יום רביעי, 29 באפריל 2020

פרשת אחרי מות- קדושים- כיצד נהיה קדושים?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות - קדושיםכיצד נהיה קדושים?


מאת: אהובה קליין.

  יצירותיי  לפרשה:


ציורי תנ"ך/ עבודת הכוהן ביום הכיפורים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


















העלאת תמונות










ציורי תנ"ך/ שבת בבית וגם  בחוץ/ ציירה : אהובה קליין (c)










ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ארץ עיינות ונחלים"/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




"לא תעשו עוול  במשפט.."



ציורי תנ"ך/הדאגה לעני-עוללות/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות
ציורי  תנ"ך/ הכניסה לארץ זבת חלב ודבש / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)





נאמר: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי."

  [ויקרא כ, כ"ו-כ"ז]





השאלות הן:

א] "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים"-כיצד נהיה קדושים?

ב] "ָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים"-  מה המשמעות?

תשובות

הקדושה

רש"י מסביר: כי פרשה זו נאמרה בהקהל – במעמד אנשים , נשים וטף -מפני שרוב יסודות התורה – כתובים  ונרמזים בפרשה זו. וקדושים – הכוונה: "הוו פרושים מן העריות ומן העבירה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" [ויקרא כ"א]

היות וכל עשרת הדיברות מופיעים  בפרשה, לכן הפנייה לכל  עם ישראל, מהסיבה- וכולם חייבים לקיים את הכתוב בעשרת הדיברות.

כשם שכולם היו נוכחים בקבלת התורה-כאיש אחד בלב אחד, שהרי נאמר על עם ישראל:"ויחן-שם ישראל נגד ההר  " [שמות י"ט, ב]

ולא כתוב: "ויחנו", מלמד שכל עם ישראל היו מאוחדים – במעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד. המטרה לפי ציווי ה' להיות עם קדוש, אם עם ישראל ילך בדרך ה' על פי כל הציוויים- התוצאה :עם סגולה - עם קדוש, כי האדם נקרא: אדם" מהסיבה: הוא חייב להידמות  לה', אדם=אדמה לעליון..

בחומש דברים [ח, ג] נאמר: "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" המן היה מאכל רוחני ומזוקק אשר ממקום קדוש יהלך וחז"ל כינהו :"לחם אבירים" זהו לחם שמלאכי השרת היו אוכלים.

כמו כן, המן ניתן באופן  נסי ומידי יום עם ישראל היה מתבונן ורואה את הנס הגלוי. הקב"ה הרעיב את העם  מהלחם הגשמי ונתן  להם "מן" מזון רוחני- כדי להודיע: "שלא על הלחם לבדו יחיה האדם- לחם גשמי, אלא יאכל מתוך קדושה ויברך – יוסיף רוחניות  והאכילה תהיה לשם עבודת הבורא ,אז אותו לחם יהיה כמו ה"מן" שבני ישראל אכלו במדבר.

חכמי המדרש השוו בין קדושת ישראל לקדושת ה': התורה מתכוונת  להגיד:  כי ה' למרות שהוא נבדל מן העולם  אף על פי כן- הוא נמצא גם בתוך העולם.

כך גם עם ישראל ,עליו להיות גוי קדוש , אך לא להתנתק מן העולם ,אלא להשפיע על ידי אור במהלך החיים- רעיון זה נלקח מספר החסידות והפרשנות.

 חידושי הרי"ם אומר: "קדושים  תהיו גם בתוך הטבע - שהרי ה' גם בהיותו בטבע ,אף על פי כן הוא נבדל מאתנו ואין הוא מבטל את עצמיותו בכך.

הרב בן איש חי  מצטט את דברי ה' למשה  לעם ישראל- בזמן מתן תורה : "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ": [שמות י"ט, ז]

זהו שבח לאדם שה' בחר בו יותר   מאשר במלאך ,שהרי המלאך נמצא כל העת במצב סטטי- הוא רוחני  לגמרי ומשולל מן החומר- לכן ברור שהוא קדוש, אך לעומתו  האדם שיש לו גוף - הוא חומרי, אם יהיה קדוש זה בגדר פלא!

הרב מביא משל יפה להסביר את המסר: מעשה באדם שהלך לשוק ומצא באחת החנויות, עוף עשוי מעץ ואבן- מעשה ידי אומן. היה נראה לעיני כל ממש עוף אמיתי  המסוגל לעוף, הוא חשק  לרכוש את הדבר ושאל את בעל החנות: מה מחיר מוצר יפה זה?   

ענה לו המוכר: עשרה  זהובים, ענה לו האיש: שוטה ,עוף שהוא אמיתי ומסוגל לעוף ולנדוד ממקום למקום- שוויו: עשר פרוטות בלבד ואתה מבקש על עוף דומם- עשרה זהובים?

ענה לו הסוחר: עוף אמיתי - הוא מעשה הבריאה ויש כמוהו רבים אחרים- לכן מחירו זול! אבל העוף שאתה  חפץ בו- הוא מעשה ידי אומן ועשוי בכישרון וחכמה מעץ ומאבן וכל המתבונן בו חושב שזהו עוף אמיתי ממש,  לכן הוא  יקר מאד- כי אין נמצא כדוגמתו!

הנמשל: המלאכים- אין להם חומריות ויצר הרע - לכן קדושתם אינה מהווה פלא. כי יש  רבבות מלאכים כמותם. אך לעומתם, בן אדם שעשוי בשר ודם- גוף חומרי ויש לו יצר הרע- אם יהיה קדוש כמלאך- הדבר הוא פלא וחידוש - לפי שאינו מצוי - לכן האדם חביב לפני ה' ביותר.

משום כך נאמר: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ": ולא מלאכים ,למרות שהם קדושים יותר מכם היות ובכם ישנם שני דברים הסותרים זה את זה -שאתם אנשים מגוף חומרי ועם כל זה אתם  קדושים, יש בכם נשמה  שהיא רוחנית- לכן בחרתי  בכם כממלכת כוהנים והדבר לא נאמר על המלאכים למרות קדושתם העילאית יותר מכם         - לפי שיש בכם שני יסודות מנוגדים זה לזה –אתם גוף חומרי ועם כל זה קדושים לכן נבחרתם אצלי ל:"מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ"

לפי  פירוש נוסף :נשמות ישראל  כולם חצובים מתחת כיסא הכבוד, היינו ,ממקום  קדוש ויסודם קדוש ולמרות שיחטאו ובכך יטמאו ,הרי על ידי שהיהודי מיטהר וטובל יגיע להיות טהור- כי יסוד עם ישראל קדוש, אך אומות העולם גם אם ישפכו על עצמם כל מים שבעולם, או יטבלו עצמם- לא יצאו מטומאתם- לפי ששורשם טומאה ,כי אין להם דיני טהרה - ואילו היהודי הנולד לאם יהודייה ,הרי אמו הולכת לטבול במקווה של ארבעים סאה ולכן הולד נוצר בטהרה, לכן אם בשלב מסוים יטמא, הטבילה  תטהר אותו!

"ָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים"-

עם ישראל שונה מכל העמים כפי שנאמר: "והייתם לי קדושים, כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן-העמים להיות לי" [ויקרא כ, כ"ו]

על כך אומר רבינו בחיי: התורה בחוכמתה מחייבת את עם ישראל להיות מובדלים מכל העמים, במאכלים כשרים, במלבושים צנועים, ומתוך שעם ישראל מקיים את מצוות התורה: האויבים מקנאים ושונאים את עם ישראל.

ומדוע נקרא הר סיני בשם זה? מפני שמשם ירדה שנאה לעולם.

רבינו בחיי מביא את דברי המדרש: עם ישראל מובדל מיתר העמים , בתנאי שאינו עוסק בעבודה זרה, אך אם אינו מתרחק מעבודת האלילים, אזי משתייך לנבוכדנצר ומרעיו.

בכך שעם ישראל מקבל על עצמו עול מלכות שמים -זוכה לאור הגנוז לצדיקים ואילו הרשעים גורלם להיות בחשכה.

הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אוצר התורה" שואל: מדוע קיימת שנאה תהומית  מצד הגויים כלפי העם היהודי בכל דור ודור?

התשובה: עם ישראל- נבחר על ידי הקב"ה להיות לו  לעם סגולה מכל העמים - סגולה זו לא נועדה רק לעם ישראל, אלא  לכל העולם כפי שכתוב:

"אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם--לְאוֹר גּוֹיִם". [ישעיהו מ"ב, ו]

המפרשים מסבירים: רק  כאשר עם ישראל מקיים את  התורה כהלכתה ואינו מתבולל בגויים ובתרבותם, אז אומות העולם מבחינים בעם ישראל - כעם חכם ונבון.

אך שליחות זאת של עם ישראל יצרה קנאה ושנאה כלפי היהדות.

 גם הרמב"ם באיגרת  תימן מזכיר שנאה זו כלפינו:" ומפני שייחד אותנו הבורא במצוותיו ובחוקותיו והתבארה מעלתינו על זולתנו בכללותיו ובמשפטיו שנאמר:

"וּמִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲשֶׁר-לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם, כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם". [דברים ד.ח] קנאונו עובדי עבודה זרה –כולם על דתנו קנאה גדולה וילחצו מלכיהם בשבילה לערער עלינו שטנה ואיבה ורצונם להילחם בה' ולעשות מריבה עמו, ואלוקים הוא ומי ירב לו?..."

ואכן ניתן לראות איך לאורך ההיסטוריה שרדנו את הרדיפות , ליל הבדולח בו נשרפו  מאות בתי כנסת ,השואה הנוראה וכמובן קיימים ניסיונות תמיד להמיר  את הדת היהודית, חלילה,

מנהיגי ההשכלה  בשנות העשרים והשלושים - היו סבורים - שכדי להקטין את האנטישמיות כלפינו עלינו להתנהג ככל הגויים. וסיסמתם הייתה: "ככל הגויים בית ישראל" או: "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך" רחמנא ליצלן.- אך השיטה הזו לא הצליחה למגר את שנאת  הגויים אלינו כדברי הנביא יחזקאל:

"וְהָעֹלָה, עַל-רוּחֲכֶם--הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה:  אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ וָאָבֶן.  חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה:  אִם-לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". [יחזקאל כ, ל"ב- ל"ג]

 לכן נאמר בפרשתנו:

"ָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי". 

ורש"י מפרש על סמך המדרש: ואם אין אתם מובדלים לי אתם –של נבוכדנצר וחבירו"

הרב אליהו שלזינגר מביא  עוד הסבר מספר "בית הלוי" [לפרשת שמות]

הרי נאמר בתהלים: "הָפַךְ לִבָּם, לִשְׂנֹא עַמּוֹ;    לְהִתְנַכֵּל, בַּעֲבָדָיו.  שָׁלַח, מֹשֶׁה עַבְדּוֹ;    אַהֲרֹן, אֲשֶׁר בָּחַר-בּוֹ" במזמור זה מוזכרים כל הדברים הטובים שעשה ה' לישראל מאז היותם לגוי, אך פסוקים אלה- כאילו מקטינים את יכולת ה' על גאולת ישראל?  אלא שהיהודים ניסו להידמות שם  למצרים ,לפיכך גדלו בלוריות ומשכו את  עורלתם, אומנם עדיין לא היה בכך  איסור- כי עדיין לא קיבלו את התורה.  אך עם זאת היו יכולים להתערבב עם טומאת המצרים ולכן באה מצוות ברית המילה –במטרה להבדיל את ישראל מהגויים.

במדרש רבה נאמר על הפסוק: "לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים.." [שיר השירים א, ג] מה שמן אינו מסוגל להתערבב עם משקים, כך גם ישראל אין מתערבים עם  בני נח- לכן הקב"ה נתן לישראל את  התורה כדי שיהיו מובדלים מן הגויים ואם בכל זאת עם ישראל מנסה להתקרב אליהם - הקב"ה  גורם לכך שהגויים יגבירו את שנאתם אלינו. וזה לטובתם של ישראל שלא יתערבו בגויים.

לכן התורה מצווה אותנו: "וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים"- היהודי חייב להתנהג בקדושה על פי התורה בכל תחומי החיים , כדי להיות מובדל, מכל האומות- עליו לקיים את המצוות הן בין אדם לחברו והן בין אדם למקום.

האלשיך הקדוש סובר: המצווה של הקדושה נאמרה בהקהל- כדי להבהיר כי הקדושה אינה שייכת רק ליהודים בודדים, אלא, היא מחייבת כל יהודי על ידי מעשיו  ופעולותיו לפרטי פרטים בכל מהלך החיים ואין הוא צריך לעשות מהלך חד פעמי כדי להיות קדוש.

בעוד שאומות העולם אצלם - החיים והקדושה – שני תחומים נפרדים ואילו  אדם שרוצה להיות קדוש, לשיטתם - יתנזר מן הטבע, דוגמת בדידות במדבר ,או הליכה לתוך יער,- לעומתם עם ישראל הצטווה להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש – לא על ידי התנזרות מהחיים ,אלא על ידי קידוש החיים בבחינת: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהו"ּ [משלי ג, ו]

בעל החת"ם סופר סבור: מצווה  זו: "קְדֹשִׁים תהיו"- נאמרה בהקהל –מהטעם  כי על היהודי להיות קדוש לא על ידי ההבדלות  מהחיים, אלא  "ְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" [שמות כ"ב, ל] לא נדרשים אנו להתנהג כמלאכים- אלא אנשי קודש ובאמצעות קיום התורה והמצוות - נהיה מובדלים  מן הגויים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, אנו ,כעם הנבחר על ידי אלוקים , מצווים לחיות בארץ ישראל על פי התורה הקדושה - שהיא מלשון הוראה ומדריכה אותנו כיצד לחיות באופן נכון - כדי להיות ראויים לחיות בארץ המובטחת – חיי שלום ברכה ושגשוג, כנאמר: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ": [שמות י"ט, ה-ו]

יהי רצון שנקיים ציווי חשוב זה ונזכה במהרה - "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל..." כדברי ישעיהו הנביא. [ישעיהו נ"ט, כ]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קדושים תהיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קדושים תהיו.


 שיר מאת: אהובה קליין ©

בכור ברזל נוצרים

בשערי טומאה עבדים

באופן פלאי מתרבים

על כנפי נשרים נגאלים.



מאז עידן ועידנים

ברית כרת עימם אלוקים:

משה קיבל תורה מסיני

לעם ישראל  העניק שי.



הצטוו להיות קדושים

כשמן זית  מתעלים

בכך מהעמים נבדלים

דבש וחלב יונקים.



 נעשה ונשמע אמרו

 גם מלאכי עליון שמעו

 מעתה בני מלכים

לברית נצחית מחויבים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת : אחרי מות- קדושים [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 באפריל 2020

פרשת תזריע- היולדת המייחלת להגיע למקדש לאחר טהרתה./ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  תזריע- האישה המייחלת  למלא טהרתה -

להגיע אל המקדש.


מאמר מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ שמחת טקס ברית המילה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ היולדת בספירת ימי טהרתה/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי  תנ"ך/ היולדת והקורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך/ היולדת וקורבנותיה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את האיש המצורע/ ציירה: אהובה קליין (c)

''

ציורי תנ"ך/ הכהן בודק את הבגד  הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך, כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין(c) - TheMarker Cafe

ציורי תנ"ך/ כיבוס הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין.


העלאת תמונות


ציורי  תנ"ך/ שריפת הבגד הנגוע/ ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ מרים המצורעת יושבת בדד מחות למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

אבי הראל: צרעת - עונש על אי ההכרה בסמכות - ייצור ידע
ציורי תנ"ך/ עונשו של המצורע- בדד ישב מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


הפרשה פותחת בתיאור הולדת בן – ובמלאות  לו שמונה ימים נכנס בבריתו של אברהם אבינו ונימול בהמשך ישנו תיאור  מפורט של ימי טהרת היולדת:

"וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה; בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי טָהֳרָהּ" [ויקרא  י"ב, ג-ד].

השאלות הן:

א] משמעות ברית המילה ביום השמיני?

ב] ימי הטוהר – ואיסור הקרבה אל הקודש.

תשובות.

משמעות ברית המילה.

 נאמר: "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"

ניתן להסביר: כי אדם שנולד  וחי בקרב בעלי חיים - המחקרים מוכיחים - כי  היה מתנהג בדומה להם. בדומה לכך, אם היה חי בקרב גויים היה לומד ממעשיהם ומתנהג  כמותם. נשאלת השאלה מה עושה את האדם ליהודי אמיתי? על כך בגמרא- מסכת יבמות [ס"א, ב] נאמר: "אתם קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם" התורה ולימוד התורה - הופכים  את האדם מחיית אדם למצב של צלם אנוש.

התורה משנה את האדם בהתנהגותו ביחס לשאר . אצל האדם רק אחרי שמונה ימים מיום הולדתו -  רואים את השינוי  בינו לשאר היצורים. – כי התינוק בהיותו בן שמונה ימים- נכנס בבריתו של אברהם אבינו ומקיים את מצוות התורה: "וכרות עמו הברית"- מצווה זו שנעשית במסירות נפש ,מהווה חותם אות ברית קודש, בכך האדם שונה מכל בעלי החיים ועופות למיניהם.

הבהמה נשארת תמיד בהמה, אבל האדם  לאחר ברית המילה נהיה אדם ממש - כי רק התורה , קיום המצוות ולימוד התורה – הלכה למעשה -  גורמים לו להיות שונה מיתר עולם החי. לכן תורתו של האדם מופיעה רק לאחר נושא - הבהמה ,החיה ועוף.

מכאן ניתן להבין את האמרה  במדרש רבה  בפרשתנו: "זכה אומרים לו אתה קדמת למעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו : יתוש קדם לך"

"שפת אמת" מפרש את דברי חז"ל: "אין צור כאלוקינו- אין צייר כאלוקינו"

הקב"ה ברא את האדם , צורה בתוך צורה, האדם באמצעות כוח  עבודתו פושט ולובש צורה, ומביא לידי כך את צורתו הפנימית –ההוייתית של אדם  מישראל.

המספר שמונה: הוא  מעל הטבע ,כיוון שהעולם נברא בשבעה ימים  שזה הטבע ועל כן שמונה הוא מעל הטבע ,גנוז בו  כוח אין סופי  לשרוד באופן  נסי לאורך כל הדורות ובמהלך כל הגלויות.

מצוות  ברית המילה מופיעה לראשונה בחומש בראשית:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר--אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר--לְדֹרֹתֵיכֶם:  יְלִיד בָּיִת--וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.  הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם.  וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ--וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ:  אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר......"



"וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים.  וְאַבְרָהָם--בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע, שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:  בְּהִמֹּלוֹ--אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם, וְיִשְׁמָעֵאל, בְּנוֹ. וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר--נִמֹּלוּ, אִתּוֹ". [בראשית י"ז, ט'- כ"ז]

חז"ל שואלים לגבי אברהם אבינו: מדוע לא קיים לפני הציווי האלוקי את - מצוות מילה כשם שקיים את  שאר המצוות?

על כך תשובתם היא: בברית יש שני שותפים, לכן אברהם חיכה לצווי האלוקי  מהסיבה-מצוות המילה בלא כריתת ברית אינה מתקיימת בפועל.

לעומת זאת, ביתר המצוות נאמר: "זריזים מקדימים למצוות"  [פסחים ד', ע"א] מסיבה זו אברהם קיים אותן  טרם הציווי מהקב"ה.

כפי שהתורה מציינת : הטעם למצוות ברית המילה:  אות בין עם ישראל לקב"ה. הברית נערכת ביום השמיני להיוולדו של הילוד.

רבינו בחיי אומר: חינוך הכהונה היה ביום השמיני למילואים - הטקס של ההכנות להשלמת המשכן ועבודת הכוהנים ורוב ענייני המשכן והמקדש סובבים על מספר  זה. בגדי הכהן הגדול היו שמונה. הם כללו: ציץ, חושן, אפוד, מעיל, כותונת, תשבץ, מצנפת ואבנט ומכנסי בד.

הבשמים- מהם הורכב שמן המשחה- היו גם שמונה.

גם הבדים במשכן היו  שמונה: שני בדי הארון, ושניים לשולחן, ושניים למזבח הזהב, ושניים למזבח העולה,

 הקורבנות  הוכשרו להקריבם רק לאחר שמונה ימים. גם, השיר שהלווים היו אומרים על הקורבנות- היו  בו שמונה  מיני כלי זמר. ויום הקמת המשכן היה ביום השמיני- שהוא ר"ח ניסן. על כן אין זה פלא כי גם התינוק נכנס בבריתו של אברהם- ביום השמיני להולדתו.

חז"ל אומרים: כי מצוות ברית המילה -מיוחדת במינה - היות ובניגוד לשאר המצוות שלפעמים יש בהן נגיעה אישית להשגה חומרית , או רדיפה אחר כבוד, דבר שעשוי  לפגום בערך המצווה ,הרי כאן אין שום סיבה להשגת רווח מסוים - לכן  מצווה זו נמצאת במדרגה גבוהה מאד, כמו שנאמר: "גדולה מילה, ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה" [נדרים ל"ב, ע"א]

חז"ל מגיעים למסקנה חשובה: "כל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו, כגון שבת ,מילה ותלמוד תורה- הרי אלו נתקיימו בידם ואין ניטלים"

כלומר- מצוות אלו – מתקיימות  לנצח

ימי הטוהר  והאיסור להתקרב אל הקודש

ה"חיזקוני" מסביר: אישה  שילדה בן - תשב שְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים- מהטעם:  כי זהו מספר  הימים שהאישה תשלים צורת הזכר בבטן לעומת הנקבה שמשלימה צורתה כפליים מהזמן הזה.

אדם צריך לדעת כי – כי לא יתכן מגע עם הקדושה ואין הוא יכול להיות בבחינת מקדש - מקום להשראת שכינה ,כל עוד לא מילא ימי טהרה לא התאמץ במשך תקופה ארוכה מאד כדי להיטהר מעוונות ומעשים רעים. טרם טהרה - לא תבוא הקדושה ! [על פי נועם אלימלך]

מעניינים דבריו של רבי יצחק ברואייר ב "נחליאל" המסביר את נושא הקדושה והטומאה: כל  מי שחושב כי האדם הוא רק בהמה  יותר מפותחת ואחרי המוות אין שום זכר לאדם, עצם החשיבה הזו – היא טומאה! לעומת זאת, כל  מה שרחוק מן המוות  ומסוגל להעלות את האדם מעל הבהמה - נחשב לטהרה.

למרות זאת, גם הטהרה אינה שלב סופי, אלא  תחנת ביניים בדרך לקדושה, כי אלוקים דורש שאנחנו נידמה לו בקדושה, כמו שנאמר: "כי קדוש אני"- האלוקות היא הקדושה המהותית של האדם ולאדם ניתנה שאיפה  תמידית להתגעגע לקדושה זו. התורה מדריכה אותנו: כיצד  ניתן להשתחרר   מהשעבוד לעבירות ותאוות - ולשאוף לעלות בסולם הקדושה, אך לעולם האדם לא יצליח להגיע להגשים את מטרת הקדושה במלואה, כי אלוקים בעצמו קדוש ולקדושתו אין קץ לעולם [על פי מלוא העומר]

אברבנאל סובר: כי התורה חוזרת בפרשת "קדושים" על כל המצוות שנאמרו  לפני , כן כדי להדגיש –כמה חשוב לקיים את המצוות בתודעת קדושה. מסיבה זו נאמרה פרשת "קדושים" גם בהקהל- כדי לחייב בברית את כל עם ישראל, לקיים את כל המעשים והמצוות מתוך שאיפה ורוממות.

הרמב"ם בספר :"המורה.." חלק ג,, מ"ז] הפירוש לציווי: "קדושים תהיו- להתקדש בקיום המצוות. ומתוך כך שופעת קדושת ישראל"

ר' צדוק הכהן מלובלין מסביר: כאשר אנו מברכים,  "אשר קדשנו  במצוותיו ..." עצם קיום המצוות- הן יסוד הקדושה, ה' מהווה את יסוד הקדושה וכל מי שדבוק למידותיו של ה'-  כדברי חז"ל: כל המקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו למעלה. כל המתנהג בהתאם להנחיות התורה, הקדושה  נדבקת בו גם ללא יודעין.

אני מניחה: כי היולדת בזמן  שסופרת את הימים  עד לטהרתה המלא - וצפונה בביתה ,חשה געגועים למקדש, ודאי מצר  לה שאין ביכולתה לגשת אל הקודש באותה תקופה והיא מייחלת לכך בכיליון עיניים.

חכמי המדרש: משווים בין קדושת ה' לקדושת עם ישראל, כשם שהקב"ה  קדוש ונבדל מן העולם למרות זאת הוא מעורב בתוך הנעשה בעולם. כך על עם ישראל מוטל להיות  עם קדוש, אך לא להתנתק מחיי העולם הזה ,אלא להקרין קדושה על הסביבה ולהשפיע  עליה בכל אורח החיים. רעיון זה מקורו בספרי החסידות.

לסיכום ,לאור האמור לעיל, הקו המקשר בין היולדת לילוד שנימול- שניהם  מסמלים את  רוממות הקדושה של עם ישראל- העם הנבחר – כפי שמתחייב מן הכתובים:

"דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".[ויקרא י"ט] 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר