‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וירא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וירא. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 4 בנובמבר 2020

פרשת וירא- בריחת לוט ופמלייתו טרם המהפכה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וירא - בריחת לוט ופמלייתו טרם המהפכה - כיצד?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



 ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)









ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].





ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c



ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן

/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/  שרה  מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)






ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


התורה מתארת את סדום  כבר בפרשת לך לך,  הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית:

 מבחינה גשמית נאמר: "וַיִּשָּׂא-לוֹט אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, כִּי כֻלָּהּ, מַשְׁקֶה--לִפְנֵי שַׁחֵת יְהוָה, אֶת-סְדֹם וְאֶת-עֲמֹרָה, כְּגַן-יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה צֹעַר". [בראשית י"ג, י']

 מהבחינה הרוחנית נאמר: ".....וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם.  וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד".  [בראשית י"ג, י"ב- י"ג]

בפרשתנו נאמר:  " וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם--כִּי כָבְדָה, מְאֹד. אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם-לֹא, אֵדָעָה"  [שם  י"ח, כ - "א]

בעקבות תיאור מצבם המוסרי הירוד של אנשי סדום , אברהם מנסה לשכנע באמצעות  תפילה - את ה' לרחם על אנשי המקום: אך תפילתו אינה מתקבלת.
כי לא נמצאו שם אפילו עשרה צדיקים!

על כן נאמר: "וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה,....."

בהמשך המלאכים  מודיעים ללוט על מהפכת סדום ועמורה:   " וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל-לוֹט, עֹד מִי-לְךָ פֹה--חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ בָּעִיר:  הוֹצֵא, מִן-הַמָּקוֹם כִּי-מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ, אֶת-הַמָּקוֹם הַזֶּה:  כִּי-גָדְלָה צַעֲקָתָם אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וַיְשַׁלְּחֵנוּ יְהוָה לְשַׁחֲתָהּ וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל-חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִן-הַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי-מַשְׁחִית יְהוָה, אֶת-הָעִיר; וַיְהִי כִמְצַחֵק, בְּעֵינֵי חֲתָנָיו.   וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה, וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר:  קוּם קַח אֶת-אִשְׁתְּךָ וְאֶת-שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ, הַנִּמְצָאֹת--פֶּן-תִּסָּפֶה, בַּעֲוֺן הָעִיר וַיִּתְמַהְמָהּ--וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר.   וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ--אַל-תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ, וְאַל-תַּעֲמֹד בְּכָל- הַכִּכָּר:  הָהָרָה הִמָּלֵט, פֶּן-תִּסָּפֶה." [בראשית י"ט, י"ב- י"ח]

 השאלות הן:

 א] מה היה גודל חטאם של אנשי סדום ועמורה?

 ב] כיצד התרחשה הבריחה מהאש הנוראה שאחזה במקום?

 תשובות.

 חטאם של אנשי סדום.

למעשה, אין התורה מפרשת בגלוי מה היה חטאם של אנשי סדום ועמורה, אלא רק מדגישה שהם היו כל כך רעים שהזעקה עלתה משם לשמים.

רש"י מפרש: כי מדינה שלמה חטאה והוא מתבסס על המילה: "הכצעקתה" -הנאמרת בלשון יחיד  ואינה נאמרת: בלשון רבים:"הכצעקתם"- לכן הוא מסיק: כי מדובר במדינה אחת אשר כללה את חמש הערים: סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער.

רש"י מביא  גם את דעת חז"ל האומרים: כי ריבה אחת נתנה לעני כד ובו לחם, מייד  נענשה על ידי אנשי סדום , היא  צעקה היות והתעללו בה, מרחוה בדבש והעלו אותה על גג החומה ובאו דבורים ועקצו אותה.[סנהדרין ק"ט]

יש דעה שונה בב"ר [מ"ט, ו]:נערה נתנה לחברתה כד קמח לפי שרצתה להצילה ממוות  בהיותה  במצב של רעב, בתגובה על כך- אנשי סדום שרפוה. אכזריותם וקשיחותם של אנשי סדום כלפי העניים מוזכרת גם בתנ"ך: "הנה זה היה עוון אחותך, גאון שבעת-לחם ושלוות השקט היו לה ולבנותיה, ויד עני לא החזיקה" [יחזקאל פרק ט"ז].

"בעל העקדה" :שואל ומתפלא, מדוע אין גנותם של אנשי סדום נאמרת במפורש  בדברי יחזקאל?

הוא משיב , כי חטאם היה בכך שלא עשו חסד, הדבר התבטא ביחסם השלילי לשכבות הדלות והעניות שמנת חלקם היה  סבל רב.

הוא מגיע למסקנה זו: על סמך התבוננותו במעשה אנשי סדום שבאו עד פתח ביתו של לוט-עשו זאת  מתוך רגש של נקמה-ללמד את "האנשים" שהתארחו אצלו - שבפעם הבאה לא יבואו עוד.

כפי שהכתוב מתאר: "..ואנשי העיר אנשי סדום נסבו על- הבית מנער ועד זקן וכל-העם מקצה ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם" [בראשית י"ט, ד-ו]

חז"ל [בסנהדרין דף ק"ט] מגלים רמזים במקראות לעבירות נוראות בכל השטחים שביצעו אנשי סדום, אבל בסופו של דבר- עונשם נחתך בעבור התנהגותם הרעה כלפי הזולת.

"תפארת שלמה" סובר: כי הזעקה של אנשי סדום יוצאת מפיהם שלהם-לפי שהיו מציקים איש לרעהו, לא חיו בשלום יחדיו-לא היו מאוחדים, לכן נאמר: "וחטאתם כבדה מאד".

האגדה מתארת- דוגמאות רבות על הלך הרוח של אנשי סדום,: אנשי סדום היו עשירים מאד - בתיהם מלאים בממון , אוצרות וכל טוב.

"וקול העבירו בארצם לאמור: מות יומת האיש והאישה, אשר ייתנו מלחמם לדל, וירא ה' כי רבה רעתם ויוצא מאוצרותיו רוחות סערה גדולות וחזקות ותרעשנה את סדום, ויהי הרעש הזה לאות- כי רעים מעשיהם מאד ואין טוב להם בלתי אם לשוב אל ה'- המרבה לסלוח. ולא שמו החוטאים האלה - לב לזאת, ויוסיפו לחטוא לה' ולהקציפו.. והיה בראותם איש עשיר, אשר כיסיו מלאים זהב, והושיבוהו על יד קיר נטוי , הפילו עליו את הקיר הרגו אותו ולקחו לו את כספו, ויזהרו העשירים מאד וישמרו לנפשותיהם ויסתירו זהבם ואת אבניהם היקרות באוצרותיהם הנסתרים. ויתחכמו אוהבי הכסף לבעלי האוצרות ויביאו אליהם בקבוקים מלאים שמן, נותן ריח טוב מאד, מאד. ויאמרו אליהם: הואילו נא ועשיתם  עמנו חסד וצפנתם את בקבוקי השמן היקר הזה במקומות  סתרכם, כי יראים אנחנו פן יגנבו ממנו. ויאותו להם העשירים וישימו את בקבוקי השמן באוצרותיהם...ובהיות הלילה ובאו בעלי השמן וסבבו את בית העשיר - אשר טמן את הבקבוקים והריחו בכלבים את קירות הבית, והיה בהריחם את השמן,- וידעו כי נמצא במקום הזה אוצרות אדוני הבית - וקמו וחתרו - [וחפרו] בקיר ובאו אל האוצר ,והריקו אותו ולא ישאירו בו גם אגורת כסף אחת".

רבינו בחיי  מתייחס לצורך, כביכול לרדת משמים כדי לחזות גודל חטאי אנשי סדום ועמורה וטוען: אנשי סדום היו כופרים בקיומו של אלוקים בדומה לאנשי דור הפלגה לכן נאמר:

"אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה,.." כי בכך ה' הראה להם את כוחו והכוונה גם שה' יורד ממידת הרחמים למידת הדין!

הבריחה  טרם הפיכת סדום ועמורה.

שני המלאכים אשר באו אל לוט להודיע על מהפכת סדום ועמורה שאלו את לוט: "עֹד מִי-לְךָ פֹה..."?

רש"י מפרש  את שאלתם באמצעות שני פירושים:

א] מי מהקרובים  השייכים לו בסביבה הזקוקים להצלה, חוץ מאשתו ושתי בנותיו בביתן? ואם יש לו בנות נשואות שיוציא גם אותן מהמקום! את החתנים, את בנותיו הנשואות.

ב] מדרש  אגדה: מכיוון שתושבי המקום היו כה רעים שאמרו ללוט –כאשר המלאכים התארחו בביתו קודם לכן, שיוציא את שני האורחים אליהם, לכן כעת המלאכים פונים אל לוט  ואומרים לו: מי לך? יש לך פיתחון פה?  וכי יש לך הזכות לקיים סנגוריה  עליהם?

לפי שבמשך כל הלילה היה לוט מליץ עליהם  שבחים כדי לבטל את הגזרה. אך כיון שעשו מה שעשו ,שוב לא היה לו פיתחון פה.

מתברר שהיו ללוט שתי בנות נשואות בעיר ,מלבד שתי הבנות  שהיו בביתו ,והן כבר היו ארוסות לחתניהן, כאשר לוט  פנה אל בעלי הבנות הנשואות ופנה גם לחתנים של הבנות הארוסות בבית- הם סרבו להתפנות מביתם- מתוך שלא האמינו ללוט וחשבו שאומר את הדברים בצחוק.

עוד מבאר רש"י:

לגבי לוט, המלאכים היו חייבים להאיץ בו שיזדרז לעזוב את המקום, טרם האסון - לפי שהיה  מתמהמה  כדי להציל את ממונו.

כל אחד מבין שני המלאכים - היה בעל שליחות משלו: האחד בא להציל את לוט ומשפחתו  והשני היה צריך לבצע את העונש, היינו - מהפכת סדום ועמורה.

בהוצאת לוט ממקומו סייע גם המלאך המשחית - כדי שיוכל למהר ולקיים  את שליחותו.

אבל עיקר ההוראה: "הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ—" נאמר על ידי המלאך הבא להצילו!

ומדוע נאמר לו: "הִמָּלֵט עַל-נַפְשֶׁךָ"? לפי שלוט היה נחוש להציל את ממונו ורכושו וכוונת המלאך הייתה: די לך שתציל נפשות ואל תחוס על הממון- חשוב במצב כזה להציל חיים!

לוט הוזהר כאן לא להביט אחורה מהסיבה שגם הוא חטא והיה ראוי להיענש איתם יחד. ואין הוא צריך לראותם בפורענותם  כשהם הולכים לאבדון ואילו לוט הולך להינצל! ולכן אם יביט אחורה. הוא גם עלול  למות איתם.

לוט הצטווה לברוח להר היכן שישב אברהם. לפי שגם בזמן הפיכת סדום ועמורה ישב שם אברהם. לוט חשש לברוח לשם, לפי שאמר בליבו, כל עוד היה גר בקרב הרשעים שבסדום - הוא לעומתם היה צדיק ולכן היה ראוי להינצל, אבל ברגע שיגיע להר - למקום מושבו של אברהם, הוא הרי לעומת אברהם הצדיק - יחשב  לרשע, לוט העדיף להימלט לעיר מצער, לפי שהיא הייתה יחסית עיר חדשה ולכן ,עדיין יושביה לא הספיקו לחטוא במידה רבה כל כך.

זה לפי מדרשו.

אולם , לפי פשוטו: מצער  הייתה עיר קטנה עם מעט אנשים ולכן אין לה' להקפיד כל כך  אם יניח לה למען לוט שינצל ואכן המלאך הסכים עם לוט להימלט לשם - כי על ידי זה לא רק לוט ינצל, אלא גם העיר  מצער תינצל - בגללו כדי שיוכל לחיות.

אך אשת לוט  לא מלאה אחר הציווי לא להביט אחורה והיא סובבה את ראשה לעבר סדום העולה באש והפכה לנציב מלח.

לסיכום, לאור  האמור לעיל, ניתן ללמוד מלוט - עד כמה טעה בדרכו, כאשר בחר להתיישב באזור סדום- מקום של אנשים מושחתים מבחינה מוסרית- וכל זה לא הרתיע אותו מלהתחבר  אליהם הוא חפץ  ליהנות מהממון ומהעושר-רק המטרה הגשמית הייתה לנגד עיניו -  מנגד התעלם מהמטרה הרוחנית- סביבה  רוחנית מרוממת כמקום נעים לגדל את ילדיו. כך נענש מידה כנגד מידה - איבד את כל רכושו בסדום ואף  חלק ממשפחתו. כמה חשובים דברי המשנה:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא.

הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין" [מסכת אבות ד', ט"ז]     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 3 בנובמבר 2020

לוט ביום הצלתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

לוט ביום הצלתו.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 השחר עלה במרומים

 וַיָּאִ֥יצוּ  בלוט המלאכים

 לוט מתקשה להאמין

 מתמהמה בוחר להמתין.      

 

חרטה מתחוללת בקרבו

כאב מפלח  ליבו

קשה הפרידה מממונו

אוצרות  גנוזים בביתו.

 

עתה עמלו ירד  לטמיון

לא העלה זאת אף בדמיון

על ראשו כד עטור זהב

גדוש מרגליות אבני שנהב.

 

מיד מגיעות הפקודות

להציל אשתו והבנות !!

כאַיָּלִים יחישו צעדיהם

אסורים להביט אחריהם.

הערה: השיר בהשראת פרשת וירא [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 19 בנובמבר 2019

ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש עוגות ל"אורחים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Abraham


asks  from Sarah to make cakes for the  guests   "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת". [בראשית י"ח, ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

פרשת וירא- הכנסת אורחים והשלכותיה לדורות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא - הכנסת אורחים  והשלכותיה לדורות.

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].

ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו במנוסה מסדום/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ לוט משקיף על סדום ועמורה- בתום החורבן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מלידת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) )שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


בפרשה זו  מתארת התורה כיצד קיים אברהם אבינו מצוות הכנסת אורחים: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא; וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם.  וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, נִצָּבִים עָלָיו; וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה.  וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ--אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ.  יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ.  וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ--כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.  וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת.  וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.  וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב, וּבֶן-הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ.  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בָאֹהֶל. וַיֹּאמֶר, שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו". [ בראשית  י"ח, א-י]

השאלות הן:

א] באיזה אופן קיים אברהם את מצוות הכנסת אורחים ?

ה]  מדוע זכה אברהם להתגלות אלוקית?

תשובות.

אברהם מכניס אורחים

רש"י מתייחס למילים: "כְּחֹם הַיּוֹם" 

ומבאר: מהמילים  " כְּחֹם הַיּוֹם"  ניתן ללמוד: כי הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה- כדי שאברהם לא יטריח עצמו לקבל אורחים - לפי שהיה היום השלישי למילתו ועל- כן הוא לא חש בטוב, רש"י מסתמך על המקור: "ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" [בראשית ל"ד, כ"ה]

מאחר והקב"ה ראה כי אברהם מצטער-על כך שאין ביכולתו לקיים את המצווה, שלח אליו שלושה מלאכים בדמות אנשים.

בזוהר הקדוש  ישנו הסבר על  המילים: "יֻקַּח- נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ". 

בכל מקום שאברהם גר, היה נוטע  אילן ,כשהגיע לכנען – על פי צורת האילן  היה יודע: אם האנשים החוסים בצלו - הם צדיקים עובדי ה', או עובדי עבודה זרה, אם היו אנשים ישרים הולכים בדרך ה', האילן היה פורש את כנפיו [ענפיו] ומחפה על האנשים ,אך מי שהיה עוסק בעבודה זרה- האילן לא העניק  לו צל, אלא הענפים עולים  כלפי  מעלה. כאשר היה מבחין אברהם אבינו  באורחים שהם עובדי עבודה זרה, היה משכנע ומטיף להם שיתחילו להאמין בה' "

האגדה מספרת:  כאשר ראה ה' את אברהם מגיש למלאכים אוכל [והרי הוא לא ידע תחילה שהם  מלאכים, כי נראו כמו אנשים]   חשב ,היות ואם אברהם יראה שאין מלאכים אלה אוכלים מהסעודה שמגיש להם, ודאי יתאכזב  הוא מאד, לכן   ה' החליט שמלאכים אלה יפתחו את פיהם ויאכלו הפעם כבני אדם – דבר שישמח מאד את אברהם ,לכן הם אכלו ושתו, אברהם ,למרות שלא חש בטוב, שירת אותם בכבוד ובאהבה רבה.

אמר ה' לאברהם: היות ונתת לאורחים מים ודאגת שיחסו בצל העץ והגשת להם חמאה וחלב, בנאמנות רבה, לכן אני גם אדאג לבניך כשיצאו ממצרים, אחריהם תלך באר מים והענן שיהיה מעליהם - יגן עליהם מפני השמש החמה  אמטיר להם מן מהשמיים ואשלח להם שלווים. כשיגיעו אל ארץ  הקודש -היא תהיה מבורכת בעיינות ותהומות וצאן ובקר לרוב ובתיהם  יהיו מלאים בכל טוב.

כאשר המלאכים סיימו את סעודתם, אמר אחד מהם -לאברהם : ידוע  תדע כי בשנה  הקרובה תלד שרה אשתך-בן , באומרו דברים אלה- הביט לתוך האוהל בו הייתה שרה והנה הבחין באור גדול בתוך האוהל. ברגע שסיים את דבריו, שבו אברהם  ושרה  לנעורים שלהם ,כאשר ראה אברהם שאכן  האורחים נכונים ללכת הלך וליווה אותם לדרכם.

ב"ספר הישר"- מתואר, כי  גם אליעזר- עבד אברהם ,לקח חלק בהכנת הסעודה למלאכים.

ראיתי משל  יפה על הפסוק: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת--לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת". 

אריה אחד פנה  לבנו הארי הקטן ואמר: דע לך, מהיום והלאה  לא  אטרוף לך עוד טרף ,אתה תתחיל לדאוג לעצמך למצוא לך טרף. התחיל הארי הקטן מתחנן אל אביו: אנא,  עזור לי, הרי מעתה אני  נתון  בסכנה כל מי שיגלה אותי יהרוג אותי בקשת וחיצים, ענה לו אביו :הסר דאגה מלבך הרי ידוע שהאריה- הוא מלך החיות והכל יראים מפניו!

הארי הקטן נרגע מעט והחל מתהלך מעיר  לעיר - עד שראה שער שעליו מצויר דוד המלך הורג את האריה והדוב, ובשער נוסף ראה: ציור  המתאר את שמשון הגיבור  משסע את האריה, מיד נתקף בחרדה ורץ אל אביו האריה והתלונן: מדוע רימית אותי? הרי ראיתי שערים מצוירים המוכיחים - כי ניתן  בקלות להתגבר על האריה ולהורגו! ענה לו אביו: אילו הדברים שראית לא היו נחשבים לפלא הצייר לא היה מצייר אותם, היות ואילו אירועים שהתרחשו פעם אחת- באופן בלתי טבעי ,לכן הצייר צייר אותם שיהיו לזיכרון  לדורות הבאים.

הנמשל: בתחילה אמר אברהם לשרה שתלוש בצק מקמח ,כולל סוגי קמח טובים, או פחות טובים, אך אחר כך חשש, שמא תיקח שרה, קמח  גרוע, לכן הציע שתיקח סולת ולמה חשש? לפי  שעיני האישה צרה באורחים [מסכת בבא מציעא פ"ז]: ועלולה ללוש בצק מקמח גרוע, על כך מקשים ואומרים: אברהם הציע: קמח ואילו שרה באופן ,יוצא דופן - הציעה סולת- שהוא יותר משובח מהקמח, לכן כיצד ניתן להאשים את שרה שעיניה צרות באורחים? לפיכך  המקרה של שרה – היה מקרה של פלא!   משום כך-חידוש זה נכתב בתורה כי היא נהגה בניגוד לשאר הנשים שעיניהן  צרות באורחים.

הכתוב מציין כי אברהם עמד מתחת העץ ליד המלאכים: "וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ"

"קדושת לוי" מפרש:  אחד התנאים במצוות הכנסת אורחים: שבעל הבית לא יגלה עליונות כלפי אורחיו וזאת על מנת שירגישו האורחים - אווירה ביתית.

על  אדם צדיק נאמר: שהוא במצב של  הליכה משום שהוא הולך ומתעלה בדרגת הרוחניות מידי פעם לפעם.

מנגד, המלאך הוא במצב של עמידה- היות והוא עומד כל הזמן על אותה  מדריגה , כפי שנאמר:

"וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים, בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה". [זכריה ג, ז] לכן, כאשר באו המלאכים אל אברהם, הוא לא רצה להיות במדרגה עליונה לעומת האורחים  האלה. ולכן  התאים את עצמו לדרגתם ,משום כך, הכתוב מציין: "וַיִּתֵּן, לִפְנֵיהֶם; וְהוּא-עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ, וַיֹּאכֵלוּ". 

רבינו בחיי מסביר כיצד הסתכל אברהם על  האורחים, נאמר :ַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה  .." אך לפני כן כתוב:

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה", מכאן שאברהם ראה בחוש העין שלושה אנשים נצבים עליו  ואילו בעין השכל שלו -הכיר שהם מלאכים ,לכן הוא  רץ לקראתם והשתחווה לכבודם.

ספורנו : מציין את  עניין ריצתו של אברהם לקראת האורחים ,הזריזות הזאת מוכיחה על חשיבות המצווה בעיני המזדרז.

אברהם זוכה להתגלות אלוקית.,

הרמב"ן סבור: כי הייתה כאן התגלות אלוקית מוחשית ומה שמתואר בפסוקים, אכן התרחש ומטרת ההתגלות הייתה: להגדיל ולרומם את אברהם ולהעניק לו כבוד על מסירות נפשו, הופעת אלוקים הייתה באופן פתאומי ללא כל הכנה  מוקדמת מצד אברהם. מקרה דומה אירע  בעת הקמת המשכן, ושם נאמר:

"וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַיֵּ֣צְא֔וּ וַֽיְבָרְכ֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ יְהֹוָ֖ה אֶל כׇּל־ הָעָֽם"׃ [ויקרא ט, כ"ג] מטרת השכינה הייתה לכבד את העם בהופעתה ולא לצוות עליהם דבר, אלא להראות להם כי ה' סלח על מעשיהם. בדומה לכך התרחש אצל יעקב:  כפי שהכתוב מציין:

"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים". [בראשית  ל"ב, ב] אין הכתוב מציין לשם מה פגשו אותו המלאכים, הם באו רק להודיע ליעקב- כי מעשיו רצויים.

הרמב"ן  טוען : כי פרשה זו היא - המשכה של פרשת לך- לך- בה מסופר על מצוות המילה, לכן כעת ה' בא לכבודו של אברהם, הדבר  מפורש בדברי חז"ל במדרש: "מזבח אדמה  תעשה לי,  מה זה שבנה מזבח לשמי, הריני בא ונגלה לו ומברכו, אברהם שמל עצמו לשמה על אחת כמה וכמה"!

מטרת הופעת ה' היא: לרומם ולגדל את אברהם.

אברבנאל אומר: הופעת השכינה הייתה רק לשם ריצוי  כבוד אברהם  ובהמשך אומר  - בדומה לדברי חז"ל-  כי המטרה הייתה ביקור חולים לאברהם והוא לומד  זאת מתוכן הפסוקים - המתארים:  את אברהם יושב בפתח האוהל מחמת חולשתו והמקום הוא: אלוני ממרא - שנחשב לישוב נידח, וניתן היה לשבת שם מגולה - כדי שקרני השמש ירפאו אותו - כדברי חז"ל שהחום מועיל למכה ואחרי שביקר  אותו אלוקים  כדי לעודדו- זרחה לו שמש - מרפא, עד שהוא צבר כוח לרוץ לקראת האורחים.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן לראות עד כמה  נהגו אברהם ושרה במסירות נפש כלפי שלושת המלאכים ,שתחילה  חשבו אותם לאנשים  והעניקו להם הכנסת אורחים מושלמת -בכבוד רב ובאהבה רבה ובעקבות מעשה חסד זה –זכו להתגלות אלוקית  וצאצאיהם- בני ישראל –זכו  בלכתם במדבר -למזון ומים בשפע - על ידי אלוקים שאינו שוכח הן את הדורות הקודמים- שורשי האומה- אברהם ושרה  והן את בניו ובני בניו - הדורות הבאים.

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]



ההפטרה: מפטירים ב: [מלכים-ב, א -ל"ז]

הנה קטע מהפתיחה להתרחשות בהפטרה :

"וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי-הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל-אֱלִישָׁע לֵאמֹר, עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת-יְהוָה; וְהַנֹּשֶׁה--בָּא לָקַחַת אֶת-שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ, לַעֲבָדִים.  ב וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע, מָה אֶעֱשֶׂה-לָּךְ, הַגִּידִי לִי, מַה-יֶּשׁ-לכי (לָךְ) בַּבָּיִת; וַתֹּאמֶר, אֵין לְשִׁפְחָתְךָ כֹל בַּבַּיִת, כִּי, אִם-אָסוּךְ שָׁמֶן... " 


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר