‏הצגת רשומות עם תוויות תפילה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תפילה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 בספטמבר 2026

ראש השנה בפתח –מבט אל העבר, ההווה והעתיד- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ראש השנה בפתח –מבט אל העבר, ההווה והעתיד- כיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:


"...כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."/ ציירה: אהובה קליין (c)



                                   תקיעת שופר על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



                                 ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

             " אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]



                       ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון- בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                              ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)


                            ציורי תנ"ך, אברהם מבחין באיל / ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ שרה דורשת מאברהם לגרש את הגר וישמעאל למדבר/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)



                   ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את  הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)



                       
   ציורי תנ"ך/  אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)



       "והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את פיה" [שמואל-א, א, י"ב]




           ציורי תנ"ך/ חנה מביאה את שמואל לבית ה' לאחר שנגמל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ ציירה: אהובה קליין (c)

    


                           ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)


                              ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)


                                         ציורי תנ"ך/ מועדי ה'/     ציירה: אהובה קליין (c)


כולנו חשים  כי הימים מתקצרים והלילות מתארכים - רוח  סתיו נושבת ,על בוא החג הגדול והחשוב לנו  מבשרת : ראש השנה – מהווה שער לשנה חדשה –החל ב: א' תשרי – הפעם  בשבת -  המקור לחג מופיע בתורה:

"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא־ קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם—כָּל־ מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם" [במדבר  כ"ט, א']

"דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא קֹדֶשׁ.  כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ" [ויקרא:  כ, מכ"ד]

השאלות הן:

א] מהן ההכנות  לקראת ראש השנה?

ב] מה מאפיין את ראש השנה -ובמה ייחודו?

תשובות.

ההכנות לקראת ראש השנה

בפרשת "נצבים- וילך"  שנקראה בשבת  טרם ראש השנה - נאמר:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".[דברים כ"ט, ט"ו]

בעלי המוסר סוברים כי במהלך חודש אלול המלך יוצא  מארמונו  לשטח השדות ושם ניתן  לאדם לבקש ממנו בקשות- כנאמר בשיר השירים

"צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" [שיר השירים ג', י"א]

שואל רבי עובדיה מברטנורא: מי זה המלך שלמה ? –וכי בשלמה המלך הכתוב מדבר? תשובתו: הכוונה: לקב"ה  שהכול שלו והוא  נמצא בשדה כלומר בעולם הזה - ולכן צריך האדם לדעת מה יבקש ממלך מלכי המלכים?[מסכת  תענית פרק ג']

 וכולנו יודעים כי אנחנו שרויים בתקופה מאד לא פשוטה ,האויבים מרימים ראש ומאיימים עלינו בכל עת מחדש, בכל יום האשמות  חדשות ושקריות - שנאה ללא גבול - כלפי עם ישראל, במילים אחרות - זו אנטישמיות  המתפשטת כאש בשדה קוצים.

לכן  הגיע הזמן  לעשות  חשבון נפש בנוסף לאמירת הסליחות ותקיעות השופר  שתפקידן לעורר את היהודים מהתרדמה .עלינו לקום  ולשוב אל התורה הקדושה שלנו – כי התורה - היא תורת חיים ולא רק חמשת חומשי התורה – אלא – יש להתחבר גם לתנ"ך כולו, היינו: תורה  נביאים וכתובים.

במיוחד כאשר המלך בשדה כיצד  ניתן לבקש בקשות – טרם נדע היכן טעינו ?

לכן עלינו לעצור – לחשוב - ולבדוק ולחקור את דרכינו כנאמר:

 "נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה  עַד־ יְהוָה.  נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־ כַּפָּיִם, אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם".[איכה  ג', מ'-מ"א]

אנחנו זקוקים ליראת שמים, לדעת כי אין נסתר מאלוקים דבר- כדברי דוד המלך האומר: "הֲנֹ֣טַֽע אֹ֭זֶן הֲלֹ֣א יִשְׁמָ֑ע - אִֽם יוֹ֥צֵֽר עַ֗֝יִן הֲלֹ֣א יַבִּֽיט"׃[תהלים צ"ד, ט'] אלוקים שברא לאדם אוזניים לשמוע ופה לדיבור-

ברור שה' לא רק מביט באנשים  ,אלא גם שומע כל מילה שיוצאת מפי כל אדם.

עוד  נאמר: " גַּם חֹשֶׁךְ,    לֹא־ יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ: וְלַיְלָה, כַּיּוֹם יָאִיר--    כַּחֲשֵׁיכָה, כָּאוֹרָה".[שם, קל"ט, י"ב] הרי אין האדם יכול להתחמק מראיית ה' אותו גם בחשכה!

לכן ישנם כמה עקרונות שחייבים אנו לתקן מיידית:

א] אם פגענו בזולת - עלינו לגשת אליו ולבקש מחילה ממנו - מהטעם שאין מוחלים לאדם – בשמים  לזה הפוגע ברעהו -  טרם ייגש ויבקש סליחה  ממנו ויבטיח כי להבא ישפר את יחסו אליו ליחס של כבוד .

ב] כולנו - כל היהודים חייבים להתלכד יחדיו - באהבת חינם כאיש אחד בלב אחד. נזכור כי האויב  אינו מסוגל לנצח את כולנו בזמן אחדותנו.

כמה משמח  להיזכר במנורת הזהב שהייתה ניצבת –תחילה במשכן ואחר כך-במקדש- עשויה מגוש אחד של זהב : היא הייתה מאירה למרחקים- בדומה לכך  עם ישראל  רק  כאשר מתאחד- באהבת חינם -מסוגל לקיים את שליחותו – להאיר את העולם כולו!    

ג] ללמוד ולהבין כי ארץ ישראל ניתנה לנו בלבד ולא - לשום אומה אחרת.

כדברי ה' אל אברהם- אבי האומה:

"בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת־ אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר:  לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת־ הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד־ הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־ פְּרָת".[בראשית ט"ז, י"ח]

ולכן  כאשר אנחנו שומעים בימים אלו: כי יש מנהיגים  בעולם המאיימים עלינו  כי אין לנו זכות על ההתנחלויות החדשות והוותיקות יותר ברחבי ארצנו- עלינו לצטט –בפניהם-  דוגמת הפסוקים  הנ"ל-  מתוך ספר התורה - כי ארץ ישראל שייכת רק לנו –והיא שלנו!

עלינו לדעת – כי ללא הוכחות הכתובים  בספר הספרים - לא ניתן לשכנע את מנהיגי האומות בצדקת דרכנו.

עוד דבר חשוב מאד: ביום הראשון של ראש השנה אנחנו קוראים  בתורה:

אנו לומדים מה טבעו של האויב הישמעאלי:

"וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית, אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם--מְצַחֵק.  וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת, עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.  וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד, בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל, אוֹדֹת בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:  כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע".[בראשית  כ"א, ט'- י"ג]

גם היום החינוך המקובל אצל הישמעאלים - החל מהגיל הרך - להשמיד את  העם היהודי, חלילה. הם מחוברים לשורשים שלהם היטב וזו שליחותם לעד!

בהפטרה [של יום א'] אנחנו קוראים את "תפילת חנה" העוצמתית המוכיחה לנו – מה ערכה של תפילה בכוונה גדולה אל ה'- חנה זכתה בבן  חשוב וצדיק: שמואל הנביא- שנאמר: "וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו".[שמואל-א'- פרק: א', כ']

בזמננו  זה- אין להתעלם מקטני האמונה המעטים  בקרבנו ,עלינו לקרבם  אלינו באהבה- על ידי  תיאור נסים המתרחשים לנגד עיננו בכל יום ולעורר אותם להביט  בהם:

לדוגמא : הסדר המופתי של אלוקים בבריאה:

א] השמש זורחת כל בוקר במזרח ושוקעת במערב.

ב] ארבעה עונות השנה-בסדר מדויק להפליא  +סתיו, חורף, אביב קיץ.

ג] להביט בירח ולחזות בתופעה המופלאה: כיצד בתחילת החודש  הוא נראה דק - בצורת בננה ובאמצע החודש - ככדור שלם ולקראת סוף החודש – הולך ומתמעט. ועל פי הירח - קובעים את מועדי השנה.

אומר ישעיהו הנביא: "שְׂאוּ מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִֽי בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א" [ישעיהו, מ', כ"ו]"שמע":  רמז לקבלת עול מלכות שמים.

הדבר המאפיין את ראש השנה:

בראש השנה מתקיים משפט הברואים, הוא יום דין אלוקי ,ביום זה הקב"ה  עורך משפט לכל  הברואים- כנאמר: "כָּל בָּאֵי עוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן" כביכול מעביר אותם כדוגמת הרועה המעביר את צאנו תחת שבטו.

הדימוי עצמו מבוסס על  דברי הנביא יחזקאל "וְהַעֲבַרְתִּי אתְּכֶם תַּחַת הַשָּׁבֶט".[יחזקאל פרק: כ', ל"ז]

ביום קדוש זה יושב  ה' על כיסא מלכותו וסוקר את כל הברואים, מביט בספר: הזיכרונות-שם כתובים כל מעשיהם- לטוב או לרע, חלילה:

הרי אין שכחה ואין נסתר מהבורא- תוקפת אותנו חרדה- כשה' פותח את הספר הזה.

על כך  חשובים דברי הנביא עמוס: " אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]

מסבירים: "אריה" =   ראשי תיבות: אלול- ראש השנה, יום הכיפורים, הושענא, רבה ,על  כך ראיתי הסבר יפה.

הרב אליהו שלזינגר מסביר בספרו "אלה הדברים על התורה":

כאשר אדם הולך לבקר  אריה בגן חיות - אין הוא ירא מפניו , היות והוא מרגיש מוגן כאשר האריה נמצא בתוך הכלוב. והוא אף שמח לראותו, אך לא כן כאשר יפגוש את האריה ברחובה של עיר - אז יתמלא האיש בפחד וחרדה.

מכאן, כאשר האריה נמצא מאחורי  מחיצה, אין האדם פוחד, אך כאשר  האדם פוגש אותו מחוץ למחיצה - הבהלה היא גדולה!

הנמשל: אנשים יראי שמים וצדיקים חשים פחד גדול  בתקופה של ימי התשובה סמוך לראש השנה - כי אין מחיצה בינם לבין בורא עולם. ואילו אנשים פשוטים - אינם חשים פחד , גם לא בימי הדין - מהטעם – שקיימת מחיצה בינם לבין בוראם.

זו הזדמנות לכולנו לבדוק את עצמנו האם יש מי מאתנו שלא חש יראה בימים אלה לקראת יום הדין - עליו מוטלת עבודת קודש להסיר את המחיצה – בינו לבין בוראו. ולהיות מאלה: "קרוב ה' לכל קוראיו  לכל אשר יקראוהו באמת"

בנוסף לתפילות אנחנו גם חוגגים בראש השנה סעודות חגיגיות עם סימנים טובים לשנה חדשה-דוגמת התפוח בדבש ביום הראשון והרימון ביום השני.

ושאר סימנים, טובים ,,ורבים אף נוהגים להתחדש בבגד חדש. אך העיקר הוא להמליך  מחדש את ה' עלינו ואנו מתחייבים  להיות נתיניו הנאמנים בברכת "מלכויות"[בתפילת מוסף] והחרדה מתחזקת בברכת "זיכרונות"

לסיכום לאור האמור  לעיל, עלינו להיכנס לשנה החדשה- עם מבט  אל העבר מאין באנו מי הם אבותינו? ובהווה – להתעורר – לשוב בתשובה ולהידבק ביתר שאת, אל תורתנו הקדושה- למען עתיד טוב ומאושר בארצנו המובטחת:

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל־ הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם, לַעֲשׂוֹת--לְמַעַן תִּחְיוּ, וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם, נֹתֵן לָכֶם.  לֹא תֹסִפוּ, עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, וְלֹא תִגְרְעוּ, מִמֶּנּוּ--  לִשְׁמֹר, אֶת מִצְוֺת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוֶּה אֶתְכֶם" [דברים ד', א'-ג], יהי רצון שכולנו נמלא את רצון אלוקים והוא ימשיך להגן עלינו ואף להביא לנו גאולה בקרוב.

"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר.  הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם; אֲנִי יְהוָה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה".[ישעיהו ס', כ"א- כ"ב]    


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 בנובמבר 2025

פרשת תולדות- תאומים- שני עולמות- האמנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת תולדות- תאומים- שני עולמות- האמנם?

מאמר  מאת: אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:


                         ציורי תנ"ך/רבקה ובניה- יעקב ועשיו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה  ויצחק  מתפללים באהל/ ציירה: אהובה קליין (c)




                      ציורי  תנ"ך/ רבקה הולכת לדרוש את ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)






                              ציורי תנ"ך/ "ויגדלו הנערים....." / ציירה: אהובה קליין (c)



           ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש ציד: ציירה: אהובה קליין(c)


                              ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו נזיד עדשים/ ציירה: 

                             אהובה קליין (c)


                                 ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




                   ציורי תנ"ך/ עשיו יוצא לצוד  ציד בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח אל  חרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





            ציורי תנ"ך/  עבדי יצחק ובשורת גילוי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)



             ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק מגיעים לגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)






            ציורי תנ"ך/ רבקה ויצחק בגרר ואנשי המקום/ ציירה: אהובה קליין(c)



יורי תנ"ך/ הפלישתים סותמים את הבארות/ ציירה: אהובה קליין (c)




"ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי- גדל מאד: ויהי לו מקנה- צאן ומקנה בקר ועבודה רב ה

 ויקנאו

 אותו פלישתים"


[בראשית כ"ו, י"ג]


ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


פרשה זו מתארת  - כיצד תפילתו של יצחק לה' למען יהיו לו ולרבקה בנים - התקבלה בשמים.

אך מעניין כי  רבקה – בזמן הריונה הרגישה חוסר שקט והיה נראה לה משהו מוזר בהריון זה , משום כך הלכה לבית המדרש  של שם , לשאול מה פשר עניין זה?  כך התורה  מתארת את השתלשלות העניינים:

"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן ־ אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן־ אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת ־ רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"|. 

"וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם ־כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת־ יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  כד וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ.  וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב; וְיִצְחָק בֶּן־ שִׁשִּׁים שָׁנָה, בְּלֶדֶת אֹתָם. וַיִּגְדְּלוּ, הַנְּעָרִים, וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד, אִישׁ שָׂדֶה; וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים".[בראשית כה", כ"ב- כ"ח]

השאלות הן:

א] מה משמעות  הכפילות במילים: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן־ אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת־ יִצְחָק". 

ב] מי הם  שני הלאומים שרבקה נשאה בבטנה?

תשובות.

משמעות הכפילות בתיאור מוצאו של יצחק.

רש"ר מסביר: אין מה להתפלא על כך שישנה כפילות בתיאור מוצאו של יצחק וזאת מהטעם - כי בהמשך הכתוב מתאר את מוצאה של רבקה - לכן ההבדל בייחוס הוא מהווה את הסיבה למה שעומד להתרחש בהמשך: יצחק היה בן ארבעים שנה כאשר  נשא את רבקה לאישה ולמרות שאיפתו של אברהם שיצחק יישא אישה הגונה ,על אף שאברהם היה כבר זקן מאד ולא ידע את יום מותו - בכל זאת המתין עד שיצחק יהיה בן ארבעים שנה - כי אופיו של יצחק הוצרך להתחזק והיה צריך להגיע לעצמאות ובגרות מלאה וזאת  כדי שיהיה משענת לאשתו מבחינה  רוחנית וגם מבחינה גשמית.  רבקה הייתה צעירה מאד כפי שלמדנו מדברי חז"ל –שהיא עדיין לא  הייתה  בשלה מבחינה גופנית והייתה לה האפשרות להיות גדולה יותר כדי  שתגדל  תחת השפעתה האדירה של רוח אברהם ותידמה לשרה.

רבקה הייתה בת בתואל הארמי מפדן ארם – אחות לבן הארמי והכתוב מדגיש את תיאור רבקה לסביבתה המשפחתית. למרות שהכתוב כבר תיאר לנו את משפחתה.

בניגוד למשפחתה, הרי יצחק היה בנו של  אברהם ואברהם בלבד היה משפיע  עליו.

לכן יצחק נועד להיות בן  אמתי של אברהם. מנגד רבקה למרות שהיו לה מעלות טובות - היא  הייתה בת של אבא ארמי. היא  נולדה וגדלה בארם ואחיה לבן - שהיה רמאי – לכל מוצא פיו.

על כן נשאלת השאלה לאילו צאצאים אפשר לצפות מנישואין כאלה? ובמיוחד כדאי לזכור את דברי חז"ל: "רוב בנים הולכין אחר אחי האם"[גמרא: בבא בתרא, קי.]  לכן על ידי תיאור הפרטים על אברהם בכפילות ומנגד הפרטים  אצל רבקה, התורה מכינה אותנו לסתירה שתעלה  בהמשך- כך שלא יהיה זה פלא -  שעתיד להיוולד בן דוגמת עשיו ומנגד - נתפלא להבחין בבן  כמו יעקב.

למרות זאת  האגדה מתארת: כי רבקה הייתה צדיקה  ממש כמו שרה אמו של יצחק: היא הייתה דומה לשרה בכל הליכותיה!

ענני השכינה ירדו משמים והקיפו  את האוהל וכשנכנסה רבקה אל אוהל שרה , נדלק שוב נר התמיד, והאור התפשט בסביבת ביתם.

היות ורבקה הייתה דומה לשרה בכול- הדבר השכיח את אבלו של יצחק על שרה אמו.

שני הלאומים שרבקה נשאה ברחמה - זהותם.

הפסוק מתאר את האי שקט - ממנו סבלה רבקה בהריונה

כפי הכתוב: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי? "

על פי מפרשים רבים: התרוצצותם של הבנים ברחמה  של רבקה - חושפת את העתיד ומרמזת על המאבק הנצחי בין יעקב לעשיו זהו מאבק שכולל את כל המלחמות מתקופת דוד בין הטוב לבין הרע, בין חומר לרוח ובין והאור לחושך  המתגלמות  בדמותם של שני הבנים.

כוחות הרשע  בכל  גילוייהם - מתייחסים  לעשיו הרשע שהוא מהווה את יצר הרע ואילו הכוחות הטובים –מתייחסים ליעקב.

אברבנאל מבאר את מה שאמרו לרבקה כאשר באה לבית המדרש לדרוש את אלוקים: שני הבנים הם שני גויים השונים זה מזה גם מבחינה גזעית- כאילו אחד- מוצאו מהודו ואילו השני גרמני, הם משמשים גם שורש ללאומים המסתעפים מהם הלאה. בין שני אחים אלה - תתקיים מלחמה מתמדת ומריבות ללא הפסק במשך דורות רבים במהלך ההיסטוריה. היות ועשיו מסמל את החומר ומנגד - יעקב מסמל את הרוח נחרץ גורל המלחמה מראש ורב יעבוד  צעיר.

אברבנאל מביא דוגמאות לכך: באדום משלו מלכים  טרם היהודים הפכו לעם ,אך דוד  הכניע את אדום ושם בתוכה נציבים.

בימי בית שני  ניצח הורקנוס את אדום והכריח אותם להתגייר.

גלות רומא נקראת בפי חז"ל: גלות  אדום - על שם משמעותה של גלות זו - שלאחריה יבוא מלך המשיח כפי שנאמר:

"וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו" [להלן. כ"ה, כ"ו]

האגדה מספרת: התרוצצות הבנים ברחם רבקה גרמה לכך שכאשר הייתה עוברת ליד בית עבודת כוכבים, היה עשיו שואף לצאת וכשהייתה עוברת ליד בית- מדרש- היה יעקב מבקש לצאת- הבנים היו עולים ויורדים בתוך רחמה- כגלי ים סוערים.

היו רבים ביניהם זה אומר: "אני אצא ראשון" וזה אומר: "אני אצא ראשון"

אמר עשיו ליעקב: אם לא תרשה לי  לצאת תחילה, אהרוג את אמי בצאתי ממנה", אמר יעקב: "רשע זה, הרי הוא שופך דמים עוד לפני לידתו" עשיו טען: ישנו רק עולם אחד והוא  - העולם הזה ויעקב טען: "אחי ,שניים אנחנו לאבינו ושני עולמות יש לפנינו - עולם הזה ועולם הבא - העולם הזה יש בו אכילה ושתייה ומשא ומתן, אבל בעולם הבא נהנים מזיו השכינה"

אמר עשיו: "בוא נחלק את העולמות בינינו אתה תיקח את העולם  הבא ואני אקח את העולם הזה"

רש"י מסביר את הפסוק:

"וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו.  וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יַעֲקֹב"

עשיו  שיצא ראשון – היה אדמוני - סימן שיהיה  שופך דמים. ונקרא בשמו: עשיו - על סמך השיער הרב שהיה מכוסה בו  - כאדם בן שנים רבות.  יעקב שבא אחריו אחז בעקב אחיו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: שני האחים עשיו ויעקב - נאבקים זה בזה , גם בימים אלה ממש  עשיו שואף  להתגבר גשמית על עם ישראל ,חלילה, כשהחרב  מונפת כלפינו ואילו יעקב -  מבין כי  על מנת לנצח את האויב  האכזר- לא די בנשק משוכלל ככל שיהיה  , אלא יש להתחזק ברוח התורה – להתחבר לתנ"ך ולחנך את ילדי ישראל  החל מהגיל הרך  לתורה ומצוות כולל שמירת שבת שהיא כלולה בעשרת הדיברות – כדברי ה' :

"אִם בְּחֻקוֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת מִצְוֺותי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם,,,,,,, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.  וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד" [ויקרא כ"ו, ג'- ו']

כדברי זכריה הנביא: "לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹוחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת".  [זכריה ד' ,ו']




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר