‏הצגת רשומות עם תוויות ברכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ברכה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 בדצמבר 2024

פרשת וישלח –איך ברכת ה'- ליעקב מלווה אותנו כיום!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישלח –איך ברכת ה'- ליעקב מלווה אותנו  כיום!

מאמר מאת: אהובה קליין ..




ציורי  תנ"ך/  יעקב  צופה  בעשיו ואנשיו קרבים אל מחנהו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק /  ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מות רחל ולידת בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  יעקב הולך  לסוכות עם פמלייתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דינה יוצאת לצפות בבנות הארץ בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ ליעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)




בפרשה זו - יעקב אבינו זוכה לברכה אלוקית הנותנת את  אותותיה גם בימים אלה ממש .

כך נאמר בפרשה:

"וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב:  לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.  יא וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה--גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם, יִהְיֶה מִמֶּךָּ; וּמְלָכִים, מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. וְאֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק--לְךָ אֶתְּנֶנָּה; וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ.  וַיַּעַל מֵעָלָיו, אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן; וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ, וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן.  וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים--בֵּית-אֵל" [בראשית ל"ה, ט- ט"ו]

השאלות הן:

א] מה משמעות הברכה שניתנה ליעקב?

ב] כיצד הברכה מלווה  את עם ישראל היום ?

תשובות.

ברכת ה' את יעקב – ומשמעות הברכה.

במסגרת הברכה שיעקב זוכה לקבל, הקב"ה משנה את שמו של יעקב - ל"ישראל"

רש"י  מתייחס למילה "עוד": "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד"

הוסיף הכתוב את המילה "עוד" לפי שעתה  ה' התגלה ליעקב פעם שנייה  "במקום הזה"  פעם אחת כשיעקב הלך לפדן ארם - ופעם שניה בשובו מפדן ארם.

כלומר : יעקב התברך פעמיים.

עתה ה' ברך אותו בברכת אבלים על מות אמו. ואלו הברכה של  'פְּרֵה וּרְבֵה' היא ברכה בפני עצמה.

משמעות השם שיעקב קיבל מה':

"..כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.."

שם יעקב הוא מלשון 'עָקֵב' שפרושו: אדם הבא במארב

"עָקְבָה"[במעקב] כדי להוציא דבר מסוים מהזולת במרמה. 

כדברי עשיו: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" [להלן כ"ז, ל"ו]

ואילו השם: "ישראל"  הוא לשון : 'שר ונגיד'

הקב"ה מדגיש: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי "הכוונה: אני כדאי וראוי  לברך - לפי שהברכות שלי הן - ולכן בידי לקיים אותן.

הברכה: 'פְּרֵה וּרְבֵה'- נאמרה ליעקב למרות שהיו לו כבר אחד עשר שבטים. אך ברכה זו נאמרה על שם שעדיין לא נולד בנימין, ואף על פי שאז כבר התעברה רחל ממנו. שהרי הוא נולד מיד אחר מכן. בכל אופן, גם על הלידה עצמה נכון להגיד: 'פְּרֵה וּרְבֵה'

רש"י מדגיש כי המילים: "פְּרֵה וּרְבֵה--גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם",

'גוי'- זה בנימין שעתיד להיוולד - שכל אחד מן השבטים נקרא: 'גוי' [עַם] בפני עצמו.

הכוונה במילה: "גּוֹיִם": עוד שני גויים [עמים, שבטים] עתידים לצאת ממך, ולמרות שלא נולדו לו  בנים אחרי בנימין - התברך יעקב שמבניו נולדו לו כבר עוד שני שבטים והם: מנשה ואפרים  שעתידים לצאת מיוסף  והם נמנים  במניין השבטים להיחשב כשני שבטים לעצמם.

"וּמְלָכִים, מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ": הכוונה לשאול  המלך. ובנו איש בושת.

ה"נתיבות שלום" שואל שאלה מעניינת:

ליעקב ה' קורא עתה בשם "ישראל" וגם לאברם ה' שינה את השם ל:"אברהם"

נאמר בגמרא:[מסכת ברכות י"ג]: "כל הקורא לאברהם - אברם עובר על מצוות עשה, שנאמר:

"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ "[בראשית י"ז, ה'] אך,  מקשים בגמרא  ושואלים : גם ביעקב נאמר: "..לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ"

ולמרות זאת ה' מזכיר  גם את השם יעקב?

