יום רביעי, 29 בפברואר 2012

ציורי תנ"ך/ הכהן וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ועשית חושן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד  תעשנו זהב  תכלת וארגמן ותולעת שני ושש  מושזר תעשה אותו.." [שמות כ"ח,ט"ו]

הטכניקה: שמן על בד.jxohwpe21t94s3gzi02g.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הכהן וחושן המשפט/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הכוהן וחושן המשפט/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

הוא זכה לכתר כהונה
מדור  לדור ירושה
משא כבד על כתפיו
גשר בין אלוקים לאחיו.

חושן משפט כנגד ליבו
שבטי ישראל בראש דאגתו
שתים עשרה אבנים יקרות
אודם ספיר.. זהב משובצות.

באורים ותומים יתבונן
לפענח רז וסוד יתכוון
ישכיל לענות לשואל
מאי ודאותו גואל.

פניו יאירו כלבנה
בצעדיו יניס אפלה
ברכתו לעד תיכון
על:" עם לבדד ישכון"

הערה: השיר בהשראת פרשת תצווה- חומש שמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה-מדוע הוצרכו הכוהנים-בגדי כהונה?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תצווה- מדוע הוצרכו הכוהנים- בגדי כהונה?
מאמר-מאת: אהובה קליין
התורה מתארת את עשיית בגדי הכהונה בפסוקים הבאים:
"ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך ואת בניו איתו  מתוך בני  ישראל לכוהנו- לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת
ואתה  תדבר אל כל חכמי הלב אשר מילאתיו רוח חוכמה ועשו את בגדי אהרון לקודשו לכוהנו- לי ואלה הבגדים אשר יעשו: חושן ואפוד ומעיל וכותונת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי- קודש לאהרון אחיך ולבניו לכוהנו לי"  [שמות כ"ח,א-ה]
מתעוררות כמה שאלות:
א] למה נועדו בגדי הכהונה?
ב] באיזה שלב  יכנסו הכוהנים לתפקידם?
ג] מה תפקידו של כל פריט בבגדי הכהונה?
ד] מהיכן קיבל בצלאל בן אורי את אבני החושן?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי הכתוב: מטרת  בגדי הכהונה הם:"לכבוד ולתפארת"
לפי: בעל העמק דבר:המטרה:"שיהא אהרון מקדש עצמו ומתנהג בחסידות ופרישות, נבדל מכל ישראל.
זה אי אפשר אלא באופן שיהיה נכבד בעיני הבריות, שידעו ויבינו, שהוא במעלה עליונה  מהם. ולא יחשבו זאת לגבהות הרוח, לפיכך היה צורך שיהיו הבגדים לכבוד ותפארת.
וזה הבינו בני ישראל כי חפץ ה' ביקרו, וראוי היה להיות מרכבה לשכינה"
לפי הסבר זה-  הבגד נועד לרומם את אהרון ובניו ולסמן את היותם כוהנים ונכבדים בעיני הבריות.
הרמב"ם, בהלכות כלי מקדש פרק ח',פוסק להלכה כי:"בגדי כהונה מצוותם שיהיו חדשים, נאים ומשולשים, כדרך בגדי הגדולים, שנאמר לכבוד ולתפארת"
הרמב"ם ממשיך ואומר שאם הכוהן עבד עם בגדים שאינם הולמים, קצרים מידי או ארוכים ממידתו- עבודתו פסולה.
הכוזרי אומר:[ מאמר ראשון צ"ט]: כי התורה דקדקה שלא יהיה פגם בבגדי הכהונה- לבושיו תכשיטיו ושלא יהיה פגם בגופו.
לפי ספר החינוך:  בגדי הכהונה נועדו להשפיע על הכוהן- על הלך מחשבותיו וכוונותיו וברגע שהכוהן מתבונן בבגדיו ורואה עד כמה הם הדורים ומכובדים נזכר- לפני מי הוא עומד ומתפעל מעבודתו  בפני בורא עולם.
עם זה, יש לבגדי הכהונה- השפעה  על הסביבה, כי ברגע שיתבוננו בו הבריות- הדבר ישפיע עליהם וישובו אל ה'.
הרמב"ן אומר כי בגדי הכהונה היו בגדי מלכים ונסיכים באותם ימים.
לכן, תפקיד הבגדים-  נועד למלכות ושררה.
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: לאחר שתסתיים  מלאכת המשכן הכהן ילבש את בגדי הכהונה- על מנת לקדשו ולהכניסו לתפקידו המיוחד.
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי חז"ל[זבחים פ"ח, ע"ב] כל אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול נועד לכפר על חטאי עם ישראל:
הכותונת: תפקידה לכפר על שפיכות דמים.[רצח במזיד]
המכנסיים: תפקידם לכפר על גילוי עריות[הכוונה לקלקול המידות בחיי המשפחה]
המעיל: תפקידו לכפר על לשון- הרע.
המצנפת: מכפרת על גסות רוח[גאווה והתנשאות]
הציץ- תפקידו לכפר על עזות מצח.
האבנט:  מכפר על חטאי הרהור הלב.
האפוד: מכפר על עבודה זרה.
החושן: מכפר על קלקול הדין במשפט.
התשובה לשאלה ד]
בצלאל קיבל את האבנים- כנראה מיד מנשיאי השבטים ממש כסדר הולדתם של בני יעקב.
 האבן הראשונה שהיא  נקראת "אודם"-  מנשיא שבט ראובן.
אבן שנייה: שנקראת:"פטדה" קיבל – מנשיא שבט שמעון.
אבן ברקת קיבל - מנשיא שבט לוי.
את ה"נופך" – תרם בצלאל בעצמו שהיה  שייך לשבט יהודה.
מאז שגור בפינו הביטוי:"הוסיף נופך משלו"..
לסיכום,המסקנה כי בגדי הכהונה נועדו להיות לכבוד ותפארת- תפקידם גם לשדר לעם כי הכוהן הוא אדם מכובד בעל תפקיד מיוחד.
אך הבגדים משפעים על הכהן עצמו- שיתבונן בהם יזכור שעומד לפני מלך מלכי המלכים.
מעניין כי על ציץ הזהב שהכהן עונד על מצחו היה חקוק:"קודש לה'" מכאן ניתן ללמוד  מוסר השכל לכל מנהיג השייך לעם ישראל- המנהיג חייב  למלא את תפקידו לשם שמים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 28 בפברואר 2012

ציורי תנ"ך/הגאולה-בית המקדש השלישי/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"..ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את - הר עשיו והיתה לה' המלוכה"[עובדיה  א,כ"א]

הטכניקה: שמן על בד.5tdz6kn2wh8yvhdh3b5w.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/מלכת שבא באה לבקר את שלמה/ציירה: אהובה קליין(c

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ומלכת שבא שומעת את-שמע שלמה לשם ה' ותבוא לנסותו בחידות: ותבוא ירושלמה בחיל כבד..."[מלכים-א,י,א-ב]


הטכניקה: שמן על בד.c0ywgcsnni2xnssnnr02.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויתן  אלוקים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורוחב לב כחול אשר על- שפת הים"
[מלכים -א ה,ט-י]
הטכניקה: שמן על בד.1c2rw57olna02a1aet95.bmp
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 27 בפברואר 2012

ציורי תנ"ך/חירם שולח ארזים לשלמה -לבניית המקדש/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויהי חירום נותן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו"[מלאכים-א,ה,כ"ד]


הטכניקה: שמן על בד.986mzsp7gmpdi0mtqla2.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שלמה המלך בנה מקדש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שלמה המלך בנה  מקדש.
שיר מאת אהובה קליין c)

שלמה המלך בנה מקדש-
לכל עם ישראל - מקודש.
מקום השכינה-  זו התכלית,
בכך התממשה נבואה אלוקית.

שלמה המלך בנה מקדש.
בתקופת שלוה, מרובת מעש
בימיו – מלחמות אין
שלום  בן מדינות-  עדיין.

שלמה המלך בנה מקדש,
מעצים , אבנים, זהב ושיש.
הכוהנים שרתו -  בקודשים
ולויים שרו מזמורים.

שלמה המלך בנה מקדש
אל  המקום כל אחד חש
שרים, מלכים ואדונים
מלכת שבא ומלווים.

