פרשת
קרח- מהי
הסכנה הטמונה במחלוקת- לעם ישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה וההפטרה:
ציורי תנ"ך/ הכהן מקבל תרומה של דגן ותירוש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגשת ביכורים לידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ קורח יוצר מחלוקת בעם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עדת ישראל מתלוננים לפני משה ואהרון על מות קורח ואנשיו/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך, משה. דתן ואבירם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה אוחז במטהו הפורח של אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ פדיון בן בכור / ציירה: אהובה קליין (c)
יצירותיי להפטרה בספר שמואל א',
[פרקים: י"א- י"ב]
ציורי תנ"ך/ העם זובחים זבח בגילגל ושמואל מציג את שאול/
ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת קרח פותחת בנושא
המחלוקת כפי שנאמר:
"וַיִּקַּח
קֹרַח, בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב,
וְאוֹן בֶּן־פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן. ב
וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים
וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי־שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל־מֹשֶׁה וְעַל־אַהֲרֹן,
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב־לָכֶם--כִּי כָל־הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם
יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל־קְהַל יְהוָה. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה,
וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו".[במדבר ט"ז, א'- ה']
השאלות
הן:
א] מה הקשר בין פרשה
זו לפרשיות הקודמות: "בהעלותך", ו"שלח-לך"?
ב] מהי הסכנה הטמונה
במחלוקת?
תשובות.
הקשר בין פרשיות: "בהעלותך" ו"שלח-
לך" לבין פרשת קורח.
בפרשת בהעלותך: למדנו
על מרים-אחות משה שחטאה בלשונה
שדיברה באשת משה ולא התכוונה כלל לדבר
לשון הרע, אך הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה –לכן נענשה בצרעת ונגזר עליה לשבת מחוץ למחנה במשך שבעה
ימים..
כפי שנאמר: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן
בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח: כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח".
רש"י
מסביר:
כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא מבסס את דבריו על
מדרש בספרי - המביא דוגמאות לכך ממקורות
אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות" [בראשית מ"ב, ל]
או: "וידבר העם באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]
כוונת
מרים הייתה להגיד : כי משה גירש את אשתו - ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן
אומר: כי מרים הייתה ליד ציפורה כאשר נאמר
למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת
ציפורה אמרה: אוי לנשותיהם של אלו
אם הם נזקקים לנבואה - הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש - באופן שמשה פרש ממני.
כאשר
שמעה זאת מרים - היא סיפרה זאת לאהרון וכאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא
התכוונה לגנות את משה נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.
ובפרשת: "שלח- לך"- המרגלים שנשלחו
לרגל את ארץ ישראל- הוציאו את דיבת הארץ רעה ולא למדו מהעונש שמרים נענשה
היות וחטאה בלשונה!
כפי שנאמר:
"וַיֹּצִיאוּ
דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ,
אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי
מִדּוֹת. וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת־ הַנְּפִילִים
בְּנֵי עֲנָק--מִן־הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ
בְּעֵינֵיהֶם".[במדבר י"ג,
ל"ב- ל"ג]
דברי "במדבר רבה", [י"ח, ב'] מאירים את עיננו –באור מיוחד -בקשר מצוות הציצית
המופיעה בסוף פרשת בהעלותך—כנאמר: "וְנָתְנוּ עַל־ צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת".[במדבר ט"ו, ל"ח]
"למה נסמכה
פרשת קרח לפרשת ציצית? כשאמר משה
'וְנָתְנוּ
עַל־צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת'- מיד ציווה קרח ועשו חמישים ומאתיים טליתות של תכלת, וונתעטפו בהן
אותם חמישים ומאתיים ראשי סנהדראות שקמו על משה[התנגדו לדברי משה] שנאמר:
"וַיָּקֻמוּ
לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם,
נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי ־שֵׁם".[להלן, ט"ז, ב'] עמד קורח
ועשה להם משתה ונתעטפו כולם באותן טליתות של תכלת, באו בני אהרון ליטול
מתנותיהם-חזה ושוק. עמדו כנגדם: ואמרו להם מי ציווה אתכם ליטול כך וכך? לא משה?,
לא ניתן לכם כלום, ולא כך דיבר המקום! באו והודיעו את משה. הלך משה לפייסם, מיד
עמדו כנגדו לקדמו שנאמר: "לפני משה" קפץ קרח ואמר למשה: טלית שכולה
תכלת- מהי? שתהא פטורה מן הציצית? אמר לו: חייבת בציצית. אמר לו קורח:
טלית שכולה תכלת אינה פוטרת את עצמה, וארבעה חוטים בלבד פוטרים אותה? ועוד שאל: בית
מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה אמר לו: חייב במזוזה, אמר לו קורח: כל התורה
כולה, מאתיים שבעים וחמש פרשיות, אינה פוטרת את הבית, ופרשה אחת שבמזוזה פוטרת את
הבית?- דברים אלה, אתה לא נצטווית עליהם-ומליבך אתה בודה [ממציא] אותם וזהו שנאמר: "וַיִּקַּח קֹרַח,.."
שלקחו ליבו לריב על משה" כלומר: הלב של קורח לקח אותו
לריב עם משה.
על פי דוגמאות האלה:
ניכר שקורח לא הסיק מסקנות נכונות- כיצד להימנע ממחלוקת שהיא לא לשם שמים!
על פי: מסכת אבות- אנו לומדים: כי ישנם שני
סוגי מחלוקות:
"כָּל
מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים; וְשֶׁאֵינָהּ
לְשֵׁם שָׁמַיִם,
אֵין
סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם?
זוֹ
מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי;
וְשֶׁאֵינָהּ
לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ":[מסכת אבות פרק: ה, י"ז]
"נתיבות
שלום" מסביר:[על פי דברי
חז"ל מסכת סנהדרין ק"ט], כי מחלוקת זאת הייתה כתוצאה שקרח לקח מקח רע
לעצמו-עסק בענייני קדושה! הוא הביע מחלוקת על הכהונה הגדולה והן על השבת שהיא
התחדשות הבריאה לפי שהשבת משפיעה –לטובה -על כל השבוע- והוא סבר שאין צורך בהשפעות
חדשות..
ב"תפארת
שלמה" מבאר: שגם בעניין
המריבה בין קין והבל נאמר: שנשמת קין התלבשה בקורח ונשמת הבל התלבשה במשה.
הסכנה הטמונה במחלוקת
שלא לשם שמים.
התורה מתארת לנו כיצד
נענשו קורח ועדתו בשל חטא המחלוקת שלא לשם
שמים כפי שכתוב:
"וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. לב וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע
אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ
וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם
הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" [שם ט"ז, ל"א- ל"ד]
ומעניין
מדוע קרח-כתוב בכתיב חסר? על כך באים חכמים ונותנים תשובה: השם
קרח הוא בראשי תיבות- קנאה, רוממות, חמדה= חמד לכבוד שאינו ראוי לו ובמסכת אבות
נאמר: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" [אבות ד, כ"א]
ועוד
מוסיפים חכמים שקרח- הוא מלשון קרחה שנעשה קרחה = חורבן ושממה בישראל [ סנהדרין ק"ט, ע"ב]
כמו
כן, אין לו ולאנשיו חלק בעולם הבא ולא הורישו לבניהם נחלה בארץ . לעומתם, יהושע
וכלב בן יפונה- כן נחלו נחלה [בבא בתרא קי"ח ע"ב]
אומנם קרח ואנשיו נבלעו
באדמה אך המחלוקת שלא לשם שמים
קיימת- לאורך דורות וגם בימים אלה ממש!
ומתברר – כי יש בכך סכנה גדולה מאד לכל עם
ישראל!
על כך אנו לומדים במסכת אבות: [ד', כ"א]:
"רַבִּי
אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת
הָאָדָם מִן הָעוֹלָם":
הרמב"ם מבאר: טעם לכך: "כי
באלה המידות או באחת מהן יפסיד אמונת התורה בהכרח, ולא יגיעו לו לא מעלות שכליות
ולא מעלות המידות".
הרי קורח הטיף ליהדות אחרת וגרם לפילוג בלבבות
היה מתוחכם עם גאווה יתרה - כדוגמת אותם מנהיגים בעבר בהיסטוריה היהודית שהטיפו
ל"יהדות אחרת" כביכול מותאמת לזמננו - המסלפת את התורה ומצוותיה המחלוקת
שקרח הביא- היא לא הייתה לשם שמים .אלא
נבעה מתאוות שלטון- מחלוקת היוצרת שנאה לתורה שלנו כפי שקיבלנו אותה –
מאוחדים פה אחד לרגלי הר סיני- במילים: "נעשה ונשמע"
קורח היה מנהיג ממולח
,חכם שדאג כביכול לשוויון זכויות במטרה לרשת את
המנהיגות לעצמו ואנשיו. כמו שנאמר: "כל הפוסל פסול- במומו פוסל" [מסכת קידושין ע.] הוא
סילף את האמת האלוקית ,לכן העונש היה קשה במיוחד- כאשר הוא ועדתו ירדו חיים שאולה.
גם בימינו- ממש כעת אנחנו רואים את הפלגנות בתוך העם שלנו ואלה
שבזים לתורה הקדושה ועושים כל העולה על רוחם -בסופו של דבר פוגעים בעצמם במשפחתם
ועלולים לאבד את היהדות שלהם על ידי שילדיהם שאינם מקבלים חינוך טוב לתורה
ומצוותיה- יגיעו, חלילה, להתבוללות ובכך
הם כורתים במו ידיהם את הענף המשפחתי היהודי- לטמיון.
לכן "איזהו חכם הרואה את הנולד? הורים
חכמים, מחוברים לתורה הקדושה- שומרים שבת- למען ישמשו דוגמא חינוכית נעלה לילדיהם.
השבת
קוראים את ההפטרה בספר שמואל-א [פרק:
י"א, ד'- עד: "לעשות אתכם לו לעם" [י"ב, כ"ב] ישנו מכנה
משותף לנאמר בפרשתנו על מחלוקת קורח ואנשיו נגד משה ואהרון ואילו בהפטרה מסופר
שהעם מאס בשמואל טען שהוא כבר זקן ותבעו מלך משלהם.
גם בימינו
הפלגנות היא קשה מאד ובכך גורמת לשנאת חינם- מחלוקת זו
נובעת מההתרחקות של אותם אנשים
מהתורה הקדושה. יהי רצון ונמלא את השליחות שלנו מאת: ה'- נשוב להתחבר לתורת משה
הנצחית ונזכה שוב להאיר לעולם באור התורה –כנאמר::
"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת
כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"[שמות י"ט ו']
ובמהרה נזכה ,בע"ה,
להתגשמות נבואת ישעיהו הנביא:
"לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכׇל הַר קׇדְשִׁי כִּי
מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת
יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"[ישעיהו י"א, ט'] אמן ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה