‏הצגת רשומות עם תוויות ברכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברכה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 31 בדצמבר 2025

פרשת ויחי- אפרים ומנשה-ייחודם-ומסר דוד המלך? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויחי- אפרים ומנשה ייחודם-ומסר דוד המלך?

 מאמר מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 



 ציורי תנ"ך/ יעקב מזכיר ליוסף את הבטחת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


    ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)





                      ציורי תנ"ך/ דגל שבט יהודה / ציירה: אהובה קליין (c)




             ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




                              ציורי תנ"ך/ שבט יששכר/ ציירה: אהובה קליין (c)



                               ציורי תנ"ך/ שבט נפתלי/ ציירה: אהובה קליין (c)



                       ציורי תנ"ך/ שבט דן נלחם באויב/ ציירה:  אהובה  קליין(c)


   ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)


             ציורי תנ"ך/ יוסף נופל על פני יעקב אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המצרים מבכים את מות יעקב אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין 
(c)


ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)


          ציורי תנ"ך/יוסף לעת זקנתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




           ציורי תנ"ך/ [דיפטיכון] הצלחת יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

           Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt
           (c) Biblical paintings by Ahuva Klein-

פרשה זו נקראת בשם "ויחי" למרות שיעקב אבינו  מגיע לסוף ימיו וזאת מהטעם –כי  צדיקים במותם נקראים חיים.

יעקב נחלש בסוף ימיו והדבר נודע ליוסף והוא בא לבקרו עם שני בניו- אפרים ומנשה כפי שכתוב:

"וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־ מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־ אֶפְרָֽיִם׃ וַיַּגֵּ֣ד לְיַֽעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־ בָנֶיךָ֩ הַנּֽוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־ בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־ הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־ לִֽי׃ וּמֽוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־ הוֹלַ֥דְתָּ אַֽחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִֽהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּֽרְא֖וּ בְּנַֽחֲלָתָֽם" [בראשית    מ"ח, א'-ז'] כאן מבטיח יעקב את ארץ ישראל  לעם ישראל ואת אפרים ומנשה- בני יוסף כחלק בלתי נפרד  מתוך שנים עשר השבטים.

ההפטרה הנקראת בשבת הקרובה מתארת את דברי דוד המלך  טרם מותו: לבנו שלמה:

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. ......" [מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

השאלות .

א]מדוע שיכל יעקב את ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה?

ב] כיצד-אפרים ומנשה נכללו בתוך שנים עשר שבטי ישראל?

ג] מה המסר בדברי דוד המלך  לשלמה-ומה הקשר לפרשה?

תשובות.

יעקב שיכל ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה.

נאמר: "וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה"[להלן :  מ"ח, י"ג- ט"ז]

רש"י מבאר: העמיד יוסף את אפרים לימינו שהוא  שמאלו של יעקב היושב מולו ואת מנשה בשמאלו –שהוא ימינו של יעקב היושב מולו זה כנגד  זה- נמצא ימינו כנגד – שמאל חברו וכך העמיד יוסף את מנשה בצד ימינו של יעקב- מפני שמנשה הוא היה הבכור וראוי להתברך כשהוא מצד ימין ,אך  יעקב שיכל ידיו בחכמה – שהניח את יד ימינו על ראש אפרים שלא בסדר הראוי ועשה זאת בכוונה שהרי ידע יעקב שמנשה הוא הבכור ולמרות זאת לא הניח את יד ימינו עליו, אלא על אפרים הצעיר,

יוסף לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה ,אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

בהמשך  הכתוב מתאר את ברכת הבנים:

"וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־ רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־ הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּֽי־ יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם"

לגבי  המלאך המוזכר בברכה: זה מלאך רגיל שנשלח על ידי ה' להציל את יעקב ולגאול אותו דוגמת המצב כשהיה יעקב  אצל לבן  ושם ציווה את יעקב לצאת מהמקום ולשוב לארץ מולדתו.

ה"נערים"- הם אפרים ומנשה שעתידים להתברך  בריבוי רב –כדגים בים ואין עין הרע שולטת עליהם- להמעיט את תולדותיהם.

תגובת יוסף הייתה:

"וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־ אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־ אֶפְרַ֖יִם עַל־ רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִֽינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ"׃

רש"י מסביר: יעקב לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה, אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

*וראיתי כי בתורה יש  ארבע דוגמאות של הלשון :" לֹא־כֵ֣ן"

כגון הדוגמא: "לֹא־כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל־בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" [במדבר י"ב, ז']

[מתוך ספר: "רש"י  שונה ומפרש" מאת: הרב משה ב"ר שלמה זלמן פיליפ]

תגובת יעקב אל יוסף הייתה: יודע אני שמנשה הוא הבכור וגם הוא יזכה לגדולה ומה תהיה גדולתו של מנשה?- שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה יעשה  נס על ידו: להושיע את ישראל  מיד מדיין ועמלק.[כמתואר בספר שופטים, פרקים: ו, ז']

אבל האח הקטן ממנשה יהיה גדול ממנו והכוונה לאפרים- שעתיד יהושע לצאת ממנו וינחיל את  ארץ ישראל לעם ישראל וגם ילמד תורה את עם ישראל ועתיד להתפרסם בכל העולם- הכוונה ליהושע - שהוא מזרע אפרים שבכל העולם  הוא עתיד  להתפרסם לפי  שעתיד להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל-  וזאת בעת שנלחם  נגד חמשת מלכי האמורי כנאמר:

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן."[יהושע י', י"ב]

הנס  היה – כי היום התארך וכך יהושע הספיק לנקום בהם.

זה היה נס אדיר- יד ה' !  הנה הוכחה כי התורה- היא תורת אמת וברכת הנערים- - לאפרים ומנשה מתקיימת עד ימים אלה ממש- כאשר כל אב מברך את בניו בברכה זו - בערב שבת.

יש עוד משמעות לחשיבותו של אפרים—על ידי שיעקב הקדים אותו בברכתו –הציב יעקב את מעמדו של אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור- להקדימו בדגלים שבהם חנו סביב המשכן כפי שנאמר:

"דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם, יָמָּה; וְנָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם,.." [במדבר, ב', י"ח]

בחנוכת הנשיאים- כלומר בקורבנות הנשיאים לחנוכת המזבח, הקדים את נשיא אפרים להקריב את קרבנו לפני נשיא מנשה- כנאמר:

"בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי אֶפְרָיִם--אֱלִישָׁמָע, בֶּן־ עַמִּיהוּ" [ במדבר ז', מ"ח]

אחר כך נאמר: "בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי מְנַשֶּׁה--גַּמְלִיאֵל, בֶּן ־פְּדָהצוּר" [במדבר ז', נ"ד]

אפרים ומנשה נכללים  בשנים עשר השבטים.

"נתיבות שלום"  מבאר את חשיבות מנשה ואפרים : יוסף מתחלק לשני שבטים—מנשה ואפרים ולא נמצא כן בשאר השבטים וזאת לפי שבמידה של יוסף יש שני חלקים:

א] סור מרע.   ב] ועשה טוב.

מנשה- עניינו – סור מרע- על פי דברי יוסף:

"וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־ שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁ֑ה  כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־ כׇּל־ עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית אָבִֽי"׃[בראשית  מ"א, נ"א]

ב]ואפרים עניינו: עשה טוב- כנאמר:

"וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". [בראשית, מ"א, נ"ב] אפרים- גם בארץ מצרים ארץ התאוות- עשה טוב.  אפרים ומנשה עבדו ה' במצרים – במידת היראה- כי כנגד התאוות ניתן לעמוד באמצעות יראת ה'-כי יודע האדם שיש דין ויש דיין - ויש דעה שאומרת: כי בהשוואה ליתר השבטים שזכו ללמוד –תורה- מהסבא יצחק וגם מיעקב- הרי אפרים ומנשה למדו תורה במצרים – בתוך הארץ הטמאה והחזיקו מעמד!

