חג השבועות- פרשת נשא-מה טמון בספר
התורה?
מאמר מאת: אהובה
קליין.
ציורי תנ"ך/ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה"[שיר השירים :ח', ז']
ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן והחצר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הכוהנים מברכים את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים מחוץ למחנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)
Biblical painting
"..ויביאו את קורבנם לפני ה' שש עגלות צב ושני עשר בקר עגלה על---שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן"
[במדבר ז,ג]
השנה חג השבועות
מופיע –צמוד ליום השבת בה נקרא את פרשת נשא.חג זה הוא אחד מבין שלושת הרגלים:
החל בתאריך: ו' בסיוון
והמקור לכך מופיע בתורה:
"שִׁבְעָה
שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל
חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת, לַיהוָה
אֱלֹהֶיךָ--מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ, אֲשֶׁר תִּתֵּן: כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אַתָּה
וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ,
וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ— בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר
יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם. וְזָכַרְתָּ, כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם;
וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ, אֶת- הַחֻקִּים הָאֵלֶּה". [דברים ט"ז, ט-
י"ג]
חג
השבועות נקרא - גם בשמות נוספים: חג מתן תורה, חג הקציר, עצרת, "יום
הביכורים"
מקור
נוסף לספירת העומר: "וּסְפַרְתֶּ֤ם לָכֶם֙ מִמׇּחֳרַ֣ת הַשַּׁבָּ֔ת מִיּוֹם֙
הֲבִ֣יאֲכֶ֔ם אֶת־עֹ֖מֶר הַתְּנוּפָ֑ה שֶׁ֥בַע שַׁבָּת֖וֹת תְּמִימֹ֥ת
תִּהְיֶֽינָה" [ויקרא כ"ג,
ט"ו]
בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות
אשר לפרשת נשא-
היא הארוכה ביותר וכוללת 176 פסוקים.
ובשבת זו נוהגים
לקרוא בהפטרה בספר שופטים [י"ג,
י"ב] "ויהי איש אחד- עד: "בין צרעה ובין אשתאול" [פסוק
כ"ה]
השאלות הן
א] מהו המסר העכשווי לעם ישראל- בימי מלחמה אלה?
ב] מה נלמד מפרשת נשא-
על נושא השלום?
ג] מדוע נקראת מגילת
רות בחג השבועות?
תשובות.
המסר
העכשווי לעם ישראל בימי מלחמה אלה.
כידוע- חג השבועות
הוא גם חג מתן תורה- במעמד היסטורי זה כל
עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- כפי שנאמר:
"וַיִּחַן־
שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר"
[שמות י"ט, ב']
על פי רש"י – המילה:
"וַיִּחַן"- בלשון יחיד-
מוכיחה- כי כל עם ישראל היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד וענו יחדיו פה אחד: "כֹּל אֲשֶׁר־ דִּבֶּר יְהוָה
נַעֲשֶׂה" [שם, י"ט, ח']
חשוב לדעת – מדוע
התורה ניתנה- דווקא שם בהר סיני?
על פי מדרש
"שוחר טוב, [פרק ס"ח] אמר:
רבי יוסי:" סיני מהיכן בא? מהר המוריה! כחלה מעיסה, ממקום שנעקד יצחק אבינו,
אמר הקב"ה: הואיל ויצחק אביהם נעקד עליו, נאה לבניו לקבל עליו את התורה"
על פי מדרש זה ניתן להבין: כי כל אשר התרחש בהר המוריה שם נעקד יצחק- נעשה גם
כאן בהר סיני והמשמעות היא: כאשר אברהם שמע את הציווי של ה' ללכת להר המוריה לעקוד
את בנו- יצחק, הוא לא שאל שאלות את ה', כגון: הרי עד שיצחק בנו נולד בגיל כה
מאוחר- כעת יש לעקוד אותו?
אומנם היה זה ניסיון שה' ניסה את אברהם לראות אם
יש לו יראת שמים? במשך שלושה ימים הלך אברהם – להר המוריה- הרי בזמן ההליכה הוא
היה יכול לחשוב על הציווי הקשה הזה
ולהתחרט, אך אברהם מילא את ציווי ה' בנאמנות גדולה ובסוף ניסיון העקדה – כאשר יצחק
ניצל, אמר ה' לאברהם:
"וַיֹּאמֶר
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה
יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת
יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" [בראשית כ"ב, י"ב]
בדומה לכך ה' ציווה
את משה להגיד לעם ישראל טרם מתן תורה:
האם יהיו מוכנים להיות מַמְלֶכֶת כֹּוהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: והם הסכימו לכך בלב שלם. אחר
כך נדרשו להמתין שלושה ימים בזמן זה הם
התקדשו וכיבסו בגדיהם- אך אז היו יכולים
להרהר על הכנות אלה לקבלת התורה ואף להתחרט-
על הסכמתם? אך הם כל כך התרגשו ואף
חלקם פחדו מהמעמד הנשגב הזה כנאמר:
"וַיְהִי
בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן
כָּבֵד עַל־הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם, אֲשֶׁר
בַּמַּחֲנֶה" [שמות
י"ט, ט"ז]
והם אמרו: "וְעַתָּה, לָמָּה נָמוּת, כִּי
תֹאכְלֵנוּ, הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת; אִם־יֹסְפִים אֲנַחְנוּ, לִשְׁמֹעַ
אֶת־קוֹל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עוֹד—וָמָתְנוּ".[דברים ה', כ"א]
מכאן
אנו לומדים: כי כשם שאברהם עמד בניסיון העקדה ופעל בזריזות ללא הססנות כך עם ישראל- עמד בניסיון ופעל ביראת
שמים ובנאמנות מלאה לציווי ה'.
הרמב"ם מסביר את הנכס הערכי והנצחי של מעמד
הר סיני ב"איגרת תימן":
"זכרו מעמד הר סיני וציוונו הקב"ה לזכור תמיד וגם
הזהרנו מלשכחו, וציוונו ללמד אותו לבנינו כדי שיגדלו על תלמודו-
הוא מה שנאמר:' רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר
נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ
וּפֶן־יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ, כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ; וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ, וְלִבְנֵי
בָנֶיךָ. יוֹם, אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב' בהמשך
מדגיש הרמב"ם את חשיבות לימוד בנינו
את לימוד התורה
[בהשראת דברי הרב,
ד"ר מאיר צבי גרוזמן בספרו:" על המועדים"
ובימים אלה כאשר האלימות של קבוצת נוער מגיעה עד שפיכות דמים,
עלינו לדעת כי הסיבה לכך: העדר החינוך
לחשיבות התורה ואהבת הזולת.
משום כך:עלינו להגביר
את שיעורי התנ"ך בחינוך הנוער- החל מהגיל הרך וההורים חייבים לשמש דוגמא
חיובית לילדיהם גם בבית.
חשיבות
נושא השלום בתורה ובדברי שלמה המלך:
נאמר בפרשת נשא:
"וַיְדַבֵּר
יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר
אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ
שָׁלוֹם".
אומרים חז"ל: "גדול השלום –- שכול הברכות והטובות והנחמות שהקב"ה מביאן על ישראל-חותמין [מסתיימים] בשלום.
ב"קריאת
שמע"- "הפורש סוכת שלום..." [בתפילת ערבית שבלילות שבת ויום טוב]
בתפילה ["שמונה עשרה"]:"עושה שלום במרומיו.." בברכת כוהנים: "וישם
לך שלום"
וכמו כן נמשלה התורה
לשלום כפי שכתוב: "דְּרָכֶיהָ
דַרְכֵי־ נֹעַם; וְכָל־נְתִיבוֹתֶיהָ
שָׁלוֹם".[משלי ג', י"ז]
בהפטרה-לפרשת נשא-אנו
קוראים [שופטים, י"ג ] על שמשון הגיבור שהיה נזיר מבטן ולידה.
שמשון היה התקווה הגדולה של עם ישראל להיוושע. אלא שהתנ"ך מתאר
את חייו כרצופים במעשי גבורה אשר משתלבים
–בהם פרשיות של נשים.
חז"ל מדגישים את הסתירה בין הייעוד של
שמשון: להושיע את ישראל :- "שמשון על שמו של הקב"ה נקרא" אך בנגוד
לתפקידו "שמשון הלך אחר עיניו"
לעניות דעתי, יתכן שהקריאה על שמשון הגיבור-
מוכיחה לנו- מה קורה כאשר סוטים הצידה
מצווי התורה-אל דרך הנוגדת את צוויי ה'.
אומר שלמה המלך:"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ
לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל
הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" [שיר השירים, ח'],
ההסבר "מים רבים" כינוי הוא לאומות
העולם עובדי האלילים -המנסים לקלקל את קשר האהבה בין הקב"ה לעם ישראל-כדברי
ישעיהו הנביא:
"הוֹי,
הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים, כַּהֲמוֹת יַמִּים, יֶהֱמָיוּן; וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים,
כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן-לְאֻמִּים, כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים
יִשָּׁאוּן, וְגָעַר בּוֹ, וְנָס מִמֶּרְחָק; וְרֻדַּף, כְּמֹץ הָרִים
לִפְנֵי־רוּחַ, וּכְגַלְגַּל, לִפְנֵי סוּפָה".[ישעיהו. י"ז, י"ב- י"ג]
-
הנהרות הוא כינוי לשרים והמלכים של האומות הם לא יצליחו לשטוף את אהבת ה' לכנסת ישראל- לקב"ה- על ידי חוזק, אימה
ואיומים, או פיתוי והסתה [על פי רש"י]
והמסקנה שהתורה הקדושה בה דבוקים עם ישראל- היא
מגינה ומצילה את העם מהאויבים הרוצים חלילה, לכלותה.
מגילת
רות נקראת בחג השבועות:
א] כידוע
-"שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל וכולן לא
נתנן אלא על ידי יסורין.[ייסורים] אלו הן: תורה וארץ ישראל והעולם הבא".[מסכת ברכות רף ה']
בקריאת מגילת רות אנו לומדים עליה- כי היא עברה ייסורים
ואובדן
משפחתי קשה לפי- שאיבדה את בעלה, עזבה את
ארץ מולדתה מואב והתלוותה לחמותה נעמי בחוסר כול ובסופו של דבר קיבלה עליה את
התורה והתגיירה.
ב] מגילת רות
מתארת את מה שאירע בעונת הקציר כמו
שכתוב שם:
"וַתָּשָׁב
נָעֳמִי, וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה כַלָּתָהּ עִמָּהּ, הַשָּׁבָה, מִשְּׂדֵי מוֹאָב;
וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים".[מגילת רות, א', כ"ד] בהמשך יורדת לשדה ללקט שיבולים- כפי שהמגילה מתארת:
"וַתִּדְבַּק
בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט--עַד-כְּלוֹת קְצִיר-הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר
הַחִטִּים; וַתֵּשֶׁב, אֶת-חֲמוֹתָהּ".[שם, ב', כ"ג]
לסיכום לאור האמור לעיל: המסקנה: – כי התורה היא
כה עוצמתית יש בכוחה להציל את עם ישראל מכל פגע ומלחמות האויבים:
כדברי
דוד המלך:
"וְהָיָה-- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל־
פַּלְגֵי ־מָיִם" [תהלים א, ג']:ואין מים אלא: תורה.