בית המקדש- באחרית הימים
בע"ה – ירקום עור וגידים
ינהרו אליו  כל ההמונים
כדברי הנביאים והכתובים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ים הנחושת במקדש שלמה/ ציירה: אהובה קליין (c

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגול סביב.....עומד על-שני עשר בקר שלושה פונים צפונה ושלושה פונים ימה ושלושה פונים נגבה ושלושה פונים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחוריהם ביתה.." [מלכים א,ז,כ"ג-כ"ו]

הטניקה: שמן על בד.lfa2a5d5zm27rggusyx5.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 26 בפברואר 2012

המקדש וכיור הנחושת/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
המקדש וכיור הנחושת
מאת: אהובה קליין( c)

השמועה עשתה לה כנפיים
מקדש הולך נבנה בירושלים
כנהר הזורם בשצף קצף
חומרי גלם מציפים ברצף.

הכול נרתמים למשימה
חרש מצור ואנשי מלאכה.
כלי מקדש רבי תפארת
יצירות אומנות מלאכת מחשבת.

ביניהם כיור רב מימדים
ניצב על שנים -עשר פרים
שפתיו ריקועי שושן צחור
בו מים יחוללו וקרן אור.

מנחושת אדמדמה זוהרת עשוי
בצל השכינה תמיד שרוי
הכול צופים ביופיו והדרו
שלמה המלך מודה לבוראו.

הערה, השיר בהשראת מלכים א – ז, מ"ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תצווה-גילוי מדהים על בתי המקדש/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תצווה- גלוי מדהים על בתי המקדש/ אהובה קליין
הפרשה פותחת במילים: "ואתה תצווה את בני ישראל וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד באוהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר לפני ה' חוקת עולם לדורותם מאת בני ישראל.."
השאלות המתעוררות כבר בתחילת הפרשה הן:
1] מדוע הפרשה פותחת, דווקא, בנושא: נר התמיד ותהליך הדלקתו על ידי אהרון ובניו ? הרי בפרשת תרומה- לפני כן
התורה דיברה על כלי המשכן- מדוע לא המשיכה בתחילת פרשת  תצווה עם תיאור כלי המשכן ורק בסוף שתזכיר את – עניין  הדלקת המנורה ?
2] מדוע משה המנהיג- אינו מוזכר  בגלוי במשך כל הפרשה ?
3] מדוע התורה פותחת דווקא  בלשון ציווי: "ואתה תצווה את עם ישראל" ?
4] מדוע שמן המנורה חייב להיות דווקא – " שמן זית זך כתית למאור" - מה המשמעות המיוחדת לכך ?
5] מאין לומדים שמנהיג חייב להיות מעורב עם העם ?
התשובה לשאלה הראשונה:  מדוע התורה פותחת דווקא בנושא: נר התמיד ? מטרת המשכן ובהמשך- המקדש הראשון והשני: להאיר לעם ישראל ולאומות העולם- כשם שהשמן – תפקידו להאיר כמו שכתוב: "והלכו גווים לאורך " [ישעיהו ט']
כל זה תקף לזמן מוגבל שבתי המקדש הראשון והשני היו קיימים, אבל בזמן החורבן- תפקידו של הזית לסמל את עם ישראל: כמו שמגרגרים אותו, מורידים אותו מהעץ וחובטים בו, מעלים אותו לגת וטוחנים ורק אחרי כל החבטות והמכות – נותן את שמנו, כך גם עם ישראל, אומות העולם חובטים בו מטלטלים אותו- על ידי גזירות קשות ושמד- אבל אחר כך ישראל עושים תשובה. לכן לשמן זית זך יש שתי משמעויות: מצד אחד  אור לסביבה ומצד שני- סמל עם ישראל- גם לאחר שחובטים בו כל כך הרבה- הוא שורד לנצח  נצחים.
התשובה לשאלה השנייה: מדוע משה אינו מוזכר בפרשה בגלוי כלל?
לכך יש לפחות שתי סיבות : א] בזמן שעם ישראל  חטא בחטא העגל והקב"ה רצה להענישם קשות, התחנן משה רבנו על העם ואמר: "מחני נא  מספרך אשר כתבת [שמות ל"ב, ל"ב] לכן שמו איננו מוזכר כאן בגלוי בפרשה- כי קיללת חכם גם על תנאי אינה שבה  ריקם- כך סובר- "בעל הטורים"
ב] פרשת תצווה תמיד נקראת בשבת של השבוע  שבה - משה נפטר: בתאריך: ז' באדר – לכן משה אינו מופיע בפרשה בגלוי.
התשובה לשאלה השלישית: התורה פותחת דווקא בלשון ציווי,
לפי : "בעל הטורים" – היות והמנורה נדלקת בשמן זית זך- יש בזה עניין של חיסרון כיס ומקום שיש חיסרון כיס- יש מצווה לזרז ולצוות את עם ישראל.
התשובה לשאלה הרביעית:  מדוע המנורה במקדש נדלקת על ידי שמן זית זך דווקא?
על כך עונה: "בעל הטורים" : ישנו סוד  אדיר וזה רמוז במילים: "וייקחו אליך שמן זית כתית  למאור "- בית המקדש הראשון עמד על תילו- ארבע מאות ועשר שנים, בית מקדש שני – עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה= סה"כ שמונה מאות ושלושים שנה במשך אותה תקופה- המנורה הייתה דלוקה כל הלילה והדבר רמוז במילים: "כתית למאור.." " כתית" בגימטרייא = שמונה מאות ושלושים.
 מגלה לנו גילוי נוסף- ר' יצחק קארו- "בעל תולדות יצחק" בניגוד לאור המנורה, שהיה מוגבל למשך תקופת- שמונה מאות ושלושים שנה- הרי בית המקדש השלישי יתממש  בע"ה לעתיד לבוא כמו שכתוב בהמשך הפסוק:
" להעלות נר תמיד"- בית המקדש השלישי יהיה בע"ה ניצחי.
התשובה לשאלה החמישית: מאין לנו שמנהיג  חייב להיות מעורב עם העם ולא להיבדל ממנו?  ההוכחה לכך- לפי שכתוב:" ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך" [שמות כ"ח, א]
משה היה נוטה להיבדל לעומתו אהרון היה מעורב בבריות- היה
 אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן לבריות ואילו על משה כתוב:"ומשה ייקח את האוהל ונטה מחוץ למחנה" [שמות ל"ג,ז,]
מסקנה: מנהיג אינו חייב להסתפק  בפועלו למען העם, אלא עליו להיות קשוב לדברי העם ולהיות מעורב בחייו,
יהי רצון וגם מנהיגי ישראל ילמדו להקשיב לרחשי העם ולהיות מעורבים בחייהם  -בכל הדורות.
ובע"ה בקרוב נזכה לגאולה שלמה ונחזה במו עיננו במקדש השלישי.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 25 בפברואר 2012

תרומה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תרומה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בני ישראל אצים כאיילות
בציווי אלוקים יתרמו תרומות
איש אשר ידבנו ליבו
למען המשכן כליל תפארתו.

כסף זהב שאר מתכות
נשים על עדיהן מוותרות
עיני משה זורחות למרחקים
נוכח שמחה גדושת שיאים.

החומר מפלס דרכו ליוצרים
אנשי רוח חכמים ונבונים
מלאכת מחשבת יומם וליל
פרי יצירתם יבורך בהלל.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תרומה למשכן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תרומה למשכן / שיר  מאת: אהובה קליין (c)

המה באים בהמוניהם
לבבם ישא רגליהם
ארזים יביאו ממצרים
למען אביהם בשמים
כסף, זהב, נחושת וארגמן..
רצון עילאי תמים ונאמן.

בדמיונם ירושלים של מעלה
ירושלים של מטה
בחוטי שני ארוגים
עליהם פורטים סרעפים
מנגינת  ניצחון מסלסלים:
בנים אהובים אתם לאלוקים
עם סגולה ממלכת כוהנים.

פניהם זורחות כחמה
נשמתם שופעת אהבה
בעורקיהם זרם אמונה
שמחים ככלה ביום חופתה
בתרומתם יוקם משכן
סוכת שלום כסות לעם.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה חומש שמות.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אהרון והמנורה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אהרון והמנורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

אל מול פני המנורה
ניצב אהרון הדור אורה
נשמתו קטורת בשמים
ריח ניחוח גן שושנים.

ידיו יושיט להיטיב הנרות
איש חסדים אוהב הבריות
האש מתעלה נוסקת גבהים
מרקיעה שחקים למחוזות חדשים.

כהרף עין תפתח שערים
לאור גנוז הצפון לצדיקים
אור חדש על ציון יאיר
עם ישראל מתרדמתו יעיר.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ועשית מנורת זהב טהור מקשה  תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו.." [שמות כ"ה,ל"א]
הטכניקה: שמן על בד.xfo3zgvevay5kxt3yisz.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 23 בפברואר 2012

פרשת תרומה-מצווה מיוחדת במינה-כיצד?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

[מאמר] מאת: אהובה קליין.

כבר בפתיחת הפרשה התורה מדגישה:" וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי"
מעניין  שלמרות שמצוות תרומה היא מדאורייתא בכל זאת התורה מדגישה שלבניית המשכן ייקחו תרומה רק "מאשר ידבנו ליבו" – זוהי מצווה שאינה נעשית בכפייה, לעומת מצוות אחרות ששם התורה מדגישה את אופן  העשייה- הרי כאן יש דגש דווקא על עניין הרצון- הכוונה שיהיה רצון אמיתי לתת תרומה[כסף זהב, נחושת...] עד כדי כך שאם לא היה רצון זה לקיים- לא היה מתקיים המקדש בקרב עם ישראל.
רש"י מבאר את המילים:"וייקחו  לי תרומה - לי לשמי"
 [ע"פ תנחמ' שם, א]
אולם לא די להסתפק  ברצון, אלא יש לכוון מהתחלה- שהנתינה היא במיוחד למטרת המשכן,
מכאן שבתרומה ישנם  שני יסודות חשובים:
 א] הרצון לתת באמת ובתמים.
ב]"לשמה" הכוונה לייעד אותה כבר בשלבים הראשונים כתרומה למשכן,
 ללא שני תנאים אלו- העשייה נחשבת פסולה.
"לשמה" – הכוונה כבר בשלבים הראשונים לייעד את התרומה למשכן ואם אדם חצב אבן לא לשם המקדש, גם אם עשה זאת למען הקמת בית כנסת- אבן זו פסולה להקמת המקדש כוון שלא כיוון מתחילה
לייעד אותה לבניית המקדש.
[הרמב"ם הלכות בהב"ח  א, כ]
השאלה היא: מדוע כבר שורש המקדש חייב להיות- "לשמה"?
התשובה לכך היא: ככל שהדבר קדוש וחשוב יותר- כך חייבים להקדים מהתחלה בייעוד של הדבר לקדושה.
יש להסבר זה דוגמא טובה בגמרא[מסכת כתובות ק"ג]
מסופר כי היה  ויכוח בין ר' חנינא ובין ר' חייא, ר' חנינא אמר שאם חס ושלום תשתכח תורה מישראל יש בכוח פילפולו לעלות אותה מחדש בכוחות עצמו- את כל הש"ס מ"ברכות" ועד "עוקצין", ענה לו ר' חייא שהוא דואג מראש שהתורה חס ושלום לא  תשתכח- על ידי שהוא  היה זורע פשתן ומהפשתן הוא אורג רשתות צייד כדי לצוד צבאיים, את בשרם היה נותן ליתומים ומעורם של הצבאיים היה מכין קלף כדי לכתוב על גביו את התורה והולך לעיר שאין בה מלמד תינוקות והיה נוהג ללמד את הילדים שם- תורה, הרי יכול היה לרכוש את הקלף בכספו, אלא אם רוצים שהתורה לא תשתכח חייבים לדאוג מראש שהיסודות יהיו "לשמה"!
מעניין שתרומה[651] בגימטריא: עם ישראל וכן: "והייתם לי לעם"
המילה: תרומה היא: מלשון התרוממות רוחנית שנגרמת כתוצאה מהבאת התרומה, תרומה הנעשית מראש בנדיבות לב גורמת לשמחה.
כל מטרת הקמת המשכן היא למטרה  של דבקות בקב"ה,
מעניין שדוד המלך  אומר בתהילים:"מזמור שיר חנוכת הבית"[תהלים ל,א]וחז"ל שואלים  הרי דוד לא היה בחנוכת המקדש, אבל בכל זאת כל חייו הייתה לו משאלה להקים את המקדש כפי שאומר:"אם אתן שנת לעיניי לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה', משכנות לאביר יעקב"[תהלים,ד-ה]
יהי רצון ועם ישראל יתחזק  באמונה ,יראת שמים  ,דבקות בה' ויזכה  במהרה בסייעתא דשמיא - לחזות בבניין בית שלישי אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל--איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי:"
[שמות  כ"ה,ב]
mu71eifmbhw9pcfv5gxt.jpg
הטכניקה: שמן על בד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ארון העדות והכרובים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ועשו ארון עצי שיטים.." [שמות  כ"ה,י]

הטכניקה: שמן על בד.uaz2xic8oo0698ww3lc6.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 21 בפברואר 2012

הכרובים וארון העדות

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שיר מאת: אהובה קליין (c)
מעל ארון העדות במשכן
פאר יצירה  פרי  אומן
זוג  כרובים זהב טהור
פורשי כנפיים קורני אור.

מלאכת מחשבת ידי בצלאל
חכם לב מעדת ישראל
פני הכרובים כפני עוללים
איש ברעהו מתבוננים.

בארון  גנוזים סודות
לוחות ,שברי לוחות
אותיות זועקות, מתחננות בוכות
עם דמעות משמים מתמזגות.

רב הנסתר על הגלוי
היכן הארון היום מצוי
נייחל ונתפלל לבוא  הגואל
בוא  יבוא מענה לשואל.

הערה: השיר בהשראת פרשות: תרומה, ויקהל, פקודי[חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארון העדות

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
שיר מאת: אהובה קליין©

ארון עדות עתיר קדושה
לעד חוסה בצל שכינה
משכן  קבע לתורה נצחית
כתלמיד חכם לומד מתמיד.

ארון מצופה זהב טהור
נייד חופשי כציפור דרור
אריגים יקרים צמודים לטבעותיו
כלומד תורה הנתמך בתומכיו.

ארון מעוטר כתר מלכים
כציץ מעטר ראש כוהנים
מעליו כרובים פורשי כנפיים
כתינוקות רכים  אהובי שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת תרומה [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 בפברואר 2012

פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת תרומה- מה מסמל ארון העדות במשכן? [מאמר]
מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו בין כלי המשכן מוזכר ארון העדות, ישנו תאור מפורט:
"ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי קומתו: וציפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב: ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על-צלעו האחת ושתי  טבעות על- צלעו השנית:ועשית בדי עצי שיטים וצפית אותם זהב: והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם: בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסרו ממנו: ונתת אל—הארון את העדות אשר אתן אליך: ועשית כפורת זהב טהור אמתיים וחצי אורכה ואמה וחצי רוחבה ועשית שניים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצוות הכפורת..ונועדתי לך שם ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על –ארון העדות את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל"[שמות כ"ה,י-כ"ג]
השאלות הן:
א] מדוע הארון חייב להיות מצופה זהב טהור ומה הדבר  מסמל?
ב] בכל מידות הארון ישנם חצאים- האם יש לכך משמעות מיוחדת ?
ג] מה תפקיד הבדים ,מדוע צריכים להיות צמודים לארון?
ד]מה היה תפקיד הכרובים?
התשובה לשאלה א]
חז"ל  אומרים כי הארון מסמל  תלמידי חכמים והם בגדר
"זהב טהור"- לומדי תורה לשמה,ללא דופי או פגם.
לעומת זאת ,הבדים מסמלים את מחזיקי התורה אשר תומכים בלומדי התורה על ידי שתורמים להם כסף.
לכן בבדי הארון לא נאמר שיהיו מצופים זהב טהור כפי שנאמר בגוף הארון- היות ומחזיקי התורה גם אם יש ביניהם  כאלה  העושים את מלאכתם לא לשמה- למרות זאת רצויים הם לפני ה' - מהסיבה שהם תורמים להפצת התורה בעם ישראל.וזה דבר מבורך מאד.
התשובה לשאלה ב]
מתברר שאכן יש משמעות מיוחדת לכך שכל מידות הארון יש בהם חצאים.
על כך אומר : בעל הטורים: כי האדם ידע שלעולם לא יהיה שלם בלימוד התורה למרות שלומד הרבה,עליו לשאוף להתאמץ ולהתמיד להתקדם עוד ועוד על מנת להגיע לשלמות  בידיעת התורה ובעבודת הבורא.
לעומת זאת, מידות המזבח היו שלמות, מזבח הנחושת:"חמש אמות אורך וחמש אמות  רוחב" ואצל מזבח הזהב נאמר:"אמה אורכו ואמה רוחבו"
מידות שלמות אלה מרמזות כי אדם המקריב קורבן על המזבח-חייב לקבל על עצמו לשוב בתשובה שלמה ,היות  ובעבודת ה' המטרה היא שלמות-כפי שאנו לומדים זאת מהפסוק:"תמים תהיה עם ה' אלוקיך"
 [דברים י"ח,י"ג]
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה ספר החינוך:הבדים העניקו כבוד והדר לארון.
"לפי שהארון הוא משכן התורה, והיא כל עיקרנו וכבודנו  ונתחייבנו  לנהוג  בו כל כבוד וכל הדר בכל יכולתנו . על כן נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך טירדא וחיפזון לא נבדוק יפה, להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס  ושלום ייפול מידם, ואין זה כבודו,אבל בהיותם מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו, נעשה אותם חזקים הרבה, ולא תארע  תקלה בהם"
-מכאן שהארון חייב להיות תמיד מוכן למצב של נשיאה.
החיזקוני אומר: כי הבדים צריכים להיות צמודים היטב לארון כי כאשר נושאים אותו  - לא ירד הארון מעל כתפי הנושאים.
וטעם נוסף ומעניין: הבדים משמשים מעין מחיצה בדרכם של היוצאים והנכנסים -שהרי הארון מקומו בקודש הקודשים ולשם יכול להיכנס אך ורק הכהן הגדול פעם בשנה ביום הכיפורים.
הכלי יקר מפרש:כי הוא  רואה את הקשר בין הבדים לארון ממש כמו הזיקה בין האומה לתורתה וברית נצחית בין עם ישראל לקב"ה.
כמו שנאמר ליהושע:"לא ימיש ספר התורה הזה מפיך" או:"לא ימושו מפיך, ומפי זרעך, ומפי זרע זרעך אמר ה'. מעתה ועד עולם"
הסבר מיוחד מביא רבי שמשון רפאל הירש: עצם עניין הבדים שתפקידם לשאת את הארון ממקום למקום-כך היא דרכה של התורה-היא מעל המקום ואפשר לקיימה בכל מקום בעולם ואכן עם ישראל נאחזו בה גם בגלויות ובזכותה ניצלו .
לעומת זאת, השולחן והמזבח המסמלים את חיי החומר והרוח של עם ישראל- מקומם רק בארצנו.
התשובה לשאלה ד]
לפי אברבנאל: הכרובים היו  בדמות ילדים רכים המסמלים את הטוהר שלהם במיוחד שמעולם לא  חטאו- האחד בדמות נקבה והשני בדמות זכר והם באים לרמז שכל איש ואישה חייבים להיות קשורים לתורה ועבודת ה'.
"שפתי כהן" מפרש: כי עצם הדמיון  של הכרובים לפני ילדים- בא לרמז לנו ולהדגיש את חשיבות לימוד התורה כבר מגיל הילדות המוקדמת,כמו שנאמר:"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז"
ואולי מכאן ניתן להבין מדוע ה' בחר לדבר אל משה מבין הכרובים דווקא, שהרי מקום של טוהר ולימוד תינוקות של בית  רבן -חביב  מאד על הקב"ה.
לסיכום, ניתן להסיק מתוך דעות המפרשים על הארון:
כי הוא  מסמל את תלמידי החכמים – לומדי התורה, הבדים מסמלים את תומכי התורה.
גם מי שהוא בגדר תלמיד חכם, לעולם לא יראה עצמו מושלם בידיעותיו התורניות ,אלא יתאמץ לעלות ולהתעלות בלימוד.
כפי שנאמר:"כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" [תהלים א,ב]
הכרובים מעל הארון מסמלים-תינוקות של בית רבן שלא חטאו ועסוקים בלימוד התורה- דבר מאד מעורך אצל הקב"ה.
יהי רצון ונרבה בלימודי הקודש ונתמיד בקיום המצוות הלכה למעשה ויתקיים בנו הפסוק:"..ונתתיך לאור גויים להיות ישועתי עד קצה הארץ"[ישעיהו מ"ט,ו]אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר