‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ציורי תנ"ך. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 26 במאי 2026

פרשת בהעלותך- הדרך הבטוחה לעליה והצלחה-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בהעלותך- הדרך הבטוחה לעליה והצלחה-כיצד?

מאמר  מאת: אהובה קליין.


                    ציורי  תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]


  

                                     ציורי  תנ"ך / פסח שני במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)





       ציורי תנ"ך/ השליח מבשר למשה: כי אלדד ומידד נשארו במחנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


                    ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ האספסוף וישראל מתלוננים בפני משה/ ציירה: אהובה קליין (c)




           ציורי תנ"ך/ המתאוננים/עונשם ותפילת משה.(c)/ ציירה: אהובה קליין.




ציורי תנ"ך/ הסמיכה על ראש הלוויים- להקדשתם  לעבודת הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)


                  ציורי תנ"ך/ הלווים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשתנו פותחת במילים:


                             ציורי תנ"ך/  צעקת משה אל ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)





                       ציורי תנ"ך/ עונשה של  מרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי  תנ"ך/ בני ישראל ממתינים למרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


                    ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


                    ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


                             ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)


              ציורי תנ"ך/ הציווי למשה לעשות חצוצרות/ ציירה: אהובה קליין (c)


                ציורי תנ"ך/ השימוש בחצוצרות במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



              ציורי תנ"ך/ משה מבקש מיתרו להישאר במדבר עם בני ישראל-

                          אך הוא מסרב/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                           יצירותיי להפטרה:

                                       ההפטרה זכריה. פרק ב.




                     ציורי תנ"ך/ "רוני ושמחי בת ציון"/ ציירה: אהובה קליין (c)



           ציורי תנ"ך/ חזון סמל המדינה בעיני זכריה הנביא/ ציירה: אהובה קליין (c)

במילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר, אֶל אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ, אֵלָיו:  בְּהַעֲלֹתְךָ, אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.  וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן—אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ:  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת ־מֹשֶׁה.  וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹורָה מִקְשָׁה זָהָב, עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא:  כַּמַּרְאֶה, אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה--כֵּן עָשָׂה, אֶת ־ הַמְּנֹרָה". [במדבר ח', א'- ה']

השאלות הן:

א] מדוע נסמכה פרשת  המנורה לפרשת הנשיאים?

ב] מה התקשה משה לעשות?

ג] מתי ידע האדם - שהוא עולה ומתעלה – להצליח?

תשובות.

פרשת המנורה נסמכה לפרשת  הנשיאים.

רש"י שואל מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים?

א] תשובתו: כיון שראה אהרון את  חנוכת הנשיאים איך הם מעלים את עגלותיהם עם  הקורבנות. הצטער שלא השתתף יחד עם שבט לוי בחנוכת המשכן גם כן.

 הרגיע אותו הקב"ה ואמר לו: אתה זוכה למשהו יותר גדול - לפי שאתה  תצטרך להדליק ולהיטיב את הנרות במקדש - "בהעלותך"-נאמר:  על שם שהלהבה עולה מאליה. כתוב בהדלקה בלשון עליה והכוונה: עד שהיא כבר תעלה השלהבת מאליה.

ב] רבותינו סבורים: מכאן שהמעלה [המדרגה] הייתה לפני המנורה שעליה הכוהן היה עומד ומיטיב אל מול פני המנורה - והכוונה: השלהבות משני הצדדים היו פונים לשלהבת המרכזית.

ומדוע ? כדי שלא יגידו שאהרון זקוק לאור של המנורה. ונאמר: "וַיַּעַשׂ כֵּן, אַהֲרֹן"  לדבר בשבחו של אהרון שדייק בציווי ולא עשה שום שינוי.

בנוסף להסברים האלה עדיין נשאלת השאלה, מדוע  חלשה דעתו של אהרון שלא השתתף עם הנשיאים? הרי היו לו תפקידים רבים?

אלא, מכאן נלמד מסר רוחני חשוב: אומנם אדם שנמצא במדרגה גבוהה מבחינה רוחנית- אין לו לעצור מלהתקדם- אלא עליו להתאמץ  הלאה במטרה לעלות ולהתעלות בתורה ובמעשים טובים. ומכאן שגם אהרון רצה להרבות כבוד שמים-כאשר ראה את הנשיאים - חשב שחסרה לו עוד מעלה כדי להתקדם בעבודת ה' - ולכן חלשה דעתו.