המסר של דוד המלך לשלמה בנו.

דוד המלך פונה אל שלמה בנו הצעיר ומסביר לו מה התנאי לרשת את המלוכה לשלמה :  "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.  לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל".[מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

דוד המלך  מסביר לשלמה: כי רק אם שלמה ילמד תורה ויתחבר אליה –ראוי יהיה למלוך על ישראל!

לסיכום, לאור האמור לעיל-  ניתן להבין: כי מנשה ואפרים זכו להיכלל בתוך שבטי ישראל- בזכות כוח היראה והתורה שהיה בתוכם- אפילו בארץ טמאה כמצרים! ואת חשיבות התורה שהיא מקור החכמה – מדגיש גם דוד המלך לשלמה- כתנאי לרשת את המלוכה על ישראל.

כמה חשוב המסר מפי דוד המלך לעם ישראל בפרט בימים אלה:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;

הַלְלוּ־יָהּ".[תהלים ק"ד, מ"ד- מ"ה]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 10 בספטמבר 2025

פרשת: כי תבוא- כיצד נגיע אל שערי שמחה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת : כי תבוא- כיצד  נגיע אל שערי שמחה?

 מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ והיה כי תבוא אל הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח שער  ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ההגעה לארץ ישראל וההתנחלות בה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ הגשת הביכורים לכהן במקדש / ציירה: אהובה קליין.(c)

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלוהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל -המקום אשר יבחר ה' אלוהיך לשכן שמו שם ובאת אל הכהן..." [דברים כ"וב-ג]



ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים  בשלושת הרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי  תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ "ובאו עליך כל הברכות"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורים מתוך ההפטרה:[ספר  ישעיהו, ס']




ציורי תנ"ך/ עשתרות צאנך/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ ציון מתבקשת לקום ולחזות באורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 "קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח" [ישעיהו ס', א']


ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד] [מתוך ההפטרה  בספר :ישעיהו.

 



ציורי תנ"ך/  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']



ציורי תנ"ך/  כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']


קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח" [ישעיהו ס', א']



הפרשה פותחת  בפסוקים: "וְהָיָה, כִּי ־ תָבוֹא אֶל ־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.  וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל־ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" [ דברים  כ"ו, א'- ג']

מעניין  להדגיש – כי פרשה זו מופיעה אחרי הסיומת של פרשת: "כי תצא"- המתארת: את מחיית עמלק :

"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.  וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת ־ זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח".[דברים   כ"ה, י"ז- י"ט]

השאלות הן:

א] מה  רומזות לנו המילים: "וְהָיָה, כִּי־ תָבוֹא"?

ב] מה הקשר בין מחיית עמלק - להבאת ביכורים לבית המקדש?

ג] האם יש קשר בין   מצוות ביכורים לשאר המצוות בתורה?

תשובות.

"וְהָיָה, כִּי־ תָבוֹא אֶל־ הָאָרֶץ"-  הרמזים.

מתברר, כי המילה: "והיה" היא לשון שמחה- אחת מיסודות היהדות. השמחה הכרחית עבור האדם למען אורח חיים תקין.

להודות כל יום מחדש על כל נשימה ונשימה וכל מה שיש לו וגם על מה שאין לו - כי הכול לטובתו מאת ה'.

השמחה תופיע אם נפתח לה את שערי המחשבה. מחשבה - בחילופי אותיות-בשמחה.

בזמן שיהודי עובד את ה' בשמחה - הוא מבין : מאין בא ולאן הוא הולך? כמו שמזכירים בתפילה את המילים: "שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבוֹאָם".[שחרית לשבת]

אומר שלמה המלך:".. כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ.."  [קהלת ה', ט"ו] הדבר תלוי במחשבתו של האדם: אם ילך בשמחה-הכול יבוא בשלום. אם תבוא בשמחה - יפתחו לך שערי שמחה.

כנאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ—וּלְבֵיתֶךָ" [להלן ,כ"ו, י"א] אדם השמח – בטוב שבשלמות -בכל הטוב שה' העניק לו- גם שמח בחלקו ואדם השמח  בחלקו - שמח גם בשלמות המוחלטת. היות ויודע כי הכול מאת: ה'.

כל מי שמבקש את קירבת ה' תמיד- מגיע לשמחה, כדברי דוד המלך: "יָ֘שִׂ֤ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ  בְּךָ֗    כָּֽל־ מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ" [ תהלי .מ', י"ז]  [בהשראת ספר: "התמצית" / מאיר ינאי]

יהודי בעל אמונה שמח גם במה שיש לזולת בן אם זה אחיו, או אחותו,  אינו מקנא בו –  היות ומבין -כי אלוקים מעניק לכל אדם כישרונות מסוג שונה מאשר לזולת ועל כן ישמח  גם במה שיש לחברו.

דוגמת אהרון ששמח בהצטרפות  משה אליו להנהגה  בתקופת עבדות מצרים.

כדברי ה' אל משה - שחשש מתגובת אהרון  אחיו שהיה מבוגר ממנו ׃שנים: "וַיִּֽחַר־ אַ֨ף יְהֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי ־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה ־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ"׃[שמות ד', י"ד]

בפרשה זו ישנה הבטחה לעם ישראל: שאם ילכו בנתיב האמונה וקיום המצוות – הם יזכו לברכות וישמחו . לא כן אם לא ישכילו, חלילה, לשמוע בקול ה'.

המילה: "תבוא"- בחילופי אותיות: "אבות" והם אברהם, יצחק ויעקב נקראו "איתנים" מהטעם: כי היו איתני העולם. וזכות האבות  עומדת לעם ישראל לאורך כל הדרך!

עוד רמז יפה למילה: "תבוא" = תורה, בטחון, ואמונה, אבות.

עם נבון וחכם יודע להעריך את נחלת ארץ ישראל שה' העניק לבניו- ארץ נחלת אבות- ארץ  זבת חלב ודבש- לכן ישמח במתנת ארץ ישראל ויקיים את מצוות התורה בשמחה ובטוב, לבב,

הקשר בין מחיית עמלק להבאת ביכורים לבית המקדש.

מעניין להבחין: כי פרשת: "כי תצא" מסתיימת  במצוות  מחיית עמלק.

מה  שבולט במיוחד , כאשר היהודי היה עולה לרגל ומגיש את הביכורים לכהן היה אומר:

"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט; וַיְהִי שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב.  וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים, וַיְעַנּוּנוּ; וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ, עֲבֹדָה קָשָׁה.  וַנִּצְעַק, אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ; וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ, וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ.  וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל--בְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים..". להלן. [כ"ו - ה'-ט']

לבן  הארמי  היה אביהן של רחל  ולאה, יעקב שהה  אצלו עשרים שנה- בתום תקופה זו ה' מצווה את יעקב לנטוש את המקום עם כל פמלייתו ולעלות לארץ המובטחת. ואז  נודע ללבן כי יעקב ברח.

ומי גילה ללבן זאת?

"בעל הטורים" מבאר: [בשם  המדרש] זה היה עמלק- בנו של אליפז- ונכדו של עשיו הרמז טמון במילים : "כי ברח" –בגימטריא - "עמלק".

"וַיֻּגַּד לְלָבָן, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בָרַח, יַעֲקֹב". [בראשית  ל"א, כ"ב]

כשבני ישראל יצאו ממצרים נאמר:

"וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם"; ומי גילה זאת לפרעה?

על פי המכילתא [פרשת בשלח, שמות]  :"עמלק הגיד לו"

עמלק - בנו של אליפז - האריך ימים מעל שלוש מאות שנה.

על פי המדרש [ילקו"ש רמז- תתקלו] מכאן שעמלק ראה את יעקב יורד למצרים, ראה  את ישראל משועבדים במצרים, וגם את יציאתם ממצרים. בשני המקרים שהיה כתוב: "כי ברח"  הלך ופירסם זאת עמלק - כדי למנוע את הבריחה.

עמלק הפריע פעם ראשונה ליעקב- במטרה שלבן לא ייתן לו לצאת  כדי להגיע ולהיכנס לארץ ישראל.

רבי אברהם אזולאי בספרו: "חסד אברהם" מתאר: כי לבן תכנן להרוג את יעקב- ואם לא היה מצליח להורגו לפחות שאף לפגוע ביעקב כדי שיהיה ,בעל מום.

בכל המקרים עמלק הפריע – הן ליעקב והן לישראל - כדי למנוע את כניסת ישראל לארץ ישראל.

לכן בתחילת פרשת כי תבוא : מבחינים אנו - שעמלק רצה לעקב את כניסת עם ישראל להגיע לארץ ,אך נכשל. לכן בא הציווי למחות את עמלק.

אומר ה"ספרי" עשה מצווה האמורה בעניין שבשכרה תיכנס לארץ ישראל.

אך ה"חתם סופר" מקשה על הסבר של - "הספרי": הרי את מצוות  הביכורים מקיימים רק בארץ ישראל! לכן איך אומר הספרי: כי בזכות מצוות ביכורים- הרי בחוץ לארץ לא קיימת מצווה זו?

מיישב זאת: הרב יצחק אליהו  לנדא: דברי הספרי אמורים רק על  מצוות מחיית עמלק- ונוהגת בכל מקום !

אך קיים עוד קשר בין הבאת ביכורים למצוות "מחיית עמלק"

על פי מדרש תנחומא:- נאמר: "יבוא עמלק כפוי הטובה ויפרע מעם כפוי טובה"

ישראל היו כפויי טובה כלפי ה'- שהיו מתלוננים לפני משה במדבר , ולא העריכו את כל מה שקיבלו מה' ומנגד גם עמלק היה כפוי טובה- כי אליפז[בנו של עשיו – הוא עמלק] למד שנים תורה אצל יעקב ואחר כך נשלח להורגו -  אך בעצת יעקב - לא הרגו אלא לקח את כל ממונו וניקב את בגדיו.

לכן בעוד שאת עמלק יש למחות הרי ישראל מצווים להביא ביכורים לבית המקדש - כהכרת הטוב לה' שהציל אותם מעמלק! [בהשראת הספר "דורש ציון" [מאת: הרב ציון  מוצפי]

הקשר בין מצוות הבאת ביכורים למקדש- לבין שאר המצוות.

כאשר עם ישראל מביא ביכורים לה' : הוא לומד להתגבר על מידת התאווה- לפי שאינו אוכל מהפירות טרם יביאם אל המקדש.

הוא מבין - כי כל היבול בזכות מעשה ה'-הדואג לטיב האדמה ,לאקלים המותאם  לצמיחת העצים ומתן הפירות לאדם.

הוא מתקן את כפיות הטובה שהיה בעבר ומעתה- מכיר טובה לה'

לומד להודות לה' על כל הטוב. וכך מתגבר על מידת הגאווה ומקבל עול מלכות שמים. הוא רוכש את מידת הענווה- לפי שמכין את כל הביכורים בעצמו ולא על ידי שליחים- מידות אלה מופיעות גם בשאר מצוות התורה. וכך זוכה להיכנס לשערי השמחה.

לסיכום לאור האמור לעיל: יהודי הזוכה להיכנס לארץ ישראל- "ארץ זבת חלב ודבש"- מצווה לקיים את מצוות התורה ולהודות על כל הטוב שאלוקים מעניק לו ולדעת כי רק אם ילך בדרך הישר ויתחבר למצוות התורה וגם יקפיד לחנך את ילדיו בכך יזכה  לשפע ברכות ושמחה רבה.

יהי רצון וכל עם ישראל- ישכיל לבחור את מסלול הדרך הטובה של קיום המצוות וכך יזכה בע"ה לברכות וישועות-בשנה החדשה..

כדברי דוד המלך: "בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה--חֲצֵרֹתָיו  בִּתְהִלָּה;  הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ;  וְעַד דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ"


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר