ציורי תנ"ך/ "ברוך אתה בבואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

Biblical paintings by Ahuva Klein

God bless you

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין ©

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים- במה הוזהרו עם ישראל בבואם לארץ?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת  שופטים - במה הוזהרו  עם ישראל בבואם לארץ?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:

 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]

Biblical paintings by Ahuva Klein- The King is holding the Torah

 "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת",

[דברים י"ז, י"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך- החכם באדם/ ציירה: אהובה קליין (c

ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחת האביב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משפט  צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המלך כשופט/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת מתחת לעץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה שופט  במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ נביא אמת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  הכהן הגדול/ ציירה: אהובה קליין (c)

 

ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך "/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכהן הגדול מברך את עם ישראל- טרם יציאתם למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]

בפרשה זו, נושאים רבים , אחד מהם: האיסור על עם ישראל ללמוד ממעשה הגויים , חלילה, כפי שכתוב בפרשה:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.  וְחֹבֵר, חָבֶר; וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים.  כִּי-תוֹעֲבַת יְהוָה, כָּל-עֹשֵׂה אֵלֶּה; וּבִגְלַל, הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.  תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם--אֶל-מְעֹנְנִים וְאֶל-קֹסְמִים, יִשְׁמָעוּ; וְאַתָּה--לֹא כֵן, נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".  [דברים י"ח, ט- י"ד]

השאלות הן:

א] במה הוזהרו עם ישראל בכניסה לארץ ?

ב] מה פירוש הציווי: "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" !

תשובות.

התורה מזהירה את עם ישראל.

כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל-  נאמר:  "לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם"

רש"י מסביר: עם ישראל יבין מתוך ההתבוננות במעשה הגויים כמה מעשיהם מקולקלים ועל עם ישראל מוטל ללמד את בניו לא לנהוג  כמותם , כי מעשיהם הוא חוק לגויים. רש"י מבסס את דבריו על [מדרש ספרי ]

דעת מקרא שואל: מדוע התורה קשרה בין איסור כשפים לביאת הארץ? התשובה: כשיכנסו עם ישראל לארץ יהיו נצרכים לירידת גשמים ועל כך נאמר בראשית רבה [ פרשה י"ג, ב] כל תפילתן של הבריות  היא על הארץ על כן הוזהרו שלא יפנו אל הקוסמים לשאול על הגשמים [על פי העמק דבר להנצי"ב]

הלימוד הזה  למען עשיית כשפים נאסר על עם ישראל. בדומה לכך: נצטווה המלך בישראל  ללמוד תורה – למען ילמד ליראה את ה' ולא יסור ימין ושמאל מן התורה הקדושה. ויש להתרחק מתועבות הגויים - לפי שהכשפים משפילים גבהות אדם , לכן היא תועבת ה' ! בתחילה התורה  מכנה את עושי הכשפים בלשון : "הַגּוֹיִם הָהֵם"- זהו לשון רמז של זילות. 

בהמשך, התורה מחמירה בלשון: "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ".- בדומה לאיסור של אכילת שאור בפסח כמו שנאמר:

"שִׁבְעַת יָמִים--שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם": [שמות, י"ב, י"ט] מה שלא הזהיר כן על דברים אחרים שגם הם אסורים!

ספורנו מדגיש את הסיבה  לכך: שאסור לעשות: כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹייִם – כי בסופו של דבר עם ישראל יגלה - כי כל זה שקר וכזב וכל אשר ינבאו להם - המעוננים, הקוסמים וחוזי הכוכבים, יתבדה לגמרי.

הה"ק מהר"ם ז"ל מאמשינוב טוען:  כי כל העמים אינם מסוגלים – להתגבר על כוחות הרוע שבהם, ואלו הם: המעוננים , קוסמים והמקננים בלבם וזאת - מפני שיצר הרע מסית אותם לעשות רע והם משתכנעים לציית לו. אבל היהודי- הוא שונה- היות וה' נתן לו  כוח התנגדות כדי שיוכל להגיד: "לא כן !"  אינני רוצה לשמוע  בקול היצר הרע" לכן נאמר:

"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"

ונאמר: " נָתַן לְךָ "-  שנתן לכך את הכוח של "לא כן"!

רבינו בחיי מבהיר: דרשו רז"ל- אתה חייב ללמוד  להבין , כדי  להורות ומצאנו בשבעים  אנשי הסנהדרין שהיו צריכים להיות בקיאים בכל החכמות, כולל חכמת הכשפים - כדי שיוכלו לדון בכל הנושאים- דין אמת - על פי משפט התורה. אילו לא היו מגיעים לשלמות ידיעת כל סוגי הכישוף והיה חסר להם סוג אחד של כישוף שלא ידעו, לא היו מסוגלים לפסוק בו הלכה.

מנה הכתוב  תשע תועבות - כשפים שהיו הכנענים עוסקים בהן והחל ב"מולך" שהיו מקריבים את הילד שלהם לעבודה זרה -  ומתוך שהעבירה כה הייתה כבדה - על כן העונש הוא: כרת. ואילו יתר סוגי הכשפים- הם אסורים בגדר "לא תעשה" מאחר שהתורה הזהירה  מלהחזיק בעבירות אלה ואחר כך דיברה התורה על יראת שמים.

קסמים- הכוונה: שהיה האיש אוחז במקלו והיה חושב: האם כדאי לו ללכת למקום מסוים - או לא כדאי ללכת.

ועל כך אמר הנביא  הושע: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל, וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" [הושע ד, י"ב]

מְעוֹנֵן -  יש בזה שלוש משמעויות:

א] לשון עונה [תקופה] – על כך אומר רבי עקיבא: שיש אנשים הסוברים: שעונה מסוימת יפה להתחיל במשהו מסוים.

ב] לשון עין – חכמים אומרים - הכוונה לאוחזי העיניים.

ג] לשון ענן: מביט בעננים ועל פי זה נותן עצות.

מנחש-   כגון , פת הלחם נפלה מפיו, או צבי הפריע לו בדרך ועל פי זה הוא מחליט החלטות.

יש הסוברים: כי מנחש- הוא מביט בעופות, או בכנפיהם או, בצפצוף שלהם, כפי שנאמר: "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל הכנפים [כְּנָפַיִם] יַגֵּיד דָּבָר".

[קהלת  י, כ]  הכוונה לזה המכיר בצפצוף שלהם - אחד שמזהה על פי חיבוט הכנפיים או בפרישתן - ומסיק מיני מסקנות.

מכשף- רבינו בחיי מביא את דברי הרמב"ן: מכשף - הוא שם כללי לכל סוגי הכישוף.

חובר חבר וידעוני- הם סוגי כישוף שונים וגם בהם אסור לשאול. ויש לדעת ולהבין שבענייני כשפים,: ה' שברא הכול יש מאין- דאג שיהיו  עליונים מנהיגי התחתונים אשר למטה מהם.

"נתן כוח הארץ וכל אשר לפניה בכוכבים ובמזלות לפי הנהגתם ועשה עוד על הכוכבים והמזלות- מנהיגים מלאכים ושרים- שהם נפש להם".

וחובר חבר:- מאסף שדים ומחבר אותם, או שמאסף נחשים ועקרבים במקום אחד.

ושואל באוב- שמעלה את נשמת המת- בבית השחי שלו ומדבר משחיו.

דעה  אחרת למקצת רבותינו שבתלמוד- שיש כוח למי שיודע את חכמת האוב- להחיות את המת ולהשיב את נפשו לגופו במשך י"ב חודשים בלבד.

ידעוני- אדם מכניס עצם –של חיה ששמה ידוע לתוך פיו- ומדבר על ידי כישוף ואותה חיה  נקראת: "בני השדה"- כפי שכתוב:

"כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָךְ". [איוב, ה', כ"ג]

ודורש אל המתים: "זה המעלה בזכר והנשאל בגולגולת, או בכל עניין אחר שידרוש בהם"

"תָּמִים תִּהְיֶה, עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"

הרמב"ם סובר  שיהודי יהיה תמים בדעה והשכל ואל יאמין בניחושים ,קסמים וכשפים מפני שהם תוהו והבל ומי שנמשך אליהם  הוא חסר דעת.

שאלו פעם את הצדיק מלובלין: מי יותר חשוב - אדם גדול ,או תמים? והשיב להם: כי תמים חשוב יותר והראיה לכך, כאשר אנחנו רואים לפנינו שתי חלות: האחת גדולה, לא שלמה והשנייה קטנה ושלמה, הדין הוא: שצריכים לברך על החלה הקטנה  שהיא שלמה.

"החפץ חיים"  הביא משל, למה  הדבר דומה?  מעשה באיש כפרי שנסע לעיר לפני חג הסוכות ,לקנות אתרוג מהודר בשביל  חותנו, כששב לביתו, התפאר באתרוגו בפני איש כפרי אחד, האיש הכפרי מאד התלהב וביקש ממנו שימכור לו חצי מאתרוג זה - בכסף  מלא, ואכן מכר לו את חצי האתרוג ואת החצי הנותר מהאתרוג הביא לחותנו, ברגע שחותנו ראה את חצי האתרוג כעס מאד, התפלא האיש על הכעס ושאל: מדוע  הנך כועס? הרי  אני יודע בוודאות מהרב- שזהו אתרוג מהודר., ענה לו חותנו: הלוואי שהיית מביא עשרים אתרוגים פשוטים, לא כל כך מהודרים, אבל שלמים. וזה היה עדיף מחצי אתרוג מהודר, אך פסול!

הנמשל: יש אנשים שמהדרים במצוות בין אדם למקום - אך מנגד מזלזלים במצוות שבין אדם לחברו, או ההפך. אנשים אלה - הם בבחינת אתרוג מהודר- חתוך לחצאים, עדיף היה שלא היו מהדרים כל כך, אבל שלמים, לקיים  שתי מצוות: בין אדם למקום ובין  אדם לחברו [אוצר החיים]

רש"י מסביר: על היהודי  להתהלך  בתמימות עם ה' ולצפות רק ממנו ויש להימנע מלחקור עתידות, אלא כל מה שבא עליו  יקבל בתמימות.

דעת מקרא מסביר: יהודי יהיה  תמים עם ה' - יראת ה' תהיה שלמה ולא תהיה עם אמונה  זו- שום כוח של כישוף וניחוש ושום כוח אחר ויראה זו- היא האמונה בשלמות הלב!

בעל הטורים סובר: האות ת' גדולה - שאם  תלך בתמימות –עם ה', כאילו  קיימת מצוות מאלף עד ת'.

לסיכום, לאור האמור לעיל,  הקב"ה מזהיר את עם ישראל –טרם הכניסה   לארץ לא ללמוד מתועבות הגויים הפונים- לכשפים ,קוסמים ויידעונים,  אלא     להאמין  בקב"ה וללכת אתו בתמימות. הדבר מצווה עליהם ,דווקא עם  בואם לארץ- כי בארץ הם חייבים  להתברך בגשמים ובפרנסה מבורא עולם ובגלל -החשש של קטני אמונה העלולים לגשת ליידעונים ומנחשים למיניהם,  התורה מצווה: להיות  יראי שמים ולהלך בתמימות לפני ה' - בדומה לדרכו של אברהם אבינו- אבי האומה שעליו  נאמר:

"וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־ תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהֹוָ֜ה אֶל־ אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־ אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים"׃

ציורי תנ"ך/"רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב
" / ציירה: אהובה קליין (c)

"אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם; מִי-אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת, וּמִבֶּן-אָדָם חָצִיר יִנָּתֵן.  וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק, כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית; וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק.  מִהַר צֹעֶה, לְהִפָּתֵחַ; וְלֹא-יָמוּת לַשַּׁחַת, וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ. וְאָנֹכִי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, רֹגַע הַיָּם, וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו; יְהוָה צְבָאוֹת, שְׁמוֹ.  וָאָשִׂם דְּבָרַי בְּפִיךָ, וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ; לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ, וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי-אָתָּה.  הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה, אֶת-כּוֹס חֲמָתוֹ; אֶת-קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, שָׁתִית--מָצִית...

 מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב--מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה; אֹמֵר לְצִיּוֹן, מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ.   קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ:  כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן.  פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו, חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם:  כִּי-נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלִָם.   חָשַׂף יְהוָה אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ.."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ה' מסיר חולי מעל עם ישראל / ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

  ציורי תנ"ך/ החיסון הרוחני כנגד  כל חולי/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-

Reduction of the disease from the people of Israel

 "וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ". [דברים  ז, ט"ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by  Ahuva Klein- Moshe warns Aaron the Cohen and HIS  remining sons

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו    .....

וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ    "

 [ויקרא י, ו-ז]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת משפטים- עבד עברי- מיהו?כיצד יצא לחופשי?/ מאמר מאת: אהובה קליין..

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת  משפטים- עבד עברי, מיהו? כיצד יצא לחופשי?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ העבד ואישתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עבד עברי יוצא לחופשי ואדונו מעניק לו מתנות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עזרה לחמור שונאך הרובץ  תחת משאו/ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]


ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical  paintings

Keeps no money on  dishes

ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
 


ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

"כי ילך מלאכי לפניך.."[שמות כ"ג,כ"ג]

ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת משפטים פותחת במילים: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם.  כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם.  אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ". [שמות  כ"א, א-ד]

השאלות הן:

א] מדוע הפרשה  מתחילה במילים: "ואלה המשפטים" – ב: וו החיבור:?

ב]  מיהו עבד עברי ומה  הנוהל בזמן יציאתו לחופשי?

תשובות.

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים"

על פי רש"י:  המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן - הם מסיני, הרי דברי רש"י תמוהים , האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה -  אינם מסיני?

על שאלה זו עונה: רבי יצחק מאיר מגור[בעל " חידושי הרי"ם"]  רצה כאן רש"י  –  להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

עבד עברי.

נאמר: "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד; וּבַשְּׁבִעִת--יֵצֵא לַחָפְשִׁי, חִנָּם".   מדובר בעבד יהודי , לפי  ההלכה  התלמודית, עבד עברי- הוא גנב שאין בידו להחזיר את שווי הגנבה , לכן הוא נמכר על ידי בית דין כתשלום על גנבתו באמצעות עבודתו אצל אדונו.

אפשרות נוספת : יהודי שמוכר את עצמו מרצונו מחמת  הדחק בו הוא מצוי, אין לו פרנסה, אחרי שש שנות עבדות יצא לחופשי ללא תשלום כסף פדיון.

"אִם-בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא"

בספר החינוך נאמר:" משורשי מצווה זו, שרצה האל שיהיה עמו ישראל אשר בחר - עם קדוש מלא ומעוטר בכל מידות טובות ומעולות, כי מתוך כך תחול הברכה עליהם, והחסד והרחמים מן המידות המשובחות בעולם, ועל כן הזהירנו לרחם על אשר הוא תחת ידינו ולגמול לו חסד, כאשר הכתוב בפרשה, וכמו שידענו גם כן לקבלה.

ה"כלי יקר" מסביר: הטעם בהתחלת כל הדינים-דווקא בנושא: שילוח העבד אחרי שש שנות עבדות  לפי שהדיברות מתחילים: "אנוכי  ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" לכן יש להדגיש: כשם שהיהודי היה עבד במצרים וה' נתן לו חירות ופדה אותו מבית עבדים ,כך מוטל על האדון לקרוא דרור וחופש לעבד הנמכר בגנבתו ,שהרי גם  ישראל נמכרו בגניבת יוסף שמכרוהו השבטים והתגלגל הדבר באופן שירדו גם הם למצרים לבית עבדים ואף על פי חן יצאו לחופשי -כי כך גם הם ,לרבות עבדיהם ,ישלחו לחופשי.

רש"י מסביר: אם העבד הגיע לבדו אל אדונו ללא  אישה, אלא עם בגדיו בלבד, אין אדונו מוסר לו אישה כנענית להוליד  ממנה עבדים. [מסכת קידושין ב', א]

אבל, "אִם-בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ".

אומר רש"י: מדובר באישה ישראלית  והקונה עבד עברי חייב במזונות אשתו ובניו.

רש"ר [ הרב שמשון רפאל הירש] אומר : ההלכה מלמדת: כי אין להפריד  את האישה מבעלה בתקופת העבדות כאשר  העבד אינו יכול לפרנס את אשתו ובניו, האדון חייב לספק להם מזונות ולינה

ראיתי על כך הסבר מעניין –בצורת משל ונמשל [בספר: "מטה שמעון"]:

אם אדם בעולם הזה חי ללא  קיום תורה ומצוות –בגפו, גם בסוף חייו יצא מן העולם ללא זכויות ! אך אם היה העבד  נשוי לאישה- יצא לחופשי כעבור שש שנים בשנה השביעית לחופשי יחד עם אשתו.

התורה נקראת: אישה, לפי שנאמר: "תורה  ציווה לנו  משה מורשה, אל תקרי מורשה, אלא מאורסה, כלומר התורה מלווה את האדם לאחר פטירתו כפי שנאמר: "בשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם, לא כסף, ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד  שנאמר:  "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ". [משלי ו, כ"ב] המשמעות היא: על ידי קיום התורה הלכה ולמעשה- יזכה היהודי ללכת בדרך הישר ולא יטעה בדרכו [כך נאמר: בזוהר הקדוש ,פרשת וישב, קפ"ה]

כל מי שעוסק בתורה  לשמה, כאשר נפטר – התורה מלווה אותו- הולכת לפניו ומכריזה עליו ומגינה עליו, כדי  שלא יתקרבו אליו בעלי הדינים וכשגופו של האיש הצדיק בתוך קברו, גם שם התורה מגינה עליו וכאשר נשמתו עולה לשמים – למקומה, היא עולה בליווי התורה - ההולכת לפניה, וכמה שערים חזקים נהרסים מתוקף התורה - עד שזוכה הנשמה להיכנס למקומה וגם שם התורה שומרת עליו עד  בוא הגאולה ותחיית המתים. מלמדת עליו סנגוריה לכן נאמר: "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ....." כדברי שלמה המלך.

משל- שלושה אוהבים יש לאדם במהלך חייו: בניו, נכדיו, ממונו ומעשיו הטובים והנה  כאשר עומד סמוך לפטירתו- קורא לבניו ופונה אליהם בבקשה: בואו הצילוני מדין  המוות הרע הזה והם עונים לאביהם: אינך יודע שאין שלטון ביום המוות?, נאמר:

"אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כָּפְרֽוֹ": (תהלים פרק מט פסוק ח)

רד"ק מפרש:

"אח לא פדה יפדה איש - מה יועיל עושרם ביום המיתה? כי לא יוכל לפדות איש את אחיו מן המוות בכל עושרם , ולא יוכלו לתת כפרו לאלוקים , אשר מאתו החיים והמוות".

גם שלמה המלך אומר:

"לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת": (משלי פרק יא פסוק ד)

רד"ק מסביר:

"לא יועילם הון ביום עברה - כלומר: לא יועיל לרשע הונו ביום  שיתעבר האל עליו ויפקד עונו , והצדקה שעשה הצדיק תצילנו ממיתה. ממות - שלא ימותו מיתה משונה".

כאשר אדם זה אינו מצליח בכל אלה שיצילוהו, אוסף אליו את מעשיו הטובים והם עונים לו: לך לשלום, אנחנו נלווה אותך ונקדים אותך כפי שאומר ישעיהו הנביא: "וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ: " [ישעיהו  נ"ח, ח]

הרד"ק מסביר שביום המוות - רק המצוות שהיהודי קיים בחייו יצמיחו לו טובה וילוו אותו  גם לעולם הבא.

כאשר תמו שנות העבדות יוצא העבד לחופשי בשנה השביעית,

אך , אין לשלוח את העבד העברי בחוסר כל, אלא להעניק לו מכל טוב- כמו שנאמר: "כִּי-יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה--וַעֲבָדְךָ, שֵׁשׁ שָׁנִים; וּבַשָּׁנָה, הַשְּׁבִיעִת, תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ. וְכִי-תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי, מֵעִמָּךְ--לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ, רֵיקָם.  הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ:  אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, תִּתֶּן-לוֹ.  [דברים ט"ו, י"ב - י" ט"ו]

הרלב"ג  מפרש:

"לא תשלחנו ריקם" (לעיל , יג) , ידענו שכיון שלא שלחו ריקם , יֵצֵא. ואולם הודיע בזה המקום - כי לפי עושר בעל הבית יהיה שעור זאת ההענקה".

במילים אחרות האדון משלח את עבדו  בידיים מלאות- על פי גודל עושרו –יעניק לו את  מתנתו.

ר' יוסף בכור שור טוען :לא תשלחנו ריקם - שהרי ב'מכרוהו בית דין' הכתוב מדבר (קידושין טו , א) , ואין לו כלום , ובמה יתפרנס? לכך צריך הענקה מן אילו שלשה מינין: צאן , גורן ויקב - לחם , בשר ויין".

לפי  פירוש זה, האדון חייב גם לדאוג לעבד היוצא לחופשי- שיוכל להתפרנס בכבוד בהמשך.

לסיכום, לאור האמור לעיל, עבד עברי, הוא אדם שגנב ומכר עצמו לעבדות-  מהטעם  שאין ביכולתו להשיב את הגניבה , או נקלע לעוני  ואין ביכולתו להמשיך להתקיים ללא עזרה.

בתום שש שנים יצא לחופשי בתחילת השנה  השביעית - באופן שהאדון יעניק לו מתנות באופן מכובד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)