על כן הוא זכה  להעלות את הנרות במנורת הזהב במשכן ועל ידי זה המעשה הזה – היה גדול  יותר משל הנשיאים - ונראה שמול שבעת הנרות במנורה - בקשת אהרון תמשיך להתעלות - עבור התורה הקדושה שתפקידה להאיר לקרוב ולרחוק.

מאמר חז"ל יפה מתאר: "אתה מוצא י"ב שבטים שהקריבו קורבנות- לחנוכת המזבח- ושבט לוי לא הקריב כלום, והיו - מצירין ומצטערין [מצטערים] ואומרים: למה רוחקנו מהקריב לחנוכת המזבח?

משל למה הדבר דומה? למלך שעשה סעודה והיה מזמין בכל יום אומנויות [אנשים שעוסקים ביצירות] והיה לו אוהב אחד- שהיה אוהב  אותו ביותר ולא קרא אותו עמהם [כלומר: הוא לא קרא לו] והיה אותו איש  ,מיצר לאמור:[ואותו איש שלא נקרא על ידי  המלך - היה עצוב] [והוא חשב] : שמא יש בלבו של מלך עלי[אולי המלך כועס עלי] ולפיכך לא זממני [לא הזמין אותי] בכל הסעודות האלה, כיון שעברו כל אותם ימי הסעודות, קרא המלך לאוהבו [לאיש שהצטער] והזמינו ואמר לו: לכל בני המדינה עשיתי סעודה - ולך עצמך הריני  עושה סעודה מיוחדת, לפי שאתה אוהבי וידידי, כך מלך מלכי המלכים-הקב"ה- כיון שעברה חנוכת המזבח על ידי י"ב נשיאי השבטים-אמר להם הקב"ה- לאהרון ובניו: כל השבטים עשו חנוכה ושבטך לא עשה? לכך נאמר: "בְּהַעֲלֹותְךָ, אֶת ־ הַנֵּרֹות" ואחר כך "קח את הלוויים",,,, [במדבר רבה, ט"ו, ב']

משה מתקשה בשלושה דברים

אומר הגאון מוילנא: הובא בגמרא: "שלושה דברים היו קשין לו למשה, עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה וראש חודש ושרצים.

מנורה: שכתוב: "וזה מעשה המנורה.[מסכת מנחות, כ"ט, א]  ובאמת מדוע התקשה משה רבינו דווקא במעשה המנורה?

"אלא ידוע שהמנורה מסמלת חמישים שערי בינה. לכן היו בה 49 חלקים והם 22 גביעים,9 פרחים 11 כפתורים, 7 קנים, הרומזים יחדיו למ"ט שערי בינה שנבראו בעולם, כולם נתנו למשה רבינו וכלולים בתורה, אך גוף המנורה מסמל את שער חמישים –הכולל את כולם.

לכן התקשה משה במעשה המנורה, מאחר שזכה לכל מ"ט שערי בינה, אבל שער החמישים לא ניתן לו, כמו שלמדו  מהפסוק על משה:

"וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט, מֵאֱלֹהִים;    וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ". [תהלים ח', ו']מהטעם שמשה לא השיג את  שער החמישים.

אכן- מתברר ששער החמישים נמצא בגוף המנורה הכולל את שער החמישים!

לכן המנורה במקדש מרמזת על אור התורה כמו שאמר שלמה המלך: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" [משלי ו', ג']

על פי :"מצודת דוד: "כי נר מצוה" - המצווה שאדם עושה מאירה לו כנר, והלומד תורה - היא לו כאור היום, והשומע תוכחת מוסר הוא לו - דרך המביא חיים".

האדם עשוי לגלות-אם אכן הוא בדרך להצלחה - על ידי מעשיו.

האדם חייב  להציב לו מטרה: ללכת בדרך האמת- בכך סולל לעצמו את הדרך לעליה- כדי להתעלות מבחינה רוחנית מתוך המעמקים.

לכן זקוק להרבות בתפילות כמו שאומר דוד המלך: "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל ־ הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי .עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ..." [תהלים קכ"א, א'-ב']

עוד נאמר: "קָרוֹב יְהֹוָה לְכׇל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".[שם קמ"א, י"ח]

והדבר מתבטא גם  במילים שנאמרו לאהרון: "בְּהַעֲלֹותְךָ, אֶת הַנֵּרֹות",

להלן כמה עצות מחכימות מהמשנה:

"וְכָל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה הֲרֵי זֶה מִתְעַלֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת": [מסכת אבות פרק ו', ב']

עוד נאמר:

"אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה לְעַצְמְךָ, וְאַל תַּחְמוֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדֶךָ עֲשֵׂה, וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל שָׂרִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם, וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ":[שם, פרק ו', ה'] מכאן: שאדם חייב להתמקד ללכת בדרך התורה לעשות את רצון ה' ולא להתנהג בגאווה ולא  ירדוף אחרי הכבוד!

רק יהודי שיש לו יראת שמים יכול להצליח- כנאמר: ההוכחה: "רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר :כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ-

חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת [אבות. ג', ט']

מאברהם אבינו למדנו: כי יש למעט בדיבורים ולהרבות במעשים טובים ,אברהם רץ אל שלושת "האנשים"- שבעצם  היו מלאכים - ועוד ביום השלישי למילתו  כשהוא חלוש וכואב כפי שנאמר: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה".[בראשית י"ח, א']

על זה נאמר  במסכת אבות [פרק: ג, ט']

"הוּא הָיָה אוֹמֵר כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו ,אין חָכְמָתוֹ מִתְקַיּמֶת".

כאשר אברהם הלך לקנות קבר לשרה בחברון אנשי המקום העניקו לו כבוד גדול

רש"ר מסביר: למרות שאברהם היה במעמד של זר ביניהם , הם היו מכבדים אותו  ופונים אליו בשם: "נְשִׂיא אֱלוקים" מהטעם: שהיה גר שנים רבות ביניהם ובתקופה זו עשה פעולות רבות על פי ציווי ה' ולכן לא דרשו ממנו תשלום - עבור קבורת שרה במקום  מנוחתה הקבועה. אלא הוא רק הוצרך   לבחור את מקום הקבורה  הטוב ביותר בעצמו.

הם נתנו לו להבין שאיש מתוכם לא ימנע מהענקת הקבר עבור שרה.

למרות הצעתם הנדיבה של בני חת להצעת קבורה לשרה ללא כסף, אברהם הציע לרכוש את הקבר בכסף מלא ,כנראה ראה ברוח הקודש- כי בעתיד יבואו אויבים וידרשו את המקום לעצמם.

דוגמא יפה של נחישות ראינו בתורה במעשה המרגלים :

תחילה  נאמר על כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה.

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".[להלן  י"ג, ל]

בהמשך נאמר על שניהם:  "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת בנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ--טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד. אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר-הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל-תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל-תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ, אַל - תִּירָאֻם" [להלן  י"ד, ו'- י']

לסיכום, לאור האמור לעיל: רק יהודי המחובר לספר  התנ"ך- הולך בדרך האמת  ובוטח באלוקים ,מכבד את הבריות ,מתרחק מלשון הרע על הזולת ועל ארץ ישראל - פועל בצניעות-  זוכה –להתעלות  וזוכה לברכה והצלחה!

כדברי דוד המלך:

"טַעֲמוּ וּרְאוּ, כִּי טוֹב יְהוָה;  אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר, יֶחֱסֶה בּוֹ" .[תהלים ל"ד, ט']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 במאי 2026

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר התורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


            ציורי תנ"ך/ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"[שיר השירים :ח', ז']


       ציורי תנ"ך/ ההכנות  לקראת  מתן תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



                        ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן והחצר/ ציירה: אהובה קליין (c)




              ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



                ציורי תנ"ך/ הכוהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



                          ציורי תנ"ך/ הנזיר/ ציירה: אהובה קליין (c)][שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)




Biblical painting

"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"

[במדבר ז,ג]




                             ציורי תנ"ך/ שמשון הגיבור מבורך מה'/    

/ ציירה: אהובה קליין (c) [מתוך ההפטרה לפרשת נשא[ שופטים י"ג]



              ציורי תנ"ך/ אשת מנוח מספרת על בשורת המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)

   [מתוך שופטים פרק י"ג]

                        
                               ציור  למגילת רות/ רות ונעמי/ ציירה: אהובה קליין (c)


       ציורי תנ"ך/ רות ונעמי מגיעות לבית לחם / ציירה: אהובה קליין (c)


        ציורי תנ"ך/ חג השבועות- ביכורי קציר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)


                 ציורי תנ"ך/ רות ובועז בשדה/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ רות בשדה שיבולים/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ) [מגילת רות]

                                       "ועשית חג שבועות לה' אלוקיך"

         ציורי תנ"ך/ אכילת מאכלי חלב בחג השבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


           ציורי תנ"ך/ קישוט בית הכנסת לשבועות/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)


"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".

[תהלים קי"ט צ"ז


       ציורי  תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה'  כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                 ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)


                         
 ציורי תנ"ך/ חג הקציר/ ציירה: אהובה קליין (c)


השנה חג השבועות מופיע – צמוד ליום שבת בה נקרא את פרשת נשא. חג זה הוא אחד מבין שלושת הרגלים: החל בתאריך: ו' בסיוון  המקור לכך מופיע בתורה:

"שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ:  מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן:  כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם.  וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".  [דברים  ט"ז, ט- י"ג]

חג שבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת, "יום הביכורים"

מקור נוסף לספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙ הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת תִּהְיֶֽינָה" [ויקרא כ"ג, ט"ו]

בחג שבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות.

פרשת נשא - היא הארוכה ביותר בתורה - כוללת 176 פסוקים. בשבת זו קוראים בהפטרה  בספר שופטים [י"ג, י"ב] "ויהי איש אחד עד: "בין צרעה ובין אשתאול" [פסוק כ"ה]

השאלות הן

א] מהו המסר  העכשווי לעם ישראל -  בימי מלחמה אלה?

ב] מה נלמד מפרשת נשא - על נושא השלום?

ג] מדוע נקראת מגילת רות  בחג השבועות?

תשובות.

המסר העכשווי לעם ישראל בימי מלחמה אלה.

כידוע - חג שבועות הוא גם חג מתן תורה -  במעמד היסטורי זה כל עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כפי שנאמר: "וַיִּחַן ־ שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" [שמות י"ט, ב']

על פי רש"י – המילה: "וַיִּחַן"- בלשון יחיד- מוכיחה - כי כל עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד וענו יחדיו פה אחד: "כֹּל אֲשֶׁר־ דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה" [שם, י"ט, ח']

חשוב לדעת – מדוע התורה ניתנה - דווקא  בהר סיני?

על פי מדרש "שוחר טוב", [פרק ס"ח] אמר: רבי יוסי:" סיני מהיכן בא? מהר המוריה! כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו, אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו את התורה"

על פי מדרש זה ניתן להבין: כי כל אשר התרחש בהר המוריה - שם נעקד יצחק - נעשה גם כאן בהר סיני , המשמעות היא: כאשר אברהם שמע את ציווי ה' ללכת להר המוריה לעקוד את בנו יצחק, הוא לא שאל שאלות  כגון: הרי יצחק בנו נולד בגיל כה מאוחר- כעת יש לעקוד אותו?

אומנם היה זה ניסיון שה' ניסה את אברהם לראות אם יש לו יראת שמים? במשך שלושה ימים הלך אברהם – להר המוריה,  בזמן ההליכה הוא היה יכול לחשוב על  הציווי הקשה הזה ולהתחרט, אך אברהם מילא את ציווי ה' בנאמנות גדולה ובסוף ניסיון העקדה – כאשר יצחק ניצל, אמר ה' לאברהם:

"וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" [בראשית כ"ב, י"ב]

בדומה לכך ה' ציווה את משה להגיד לעם ישראל  טרם מתן תורה:

האם  יהיו מוכנים  להיות מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: והם  הסכימו לכך בלב שלם. אחר כך נדרשו להמתין שלושה ימים בזמן זה  הם התקדשו וכיבסו בגדיהם , אך אז היו יכולים להרהר על הכנות אלה לקבלת התורה ואף להתחרט - על הסכמתם ! אך  הם כל כך התרגשו ואף חלקם  פחדו מהמעמד הנשגב הזה כנאמר:

"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה" [שמות י"ט, ט"ז]

הם אמרו: "וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת, כִּי תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם ־יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עוֹד—וָמָתְנוּ".[דברים ה', כ"א]

מכאן  אנו לומדים: כי כשם שאברהם עמד בניסיון העקדה ופעל בזריזות ללא  הססנות כך עם ישראל- עמד בניסיון ופעל ביראת שמים ובנאמנות מלאה לציווי ה'.

הרמב"ם מסביר את הנכס הערכי והנצחי של מעמד הר סיני ב"איגרת תימן":

"זכרו מעמד הר סיני וציוונו הקב"ה לזכור תמיד וגם הזהרנו מלשכחו, וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על  תלמודו הוא מה שנאמר:' רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי בָנֶיךָ.  יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב' בהמשך מדגיש הרמב"ם את חשיבות  לימוד בנינו את לימוד התורה.. [בהשראת דברי הרב, ד"ר מאיר צבי גרוזמן בספרו:" על המועדים"

בימים אלה כאשר  האלימות של קבוצת נוער מגיעה עד שפיכות דמים, עלינו לדעת כי הסיבה לכך : העדר  חינוך לחשיבות התורה ואהבת הזולת.

משום כך : עלינו להגביר את שיעורי התנ"ך בחינוך הנוער- החל מהגיל הרך וההורים חייבים לשמש דוגמא חיובית לילדיהם גם בבית.

חשיבות נושא השלום בתורה ובדברי שלמה המלך:

נאמר בפרשת נשא:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם.  יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם".

אומרים חז"ל: "גדול השלום –- שכל הברכות והטובות והנחמות שהקב"ה  מביאן על ישראל- חותמין [מסתיימים] בשלום.

ב"קריאת שמע"- "הפורש סוכת שלום..." [בתפילת ערבית שבלילות שבת ויום טוב] בתפילה ["שמונה עשרה"]:"עושה שלום במרומיו.." בברכת כוהנים: "וישם לך שלום"

כמו כן נמשלה התורה לשלום כפי שכתוב: "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־ נֹעַם;    וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם".[משלי ג', י"ז]

בהפטרה-לפרשת נשא-אנו קוראים [שופטים, י"ג ] על שמשון הגיבור שהיה נזיר מבטן ולידה.

שמשון היה התקווה הגדולה של עם ישראל להיוושע. אלא שהתנ"ך מתאר את חייו כרצופים במעשי גבורה  אשר משתלבים –בהם פרשיות של נשים.

חז"ל מדגישים את הסתירה בין הייעוד של שמשון: להושיע את ישראל :- "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא" אך בנגוד לתפקידו  "שמשון הלך אחר עיניו"

לעניות דעתי, יתכן  שהקריאה על שמשון הגיבור- מוכיחה לנו  מה קורה כאשר  סוטים הצידה מצווי התורה - אל דרך  הנוגדת  את צוויי ה'.

אומר שלמה המלך:" מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" [שיר השירים, ח'],

ההסבר: "מים רבים" כינוי הוא לאומות העולם עובדי האלילים -המנסים לקלקל את קשר האהבה בין הקב"ה לעם ישראל-כדברי ישעיהו הנביא:

"הוֹי, הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים, כַּהֲמוֹת יַמִּים, יֶהֱמָיוּן; וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק; וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה".[ישעיהו. י"ז, י"ב- י"ג]

הנהרות הוא כינוי: לשרים והמלכים של האומות. הם לא יצליחו לשטוף את אהבת ה'  לכנסת ישראל- לקב"ה- על ידי חוזק, אימה ואיומים, או פיתוי והסתה [על פי רש"י]

המסקנה שהתורה הקדושה בה דבוקים עם ישראל- היא מגינה ומצילה את העם מהאויבים הרוצים חלילה, לכלותה.

מגילת רות נקראת בחג השבועות:

א] כידוע -"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא נתנן אלא על ידי יסורין.[ייסורים] אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא".[מסכת  ברכות רף ה']

בקריאת מגילת רות  אנו לומדים  על רות - כי היא עברה ייסורים ואובדן משפחתי קשה  לפי - שאיבדה את בעלה, עזבה את ארץ מולדתה - מואב והתלוותה לחמותה נעמי בחוסר כול ובסופו של דבר קיבלה עליה את התורה והתגיירה.

ב]  מגילת רות  מתארת את מה שאירע  בעונת הקציר כמו שכתוב שם:

"וַתָּשָׁב נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב; וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִילַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך  יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה  מתארת:

"וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".[שם, ב', כ"ג]

לסיכום ,לאור האמור לעיל: המסקנה: – כי התורה היא כה עוצמתית יש בכוחה להציל את עם ישראל  מכל פגע ומלחמות האויבים:

כדברי דוד המלך: "וְהָיָה  --  כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל־ פַּלְגֵי ־מָיִם" [תהלים א, ג']:  ואין מים אלא: תורה.

 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר