‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת קדושים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת קדושים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 במאי 2024

פרשת קדושים- רמזים מדהימים לימים אלו ממש!/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת קדושים- רמזים מדהימים לימים אלו ממש!

מאמר מאת: אהובה קליין.

 יצירותיי לפרשה וההפטרה.



ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "קדושים תהיו"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ קדושת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ נרות שבת וברקע נרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד] (c)



ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




 ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ ירושת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]






ציורי תנ"ך /קדושת ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ציירה: אהובה קליין (c)

מאי שושנה שיש לה הדר וריח טוב , כן היו ישראל בין אומות העולם; כמו שנאמר "והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' י"ט , ה) , ונאמר "בני ציון היקרים המסולאים בפז"[איכה ד, ב]

 [ר' יוסף קמחי]



ציורי תנ"ך/ נטיעת עצים בכניסה לארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ סמל מדינת ישראל-חרוט בסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/"לא תכלה פאת שדך"/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ השארת העוללות לעניים/ ציירה: אהובה קליין (c]




ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ נבואת הנחמה של עמוס [פרק ט']/ ציירה: אהובה קליין (c)

[ציור להפטרה- עמוס, ט,]


פרשת קדושים

הפרשה פותחת במילים: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם--קְדֹשִׁים תִּהְיוּ:  כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא  י"ט, א'-ג']

בפרשה זו:  אנו קוראים גם על שמירת השבת – שהיא קדושת הזמן וגם על קדושת המקום - שהיא ארץ ישראל.

השבת קוראים בהפטרה  בספר עמוס.

"הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר.  הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:  אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה.  כִּי-הִנֵּה אָנֹכִי מְצַוֶּה, וַהֲנִעוֹתִי בְכָל -הַגּוֹיִם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה, וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ.  בַּחֶרֶב יָמוּתוּ, כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי:  הָאֹמְרִים, לֹא-תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ--הָרָעָה.  בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ, כִּימֵי עוֹלָם.  לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת-שְׁאֵרִית אֱדוֹם, וְכָל -הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי, עֲלֵיהֶם:  נְאֻם-יְהוָה, עֹשֶׂה זֹּאת. ......" [עמוס ט', ז'- ט"ו]

השאלות הן

א] משמעות ומידת הקדושה - כיצד?

ב] מה הקשר להפטרה [עמוס פרק ט']ורמזים  לימינו?

תשובות.

מידת הקדושה והמשמעות בפועל.

הגר"א - הגאון רבי אליהו מוילנא  מביא את דברי הגמרא- [שבת, ל"ג, ב']: רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר שהסתתרו מאימת השלטון ולמדו במשך שלוש עשרה שנה במערה - עד שיצאה בת קול ואמרה: "צאו ממערתכם". בכל מקום שעברו הביט רבי אלעזר באנשים הטרודים בהבלי העולם הזה - ואינם לומדים תורה, ואז היה  מענישם ואילו אביו - רבי שמעון היה מרפא אותם . ונשאלת השאלה מה הייתה סיבת השוני בין הנהגת הבן - רבי אלעזר לבין הנהגת האב - רבי שמעון?

התשובה: רבי אלעזר נכנס למערה בעודו נער צעיר, טרם הכיר את מנהגו של עולם ממש. ולכן כאשר ראה אנשים משחיתים את זמנם לבטלה - הקפיד עליהם  להענישם.

לעומתו, רבי שמעון שהיה כבר איש זקן כשנכנס למערה - היה יודע את טיב העולם והרגלי הבריות - אפילו שלוש עשרה שנים במערה לא השכיחו ממנו את התנהלות הבריות בעולם.- לכן הבין את צרכי האנשים  ופעל לרפאם.

לדעת הרמב"ם בספר המורה [חלק ג' פרק מ"ז]  המילים: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"- הכוונה: להתקדש בקיום המצווה, אשר מהן -  מן המצוות עצמן, נובעת ושופעת קדושה לישראל..

רבי צדוק הכהן מלובלין סבור: אנו מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו..."- זאת כדי להכריז- כי המצוות הן, הן יסוד הקדושה. ואם תאמר שקשה לו לאדם להידבק במצוות ה' כתיקונן  אז תדע: "כי קדוש אני [הכוונה לקב"ה]  " ואני אעזור לכם - כי אני מקור הקדושה – וממקור קדושה זה שופעת קדושה לכל הבא להדבק במידותיו - כמאמרם ז"ל: "כל המקדש עצמו מלמטה - מקדשים אותו מלמעלה, "קדושים תהיו - כי קדוש אני. ..".הרי אתם אינכם  צריכים ליצור את הקדושה היא כבר קיימת - וכל המתנהג בדרך התורה - בקדושה –הרי  היא נדבקת בו גם ללא יודעין.

רבי משה אלשייך מסביר את הטעם לכך שמשה מצווה להשמיע את פרשת קדושים-"אֶל -כָּל -עֲדַת בְּנֵי -יִשְׂרָאֵל" ,זאת  במטרה ללמדנו: שכל אדם יכול לעלות למדרגה גבוהה של חיי קדושה - אם יהיה חפץ בכך בכל כוחו ומאודו ואין הדבר הזה נועד רק ליחידי סגולה בלבד .

רבי משה סופר בעל "חת"ם סופר" סבור: כי יש כאן הנחיה ברורה  שאין התורה דורשת מאתנו קדושה של התבדלות וחיי נזירות ופרישות, אלא  הצו של ה' הוא: "קדושים תהיו" בלשון רבים  כשאתם נמצאים בתוך קהל גדול ומעורבים עם הבריות.

"שפת אמת" מדגיש : כי פרשת קדושים נאמרה ב'הקהל' כדי להעביר מסר לימודי לכל עם ישראל: על ידי התאחדות והתלכדות של כל חלקי עם ישראל - ניתן להגיע למדרגות הקדושה הרצויות - וזה הדבר שמבטיח הקב"ה לישראל. "כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ" [דברים כ"ג, ט"ו] הכוונה: השכינה שרויה בישראל- כשכל  חלקי העם מאוחדים למחנה אחד -  כולם שרויים זה עם זה - באהבה, אחווה ושלום!

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י: שנהיה פרושים מן העריות.

הרמב"ן סובר: שהעיקר שהאדם יקדש את עצמו במותר - כדי שלא יהיה נבל ברשות התורה וזוהי מידת הקדושה במידת היסוד.

ההפטרה בספר  עמוס, [פרק ט']

"נאמר: הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,..."

המלבי"ם  מסביר: כמו שהכושים אינם יכולים להתבולל בתוך העמים הלבנים ,כך גם עם ישראל: אין הם יכולים להתבולל בתוך שאר האומות בגלל הטיב המיוחד והמקורי המאפיין אותם. וההוכחה: שה' העלה את  בני ישראל ממצרים- מגלות קשה – למרות זאת הצליחו לשמור על ייחודם עד שה' הוציא אותם ממקום טמא זה בתור- "עם ישראל" - עם המיוחד במינו!

האם ה' יכול להגיד דברים אלה על הפלישתים שהוגלו לכפתור ולארם שהוגלו על ידי מלך אשור - בעודם פלישתים ובתור ארמים? הלא בזמן  גלותם נטמעו  בתוך העמים שמסביבתם ופשוט נמחקו מעל במת- העולם! לעומתם ,רק עם ישראל  מאופיינים בכוח הסבלנות ובעמידה איתנה להחזיק במהותם העצמית והמקורית- ובמיוחד גם בתוך גלות קשה בתוך הגויים!

"פירוש אהבת יהונתן"מסביר : חסד עושה אתנו ה' בכך-  שהגויים מבזים ומשפילים את העם שלנו- זאת למען שנתרחק מהם וחלילה לא נתבולל.

משל: לבת מלך שנשבתה  על ידי פראי אדם והיא משחירה את עצמה בכוונה - למען לא יחללו אותה שוביה - את כבודה!

עוד הסבר יפה:  בן עיר שלא ראה מהי עבודת אדמה של איכר בשדה. כאשר יראה –איכר זורע זרעים באדמה- ודאי יחשבהו לאדם שאינו שפוי בכך שהורס את גרגירי החיטה  באופן זה - אך אם יבוא אחרי תקופה מסוימת לשם ויראה את  הכול צומח ופורח יבין שהייתה כאן מטרה חשובה וחיונית ![כוכב  מיעקב – המגיד מדובנא].

אשר לימינו: עם ישראל שרוי במצב  של מלחמה  קיומית - חשכה ואור יחדיו מככבים ואין אנו רואים כי מטרות המלחמה  מתגשמות נכון להיום.

אך, מתפעלים אנו מהאחדות הנפלאה של חיילנו היקרים - המאוחדים בלב אחד ואל התורה הקדושה מחוברים.

מי ייתן ובקרוב נחזה בע"ה בניצחון מוחץ  -האויב האכזר ייצא מובס לעיני כל העולם.

יהי רצון שיתגשמו במהרה דברי הנביא עמוס: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יְהוָה, וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר, וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע; וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.  וְשַׁבְתִּי, אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם.  וּנְטַעְתִּים, עַל-אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". [שם ט', י"ג- ט"ו] אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר