לא ניתן לכם כלום, ולא כך דיבר המקום! באו והודיעו את משה. הלך משה לפייסם, מיד עמדו כנגדו לקדמו שנאמר: "לפני משה" קפץ קרח ואמר למשה: טלית שכולה תכלת- מהי?  שתהא  פטורה  מן הציצית? אמר לו: חייבת בציצית. אמר לו קורח: טלית שכולה תכלת אינה פוטרת את עצמה, וארבעה חוטים בלבד פוטרים אותה? עוד שאל: בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה אמר לו: חייב במזוזה, אמר לו קורח: כל התורה כולה, מאתיים שבעים וחמש פרשיות, אינה פוטרת את הבית, ופרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית?- דברים אלה, אתה לא נצטווית עליהם-ומליבך אתה  בודה [ממציא] אותם וזהו שנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח,.."

שלקחו ליבו  לריב על משה" כלומר: הלב של קורח לקח אותו לריב עם משה.

על פי דוגמאות אלה: ניכר שקורח  לא הסיק  מסקנות נכונות - כיצד להימנע  ממחלוקת שהיא לא לשם שמים!

על פי: מסכת אבות - אנו לומדים: כי ישנם  שני סוגי מחלוקות:

"כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם,

אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי;

וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ":[מסכת אבות פרק: ה, י"ז]

"נתיבות שלום" מסביר:[על פי דברי חז"ל מסכת סנהדרין ק"ט], כי מחלוקת זאת הייתה כתוצאה שקרח לקח מקח רע לעצמו - עסק בענייני קדושה! הוא הביע מחלוקת על הכהונה הגדולה והן על השבת שהיא התחדשות הבריאה לפי שהשבת משפיעה – לטובה על כל השבוע - והוא סבר שאין צורך בהשפעות חדשות..

ב"תפארת שלמה" מבאר: שגם בעניין המריבה בין קין והבל נאמר: שנשמת קין התלבשה בקורח ונשמת הבל התלבשה במשה.

הסכנה הטמונה במחלוקת שלא לשם שמים.

התורה מתארת לנו כיצד נענשו קורח ועדתו  בשל חטא המחלוקת שלא לשם שמים כפי שכתוב:

"וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם.  לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" [שם ט"ז, ל"א- ל"ד]

מעניין  מדוע  קרח-כתוב  בכתיב חסר? על כך באים חכמים ונותנים תשובה: השם קרח הוא בראשי תיבות- קנאה, רוממות, חמדה = חמד לכבוד שאינו ראוי לו , במסכת אבות נאמר: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [אבות ד, כ"א]

עוד מוסיפים חכמים שקרח- הוא מלשון קרחה שנעשה קרחה = חורבן ושממה בישראל [ סנהדרין ק"ט, ע"ב]

כמו כן, אין לו ולאנשיו חלק בעולם הבא ולא הורישו לבניהם נחלה בארץ . לעומתם, יהושע וכלב בן יפונה- כן נחלו  נחלה [בבא בתרא קי"ח ע"ב]

אומנם קרח ואנשיו  נבלעו  באדמה ,אך המחלוקת שלא  לשם שמים קיימת- לאורך דורות וגם בימים אלה ממש!

מתברר – כי יש בכך סכנה גדולה מאד לכל עם ישראל!

על כך אנו לומדים במסכת אבות: [ד', כ"א]: "רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה הַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם":

הרמב"ם מבאר: טעם לכך: "כי באלה המידות או באחת מהן יפסיד אמונת התורה בהכרח, ולא יגיעו לו לא מעלות שכליות ולא מעלות המידות".

הרי קורח הטיף ליהדות אחרת וגרם לפילוג בלבבות - היה מתוחכם עם גאווה יתרה - כדוגמת אותם מנהיגים בעבר בהיסטוריה היהודית   שהטיפו ל"יהדות אחרת" כביכול מותאמת לזמננו - המסלפת את התורה ומצוותיה ,המחלוקת שקרח הביא- היא לא הייתה לשם שמים .אלא  נבעה מתאוות שלטון- מחלוקת היוצרת שנאה לתורה שלנו כפי שקיבלנו אותה – מאוחדים פה אחד לרגלי הר סיני- במילים: "נעשה ונשמע"

קורח היה מנהיג ממולח ,חכם שדאג כביכול לשוויון זכויות במטרה לרשת את  המנהיגות לעצמו ואנשיו. כמו שנאמר: "כל הפוסל פסול- במומו פוסל"

[מסכת קידושין ע.] הוא סילף את האמת האלוקית ,לכן העונש היה קשה במיוחד- כאשר  הוא ועדתו ירדו חיים שאולה.

גם בימינו - ממש  כעת אנחנו רואים את הפלגנות בתוך העם שלנו ואלה שבזים לתורה הקדושה ועושים כל העולה על רוחם - בסופו של דבר פוגעים בעצמם במשפחתם ועלולים לאבד את היהדות שלהם על ידי שילדיהם שאינם מקבלים חינוך טוב לתורה ומצוותיה - יגיעו, חלילה, להתבוללות ובכך הם כורתים במו ידיהם את הענף המשפחתי היהודי - לטמיון.

לכן "איזהו חכם הרואה את הנולד? הורים חכמים, מחוברים לתורה הקדושה- שומרים שבת - למען ישמשו דוגמא חינוכית נעלה לילדיהם.

השבת  קוראים את ההפטרה  בספר שמואל-א [פרק: י"א, ד'- עד: "לעשות אתכם לו לעם" [י"ב, כ"ב] ישנו מכנה משותף לנאמר בפרשתנו על מחלוקת קורח ואנשיו נגד משה ואהרון ואילו בהפטרה מסופר שהעם מאס בשמואל טען שהוא כבר זקן ותבעו מלך משלהם.

גם בימינו המחלוקות קשות מאד וגורמות לשנאת חינם -  מחלוקת זו  נובעת מהתרחקות  של אותם אנשים מהתורה הקדושה. יהי רצון ונמלא את השליחות שלנו מאת: ה'- נשוב להתחבר לתורת משה הנצחית  ונזכה שוב להאיר לעולם באור התורה –כנאמר:: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"

[שמות י"ט ו']

במהרה נזכה ,בע"ה, להתגשמות נבואת ישעיהו הנביא:

"לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל הַר קׇדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"[ישעיהו י"א, ט'] אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 9 ביוני 2026

שְׁמוּאֵל מְחַדֵּשׁ מְלוּכָה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

שְׁמוּאֵל מְחַדֵּשׁ מְלוּכָה

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן ©

וַיְהִי הַיּוֹם שִׂמְחַת הִלּוּלִים

הֵאָסְפוּת בַּגִּלְגָּל - רַבַּת קְהָלִים

בִּשְׁמוּאֵל וְשָׁאוּל הַכֹּול מַבִּיטִים

עַנְנֵי שְׁכִינָה מֵעֲלֵיהֶם  חַגִּים.

 

הָעָם מַמְלִיךְ שָׁאוּל בַּנְּעִימִים

בְּרִינָּה לָה' - זוֹבְחִים שְׁלָמִים

סוֹף, סוֹף הִתְמַלְּאָה בַּקָּשָׁתָם

זֶה הַצָּעִיר - מֵעַתָּה מַלְכָּם.

 

שְׁמוּאֵל נוֹשֵׂא בִּפְנֵיהֶם דְּבָרִים

נְאוּם חוֹצֵב לֶהָבוֹת כרעמים

הִגִּיעַ הַזְּמַן - שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלְכֶם

ַעתָּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם.

 

אֲנִי זָקַנְתִּי וּבָנַי אִתְּכֶם

זמן רב הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם

מֵעוֹלָם לֹא עָשַׁקְתִּי אֶתְכֶם

עתה הַשְׁמִיעוּ יַחְדָּיו קוֹלְכֶם!

 

חִישׁ עָנוּ: לֹא לָקַחְתָּ – מְאוּמָה

בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם עַל כָּךְ  הֵעִידָה.

עַל חֶטְאָם מִשָּׁמַיִם הוֹפִיעַ סִימָן

לְפֶתַע בִּקְצִיר חִיטִּים- יָרַד מָטָר.

הערה: השיר בהשראת ההפטרה לפרשת: קורח[ספר שמואל-א', פרק: י"א, י"ד  עד פרק: י"ב, כ"ב]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 ביוני 2022

פרשת קורח וההפטרה – אימתי המנהיג - נבחר ה' ?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת קורח וההפטרה אימתי המנהיג - נבחר ה' ?

 מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ מנוסת העם אחרי  שקורח ואנשיו נבלעו באדמה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך-  אהרון עוצר את המגפה בעזרת הקטורת (c)


 ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה  קליין (c)

 יצירותיי להפטרה בספר שמואל א, [פרקים: י"א- י"ב]



ציורי תנ"ך/ העם זובחים זבח בגילגל ושמואל מציג את שאול/

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/שמואל ושאול בגלגל, שמואל נושא דברים לעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת במחלוקת קורח ועדתו:

"וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם.  וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו.  וַיְדַבֵּר אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-עֲדָתוֹ, לֵאמֹר, בֹּקֶר וְיֹדַע יְהוָה אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ וְאֶת-הַקָּדוֹשׁ, וְהִקְרִיב אֵלָיו; וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר-בּוֹ, יַקְרִיב אֵלָיו. זֹאת, עֲשׂוּ:  קְחוּ-לָכֶם מַחְתּוֹת, קֹרַח וְכָל-עֲדָתוֹ.  וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה, מָחָר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, הוּא הַקָּדוֹשׁ; רַב-לָכֶם, בְּנֵי לֵוִי". [במדבר ט"ז, א –ח']

הפטרת השבת היא: שמואל א' פרק  י"א  - פרק י"ב עד פסוק כ"ג]

להלן קטע מההפטרה: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל; וּנְחַדֵּשׁ שָׁם, הַמְּלוּכָה. וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים, לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עַד-מְאֹד". [שמואל א-  פרק י"א, פרק י"ב י"ד- ט"ו]

"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם, לְכֹל אֲשֶׁר-אֲמַרְתֶּם לִי; וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ.  וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי, הִנָּם אִתְּכֶם; וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם, מִנְּעֻרַי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה". [שמואל- א, י"ב, א- ג]

בהמשך נאמר:

"וְעַתָּה, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם--אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם; וְהִנֵּה נָתַן יְהוָה עֲלֵיכֶם, מֶלֶךְ.  אִם-תִּירְאוּ אֶת-יְהוָה, וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ, וְלֹא תַמְרוּ, אֶת-פִּי יְהוָה--וִהְיִתֶם גַּם-אַתֶּם, וְגַם-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם, אַחַר, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה, וּמְרִיתֶם אֶת-פִּי יְהוָה--וְהָיְתָה יַד-יְהוָה בָּכֶם, וּבַאֲבֹתֵיכֶם.  גַּם-עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ, אֶת-הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה, עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם..." [שם י"ב, י"ג- י"ז]

השאלות הן:

א] ממה נבעה מחלוקת קורח?

ב] מה הקשר להפטרה בספר שמואל א, י"א- י"ב?

תשובות

הסיבה למחלוקת קורח

"נתיבות שלום" סבור ,על פי הזוהר הקדוש: כי קורח  קרא מחלוקת כנגד  השלום - שחלק  על משה רבינו - על ידי הטענה שכולם קדושים ובתוכם ה' והוא חלק על השבת והתורה - שהרי השבת - היא: שלום לפי שבשבת אנו מברכים איש את רעהו במילים: "שבת שלום"

במסכת  [סנהדרין ק"ט] דרשו שקורח לקח מקח רע לעצמו הרי התורה- היא כולה אורחות חיים - המדריכה אותנו לחיות נכון ואין  בה סיפורים - דברים בעלמא - לכן לפי הזוהר הקדוש - שבת ותורה - נקראים: שלום.

גם בזמירות שבת אנו שרים: "שלום עליכם מלאכי השלום.."

נאמר ע"פ מד"א במדרש פרשת ואתחנן [דב"ר פ"ב]: "אמר הקב"ה  לישראל, בני כל מה שבראתי זוגות : שמים וארץ - זוגות : חמה ולבנה - זוגות. אדם וחוה - זוגות, עולם הזה ועולם הבא - זוגות, אבל כבודי אחד ומיוחד בעולם, מנין ?- ממה שקראנו בעניין "שמע ישראל"- "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד"

מכאן: שהקב"ה - הוא יחיד בעולם ואילו הבריאה בעולם - כולה זוגות. כל יסוד הבריאה מיוסד על משפיע ומקבל: החמה מאירה ואורה משתקף בלבנה. הארץ מקבלת מהשמיים – כפי שאומר הנביא ישעיהו:

"כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן-הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב--כִּי אִם- הִרְווָה אֶת-הָאָרֶץ, וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ" [ישעיהו נ"ה, י] וכך גם לגבי: אדם וחווה  וכל  הנבראים והעולם הזה - והעולם הבא וכך גם ירידת השפע מהשמים נמשכת בכל דור ודור דרך משפיע ומקבל- ע"י הצדיק יסוד עולם- שהוא המשפיע את ההשפעה למקבלים. וכמו שה' ברא את  העולם בזמנו- הרי בכל דור ודור ובכל רגע הי שולט ועושה  התחדשויות ושינויים חדשים.