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב ,יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי... אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה," [להלן  מ"ו, ב'-ג']

אם כן מדוע ליעקב נשאר  גם השם: ,יעקב? והקורא לו בשם "יעקב" אינו עובר על מצוות "עשה" - כמו באברהם? ומדוע אברהם ויצחק נקראו בשם אחד ויעקב בשני שמות: "יעקב" ,"ישראל"?

אלא ההסבר הוא: יעקב - מורה על העבודה בשעת התגברות על יצר הרע, כמו שנאמר:"  וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו" – עקב עשיו הוא מדור התאוות ויעקב מתגבר על התאוות על ידי מידת היראה,

השם ישראל- אותיות -ל"י  רא"ש – רומז על העבודה בזמן שניגש לעסוק בתורה ובעבודת ה' שאז צריך לקיים "ויגבה ליבו  בדרכי ה' "

וכן 'ישראל' –אותיות יש"ר א"ל-  א"ל- זה מידת החסד וחסד  הוא אהבה ,לכן שני השמות יעקב וישראל- הם כנגד אהבה ויראה.

מכאן: שתחילה יש לעבוד  את ה' במידת היראה  ואחר כך להתקדם לדרגה גבוהה יותר והיא אהבת ה'. כנאמר:

"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים קי"א, י']

ברכת ה' את יעקב מלווה את עם ישראל גם היום!

שלמה המלך אומר: "בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ." [משל י', כ"ב]

"מצודת דוד" מסביר: "ברכת ה'" – "הברכה שנותן ה' היא מעשרת את האדם, ועם הברכה ההוא לא יצטרך להוסיף עוד עצבון ויגיעה להרבות הון, כי יהיה די לו בברכה הבאה".

במילים אחרות: אדם  שזוכה לברכה מה' היא מעשירה אותו וכך לא יהיה עצוב ולא יצטרך להתאמץ להשיג הון הוא יהיה מאושר  מהברכה.

ברכת ה' את יעקב מלווה את עם ישראל גם היום!

לעניות דעתי: יהודי שמחובר לה' תמיד- כלומר- הוא מתפלל ומקיים מצוות  מתוך אהבה ככתוב: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." [דברים  ו', ה'] הוא ראוי לברכת ה'.

דוד המלך אומר:"... הַרְחֶב פִּיךָ, וַאֲמַלְאֵהוּ!" [תהלים פ"א יא):

יהודי שממלא את פיו בתפילה- אלוקים מקשיב לו ומברכו. כנאמר ליעקב: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ".[ בראשית  כ"ח, ט"ו .]הברכה המיועדת ליעקב – היא גם לישראל-  וגם זה פירוש לשני השמות [לעניות דעתי] יעקבישראל.

לאורך כל דרכיו של יעקב- הוא מחובר אל ה' ומתפלל אליו: גם כאשר הוא ירא מעשיו, נוקט בשלושה אמצעים: מלחמה, תפילה ,דורון.

יעקב מתפלל:

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ:  כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים.  וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב" [להלן  ל"ב, י"א- י"ד]

ואכן תפילתו התקבלה, עשיו לא פגע בו!

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן  לראות גם בימינו בזמן מלחמה רב זירתית - המלווה ,לצערנו, גם בהרבה חיילים שמסרו נפשם למען המדינה וקיימת עדיין בעיית החטופים - ניתן לראות - כי אלוקים ממשיך לברך את עם ישראל ועד כה – חולל הרבה נסים גדולים- וכל העולם ודאי משתאה לראות את הנס הגדול והאדיר של יד אלוקים - הברכות שה' בירך את אברהם, יצחק ויעקב - מלוות  אותנו לאורך כל הדרך - לנצח נצחים.. ויהי רצון שנשכיל  להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד- באהבת חינם ולמלא את רצון ה'.

יפים וחשובים דברי הנביא:

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" .[ מיכה, ו'/ ח']  


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 28 באוגוסט 2024

פרשת ראה- רְאִיָּה ויִרְאָה - מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ראה-   רְאִיָּה  ויִרְאָה - מה הקשר?

 מאמר מאת: אהובה  קליין

יצירותיי לפרשה ולהפטרה:


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/

 ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ "ראה  אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם.." / ציירה: אהובה קליין (c) 



ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט על   הגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  ומשלת בגויים רבים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חציית  מעבר הירדן בדרך לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך איבוד עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין  (c)




ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ איש תחת גפנו  ותאנתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שילוח לחופשי את העבד העברי ואשתו וניתנת מתנות/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת כל תועבה/  ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ לאברהם אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ ענייה סוערה-בת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[הפטרה- ישעיהו נ"ד- נ"ה]





ציורי תנ"ך/ נחמת ציון- התגשמות ברית דוד/ ציירה: אהובה קליין (c)

[מתוך ההפטרה-ישעיהו נד-נ"ה]



ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]


ציורי תנ"ך תקיעת שופר בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)

פרשת ראה - היא המשך פרשת עקב ופותחת  בפסוקים: " רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.  אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.  וְהַקְּלָלָה, אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל - מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:  לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ -וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל.  הֲלֹא-הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה--מוּל, הַגִּלְגָּל, אֵצֶל, אֵלוֹנֵי מֹרֶה.  כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל- הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם"  [דברים י"א, כ"ז - ל"ב]

השאלות הן:

א] מה הקשר בין פרשת ראה לפרשת - עקב?

ב] מה המשותף לרְאִיָּה וליראה?

ג] מהו המסר מדברי ישעיהו  הקשור לפרשת ראה?

תשובות.

הקשר בין פרשת ראה לפרשת עקב.

רבי מרדכי מבלגורי סובר: כי  קיים קשר בין פרשת עקב לפרשה זו- פרשת ראה.

בסוף פרשת עקב  מדובר על הבטחת ארץ ישראל  לעם ישראל ,אך יש שם פסוק שראוי לשים – לב  אליו היטב  וזהו מסר נצחי לעם ישראל:

"לֹא - יִתְיַצֵּב אִישׁ, בִּפְנֵיכֶם:  פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ-בָהּ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר לָכֶם". [דברים י"א, כ"ה] הסבר: ההרתעה הישראלית כלפי האויבים נתונה לתנאי שעם ישראל ישמור ויקיים את המצוות ורק אז  יהיו ראויים להיקרא בשם: "עם ה' " ומהטעם הזה נאמר בתחילת  פרשתנו:

"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה".

לעניות דעתי: בפרשת עקב יש גם את נושא הרְאִיָּה בפסוקים הבאים: נאמר לעם ישראל לזכור את אשר  ראו עיניהם בעבר:

"הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ " [הנסים הגדולים] שעשה ה' לעם ישראל.[דברים. ז', י"ט]

"כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת, אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל, אֲשֶׁר, עָשָׂה". [שם, פרק י"א, ז]- כאן מדובר בעיניים גשמיות .

ולהלן דוגמת ראייה אלוקית:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר:  רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא". [פרק ט', י"ג]

"אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [שם  י"א, י"ב]

כפי שאנחנו משתקפים בראי כך גם משתקפים בשמים.

על פי הכתוב בפרשיות אלה- נראה שהקשר בין שתי הפרשיות- הוא ממש עוצמתי.

המשותף לרְאִיָּה  והיראה:

ראשית, המתבונן בשתי המלים: " רְאִיָּה  –"יראה"- מיד מבחין באותיות  הזהות - זה מול זה -  בסדר שונה ובשתי המילים ניתן להבחין במילה: ראי

במסכת אבות נאמר על הרְאִיָּה  :

אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה.,,,, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". [אבות פרק ב', ט']

עין טובה - הכוונה לאדם ששמח בחלקו.

על פי הרמב"ם - הכוונה: לאדם שמסתפק במועט וזוהי ממעלת המידות שבאדם.

לגבי - "הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד": זהו  אדם היודע להסיק מסקנות לגבי העתיד על סמך ההווה - וילמד את הנסתר מתוך המצב העכשווי.

במסכת אבות [ג', ט']נאמר על היראה :

"רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת; וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶיּמֶת".

המשמעות: יראת חטא אם היא קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת.

הרי החכמה מתבטאת  איך שהאדם רואה את הדברים – איך הוא מבין את המצב שהוא רואה.

בתהלים נאמר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".[תהלים קי"א, י']

באיגרת הרמב"ן: אנו קוראים , כיצד ניתן להגיע ליראת ה'?

"..וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ"ב ד): עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'. וּבַעֲבוּר הָעֲנָוָוה, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הַיִּרְאָה, כִּי תִתֵּן אֶל לִבְּךָ תָּמִיד: מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ; וְשֶׁאַתָּה רִמָּה וְתוֹלֵעָה בְּחַיֶּיךָ, וְאַף כִּי בְּמוֹתָךְ....";

בעל החתם סופר אומר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי-

אם הוסיף מצווה הכריע לכף זכות את כל העולם ואם עשה עברה - הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. "ראה" כל מעשה שאתה עושה עשוי להשפיע על העולם כולו לכאן או לכאן - כלומר לברכה או לקללה.

המשמעות של המילה: "ראה" = רְאִיָּה מלשון חוכמת ראיית האמת , כפי שנאמר: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב " [שמואל –א ט"ז, ז]

רק הקב"ה מסוגל לראות את האמת המדויקת ואילו האדם רואה כל אחד באופן  פרטי באופן שונה לפי מדרגתו וחוכמתו.

על הקב"ה נאמר:

"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים:  אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ". [דברים ד, ל"ב]

הקב"ה אומר לכל אדם: ראה היכן אתה נמצא? מה מצבך הרוחני? תחשוב על מהלך חייך והתכלית.

הקב"ה  מתבונן בכל אחד ואחד: וְרָאוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה,," [יחזקאל כ"א, ד]

אין איש שיכול להתחמק מראייתו של ה' כפי שכתוב:

"אִם - יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא - אֶרְאֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה:  הֲלוֹא אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא, נְאֻם-יְהוָה" [ירמיהו כ"ג, כ"ד]

על כל אדם לראות את הטוב שבבריאה בדומה לקב"ה- כפי שנאמר:

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ".

[בראשית א', ד']

אנחנו קרבים לחודש הרחמים והסליחות ומן הראוי שכל אחד יבדוק ויראה מה מצבו הרוחני ויבדוק את מאזן חייו.

המילה: "ראה" – הן אותיות: "האר"

כפי שאנחנו מתפללים  ופונים בבקשה  אל ה' יום, יום: "והאר עיננו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך".

במעמד הר סיני  נאמר: "וכל העם רואים את הקולות" [שמות כ, ט"ו]

יש ראיה שטחית ויש עמוקה יותר כפי שהדבר מתבטא בלימוד הגלוי שבתורה ולימוד הנסתר. נאמר: "והיו עינך רואות את מוריך..."[ישעיהו ל, כ]

דברי ישעיהו הנביא והקשר לפרשת ראה:

להלן קטע מתוך ההפטרה [ישעיהו  פרקים נ"ד- נ"ה- ו' ]

"עֲנִיָּה סֹעֲרָה, לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ, אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ, בַּסַּפִּירִים.  וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ.  וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.  בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ. הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס, מֵאוֹתִי--מִי-גָר אִתָּךְ, עָלַיִךְ יִפּוֹל.  הן הִנֵּה אָנֹכִי, בָּרָאתִי חָרָשׁ--נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית, לְחַבֵּל. כָּל-כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ, לֹא יִצְלָח, וְכָל-לָשׁוֹן תָּקוּם-אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט, תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם, מֵאִתִּי--נְאֻם-יְהוָה".[ישעיהו נ"ד, י"א- י"ז]

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים".[ישעיהו נ"ה, ג']

ישעיהו הנביא ממשיל את ציון לאישה  ענייה שהיא מאד סוערת ומרגישה שלא מנחמים אותה - והנמשל: בני ירושלים -הגולים הנודדים ואינם מקבלים תנחומים- אך  כהרף עין הכול משתנה לטובה  אלוקים מיפה ומפאר את ירושלים - הבתים בירושלים מתייפים לכבודה  והרחובות מרוצפים באבנים יקרות. ירושלים זוכה שכל בניה לומדים תורה, ואפשר לראות שהכול מתחדש לטובה הגולים בירושלים.

כל זה בזכות המצוות – הבנים לומדים תורה - היהודים עוסקים בצדקה- וכך הכול מתהפך לטובה.

לאור האמור לעיל: אם הפרשה פותחת  בברכה והקללה - המסקנה מהפרשה ומדברי ישעיהו הנביא  היא: כי הכול  יכול להתהפך לטובה מתוך יראת שמים  וראיית הדרך הטובה שבה ילכו - זו - בסייעתא דשמיא - פותחת דף חדש לגולים בירושלים ויפים  וחשובים דברי  ישעיהו הנביא:

"הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים". [ישעיהו  נ"ה, ג]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר