פרשת שמיני.- מה התנאי החשוב להתברך בברכה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמיני.-  מה התנאי החשוב להתברך בברכה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:

    ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

     ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) 

     ציורי תנ"ך/ אש כבוד ה' יורדת על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)

         "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם.."

        ציורי תנ"ך/  משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

                    ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

         ציורי תנ"ך/ בור מים מטהרים את הטמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/

ציירה: אהובה קליין(c)

      ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)

 [שמן על בד]

                         ציורי תנ"ך/ שבירת כלי חרס שנטמא/ ציירה: אהובה קליין.(c)

ציור מתוך ההפטרה: שמואל ב', פרק ו.

ציורי תנ"ך/ מיכל בת שאול מתבוננת בדוד  המכרכר לפני ארון ה'/ ציירה: 

אהובה קליין (c)

מעולם לא נתקלתי באדם שמסרב לקבל ברכה, ההיפך הוא הנכון  ישנם אנשים רבים ההולכים לרב לבקש ברכה - מכל  שכבות האוכלוסייה,,,,,

כל אחד לפי נחיצותו - יש הזקוקים לפרנסה טובה ויש הזקוקים לשידוך טוב ויש הזקוקים לרפואה שלמה וכן הלאה.

פרשת שמיני פותחת בפסוקים:

"וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֶל ־אַהֲרֹן, קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה-- תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי יְהוָה. וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִים לְעֹלָה.  וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה, וּמִנְחָה, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן:  כִּי הַיּוֹם, יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם......." בתום כל הקרבת הקורבנות נאמר:

"וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל־ הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה--וְהַשְּׁלָמִים.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד יְהוָה, אֶל ־כָּל־הָעָם.  וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ, אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם". [להלן: ט', כ"ב-עד סוף הפרק]

השאלות הן:

א] מה התנאי להתברך בברכות – וליהנות מהן?

ב] מהי הסכנה הטמונה בהרגל של היהודי?

תשובות:

התנאי להתברך בברכות בעלי השפעה למתברך.

בפרשתנו  יוצא אהרון הכוהן בתחילה לברך את העם: כנאמר: "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת־ יָדָו אֶל־ הָעָם, וַיְבָרְכֵם"

על פי רש"י: אהרון בירך את עם ישראל בברכת  הכוהנים שהיא נקראת "נשיאת כפיים" , אחרי כן - באו אהרון ומשה וברכו יחדיו את העם.

מתוך  תוכן הפסוקים יש להביו: כי  הברכה שניתנה לעם ישראל הייתה ביום השמיני שבו הושלמה מלאכת המשכן –היינו -  בר"ח ניסן  הקריבו את הקורבנות וחנכו את עבודת הכוהנים בקודש.

על פי תורת כוהנים היה זה יום מאד קדוש וחגיגי ומרומם: אך נשאלת השאלה: מדוע הפסוק הראשון מתחיל במילה" "וַיְהִי" – שזו לשון צער?

ה"נתיבות שלום "עונה: כיון שראה אהרון שהוקרבו כל הקורבנות ונעשו כל הציוויים ועדיין לא ירדה השכינה לישראל התחיל אהרון מאשים את עצמו כאלו השכינה אינה יורדת בגללו – שהיה שותף לחטא העגל, ופנה למשה ואמר לו: כך עשית לי? שאני מגיע לידי בושה ,לכן כתגובה על כך מיד נכנס משה יחד אתו והתפללו לה' ובקשו רחמים ורק אז ירדה השכינה לעולם!

תחילה אהרון בירך את העם בברכת כוהנים ואחר כך משה ואהרון ברכו את העם בברכה: "ויהי  נועם ה' אלוקינו עלינו - יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם" הברכה הזאת ניתנה לכל עם ישראל- כי בשבעת ימי במילואים שהעמידו משה שהיה  מעמיד כל יום את המשכן והיה מפרק אותו- בכל הימים האלה לא שרתה השכינה- והיו בני ישראל נכלמים ואומרים למשה- כל הטרחה שעשינו לא הביאה עדיין את השכינה עלינו! אמר להם משה: כי תפקידו של אהרון לברך אותם באומרו להם: אחי חשוב ממני. איזו ענווה הייתה למשה!.

מעניינים דבריו של הפרשן: "נתיבות שלום" השואל: הרי החודש הראשון הוא חודש תשרי- אם כן, מדוע על פי התורה החודש הראשון הוא ניסן ?

תשובתו: בחודש תשרי הייתה בריאת העולם- אבל בחודש תשרי התגשמה מטרת הבריאה- שהיא נוצרה עבור עם ישראל- לפי שבחודש ניסן יצאו ממצרים ונהפכו לעם הנבחר לה' -וביום א' בניסן הוקם המשכן ותכלית הבריאה התקיימה בפועל שהרי  רצון אלוקים כפי שמסופר במדרש:[ במד"ר י"ג, ו'] שנתאווה הקב"ה לו דירה בתחתונים והדבר הזה יצא לפועל בהקמת המשכן. אלא שהיום באין משכן ובאין מקדש עדיין אלוקים מצווה:

"וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם":[שמות כ"ה, ח'] בתוך כל אחד ואחד!

מכל הנאמר כאן, לומדים אנו: כי כדי שהשכינה תשרה בעם ישראל –הדבר מתרחש בפועל-בתנאי  שנדע כי - חייבים אנו לקיים את המצוות  בפועל  ועל ידי כך השכינה יורדת לתוכנו ואנו מתברכים בברכות – כאשר אנו נושאים תפילה ומבקשים בקשות - בדומה לתפילת משה ואהרון שהתפללו לקבלת השראת השכינה- כי ללא השראת השכינה- הברכה איננה יכולה להתקיים אצל היהודי!

כדברי הנבואה:

"וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ אֱלֹהִים.  וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא, וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:  "יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם-תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם". [דברי הימים חלק ב', פרק: ט"ו, א'- ג']

הסכנה הטמונה בהרגל של היהודי:

להלן כמה עצות  בנוגע לאופן הבקשות לברכות:

א] ראשית אדם הרוצה שתפילותיו יגיעו לייעודן - היינו - אל בורא עולם, חייב לחיות בקדושה: לשמור על פיו ולדבר רק מילים טובות וחיוביות –  להימנע מגאווה ודיבור לשון הרע כדברי שלמה המלך:

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ." [משלי כ"א, כ"ג]

מאשר זאת גם דוד המלך- אביו: "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ".[ תהלים: פ"א, י"א]

 הסבר יפה –נותן על כך : "מצודת דוד"

"הנה הלא אני המעלך מארץ מצרים וידי בכל משלה ולזה הרחב פיך לשאול ממני כל חפצך ואמלאם אם תשמע לי".

ב] להימנע להתפלל – ללא כוונה - חלילה, כלומר: כאשר יהודי עושה  את תפילתו-מצוות  אנשים מלומדה[ללא כוונה]

חז"ל מזהירים על כך:[במסכת ברכות, כ"ח, ע"ב] "עושה תפילתו קבע - אין תפילתו תחנונים - ושם מפרשת הגמרא:[ כ"ט, ע"ב] קבע - כמשא שרוצה לפרוק אותה מעליו וכיון שאין תפילתו תחנונים - אין התפילה יוצאת מתוך רגש  ומעומק הלב - כלומר נעשית ללא כוונה - מתוך הרגל - אין לזה ערך רב. ומעניין לשים לב לדברי דוד המלך החכם באומרו "אַחַת, שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ־יְהוָה--    אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ: שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה,    כָּל יְמֵי חַיַּי; לַחֲזוֹת  בְּנֹעַם ־ יְהוָה,    וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". [תהלים [כ"ז, ד']

 דוד המלך מדגיש: כי אומנם  הוא רוצה לשבת בבית ה' תמיד- אבל הוא מבאר:

"וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". - הכוונה: למרות שהוא  רוצה להיות באופן קבוע בבית ה' - הוא רוצה לחוש את ההרגשה כי כל פעם הוא כאילו  בא מחדש לבקר בבית ה'- להתחדש - ולא להיכנס למשהו רגיל ללא כוונה.

ג] אדם חייב להימנע מגאווה ומקנאה ומכל המידות הרעות. אלא עליו להקפיד לחיות בענווה, ללא כעס - ולהיות בעל יראת שמים כדברי הרמב"ן .

לאור האמור לעיל: הברכה ניתנת להגשמה כאשר היהודי  חי חיי קדושה וממלא את מצוות ה' באהבה, ביראה ובכוונה מלאה.

יפים וחשובים דברי הרמב"ן באיגרת לבנו:

"וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד [כל זמן] אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ. וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּימוֹ. וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.."

 יהי רצון שהשכינה תשרה על כל עם ישראל - בהיותנו שבים להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד ובוטחים באבינו שבשמים תמיד-כנאמר:

" אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ " [דברים, פרק ד', ל"ה]  

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- אפרים ומנשה-ייחודם-ומסר דוד המלך? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויחי- אפרים ומנשה ייחודם-ומסר דוד המלך?

 מאמר מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 

 ציורי תנ"ך/ יעקב מזכיר ליוסף את הבטחת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

    ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

                      ציורי תנ"ך/ דגל שבט יהודה / ציירה: אהובה קליין (c)

             ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

                              ציורי תנ"ך/ שבט יששכר/ ציירה: אהובה קליין (c)

                               ציורי תנ"ך/ שבט נפתלי/ ציירה: אהובה קליין (c)

                       ציורי תנ"ך/ שבט דן נלחם באויב/ ציירה:  אהובה  קליין(c)

   ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)

             ציורי תנ"ך/ יוסף נופל על פני יעקב אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המצרים מבכים את מות יעקב אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין 

(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

          ציורי תנ"ך/יוסף לעת זקנתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

           ציורי תנ"ך/ [דיפטיכון] הצלחת יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

           Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

           (c) Biblical paintings by Ahuva Klein-

ציורי תנ"ך/ דוד המלך מצווה את שלמה להתחבר לתורה- כתנאי להצלחתו/ ציירה:

אהובה קליין (c) [שמן על בד]על פי תוכן  הפסוקים בהפטרה לפרשת ויחי:

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ.  וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.   לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל".

[מלכים- א, פרק: ב', א'-ה'[

פרשה זו נקראת בשם "ויחי" למרות שיעקב אבינו  מגיע לסוף ימיו וזאת מהטעם –כי  צדיקים במותם נקראים חיים.

יעקב נחלש בסוף ימיו והדבר נודע ליוסף והוא בא לבקרו עם שני בניו- אפרים ומנשה כפי שכתוב:

"וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־ מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־ אֶפְרָֽיִם׃ וַיַּגֵּ֣ד לְיַֽעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה׃ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃ וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־ בָנֶיךָ֩ הַנּֽוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־ בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־ הֵ֑ם אֶפְרַ֨יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־ לִֽי׃ וּמֽוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־ הוֹלַ֥דְתָּ אַֽחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִֽהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּֽרְא֖וּ בְּנַֽחֲלָתָֽם" [בראשית    מ"ח, א'-ז'] כאן מבטיח יעקב את ארץ ישראל  לעם ישראל ואת אפרים ומנשה- בני יוסף כחלק בלתי נפרד  מתוך שנים עשר השבטים.

ההפטרה הנקראת בשבת הקרובה מתארת את דברי דוד המלך  טרם מותו: לבנו שלמה:

"וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר. ......" [מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

השאלות .

א]מדוע שיכל יעקב את ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה?

ב] כיצד-אפרים ומנשה נכללו בתוך שנים עשר שבטי ישראל?

ג] מה המסר בדברי דוד המלך  לשלמה-ומה הקשר לפרשה?

תשובות.

יעקב שיכל ידיו כאשר בירך את אפרים ומנשה.

נאמר: "וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃ וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֨יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃ וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה"[להלן :  מ"ח, י"ג- ט"ז]

רש"י מבאר: העמיד יוסף את אפרים לימינו שהוא  שמאלו של יעקב היושב מולו ואת מנשה בשמאלו –שהוא ימינו של יעקב היושב מולו זה כנגד  זה- נמצא ימינו כנגד – שמאל חברו וכך העמיד יוסף את מנשה בצד ימינו של יעקב- מפני שמנשה הוא היה הבכור וראוי להתברך כשהוא מצד ימין ,אך  יעקב שיכל ידיו בחכמה – שהניח את יד ימינו על ראש אפרים שלא בסדר הראוי ועשה זאת בכוונה שהרי ידע יעקב שמנשה הוא הבכור ולמרות זאת לא הניח את יד ימינו עליו, אלא על אפרים הצעיר,

יוסף לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה ,אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

בהמשך  הכתוב מתאר את ברכת הבנים:

"וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵֽעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־ רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־ הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּֽי־ יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם"

לגבי  המלאך המוזכר בברכה: זה מלאך רגיל שנשלח על ידי ה' להציל את יעקב ולגאול אותו דוגמת המצב כשהיה יעקב  אצל לבן  ושם ציווה את יעקב לצאת מהמקום ולשוב לארץ מולדתו.

ה"נערים"- הם אפרים ומנשה שעתידים להתברך  בריבוי רב –כדגים בים ואין עין הרע שולטת עליהם- להמעיט את תולדותיהם.

תגובת יוסף הייתה:

"וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־ אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־ אֶפְרַ֖יִם עַל־ רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃ וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִֽינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ"׃

רש"י מסביר: יעקב לא העביר את יד אביו מעל ראש אפרים אל ראש מנשה, אלא רק הרים את יד אביו מעל ראש בנו ותמך בידו עד שיעביר יעקב בעצמו  חזרה לראש מנשה.

*וראיתי כי בתורה יש  ארבע דוגמאות של הלשון :" לֹא־כֵ֣ן"

כגון הדוגמא: "לֹא־כֵן, עַבְדִּי מֹשֶׁה:  בְּכָל־בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" [במדבר י"ב, ז']

[מתוך ספר: "רש"י  שונה ומפרש" מאת: הרב משה ב"ר שלמה זלמן פיליפ]

תגובת יעקב אל יוסף הייתה: יודע אני שמנשה הוא הבכור וגם הוא יזכה לגדולה ומה תהיה גדולתו של מנשה?- שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה יעשה  נס על ידו: להושיע את ישראל  מיד מדיין ועמלק.[כמתואר בספר שופטים, פרקים: ו, ז']

אבל האח הקטן ממנשה יהיה גדול ממנו והכוונה לאפרים- שעתיד יהושע לצאת ממנו וינחיל את  ארץ ישראל לעם ישראל וגם ילמד תורה את עם ישראל ועתיד להתפרסם בכל העולם- הכוונה ליהושע - שהוא מזרע אפרים שבכל העולם  הוא עתיד  להתפרסם לפי  שעתיד להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל-  וזאת בעת שנלחם  נגד חמשת מלכי האמורי כנאמר:

"אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן."[יהושע י', י"ב]

הנס  היה – כי היום התארך וכך יהושע הספיק לנקום בהם.

זה היה נס אדיר- יד ה' !  הנה הוכחה כי התורה- היא תורת אמת וברכת הנערים- - לאפרים ומנשה מתקיימת עד ימים אלה ממש- כאשר כל אב מברך את בניו בברכה זו - בערב שבת.

יש עוד משמעות לחשיבותו של אפרים—על ידי שיעקב הקדים אותו בברכתו –הציב יעקב את מעמדו של אפרים הצעיר לפני מנשה הבכור- להקדימו בדגלים שבהם חנו סביב המשכן כפי שנאמר:

"דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם, יָמָּה; וְנָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם,.." [במדבר, ב', י"ח]

בחנוכת הנשיאים- כלומר בקורבנות הנשיאים לחנוכת המזבח, הקדים את נשיא אפרים להקריב את קרבנו לפני נשיא מנשה- כנאמר:

"בַּיּוֹם, הַשְּׁבִיעִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי אֶפְרָיִם--אֱלִישָׁמָע, בֶּן־ עַמִּיהוּ" [ במדבר ז', מ"ח]

אחר כך נאמר: "בַּיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, נָשִׂיא, לִבְנֵי מְנַשֶּׁה--גַּמְלִיאֵל, בֶּן ־פְּדָהצוּר" [במדבר ז', נ"ד]

אפרים ומנשה נכללים  בשנים עשר השבטים.

"נתיבות שלום"  מבאר את חשיבות מנשה ואפרים : יוסף מתחלק לשני שבטים—מנשה ואפרים ולא נמצא כן בשאר השבטים וזאת לפי שבמידה של יוסף יש שני חלקים:

א] סור מרע.   ב] ועשה טוב.

מנשה- עניינו – סור מרע- על פי דברי יוסף:

"וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת־ שֵׁם הַבְּכוֹר, מְנַשֶּׁ֑ה  כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־ כׇּל־ עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית אָבִֽי"׃[בראשית  מ"א, נ"א]

ב]ואפרים עניינו: עשה טוב- כנאמר:

"וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי". [בראשית, מ"א, נ"ב] אפרים- גם בארץ מצרים ארץ התאוות- עשה טוב.  אפרים ומנשה עבדו ה' במצרים – במידת היראה- כי כנגד התאוות ניתן לעמוד באמצעות יראת ה'-כי יודע האדם שיש דין ויש דיין - ויש דעה שאומרת: כי בהשוואה ליתר השבטים שזכו ללמוד –תורה- מהסבא יצחק וגם מיעקב- הרי אפרים ומנשה למדו תורה במצרים – בתוך הארץ הטמאה והחזיקו מעמד!

המסר של דוד המלך לשלמה בנו.

דוד המלך פונה אל שלמה בנו הצעיר ומסביר לו מה התנאי לרשת את המלוכה לשלמה :  "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-דָוִד, לָמוּת; וַיְצַו אֶת-שְׁלֹמֹה בְנוֹ, לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ, בְּדֶרֶךְ כָּל-הָאָרֶץ; וְחָזַקְתָּ, וְהָיִיתָ לְאִישׁ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֺתָיו, כַּכָּתוּב, בְּתוֹרַת מֹשֶׁה--לְמַעַן תַּשְׂכִּיל, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר תִּפְנֶה, שָׁם.  לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת-דְּבָרוֹ, אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר, אִם-יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת-דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת, בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם:  לֵאמֹר--לֹא-יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ, מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל".[מלכים-א, פרק, ב', א'-ה']

דוד המלך  מסביר לשלמה: כי רק אם שלמה ילמד תורה ויתחבר אליה –ראוי יהיה למלוך על ישראל!

לסיכום, לאור האמור לעיל-  ניתן להבין: כי מנשה ואפרים זכו להיכלל בתוך שבטי ישראל- בזכות כוח היראה והתורה שהיה בתוכם- אפילו בארץ טמאה כמצרים! ואת חשיבות התורה שהיא מקור החכמה – מדגיש גם דוד המלך לשלמה- כתנאי לרשת את המלוכה על ישראל.

כמה חשוב המסר מפי דוד המלך לעם ישראל בפרט בימים אלה:"וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;

הַלְלוּ־יָהּ".[תהלים ק"ד, מ"ד- מ"ה]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)