פרשת וישב-מידה כנגד מידה- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישב-מידה כנגד מידה- כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין

ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

               ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

                ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

              ציורי תנ"ך/ יוסף רועה   צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)

                    ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)

                   ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)

                     ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)

                   ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ ציירה: אהובה קליין  (C)

 ציורי תנ"ך/ בניו וכלותיו באים לנחם  את יעקב באבלו/ציירה: אהובה קליין (c)

       ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                    ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

                ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c]

ציורי תנ"ך/ חנוכיית הגבורה והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי לחנוכה / חנוכיית כסף/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת בישיבתו של יעקב בארץ מגורי אביו- כנאמר:

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.  אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת־בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת־בְּנֵי זִלְפָּה, נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־דִּבָּתָם רָעָה, אֶל־אֲבִיהֶם.  וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת־יוֹסֵף  מִכָּל־בָּנָיו—כִּי־בֶן־ זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים.  וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי־אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל־אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. [בראשית ל"ז, א'- ה']

בהמשך התורה מתארת: כיצד הקנאה  והשנאה   של האחים מתגברת  -כלפי יוסף כאשר הוא נישלח אליהם על ידי אביו.

נאמר :"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, מֵרָחֹק; וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם, וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.  וַיֹּאמְרוּ, אִישׁ אֶל ־אָחִיו:  הִנֵּה, בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה--בָּא.  וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ, וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת, וְאָמַרְנוּ, חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ; וְנִרְאֶה, מַה־יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו"[להלן [ ל"ז, י"ח]

ולבסוף הם מוכרים אותו לישמעאלים- ויוסף מורד מצרימה.

השאלות הן:

א] מדוע יעקב אהב כל כך את יוסף – וכיצד הגיבו האחים?

ב] כיצד הורד יוסף למצרים ומדוע?

תשובות.

יעקב אוהב את יוסף ומנגד קנאת האחים מתגברת .

יעקב אהב במיוחד את יוסף: לפי שהיה בן זקונים שלו:

כנאמר: "וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת־ יוֹסֵף מִכָּל־ בָּנָיו—כִּי־בֶן ־זְקֻנִים הוּא"

על פי רש"י: כמה פירושים:

א] בן זקונים- שיוסף נולד לעת זקנתו.

ב]  לפי אונקלוס: יוסף היה בן חכים כל מה שיעקב למד אצל שם ועבר - יעקב מסר לו  בלימוד. גם זה עורר קנאה אצל האחים.

ג] יעקב היה  זיו איקונין שהיה דומה לאביו יעקב.

ובהמשך כתוב:"...; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים". 

"אמר רבי חמא בר גוריא אמר רב: לעולם אל ישנה אדם את בנו בין הבנים, שהרי בשביל משקל שני סלעים של מילת [צמר נקי צח] לכותונת  הפסים שעשה  יעקב ליוסף - יותר משאר בניו- נתקנאו בו אחיו- ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים"

[מסכת שבת ו', ב']

תגובת האחים - הייתה קנאה ואפילו שנאה ליוסף!

יוסף נמכר ומורד למצרים.

אגדת חז"ל מתארת : יוסף מילא את בקשת אביו – יעקב- והלך לחפש את אחיו רועי הצאן, אך הוא שם לב - כי תעה בדרך והנה בא לקראתו המלאך גבריאל. שאל אותו יוסף: "אולי ראית כאן את האחים שלי רועים עם צאנם? ענה לו המלאך: "כן ראיתי ושמעתי אותם שהם מתכוונים ללכת לדותן "הלך יוסף לדותן והנה הוא רואה כי אחיו יושבים וסועדים ומשוחחים ביניהם- הם דיברו על גאוות יוסף ואהבת אביהם אותו.

אמר שמעון: "הבה נטכס עצה מה  לעשות ליוסף האהוב על אבא והמלשין עלינו תמיד" יהודה נעמד ואמר:" יוסף מדבר כך לפני אבא -היות ורוצה לזכות בברכתו ולרשת את כל רכושו ושמתי לב שאבא כועס עלינו בגללו.

ענה שמעון: "אילו היה בא לכאן עכשיו הייתי קורע אותו לגזרים".

אמר יששכר: "גם אני שונא אותו, אבל פוחד אני מפתרון חלומותיו"

ענה לו שמעון: החלומות של יוסף הם תוצאות של מחשבותיו במשך היום, כמו אדם רעב שחולם בלילה שהוא אוכל, כך יוסף חושב כל היום על רצונו למשול בנו, לכן הוא חולם בלילה שכולנו משתחווים לו"

לפתע יוסף הופיע, שמעון שמח מאד ואמר: "הנה מסר אותו ה' בידנו". יוסף לא חשב כי אחיו מדברים עליו והוא שמח לפגוש אותם. מיד פנו אחיו זה לזה ואמרו: "בואו נהרוג אותו ונשליך את גופתו אל הבור". באותו רגע נשמע קול בשמים קורא: "לא ימות יוסף, כי יחיה וכל חלומותיו יתגשמו!"

כששמע זאת ראובן אמר לאחיו: "אחיי אל תשפכו דם ואל תשליכו אותו אל הבור שבמדבר" חשב בליבו: אני האח הבכור- האחריות היא עליי,, אם ישמעו לי האחים ולא יהרגו אותו, אבוא מאוחר יותר אל הבור ואוציא אותו משם ואחזיר אותו לבית אבא.

בזכות מחשבה טובה זו - ציווה הקב"ה את יהושע בן-נון כשבחר את ערי המקלט, לבחור ערים  אלו לראשונה מנחלת ראובן,

 אך רעיון זה לא מצא חן בעיני האחים ,מיד התנפלו האחים על יוסף ואמרו לו: מה שחשבת לעשות לנו - נעשה  עכשיו לך" הפשיטו מעליו את כותונת הפסים ויוסף אמר להם: "מה  עשיתי לכם שאתם כך נוהגים בי"? אך ראובן ביקש מהאחים שלא יכו אותו ,אלא ישליכוהו לבור. שהיה מלא עקרבים ונחשים, נבהל יוסף וצעק אל ה'  וה' ברחמיו הרבים אסף את הנחשים והעקרבים לפינות הבור וכך יוסף ניצל.

יוסף היה צועק מהבור אל אחיו ודיבר על ליבם שיוציאו אותו משם-אך הם התרחקו מהבור כדי לא לשמוע ,אף הם רצו להורגו!

אבל יהודה הזהיר אותם: "לא כדאי לכם להרוג אותו- כי הקב"ה יכעס מאד על .עבירה זו. אתם כרגע סועדים, מיטיבים את ליבכם ומברכים את ה' אחרי הסעודה, האם רוצים  אתם שה' ישמע את ברכתכם כשידכם מלאות דם"? אמרו לו: האחים:" אם יחזור יוסף אל אביו ויספר את אשר קרה, יקלל אותנו אבא - כמו שקילל נח את כנען בן חם"

והנה בעוד יוסף צועק מהבור אל אחיו ,הגיע אורחת גמלים לידם, ניגשו האחים אל הישמעאלים והציעו את יוסף למכרו להם.

אמר להם הקב"ה: אתם מכרתם את אחיכם בזמן אכילה ושתיה, לכן גם אתם תמכרו בזמן אכילה ושתיה"

ומתי זה קרה? בזמן מרדכי ואסתר כשהמלך אחשוורוש והמן ישבו לאכול. שילם המן כסף רב למלך ובתמורה קיבל רשות להרוג ולהשמיד את היהודים. ובנוסף אמר ה': "אתם מכרתם את אחיכם לעבד, אני גוזר עליכם שכול שנה תזכירו את עבדות שלכם ותאמרו בפסח: "עבדים היינו לפרעה במצרים".

והנה הגיעה  אורחת ישמעאלים, האחים החליטו למכור את יוסף להם, במחשבה שכך יוכלו להיפטר ממנו לעולם - כי יהיה רחוק מכולם. אך ברגע האחרון הישמעאלים התחרטו  על התוכנית, לכן האחים השיבו את יוסף חזרה לבור. ראובן התרחק באותו זמן ואמר לאחיו: כי הוא הולך אל בית אבא כי היום תורו לשרת את האבא ולכן ממהר הביתה. באותו זמן הוא הלך והסתתר מעיניהם  מאחורי הר, והתפלל לה': "אנא ה' תן רגשות של רחמים בליבם  של אחיי- שלא יעשו שום רע ליוסף, עזור לי להוציאו מהבור ולהשיבו  לשלום אל בית אבא- כדי שלא יחסר שבט מיעקב" באותו זמן הגיעו המדיינים והם ניגשו לבור שמעליו ריחפו ציפורים –אותם שלח ה' שיגנו על יוסף מקרני השמש. המדיינים חשבו כי יש מים בבור ולכן התקרבו לשם ולהפתעתם גילו את יוסף יפה התואר, הם הוציאו אותו מן הבור כדי לקחתו, האחים התנגדו  ואיימו עליהם שהם יהרגו אותם. מיד המדיינים שלפו את חרבם ואיימו להרוג  את האחים ,לפתע שמעון קפץ עליהם וצעק כך שמרוב פחד הם נפלו על הארץ. אמר להם: "אני שמעון אשר החרבתי את שכם אם לא תשיבו לי את יוסף אהרוג אתכם ובשרכם יהיה מאכל לעוף השמים".

לבסוף המדיינים אמרו לאחים: אמרתם לנו שהוא עבדכם והוא מרד בכם- ולכן נקנה אותו הוא נראה חלש לכן נשלם עבורו עשרים שקלים. ואכן יוסף נמכר למדיינים- כאשר המדיינים התרחקו משם- לפתע התחילו לחשוש שמא הנער הוא גנוב והאחים ירדפו אחריהם ויהרגו אותם ובאותו זמן הגיעה אורחת ישמעאלים וקנו את יוסף מהמדיינים בסכום של עשרים שקל- הישמעאלים הובילו באמצעות גמליהם בשמים וכך כל הדרך למצרים יוסף-דבק בו הריח והחייה את נפשו.

ניתן לראות בפרשה זו את העניין של מידה כנגד מידה. הרי נאמר: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת־ דִּיבָּתָם רָעָה, אֶל־ אֲבִיהֶם".

על פי רש"י : כל מה שנראה רע בעיני יוסף סיפר לאביו. כגון: שאחיו אוכלים אבר מן החי, ושהיו מזלזלים בבני השפחות והיו חשודים על העריות.- אך כל השבטים היו קדושים על פי הזוהר הקדוש – אין בשמות- השבטים את האותיות" ח', ט' – לומר: שלא חטאו. אך יוסף שרצה שאחיו יתקנו את מעשיהם לא בדק לעומק אם אכן חטאו, ועל כל המקרים לקה- מידה כנגד מידה. כגון: על אבר מן החי- ששחטו אחיו גדי עיזים והטבילו כותנתו בדם, ועל עניין הזלזול בבני השפחות- נמכר יוסף לעבד ועל עניין העריות נתקל באשת פוטיפר במצרים.

לסיכום, לאור האמור לעיל, יש להסיק- כי כל הירידה למצרים הייתה צפויה מראש כפי שהבטיח ה' עוד לאברהם.

 עם זאת ניתן ללמוד: כי כל אחד חייב להיות בעל יראת שמים ולהבין: כי ה' צופה בו בכל מקום וגם זוכר את מעשיו, לכן כל אדם -חייב להיות  זהיר בדיבורו ובמעשיו-  לבל תצא תקלה ממנו -- כדברי שלמה המלך: "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".[משלי כ"א, כ"ג]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום הלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings

Joseph and his brothers return to Egypt from the  funeral of their father Jacob

"וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   

 [בראשית נ, י"ד]

ציורי תנ"ך/ יוסף ופמלייתו שבים למצרים בתום  הלוויית אביהם- יעקב בכנען/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן./ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- הקשר הפלאי בין לווית יעקב למשכן.

 מאת: אהובה קליין.

 הציורים שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/בני יעקב מתאספים ליד מיטתו בימיו האחרונים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ "בן פורת יוסף בן פורת עלי- עין בנות צעדה - עלי- שור"/ציירה: אהובה קליין.(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את אחיו  ומסביר, הכל  מאת ה'/ ציירה: אהובה  קליין 

ציורי תנ"ך/ יוסף נשבע  לאביו לקוברו בכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  גור אריה יהודה[שבט יהודה] ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב  בימיו האחרונים מברך את אפרים ומנשה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך יוסף בימיו האחרונים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  יוסף ואחיו שבים למצרים לאחר לוויית יעקב-- אביהם./ ציירה: אהובה קליין(c)

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

Biblical paintings by Ahuva Klein-

ציורי תנ"ך, יוסף מצליח, מתעלה  במצרים וזוכה למות שבע ימים/ ציירה: אהובה קליין (C)

פרשה זו נקראת בשם "ויחי"- זאת למרות שהתורה  מתארת לנו את ימיו האחרונים של יעקב אבינו ,כיצד יוסף מקיים את שבועתו לאביו - קבורתו  במערת המכפלה, את ההספד והלוויה המכובדת לה זכה יעקב בעת פטירתו ואת הסכמתו של פרעה לקבורת יעקב בארץ כנען- חברון- מערת המכפלה.

"וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו:  רַק, טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם--עָזְבוּ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.  וַיַּעַל עִמּוֹ, גַּם-רֶכֶב גַּם-פָּרָשִׁים; וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד.  וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד; וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים.  יוַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת-הָאֵבֶל, בְּגֹרֶן הָאָטָד, וַיֹּאמְרוּ, אֵבֶל-כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם; עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, אָבֵל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן.  וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו, לוֹ--כֵּן, כַּאֲשֶׁר צִוָּם.   וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--עַל-פְּנֵי מַמְרֵא.  וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו, וְכָל-הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו, אַחֲרֵי, קָבְרוֹ אֶת-אָבִיו".   [בראשית  נ, ו- ט"ו]

השאלות הן:

א] מדוע התיר פרעה ליוסף ואחיו לצאת ממצרים לקבור את אביהם?

ב] באיזה אופן נערכה הלוויית יעקב?

ג] כיצד מתוארת חזרת יוסף ואחיו למצרים?

תשובות.

פרעה נענה לבקשת יוסף לקבורת יעקב בכנען.

רש"י מסביר: פרעה אישר ליוסף לצאת את גבולות מצרים- במטרה לקבור את יוסף בכנען- מערת המכפלה.

א] מהטעם שיוסף נשבע לאביו לקברו בכנען- חברון - מערת המכפלה.

ב] ירא  היה  פרעה לומר ליוסף: "עבור על השבועה" זאת כדי שלא יאמר לו יוסף:  אם כן אעבור גם אני על השבועה שנשבעתי  לך: שלא אגלה למצרים על לשון הקודש שאני מכיר בנוסף לשבעים השפות של שבעים אומות העולם. ואילו  אתה אינך יודע את השפה הזו, [מסכת סוטה דף ל"ד]

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] אומר על  הפסוק: וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי—וְאָשׁוּבָה"

תמוה שיוסף במעמדו הרם במצרים, אינו ניגש באופן ישיר אל פרעה לבקש את רשותו לצאת ממצרים אל ארץ כנען כדי לקבור את אביו? כנראה שיוסף לא היה בטוח לגמרי שבקשתו תתקבל ולכן פנה באופן עקיף, קל יותר לשני הצדדים להתעלם מסירוב שניתן באמצעות  צד שלישי, הדבר נבע מהשנאה של המצרים כלפי  זרים ,הם לא אהבו את העובדה שאיש עברי  עומד בראש המדינה וקבורת יעקב הזכירה להם את מקום מוצאו של יוסף.

הלוויית יעקב.

רש"י מסביר:  מהו מקום המספד שכולם ספדו ליעקב, כפי שנאמר: "וַיָּבֹאוּ עַד-גֹּרֶן הָאָטָד, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסְפְּדוּ-שָׁם"  ונשאלת השאלה מה משמעות שם המקום הזה?  רבותינו דרשו [מסכת  סוטה] שהמקום נקרא כך על שם המאורע שאירע באותה השעה - לפי שבאו כל מלכי כנען ונשיאי ישמעאל למלחמה כנגד בני יעקב, אך היות וראו את כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, מתור כך הבינו  את גדולתו וכבודו של המת, עמדו כולם ותלו בארון גם את כתריהם לכבודו והקיפוהו בכתרים - עד שהיה נדמה הארון כגורן המוקף קוצים.

מי שנשא את ארונו של יעקב- היו אלה בניו ולא בני בניו, היות וכך ציווה אותם יעקב בחייו: שלא יישאו את ארונו - לא איש מצרי ולא בני בניו ,אלא הבנים לבדם וקבע להם לכל אחד מהם מקום מיוחד לנשיאת מיטתו: שלושה לצד מזרח וכן הלאה, שלושה בנים מכל צד של ארבע רוחות השמים.

הדבר היה כמו סידרם של השבטים במסע המשכן בעת שהייתם במדבר- במחנה  הדגלים שהיו חונים סביב המשכן – שלושה שבטים מכל צד ,באופן זה עמדו גם כאן ואילו יוסף ולוי שלא חנו סביב המשכן לא נשאו את מיטתו של יעקב ,כי כך הורה יעקב: לוי לא יישא את ארונו - כי הוא עתיד לשאת את הארון במדבר ואין ראוי שיישא את מיטת המת ואילו יוסף לא יישא את מיטת אביו -מהטעם שהוא במעמד  של מלוכה ואחיו  חייבים  לכבדו. מנשה ואפרים יהיו תחתיהם של יוסף ולוי לשאת את המיטה במקומם.

לכן נאמר בציווי חניית המשכן: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ". [במדבר ,ב, ב] מכאן, שבאות  ובסימן שמסר להם אביהם- יעקב, לשאת את מיטתו באותו אופן יהיו בעתיד חונים סביב המשכן במדבר.

רבינו בחיי מבהיר: כי ט' כיתות עלו  לקבור את  יעקב:

א] יוסף בעצמו.

ב] כל עבדי פרעה- אלו השרים.

ג]  זקני ביתו,

ד] כל זקני ארץ מצרים,

ה] כל בית יוסף, אשתו שפחותיו בניו ועבדיו.

ו] אחיו כולם.

ז] בית אביו הגדולים חוץ מהטף.

ח] "ויעל אתו גם רכב.".

ט]  "גם  פרשים".

ומדוע עלו איתם גם הרכב וגם הפרשים? התשובה לכך: כדי להישמר בדרך מעשו ובניו שלא יעכבו  את הקבורה , היות ויוסף  הכיר את לב הזדון שלהם.

כמו שכתוב בספר: "יוסף בן גוריון"- כי בנו של אליפז בן עשיו- ארב להם בדרך והתקוטט איתם עד שערכו מלחמה ויד  יוסף גברה עליהם ותפס אותו עם  מבחר מהגיבורים שלו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו - בבית האסורים עד מותו של יוסף, ורק במות יוסף ברח משם והלך לארץ כנפי"א ומלך על  הכותים ברומי - בסוף מלך על ארץ יון ואיטליה והוא היה המלך הראשון ברומי, ובנה את ההיכל הראשון ברומי. מלבד הרכב והפרשים שליוו את יעקב עלו גם אנשי מלחמה, כגון חיילים ושומרים להילחם כנגדם.

רבינו בחיי אומר על: "וַיְהִי הַמַּחֲנֶה, כָּבֵד מְאֹד"- יתכן שהצטרפו ללוויה גם מחנה עליונים, היינו – מלאכים שבאו לשמור על יעקב במותו- כפי ששמרו עליו בחייו.

יוסף ואחיו שבים למצרים.

רש"י שם לב להבדל בסדר המלווים את יעקב בדרך לכנען ובין התיאור שלהם כאשר הם שבים למצרים.

כאשר חזרו למצרים הקדים הכתוב את יוסף ואחיו  קודם המלווים המצרים שהלכו איתם ואילו כאשר הלכו ממצרים לכיוון כנען הקדים הכתוב ומנה תחילה את המלווים המצריים העולים איתם לפני אחיו "וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם".  ורק אחר כך נאמר: " וְכֹל בֵּית יוֹסֵף", ומה הסיבה לשינוי הזה? התשובה: שבהליכתם לכנען לא נהגו המצרים כבוד בבני יעקב  להקדימם לפניהם, והלכו המצרים בראשונה ,אבל כאשר שבו למצרים מהלוויה של יעקב היות וראו המצרים את הכבוד שחילקו מלכי כנען - לאביהם בגורן האטד ששם  תלו את הכתרים שלהם על ארון אביהם-יעקב,, לכן עכשיו כאשר שבו למצרים  נהגו ביוסף ואחיו כבוד להקדימם לפניהם.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ישנו קשר מדהים בין לווייתו של יעקב לבין סדר חניית בני ישראל במדבר.

יעקב ראה ברוח הקודש  כיצד ובאיזה אופן יחנו הצאצאים - במדבר ולכן  נתן  לבניו הוראות  מדויקות כיצד   ילוו  אותו    משפחתו בדרכו האחרונה .

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)