"בתפארת שלמה" נאמר: שכך גם השבת משפיעה את ירידת השפע לכל ששת הימים.

לכן מחלוקת קורח נבעה מכך: שהוא חלק על השלום וגם על הנושא של המשפיע והמקבל, הוא סבר שכולם קדושים , זו הייתה שורש מחלוקתו על הכהונה הגדולה - שעניין הכהונה -  ההשפעה יורדת ונמשכת על ידי הכהן הגדול. הוא לא האמין גם בכך שהשבת משפיעה על כל ששת ימי השבוע ומתוך כך יוצא אפוא, שהוא חלק על כל הסדר שברא הקב"ה בבריאה שהוא יתברך מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית!

ראיתי הסבר מעניין בספר "אור שלום" [מאת: ר' שלום ברגר]  אומרים חז"ל: [מדרש רבה, קורח, י"ח, ח] וכן אומר רש"י:

"קורח שפיקח היה, מה ראה לשטות  זה, אלא-עינו הטעתו"

נאמר בדברי חז"ל [תנא דבי אליהו פרק כ"ה, כ]:"כל אחד מישראל חייב לומר, מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי"?

מה פירוש מתי יגיעו? התשובה לכך [על פי "שפת אמת"] - אפילו  אם לא יוכל אדם להגיע להיות כמו אבותיו - לפחות שתהיה לו נגיעה בין מעשיו  למעשה אבותיו - ללכת בדרכי אבות.

בשולחן ערוך [סימן תרמו] מוסבר ששלושת ההדסים מתוך ארבעת המינים בחג הסוכות - צריכים להיות באופן שראשי העלים התחתונים יגעו  בקצה של העלים מעליהם. ניתן להבין זאת על פי  דברי חז"ל [מסכת סוכה ל"ב] על הפסוק: "ענף עץ אבות" [ויקרא כ"ג ,מ] ההדס צריך להיות קלוע כמו קליעה ודומה לשלשלת.

שלושת ההדסים - רומזים על שלושת האבות כפי שכתב האר"י הקדוש.

מכאן ,שההדסים רומזים לאבות וצריכים להיות כמין שלשלת - בכדי לרמוז- שצריך האדם להמשיך את שלשלת האבות על ידי שילך בדרכם.

שפת אמת סובר [על פי תרגום אונקלוס]: כי קורח פילג וניתק את עצמו - מדרך האבות.

מדרש רבה [ס"ח] אומר על הפסוק: "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים- - מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי". [תהלים  קכ"א, א]- "אל תקרא: הרים, אלא: ההורים" כלומר אדם צריך להביט בהוריו - אבותיו וללכת בדרכם. מכאן, שקורח ניתק עצמו מאבותיו, לכן נכשל למרות שפיקח היה.

הקשר להפטרה בספר: שמואל א, פרק: י"א, י"ד- י"ב, כ"ב]

חז"ל מלמדים אותנו: ישנו קשר בין דמויות המנהיגים בזיקתם לקורח כפי שנאמר במדרש [במדבר רבה, פרשה י"ח וכן בתנחומא, קרח, ה]

"..וקורח שפיקח היה, מה ראה לשטות הזה? אלא עינו הטעתו  ראה- שלשלת גדולה עומדת הימנו-שמואל שקול כמשה ואהרון שנאמר:

"מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, בְּכֹהֲנָיו,    וּשְׁמוּאֵל, בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ";[תהלים, צ"ט,"]

עשרים וארבע משמרות עומדות מבני בניו שכולם מתנבאים ברוח הקודש:

"כָּל-אֵלֶּה בָנִים לְהֵימָן, חֹזֵה הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי הָאֱלֹהִים--לְהָרִים קָרֶן; וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים לְהֵימָן, בָּנִים אַרְבָּעָה עָשָׂר--וּבָנוֹת שָׁלוֹשׁ". [דברי הימים א'  כ"ה, ה]

אמר: אפשר הגדולה הזו עתיד בה לעמוד ממני ואני אדום? ולא ראה יפה- לפי שבניו עשו תשובה ועומדין  מהן. ומשה היה רואה. לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה, שכולם אובדין ואחד פליט:

"וּתְנוּ בָהֵן אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהוָה, מָחָר, וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, הוּא הַקָּדוֹשׁ; רַב-לָכֶם, בְּנֵי לֵוִי". [במדבר ט"ז, ז]

קורח צפה שעתידה לצאת ממנו שושלת של גדולים וביניהם שמואל הנביא כפי  שנאמר בדברי הימים-א, ו, י"ט- כ"ב:

"בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-יְרֹחָם, בֶּן- אֱלִיאֵל, בֶּן -תּוֹחַ.  בֶּן-ציף (צוּף), בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-מַחַת, בֶּן-עֲמָשָׂי.  בֶּן-אֶלְקָנָה, בֶּן-יוֹאֵל, בֶּן-עֲזַרְיָה, בֶּן-צְפַנְיָה.  כב בֶּן-תַּחַת, בֶּן-אַסִּיר, בֶּן-אֶבְיָסָף, בֶּן-קֹרַח".

והרי שמואל שקול כנגד משה ואהרון. הימן המשורר היה - נכדו של שמואל כפי שכתוב:

"וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים, וּבְנֵיהֶם:  מִבְּנֵי, הַקְּהָתִי--הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר, בֶּן-יוֹאֵל בֶּן-שְׁמוּאֵל". [דברי הימים א' ו, י"ח].

מטעם זה, קורח סבר שבזכות שושלת היוחסין העתידה לצאת ממנו- הוא עתיד להינצל מעונש המחלוקת שכפה על משה ואהרון - אלא שכאן הוא טעה בגדול- כי השושלת הייתה צריכה לצאת לא ישירות ממנו - אלא מבניו שמופיעים בחומש שמות [ו, כ"ד]

"וּבְנֵי קֹרַח, אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי".

אלא שבניו לא נענשו  כפי שהכתוב מתאר:

"וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-קֹרַח--בְּמוֹת הָעֵדָה:  בַּאֲכֹל הָאֵשׁ, אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, וַיִּהְיוּ, לְנֵס.  וּבְנֵי-קֹרַח, לֹא-מֵתוּ". [במדבר  כ"ו, י'- י"א]

מהשוואה בין שני האירועים המתוארים בפרשה וההפטרה ניתן ללמוד: כי משה ושמואל  אינם מגיבים ישירות לפנייה שהובאה אליהם, שניהם טוענים שהם  מצטיינים בניקיון כפיים באי שימוש ברכוש שאינו שייך להם.

חוסנו של מנהיג אינו יכולה להסתמך רק על כך ששליחותו  נועדה לו על ידי ה' אלא חייב המנהיג להיות נקי כפיים.

בשני המקומות גם בפרשה וגם בהפטרה ישנה דרישה מהמנהיג למנהיגות חדשה, בפרשה - קורח  דורש זאת ממשה ואילו בהפטרה - העם פונה בבקשה זו משמואל.

תשובת משה בפרשה : שהי יחליט ואילו אצל שמואל- הוא נענה לבקשתם ומציג בפניהם את שאול.

בשני המקרים הנביא מסתמך על נס:

בפרשה: משה אומר לאנשי קורח ועדתו: שאם האדמה תפתח את פיה ותבלע אותם- סימן שהם נאצו את ה' !

ואילו בהפטרה שמואל אומר לעם:

"גַּם-עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ, אֶת-הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה, עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם". שמואל א, י"ב, ז]

"הֲלוֹא קְצִיר-חִטִּים, הַיּוֹם--אֶקְרָא אֶל-יְהוָה, וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר; וּדְעוּ וּרְאוּ, כִּי-רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהוָה, לִשְׁאוֹל לָכֶם, מֶלֶךְ

וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל-יְהוָה, וַיִּיתֵּן יְהוָה קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּירָא כָל-הָעָם מְאֹד אֶת-יְהוָה, וְאֶת-שְׁמוּאֵל". [  שמואל א, פרק י"ב, י"ז-י"ט]

לסיכום לאור האמור לעיל- ניתן ללמוד: מתוך הפרשה וגם מתוך ההפטרה: כי המנהיג  צריך להיות איש אשר "רוח ה' בקרבו" המודרך על ידי אנשי רוח. כפי שציווה משה את יהושע: [במדבר כ"ז, ט"ז - כ"ג]

אך אם המנהיג - הולך כנגד ה'- הקב"ה לועג עליו ובסופו של דבר מענישו כדברי דוד המלך:

"  יִתְיַצְּבוּ, מַלְכֵי-אֶרֶץ--    וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ-יָחַד:עַל-יְהוָה,    וְעַל-מְשִׁיחוֹ. נְנַתְּקָה, אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ;    וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ.  יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק:    אֲדֹנָי, יִלְעַג-לָמוֹ. אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ;    וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ".[תהלים ב, ב-ט']

מנגד את מי ה' מכבד?

".....יְהוָה, מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק;    וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ. לֹא- רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ--לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה;    וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ".[ תהלים ט"ו, א- ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר