פרשת כי תבוא- ביכורים- "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"-מדוע ?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ביכורים- משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הברכה על הר גריזים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך, ברכת פריה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ניצחון עם ישראל על אויביו, בחסדי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/"והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך"[ישעיהו ס]
ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
הפרשה פותחת במצוות הבאת
ביכורים ובתיאור אופן הכנת המצווה:
"וְהָיָה,
כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה;
וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.
וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ
אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ,
אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם".
[דברים כ"ו, א-ג]
השאלות הן:
א] ממתי
התחייבו ישראל להביא ביכורים לבית המקדש?
ב] מה
החשיבות בהבאת ביכורים מראשית הפירות – דווקא?
תשובות.
מצוות הבאת ביכורים.
על פי דברי הספרי: ישנה הוראה לעם ישראל להביא ביכורים לבית המקדש -
ובשכרה יכנסו לארץ.
המלבי"ם מסביר: לא התחייבו ישראל להביא
ביכורים ,אלא לאחר שהתיישבו כבר בארצם- "לאחר ירושה וישיבה" ועצם העניין
שעם ישראל קיבלו עליהם כבר מעכשיו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לכשיכנסו לארץ
המובטחת – הדבר היווה זכות בידם- להיכנס לתוך ארץ הקודש.
על פי דעת מקרא: "וְהָיָה, כִּי"-הכוונה כי כבר נהיה כמו שכתוב:
"וַיְהִי
כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו".[שמואל-ב, ז', א']
כלומר- לאחר שעם ישראל המליכו עליהם מלך- כמו
שנאמר במסכת סנהדרין:
"תניא:
רבי יוסי אומר: שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית
זכרו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. ואיני יודע איזה מהן תחילה, כשהוא אומר
"כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ, מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק", הווי אומר:
להעמיד להם מלך תחילה, ואין 'כסא' אלא מלך, שנאמר (דהי"א כ"ט, כג)
"וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ".
רש"י מסביר על סמך הגמרא [קדושין ל"ז]
שישנן שתי מצוות בלבד שעם ישראל התחייבו בהן רק אחרי כיבוש ארץ ישראל
וחלוקתה והן: מצוות הבאת ביכורים והמלכת מלך עליהם. וההוכחה לכך שבשתי מצוות אלה
נאמר:
"כִּי-תָבֹא
אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה
בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, כְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי". [דברים י"ז, י"ד]
בעל העקדה טוען: שלאחר שעם ישראל יכנסו
לתוך הארץ המובטחת ויהיו יושבים בה כבר ימים רבים ,קיים החשש שהם יזקפו את כל
הצלחת פירות ארץ ישראל לזכותם וכוחם
הבלעדי- בבחינת- כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, שמא ישכחו את הדברים הנפלאים והניסים שעשה עימם ה' , לכן בכך
שהתחייבו לקחת ביכורים לאחר שהשתקעו בארץ -
הדבר יזכיר להם- כי לה' הארץ ומלואה והוא
אשר העניק לנו את מתנת ארץ ישראל והוא אשר משפיע על כל הצלחת העם.
בעל הטורים מפרש את המילה: "וְלָקַחְתָּ"- בגימטריא- "בשבעה מינין"
רבינו בחיי אומר בדומה לדברי רש"י: מצוות ביכורים חלה על עם ישראל לאחר
שירשו את הארץ והתיישבו בה- היינו- לאחר כיבוש וחילוק הנחלות.
" וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית
כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה "
על פי דברי רש"י: נאמר: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית ..."
ולא כל ראשית- אין כל הפירות חייבים
במצוות ביכורים- אלא- שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל,
כגון זית- זית משובח- דבש- תמרים משובחים.
וכיצד מבצע היהודי את המצווה- הלכה למעשה? על כך
מתארת לנו המשנה:
"כיצד
מפרישין הביכורים? יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, אשכול שביכר, רימון
שביכר, קושרו בגמי ואומר: הרי אלו ביכורים.
ורבי
שמעון אומר: אף על פי כן חוזר וקורא אותם ביכורים מאחר שיתלשו מן הקרקע".
[מסכת ביכורים פרק ג, א]
דעת מקרא מבהיר: כמו שנאמר: "רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא,
בֵּית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ " [שמות כ"ג, י"ט] הכוונה לפירות משבעת המינים- מובחרים.
וכאשר עם ישראל כבר מיושבים בארצם ,עליהם לזכור שפירות אלה הם מתנה
מה' ויניחו את הפירות בטנא כפי שמסביר אונקלוס: לשם כבוד- כמו שמובילים שי למלך-
אל בית המקדש ששם נמצא ארון הברית- ושם שורה השכינה.
וראיתי בספר: "מטה
שמעון" הסבר דומה לדברי רש"י- שמביאים
ביכורים אך ורק משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, כמו שנאמר:
"אֶרֶץ
חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ".[דברים ח, ח]
ובהמשך מספר מקרה מעניין:
על פי מסכת תענית: "פעם אחת גזרה מלכות על
ישראל שלא יביאו עצים למערכה,ושלא יביאו ביכורים לירושלים, והושיב שומרים על
הדרכים כדרך שהושיב יורבעם בן נבט- שלא יעלו ישראל לרגל, מה עשו עשרין של אותו
הדור ויראו חטא? הביאו כלי ביכורים וחיפום בקציעות [כלומר- כיסו את הביכורים
בתאנים יבשות] ונטלום ועלי על כתיפהן [הכוונה- מכתש] וכיון שהגיעו אצל השומרים, אמרו
להם השומרים: להיכן אתם הולכים? אמרו להם: לעשות שני עיגולי דבלה במכתשת שעל
כתיפנו, כיון שעברו מהן, עיטרום בסלים והביאום לירושלים" עולי הרגל כאשר ראו
שהשומרים בדרכים –כוונתם להערים עליהם מכשולים במצוות הבאת ביכורים- הסבירו להם:
שהם לוקחים איתם מכתש ,שני עיגולים של
תאנים מיובשות וכך הצליחו לעבור את הביקורת של שומרים אלה.
רש"ר מוסיף ואומר: נאמר:
"וְלָקַחְתָּ
מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ"
כשם שהמילה: "מראשית" מורה על מבחר
מפירות הארץ, הרי המילה: מארצך
מורה: יש להביא
מפירות שבעת המינים הצומחים בחבלי הארץ המתאימים ביותר לגידול פירות אלה.
בעל הטורים מסביר: כל "ראשית – מיועדת לה' כמו שנאמר:
"ֹקודֶשׁ
יִשְׂרָאֵל לַיהוָה, רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה" [ירמיהו ב, ג]
רבינו בחיי אומר: מכאן ניתן ללמוד: שכל
מצווה וכל דבר שנועד לאלוקים- צריך שיהיה מן המובחר כמו שהתורה מתארת את הבל הצדיק - שהביא קורבן מן
המובחר כפי שמתואר:
"וְהֶבֶל
הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן" [בראשית, ד, ד]
"שפת אמת" מסביר רעיון יפה:
אומנם כיום אין מקיימים מצוות ביכורים, אלא ישנה תפילה לה', ואותה צריכים לתת
ראשית בכל יום כמו הביכורים, שהרי הקב"ה מחדש בכל יום מעשה בראשית וכל
יום יש להסתכל על הבריאה בצורה מחודשת,
למרות שכלפי חוץ קיימת קליפה המסתירה את ההתחדשות הזו כמו שנאמר:: "אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" [דברי שלמה המלך, קהלת ,א, י"ט] האדם חייב למצוא בכל יום
מחדש את התגלות האור וכך כל אדם צריך לזכור את הראשית שלו מחדש- את שורשיו ואת כל
מה שעשה ה' למען עם ישראל כאשר הוציאם
ממצרים.
באופן זה יגלה את האור- ואין אור אלא שמחה.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק- כי מצוות
ביכורים נועדה להזכיר לעובד האדמה: כי כל ההצלחה בפירות שגידל- היא הודות לה' ואין אדם רשאי לזקוף זאת להצלחתו הבלעדית ומתוך
כך ילמד לראות את ההתחדשות בחיי היום-
יום- להתחבר אל בוראו ולהתמקד באור הגנוז במעשה הבריאה ויזכה לשמחה.-
ויפים דברי דוד המלך:
"עִבְדוּ
אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה." [תהלים, ק, ב]
