‏הצגת רשומות עם תוויות השלום בארץ. אהובה קליין ציורי תנ"ך. Biblical paintings by Ahuva Klein(c. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות השלום בארץ. אהובה קליין ציורי תנ"ך. Biblical paintings by Ahuva Klein(c. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 בנובמבר 2023

פרשת ויצא – השיבה לארץ המובטחת. מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויצא – השיבה לארץ המובטחת.

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יעקב מודיע לנשותיו על ההחלטה לשוב לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין _(c



ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אימו/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ יעקב מגיע אל ארץ בני קדם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יעקב -מגלה לרחל-  על קירבת המשפחה ביניהם / ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

 "וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן-רִבְקָה" [בראשית  כ"ט, י"ב]


ציורי תנ"ך/ רחל מבשרת לאביה על  הגעת יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ לבן משיב ליעקב את תשובתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ--לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה. 
 מַלֵּא, שְׁבֻעַ זֹאת; וְנִתְּנָה לְךָ גַּם-אֶת-זֹאת, בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי, עוֹד, שֶׁבַע-שָׁנִים אֲחֵרוֹת"


ציורי תנ"ך/יעקב עובד ברחל עוד שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על ב]


ציורי תנ"ך/ רחל דורשת מיעקב  שיתפלל  עבור בנים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך' יעקב מציע לרחל שהיא תתפלל עבור הבנים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רחל שמחה בהולדת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)





יעקב אבינו עובד תקופה  ארוכה בחרן - אצל לבן אחי אמו. בתום התקופה - התורה מתארת כיצד הגיע הרגע בו יעקב מבין שעליו לעזוב  את המקום ולעלות לארץ המובטחת:

"וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה. וַיַּרְא יַעֲקֹב, אֶת-פְּנֵי לָבָן; וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יַעֲקֹב, שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ.  וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב, וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה, הַשָּׂדֶה, אֶל-צֹאנוֹ.  וַיֹּאמֶר לָהֶן, רֹאֶה אָנֹכִי אֶת-פְּנֵי אֲבִיכֶן, כִּי-אֵינֶנּוּ אֵלַי, כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם; וֵאלֹהֵי אָבִי, הָיָה עִמָּדִי.  וְאַתֵּנָה, יְדַעְתֶּן:  כִּי, בְּכָל-כֹּחִי, עָבַדְתִּי, אֶת-אֲבִיכֶן.  וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי, וְהֶחֱלִף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים; וְלֹא-נְתָנוֹ אֱלֹהִים, לְהָרַע עִמָּדִי.  אִם-כֹּה יֹאמַר, נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ--וְיָלְדוּ כָל-הַצֹּאן, נְקֻדִּים; וְאִם-כֹּה יֹאמַר, עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ--וְיָלְדוּ כָל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים.  וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת-מִקְנֵה אֲבִיכֶם, וַיִּתֶּן -לִי.  וַיְהִי, בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא, בַּחֲלוֹם; וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים.  וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בַּחֲלוֹם--יַעֲקֹב; וָאֹמַר, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר, שָׂא-נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל - הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל-הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים, וּבְרֻדִּים:  כִּי רָאִיתִי, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ. אָנֹכִי הָאֵל, בֵּית-אֵל, אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה, אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר; עַתָּה, קוּם צֵא מִן-הָאָרֶץ הַזֹּאת, וְשׁוּב, אֶל-אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ.  וַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה, וַתֹּאמַרְנָה לוֹ:  הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה, בְּבֵית אָבִינוּ. הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ; וַיֹּאכַל גַּם-אָכוֹל, אֶת-כַּסְפֵּנוּ.  כִּי כָל-הָעֹשֶׁר, אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ--לָנוּ הוּא, וּלְבָנֵינוּ; וְעַתָּה, כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ—עֲשֵׂה".[בראשית פרק ל"א, א'- י"ז]

 

השאלות הן:

א] כמה זמן עבד יעקב אצל לבן?

ב] מה היו הגורמים לפרידת יעקב  מלבן הארמי?

תשובות.

תקופת עבודתו של יעקב אצל לבן.                                  הרב אביגדור הלוי  נבנצל מסביר: יעקב עבד במשך עשרים שנה את לבן ותקופה זו נחלקת  לשלוש יחידות זמן:             א] שבע שנים ראשונות בהם עבד יעקב  עבור השגת רחל- הסכם זה היה - על פי הצעת יעקב: "וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה. [להלן כ"ט, י"ח]  הסכמת לבן להצעה זו- דווקא בעיני בנותיו לא הייתה כה מעורכת וההוכחה לכך:  דבריהן ליעקב: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ"

רש"י מסביר בעוד שההורים נוהגים לתת לבנותיהן נדוניה - בניגוד לכך- לבן מעביד את יעקב במשך שבע שנים ובוודאי שיעקב היה ראוי לקבל הרבה יותר. אבל לגבי תנאים אלה לא ניתן לבוא בטענות אל לבן היות ויעקב  בעצמו הציע את זה .

ב] תקופת שבע שנים  הן  תוך כדי רמאות, יעקב עובד  שוב למען השגת  רחל למרות שבפעם הראשונה  שעבד כבר עבורה הוא היה מעוניין רק ברחל ולא בלאה אחותה. אך היה זה רצון ה'  לבנות את  בית ישראל משתי צדיקות אלה.

ג] תקופה של שש שנים  האחרונות יעקב עדיין עובד מרצונו- אך גם הפעם – לבן מרמה אותו על ידי תנאי שכר - כדברי  יעקב: "וְהֶחֱלִף אֶת-מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים"; לבן רימה את יעקב  מאה פעמים במשך אותן שש שנים.[ בר"ר ע"ג, ט']   

יעקב נפרד מלבן.

א] התנאים שנוצרו בין לבן ליעקב גרמו לאווירה שאינה נעימה  ליעקב, כפי שנאמר: "וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן לֵאמֹר, לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה.  וַיַּרְא יַעֲקֹב, אֶת-פְּנֵי לָבָן; וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ, כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.." באווירה זו עדיף לעזוב.

ב] אלוקים מצווה את  יעקב לעזוב את  חרן ולשוב לארץ המולדת : "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יַעֲקֹב, שׁוּב אֶל-אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ; וְאֶהְיֶה, עִמָּךְ". 

רבים הפרשנים המסבירים את מעשהו של יעקב בעניין פיצול המקלות:

מתברר כי דברים אלה הם משמשים לקח לדורות, לא להרכין ראש בפני עוול ורשע ולא להירתע מלהציל את הגזל מהגזלן - הקו הזה עובר  כחוט השני בפרשיות אחדות בתורה, בסיפורי האבות,

כמה פרשנים  מסבירים את דברי בני לבן:

"לָקַח יַעֲקֹב, אֵת כָּל-אֲשֶׁר לְאָבִינוּ; וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה: במובן של סיגול מידותיו לשם סיכול מזימותיו, יעקב הוציא את שלו בסגולת ה"רמאות" שחשבנו שהיא כישרונו הבלעדי של אבינו, ויש הרואים כאן התנגשות לא רק על רקע חברתי - בין יעקב העובד לבין לבן המנצל, אלא התנגשות כללית ביו ישראל לעמים.

החתם סופר מסביר: כך דרכם של גויים מאז ומקדם אם כי הם ניזונים כמו לבן בזכותם של ישראל, אין הם מאפשרים ליהודים להתפרנס, אלא בדרך של רמאות. ואחרי כן תגובתם בדומה לבני לבן שאמרו ליעקב: "וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ--עָשָׂה, אֵת כָּל-הַכָּבֹד הַזֶּה".

בדומה לכך  הדברים מכוונים גם נגד קטרוג השטן על צורת פרנסת היהודים בין  הגויים מה ניתן לעשות? אין מנוס - הרי גם יעקב הצדיק, נאלץ להשתמש בדרכי עורמה - על מנת להציל את השייך לו מידי לבן ארמי.

לגבי הקריאה האלוקית ליעקב - לשוב אל המולדת ציווי חשוב מאד התואם את דברי המדרש בבראשית רבה [פרק ע"ד] "נכסי  חוץ לארץ אין בהם ברכה. אלא משתשוב אל ארץ אבותיך אהיה עימך"

ה"חפץ חיים" אומר על התורה בפרשה זו: "כשהאומות מדברות סרה על עם ישראל, מעלילות עלינו ודוחקות את רגלינו בבחינת " וַיִּשְׁמַע, אֶת-דִּבְרֵי בְנֵי-לָבָן" עדיין מבליגים על  זה, שומעים חרפתם ואינם משיבים, אבל מכיוון שאנו רואים את פניהם שאינם כתמול שלשום, בבחינת: "וירא יעקב את פני לבן" כשהעומדים בראש הממשלות מראים לנו פנים זועפות, או אז אנו מוכרחים  לבקש לנו מקום מקלט, המקלט היותר בטוח הוא לשוב אל ארץ אבותינו  - " שוב אל ארץ אבותיך"

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה: כאז גם עתה. כמו שיעקב חש - כי עליו לשוב לארצו - ארץ ישראל - הן מפני היחס העוין של בני לבן  ובראש  בראשונה על פי ציווי ה' -  כך בימינו: ארץ ישראל נועדה  לעם ישראל.

אך חשוב לציין ,  כי לא די להסתפק בצבא חזק, אלא עלינו להיות מחוברים לתורה הקדושה ולקיימה - ככתבה ולשונה הלכה למעשה!

כפי שנאמר:

" וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת ־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת ־בְּרִית֛וֹ אֲשֶׁר ־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה!! 

[דברים  ח'. י"ז- י"ח] יהי רצון שבמהרה נזכה לניצחון גדול ולגאולה שלמה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר