‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תולדות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת תולדות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 בנובמבר 2020

פרשת תולדות- מהי כוחה של תפילה לה' ? / מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תולדות - מהי כוחה של תפילה לה' ?

מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה זו:



ציורי תנ"ך/ רבקה  ויצחק  מתפללים באהל/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד:ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)





"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד:ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה ויקנאו אותו פלישתים"
[בראשית כ"ו,י"ג]






ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





הפרשה פותחת  במילים: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ...."  [בראשית  כ"ה, י"ט]

השאלות הן:

א] במה חשיבות אברהם שהוזכר פעמיים בפסוק ?

ב] מה ניתן ללמוד על תפילתם של יצחק ורבקה ?

תשובות.

חשיבותו של  אברהם אבינו.

שואל רשי":  כיוון שהוזכר כבר:" יצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם" מדוע חוזר הפסוק: "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" ?

על כך שתי תשובות:

א] הכתוב בא ללמדנו: שההתרחשות כאן הייתה - לאחר שהקב"ה שינה את  השם: "אברם"- ל"אברהם" - כי כל עוד היה נקרא: בשם "אברם"- לא היה מסוגל להוליד בנים ורק לאחר שינוי שמו – ל "אברהם"- הוליד את יצחק.

ב] נאמר: "יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם" היה צורך לציין: "אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" הטעם לכך: לפי שליצני הדור היו אומרים: "מאבימלך  נתעברה שרה"  כפי שהתורה מתארת את לקיחתה של  שרה על ידי אבימלך מלך גרר:

"וַיִּשְׁלַח, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח, אֶת-שָׂרָה" [בראשית כ, ב] שהרי שרה שהתה עם אברהם במשך שנים ולא נתעברה, מה עשה  הקב"ה- כדי לבטל את דבריהם של ליצני הדור? דאג שקלסתר פניו של יצחק יהיו דומים לאברהם, כך כולם העידו - כי אברהם הוא זה שהוליד את יצחק. זה הטעם לכפל הלשון:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם"- עדות יש כאן: ש"אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק" !

על פי מדרש חז"ל: ניתן לראות: כי כל מה שאירע לאברהם קרה ליצחק: אברהם כתוב בו: "זקנה" – "וְאַבְרָהָם זָקֵן" [כ"ד, א] ועל יצחק נאמר: "ויהי כי זקן יצחק".

אברהם נתברך, לפי שנאמר: "ַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם, בַּכֹּל."  [כ"ד, א] יצחק גם נתברך- לפי שכתוב: "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרְכֵהוּ, יְהוָה". [כ"ו י"ב]

כמה מחכמי ישראל המגיבים לדברי רש"י שואלים: מדוע מכונים אותם אנשים האומרים: "מאבימלך  נתעברה שרה"- בשם ליצנים? הרי הם נחשבים לרשעים גמורים בכך שהם  מכפישים את אברהם, שרה ויצחק? לכן רצוי לכנותם בשם: "רשעים ומלעיזים" אלא,  משיבים אותם חכמים: כי אותם ליצני הדור שהיו אומרים: "מאבימלך נתעברה שרה": כוונתם הייתה:  שעל ידי שאברהם התפלל בעד אבימלך ונשותיו שנענשו בעצירת כל לידה - בסופו של דבר פקד ה' את אברהם בהולדת בנו יצחק [כפי שסוברים חז"ל במסכת בבא קמא [צ"ב, ע"א] "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה"

ההסבר לעניין זה: לכאורה אותם אנשים השמיעו דבר נכון, אלא שאופן דבריהם  משתמע לשתי פנים - המאזין לדבריהם יכול לפרש את המשפט: "מאבימלך נתעברה שרה" המשמעות גסה שאינה מכובדת,לכן כינו אותם בשם: "ליצני הדור". מכאן נלמד כי גם דברים נכונים- יש להגיד בלשון נקייה כדברי שלמה המלך: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" [משלי י"ח, כ"א]

אברבנאל אומר על המילים: "אברהם הוליד את יצחק" לפי ששני אבות האומה-אברהם ויצחק - היו דומים זה לזה במאורעות החשובים שקרו להם במהלך חייהם: אברהם לקח  אישה ממשפחתו, כך גם יצחק ,אברהם ושרה היו עקרים תקופה ארוכה, כך גם יצחק ורבקה.

לאברהם נולדו שני בנים: ישמעאל הבכור שהיה רשע ויצחק הצעיר שנחשב לצדיק, וכן ליצחק נולדו שני בנים - עשיו – הרשע ויעקב הצדיק. בימי אברהם היה רעב בארץ ואברהם  נסע לגרר- באזור ארץ פלישתים ואמר על אשתו שרה שהיא אחותו. אך בסוף הגיע  אבימלך עם שר  צבאו לכרות ברית עם אברהם.     כל זה קרה גם לבנו יצחק , אברהם היה מבורך - כך גם יצחק.

תפילתם של יצחק ורבקה.

האגדה מספרת: "ויהי כעבור עשרים שנה ורבקה עודנה עקרה ותאמר אל יצחק: הלא שמעתי, כי  גם שרה אמך הייתה עקרה ויתפלל בעדה אברהם  אביך, ותהר לו. ועתה עמוד נא והתפלל , גם אתה –ושמע ה' את תפילתך ונתן לי הריון, וישמע יצחק בקול רבקה אשתו וילכו שניהם אל הר המוריה להתפלל שם אל ה'. ויבואו אל המקום אשר נעקד שם, ויתפלל יצחק לנוכח אשתו אל ה' ויאמר: ה' אלוקיי, אתה לקחת את אברהם אבי ותביאהו אל הארץ הזאת ותאמר לו: הרבה, ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ונתתי להם את הארץ הזאת, ועתה יבואו נא דבריך אשר דיברת, ה'!  ורבקה התפללה גם היא לה' ותתחנן אליו לאמור: תן לי זרע אנשים ו והיו  לברכה בקרב הארץ, וישמע ה' בקול תחנוני יצחק.....

 רש"י  מפרש את המילים:

"וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא";- הכוונה שיצחק הרבה והפציר בתפילה לפני ה' שייתן לו בנים.

וכיצד התפלל יצחק - נאמר: "לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" לא נאמר שהתפלל על אשתו, אלא נוכח אשתו - כלומר  לנגדה ,מכאן  ניתן ללמוד ששניהם התפללו - זה עומד בזווית זו ומתפלל וזו עומדת כנגדו ומתפללת. למרות ששניהם התפללו , ה' נעתר ליעקב  ולא צוין שה'  נעתר לרבקה - ומדוע:? לפי שאינו דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע.

רבינו בחי מסביר: התורה מתארת בכוונה תחילה את תפילתם של יצחק ורבקה לפני הסיבה לתפילתם - כדי להקדים את העיקר לטפל וכבר נאמר במדרש תנחומא:"למה נתעקרו האימהות? שהיה הקב"ה מתאווה לתפילתן. אמר הקב"ה: עשירות הן האימהות, נאות הן, אם אני נותן להן בנים [מיד]- אינן מתפללות  לפניי "

רש"ר [רבינו שמשון רפאל הירש] מבהיר: לגבי אופן תפילת יצחק לה', נאמר: "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק"-  המילה: "עתר" קרובה למילה: "חתר"- "מחתרת"- הדבר מזכיר את המלחים הנוהגים את ספינתם  ומתגברים על פי כישרונם על גלי הים- הם נקראים: "חותרים" כמו שמסופר בספר יונה:

"וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים, לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה--וְלֹא יָכֹלוּ:  כִּי הַיָּם...." [יונה א, י"ג] מכאן שהמילה:" עתר" פירושה- תפילה של הפצרה המסוגלת לבקוע שערי שמים.

עמוד עשן העולה ומיתמר אל על- נקרא אף הוא: "עתר" כמו שנאמר: "וַעֲתַר עֲנַן הַקְּטֹרֶת עֹלֶה". [יחזקאל ח, י"א] מעניין שפרעה מלך מצרים אמר : "הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי". [שמות ח, כ"ד] כאן התכוון פרעה - שמשה ואהרון יתפללו - באופן שתפילתם תבקיע את דרכה למעלה אל ה' והיא תעשה סנגור למען פרעה- כדי להצילו]

לגבי המילים: "....לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ" מסביר רש"ר: במשך עשרים שנה התפלל יצחק לה' שיהיו לו בנים מרבקה, למרות שידע מהנבואה  שה' הבטיח לאביו  אברהם: "כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע" אך בתום צפייה כה ארוכה – חשב האם יורשי ברית אברהם יוכלו להיוולד מאחותו של לבן? למרות שרבקה עצמה הייתה צדיקה ואשת חסדים על כן תפילתו הייתה: "לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ"-  הייתה התפילה מכוונת במיוחד לרבקה. ומגיע רש"ר למסקנה: שלא רק אבן היסוד, אלא כל המשכו של בית ישראל היה תלוי בחסדי ה' והשגחתו הפרטית.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק עד כמה אבותינו הבינו את חשיבותה  וכוחה של התפילה לה' - אשר מסוגלת לבקוע רקיעים ,לחולל שינויים לטובה בחיי האדם ויפים דברי דוד המלך:           "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶך"ָ.  [תהלים ס"ט, י"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תפילת יצחק ורבקה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

תפילת יצחק ורבקה

 שיר מאת: אהובה קליין ©

בתום עשרים שנה

בשמים  מרחפת עננה

צפייה  מכרסמת לבבות

ליצחק ורבקה  מועקות.

 

אימתי תתממש הנבואה

לאברהם אבי האומה

בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע

השכינה עודנה שרה.

 

אלוקים מתאווה לתפילות

מפי צדיקים וצדיקות

ברי לבב ונקיי כפיים 

אליהם יאזין ממרומי שמים.

 

יצחק לאלוקים עותר

את המחסום  עוקר

רבקה מזילה דמעה

הד קולה  נשמע.

 

אלוקים  מאזין ושומע

מזרז שבועה ומפתיע

רבקה זוכה להריון

תפילה מצמיחה פתרון.

הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]     

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 26 בנובמבר 2019

פרשת תולדות- יצחק ובארות המים- רמז לאחרית הימים/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות - יצחק ובארות המים - רמז לאחרית הימים.

מאת: אהובה קליין .

היצירות שלי לפרשה:



העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)



"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד:ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה ויקנאו אותו פלישתים"
[בראשית כ"ו,י"ג]

ציורי  תנ"ך/ קנאת הפלישתים ביצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש  ציד/ ציירה: אהובה קליין (c)

''
ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) 


ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




התורה  מתארת כיצד  מגיע יצחק לגרר  - בעקבות הרעב בארץ וחופר שם בארות, כולל  בארות שנסתמו על ידי הפלישתים:  "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן, שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת, אֲשֶׁר-קָרָא לָהֶן אָבִיו.  וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי-יִצְחָק, בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ-שָׁם--בְּאֵר, מַיִם חַיִּים.  וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם-רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר--לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ.  וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם-עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, שִׂטְנָה. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר כִּי-עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ, וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.  וַיַּעַל מִשָּׁם, בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל-תִּירָא, כִּי-אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת-זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי.  וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט- שָׁם, אָהֳלוֹ; וַיִּכְרוּ-שָׁם עַבְדֵי-יִצְחָק, בְּאֵר. ,,,,,,,,וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל- אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ, מָצָאנוּ מָיִם.  וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".   [בראשית  כ"ו, י"ח- ל"ג]

השאלות הן:

א] יצחק חפר בארות ,מדוע הפלישתים סתמו אותם?

ב] מה  משמעות  שמות הבארות שיצחק חפר?

תשובות.

חפירת בארות המים.

 רבינו בחיי מביא כמה פירושים:

א] הבארות  נחפרו עוד בזמן אברהם אבינו בגרר - במטרה להשקות את השדות, כדי לגדל שם יבולים, משראו זאת הפלישתים שהמים משמשים לגדולי היבולים בשדות, מתוך קנאה, הלכו וסתמו את הבארות. אבל יצחק שוב חפר בארות אלה והתגבר עליהם וקרא לבארות באותם שמות שגם אביו קרא להם ובכך זכה לכבד את אביו - אברהם.

מדגיש רבינו בחיי : כי יצחק לא רצה לשנות  את שמות הבארות ודבר זה נחשב לו לזכות ומכאן יש ללמוד: שאל ישנה אדם מדרך אבותיו, ואולי כשכר על זה - גם שמו של יצחק לא השתנה מעולם , הוא נקרא:  יצחק לאורך כל ימי חייו.

ב] רבינו בחיי טוען: כי יש הסוברים כי הבארות הללו- הם רמז לגרים שנתגיירו בימי אברהם- כי הם היו  מוכנים בקלות לקבל שוב את האמונה באל אחד-דוגמת הבארות שהם  קלים לקבלת המים  ואילו פתיחת הלב הסתום באמונה הכתוב יכנה זאת  בשם "חפירה" והכוונה שהפלישתים ,מתוך קנאה, סתמו את אמונתם של אנשים אלה -  אשר בעקבות זאת  סרו מן הדרך וזו הכוונה שהם סתמו את הבארות בעפר , שסתמו את ליבם והשיבו אותם לדרכם הקלוקלת. וזאת תחת החכמה והדעת שאברהם  מילא אותם בתקופתו. הם עשו זאת מתוך קנאה, הכתוב מכנה את  המילה "עפר" כהצעה רעה, וכאשר בא יצחק -הצליח להחזיר למוטב את אותם אנשים שהתרחקו מן האמונה, לכן נאמר:

"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת- בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו".

כלומר לחפירת הבארות הייתה מטרה רוחנית.

יש האומרים: כי יצחק חפר בארות מים ובאותו זמן היו מתאספים שם אנשים  ובדרך זו  היה מפיץ את האמונה  באל אחד וכך למעשה המשיך עם דרכו של אברהם אביו.

על פי הפירוש: "בכורי אביב" ישנו הסבר – מדוע הפלישתים  סתמו את הבארות?

התורה  באה ללמדנו בתיאור זה  כי במעשיהם של  צדיקים, אשר פעלו במו ידם וחפרו את המקום-השרו על הסביבה הזו קדושה עליונה, אין ידיים זרות יכולות לשלוט על המקום  ולהכחידם מן העולם. לכן, היות ואת הבארות חפרו "עבדי אביו" ולא אביו  עצמו- לכן הצליחו הפלישתים להרוס. כך גם אצל יצחק, כל עוד שהיו חופרים "עבדי יצחק" היו הפלישתים רבים על זכותם לבארות  אלה.  אולם  כאשר יצחק חפר את הבאר  השלישית בעצמו- שוב לא רבו עליה.

הסיבה: בפעולותיו של יצחק אין שליטה לאיש !

כאשר יצחק עובר לבאר שבע ומקים שם מזבח כמו שנאמר: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה, וַיֶּט- שָׁם, אָהֳלוֹ"  באופן זה קידש את המקום על ידי קדושתו העליונה ,הדבר גרם לכך שהפלישתים לא   הזיקו לו למרות שעבדי יצחק  חפרו שם באר ולא הוא בעצמו וזאת מפני מעלת המקום.

אלשיך אומר: כי אבימלך היה מדרבן שנאה כלפי יצחק - היות ורצה להיפטר ממנו , שלח את עבדיו  לסתום את הבארות. כדי שיצחק יבין בעצמו את הרמז שאינו רצוי שם ויצא את הארץ!

משמעות שמות הבארות.

הרמב"ן סבור: שחפירת הבארות -הם  רמז על העתיד.

מהטעם: רמז לבית המקדש לפי שנאמר: "כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם-חַיִּים אֶת-יְהוָה.: שבאר מים חיים- רמז לבית מקדש .

לבאר הראשונה  קרא :"עשק"- רמז לבית ראשון שנתעשקו  עמנו ועשו איתנו כמה  מחלוקות וכמה מלחמות  עד שהחריבו את בית המקדש.

 לבאר השנייה קרא: "שטנה" וכאן זה רמז לבית שני :שנאמר: ו"ּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ‍ִם"׃ [עזרא ד', ו] שם זה היה קשה יותר מהשם הראשון של הבאר. כי  בית שני נחרב וגם עם ישראל גלה מארצו.

הבאר השלישית- עליה לא רבו, כמו שנאמר: וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ, עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ, רְחֹבוֹת"-ובאר זאת שלא רבו עליה- היא כנגד: הבית השלישי לעתיד  לבוא, שנאמר:

"וְרָחֲבָה וְנָסְבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה לַצְּלָעוֹת" [יחזקאל מ"א, ז]

בית שלישי יבנה בע"ה- ללא ריב והקב"ה ירחיב גם את גבולנו - כפי שנאמר: "כִּי-יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת- גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ,.."- והמשמעות היא: שה'  ירחיב את גבולנו והדבר יעשה ללא ריב.

רבינו בחיי מביא מדרש יפה: נאמר על דוד המלך:

 "וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן--הִיא, עִיר דָּוִד". [שמואל-ב, ה, ז], "מפני מה נקראת על שמו של בשר ודם? אלא לפי שהיה גלוי וידוע לפני מלך  מלכי המלכים הקב"ה- שבשר ודם בונין אותה ובשר ודם מחריבים אותה- לכך נקרא על שמו של בשר ודם, אבל לעתיד לבוא- היא נקראת על שמו יתברך שנאמר:

"וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל-כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל- מְנַאֲצָיִךְ; וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה, צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל". [ישעיהו ס, י"ד]

ה"כלי יקר" סובר: כי בית המקדש השלישי יבנה על ידי מלך המשיח לפי שנאמר עליו:

"לם רבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ, עַל - כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ.." [ישעיהו ט, ג]

כי  בימיו יהיה שלום ואמת - לכן נקרא רחובות - כי ירחיב ה' את גבולות עם ישראל.

על הבאר האחרונה המוזכרת בפרשה זו  מסופר כי עבדי יצחק מבשרים לו:   "מָצָאנוּ מָיִם.  וַיִּקְרָא אֹתָהּ, שִׁבְעָה; עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

רש"ר מסביר: אברהם קרא למקום ההוא: באר שבע ויצחק קרא שם לבאר: "שבעה"- וזאת לזכר השבועה שנשבעו שם, או מהטעם ששם נגלה אליו ה' כמקיים את בריתו בעניינים ארציים מוחשיים שהיווה נקודת פסגה בחיי יצחק. על בסיס שני אירועים אלה העיר שהוקמה באזור זה- קיבלה את שמה:

 באר שבע.

לסיכום, לאור האמור לעיל: בארות המים שנחפרו – מרמזות – על בתי המקדש    ראשון ,שני ושלישי –לעתיד לבוא.

ולשבחו של יצחק יאמר : כי המשיך את דרכו של אברהם בהפצת האמונה.

האגדה מספרת על יצחק: כאשר מלאו לו שבעים וחמש שנה אמר בליבו: עד כה ה' היה בעזרי בזכות - אבי אברהם הצדיק, אבל כעת שנפטר, בזכות מי אני אזכה בכל הטוב? אז הופיע לפניו  אלוקים ואמר לו: שהוא יגן עליו וציווה  עליו שימשיך לגור בארץ ישראל ועליו מוטל להמשיך להפיץ את האמונה לסביבתו וילמד אותם לאהוב את העבודה ולשנוא את הבטלה, ואכן יצחק מילא את ציווי ה' וזכה להצלחה גדולה  לכל אשר פנה.

יהי רצון  שנתמיד ללכת בדרכי אבותינו ונזכה במהרה לגאולה שלמה-ולבניין הבית השלישי.

 כפי שנאמר:

"וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר יְהוָה". [ישעיהו ס"ו, כ"ג]

ההפטרה:
 מלאכי א,
קטע מתוך ההפטרה:

"מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה, אֶל-יִשְׂרָאֵל, בְּיַד, מַלְאָכִי.  אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְהוָה, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ; הֲלוֹא-אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וָאֹהַב אֶת-יַעֲקֹב.   וְאֶת-עֵשָׂו, שָׂנֵאתִי; וָאָשִׂים אֶת-הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת-נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר.   כִּי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת--כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס; וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָם.   וְעֵינֵיכֶם, תִּרְאֶינָה; וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל יְהוָה, מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל.  בֵּן יְכַבֵּד אָב, וְעֶבֶד אֲדֹנָיו; וְאִם-אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם-אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי, וַאֲמַרְתֶּם, בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת-שְׁמֶךָ.  מַגִּישִׁים עַל-מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל, וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ; בֶּאֱמָרְכֶם, שֻׁלְחַן יְהוָה נִבְזֶה הוּא.   וְכִי-תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע, וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע; הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ--אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת.   וְעַתָּה חַלּוּ-נָא פְנֵי-אֵל, וִיחָנֵּנוּ; מִיֶּדְכֶם, הָיְתָה זֹּאת--הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.   מִי גַם-בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם, וְלֹא-תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם; אֵין-לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּמִנְחָה, לֹא-אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם.   כִּי מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ וְעַד-מְבוֹאוֹ, גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, וּבְכָל-מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי, וּמִנְחָה טְהוֹרָה:  כִּי-גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר