‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישלח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישלח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 בדצמבר 2024

פרשת וישלח –איך ברכת ה'- ליעקב מלווה אותנו כיום!/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישלח –איך ברכת ה'- ליעקב מלווה אותנו  כיום!

מאמר מאת: אהובה קליין ..




ציורי  תנ"ך/  יעקב  צופה  בעשיו ואנשיו קרבים אל מחנהו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק /  ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ מות רחל ולידת בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  יעקב הולך  לסוכות עם פמלייתו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ דינה יוצאת לצפות בבנות הארץ בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ ליעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)




בפרשה זו - יעקב אבינו זוכה לברכה אלוקית הנותנת את  אותותיה גם בימים אלה ממש .

כך נאמר בפרשה:

"וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב:  לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.  יא וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה--גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם, יִהְיֶה מִמֶּךָּ; וּמְלָכִים, מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ. וְאֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק--לְךָ אֶתְּנֶנָּה; וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ.  וַיַּעַל מֵעָלָיו, אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ. וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן; וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ, וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן.  וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים--בֵּית-אֵל" [בראשית ל"ה, ט- ט"ו]

השאלות הן:

א] מה משמעות הברכה שניתנה ליעקב?

ב] כיצד הברכה מלווה  את עם ישראל היום ?

תשובות.

ברכת ה' את יעקב – ומשמעות הברכה.

במסגרת הברכה שיעקב זוכה לקבל, הקב"ה משנה את שמו של יעקב - ל"ישראל"

רש"י  מתייחס למילה "עוד": "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד"

הוסיף הכתוב את המילה "עוד" לפי שעתה  ה' התגלה ליעקב פעם שנייה  "במקום הזה"  פעם אחת כשיעקב הלך לפדן ארם - ופעם שניה בשובו מפדן ארם.

כלומר : יעקב התברך פעמיים.

עתה ה' ברך אותו בברכת אבלים על מות אמו. ואלו הברכה של  'פְּרֵה וּרְבֵה' היא ברכה בפני עצמה.

משמעות השם שיעקב קיבל מה':

"..כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל.."

שם יעקב הוא מלשון 'עָקֵב' שפרושו: אדם הבא במארב

"עָקְבָה"[במעקב] כדי להוציא דבר מסוים מהזולת במרמה. 

כדברי עשיו: "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" [להלן כ"ז, ל"ו]

ואילו השם: "ישראל"  הוא לשון : 'שר ונגיד'

הקב"ה מדגיש: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי "הכוונה: אני כדאי וראוי  לברך - לפי שהברכות שלי הן - ולכן בידי לקיים אותן.

הברכה: 'פְּרֵה וּרְבֵה'- נאמרה ליעקב למרות שהיו לו כבר אחד עשר שבטים. אך ברכה זו נאמרה על שם שעדיין לא נולד בנימין, ואף על פי שאז כבר התעברה רחל ממנו. שהרי הוא נולד מיד אחר מכן. בכל אופן, גם על הלידה עצמה נכון להגיד: 'פְּרֵה וּרְבֵה'

רש"י מדגיש כי המילים: "פְּרֵה וּרְבֵה--גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם",

'גוי'- זה בנימין שעתיד להיוולד - שכל אחד מן השבטים נקרא: 'גוי' [עַם] בפני עצמו.

הכוונה במילה: "גּוֹיִם": עוד שני גויים [עמים, שבטים] עתידים לצאת ממך, ולמרות שלא נולדו לו  בנים אחרי בנימין - התברך יעקב שמבניו נולדו לו כבר עוד שני שבטים והם: מנשה ואפרים  שעתידים לצאת מיוסף  והם נמנים  במניין השבטים להיחשב כשני שבטים לעצמם.

"וּמְלָכִים, מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ": הכוונה לשאול  המלך. ובנו איש בושת.

ה"נתיבות שלום" שואל שאלה מעניינת:

ליעקב ה' קורא עתה בשם "ישראל" וגם לאברם ה' שינה את השם ל:"אברהם"

נאמר בגמרא:[מסכת ברכות י"ג]: "כל הקורא לאברהם - אברם עובר על מצוות עשה, שנאמר:

"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ "[בראשית י"ז, ה'] אך,  מקשים בגמרא  ושואלים : גם ביעקב נאמר: "..לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ"

ולמרות זאת ה' מזכיר  גם את השם יעקב?

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב ,יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי... אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה," [להלן  מ"ו, ב'-ג']

אם כן מדוע ליעקב נשאר  גם השם: ,יעקב? והקורא לו בשם "יעקב" אינו עובר על מצוות "עשה" - כמו באברהם? ומדוע אברהם ויצחק נקראו בשם אחד ויעקב בשני שמות: "יעקב" ,"ישראל"?

אלא ההסבר הוא: יעקב - מורה על העבודה בשעת התגברות על יצר הרע, כמו שנאמר:"  וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו" – עקב עשיו הוא מדור התאוות ויעקב מתגבר על התאוות על ידי מידת היראה,

השם ישראל- אותיות -ל"י  רא"ש – רומז על העבודה בזמן שניגש לעסוק בתורה ובעבודת ה' שאז צריך לקיים "ויגבה ליבו  בדרכי ה' "

וכן 'ישראל' –אותיות יש"ר א"ל-  א"ל- זה מידת החסד וחסד  הוא אהבה ,לכן שני השמות יעקב וישראל- הם כנגד אהבה ויראה.

מכאן: שתחילה יש לעבוד  את ה' במידת היראה  ואחר כך להתקדם לדרגה גבוהה יותר והיא אהבת ה'. כנאמר:

"רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים קי"א, י']

ברכת ה' את יעקב מלווה את עם ישראל גם היום!

שלמה המלך אומר: "בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ." [משל י', כ"ב]

"מצודת דוד" מסביר: "ברכת ה'" – "הברכה שנותן ה' היא מעשרת את האדם, ועם הברכה ההוא לא יצטרך להוסיף עוד עצבון ויגיעה להרבות הון, כי יהיה די לו בברכה הבאה".

במילים אחרות: אדם  שזוכה לברכה מה' היא מעשירה אותו וכך לא יהיה עצוב ולא יצטרך להתאמץ להשיג הון הוא יהיה מאושר  מהברכה.

ברכת ה' את יעקב מלווה את עם ישראל גם היום!

לעניות דעתי: יהודי שמחובר לה' תמיד- כלומר- הוא מתפלל ומקיים מצוות  מתוך אהבה ככתוב: "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ." [דברים  ו', ה'] הוא ראוי לברכת ה'.

דוד המלך אומר:"... הַרְחֶב פִּיךָ, וַאֲמַלְאֵהוּ!" [תהלים פ"א יא):

יהודי שממלא את פיו בתפילה- אלוקים מקשיב לו ומברכו. כנאמר ליעקב: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ".[ בראשית  כ"ח, ט"ו .]הברכה המיועדת ליעקב – היא גם לישראל-  וגם זה פירוש לשני השמות [לעניות דעתי] יעקבישראל.

לאורך כל דרכיו של יעקב- הוא מחובר אל ה' ומתפלל אליו: גם כאשר הוא ירא מעשיו, נוקט בשלושה אמצעים: מלחמה, תפילה ,דורון.

יעקב מתפלל:

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ:  כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים.  וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִסָּפֵר מֵרֹב" [להלן  ל"ב, י"א- י"ד]

ואכן תפילתו התקבלה, עשיו לא פגע בו!

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן  לראות גם בימינו בזמן מלחמה רב זירתית - המלווה ,לצערנו, גם בהרבה חיילים שמסרו נפשם למען המדינה וקיימת עדיין בעיית החטופים - ניתן לראות - כי אלוקים ממשיך לברך את עם ישראל ועד כה – חולל הרבה נסים גדולים- וכל העולם ודאי משתאה לראות את הנס הגדול והאדיר של יד אלוקים - הברכות שה' בירך את אברהם, יצחק ויעקב - מלוות  אותנו לאורך כל הדרך - לנצח נצחים.. ויהי רצון שנשכיל  להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד- באהבת חינם ולמלא את רצון ה'.

יפים וחשובים דברי הנביא:

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" .[ מיכה, ו'/ ח']  


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 בנובמבר 2023

פרשת וישלח- שמחה מהולה בעצב- כיצד? /מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישלח-  שמחה מהולה בעצב- הכיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ מות רחל ולידת בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי  תנ"ך/  יעקב  צופה  בעשיו ואנשיו קרבים אל מחנהו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/  יעקב הולך  לסוכות עם פמלייתו/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ דינה יוצאת לצפות בבנות הארץ בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בפרשה זו נולד בנימין הבן השני לרחל לאחר יוסף . כך התורה מתארת את לידתו:

"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים--בֵּית-אֵל.  וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ.  וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן. וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין.  וַתָּמָת, רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם.  וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל -קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם. [בראשית ל"ה, ט"ו – כ"א]

השאלות הן:

א] היכן נקברה רחל ומדוע?

ב] בנימין - במה התברך?

תשובות.

מקום קבורתה של רחל אימנו.

נאמר: "וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל, וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן.  וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ, כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, בֶּן-אוֹנִי; וְאָבִיו, קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין".

בפרשת ויצא, כאשר פגש יעקב לראשונה את רחל ליד הבאר, נאמר: "וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ" [שם ,כ"ט. י"א]

רש"י  עונה לשאלה : מדוע בכה יעקב כשפגש את רחל?

תשובתו: יעקב בכה בפגשו לראשונה את  רחל - לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת אתו לקבורה  מהטעם : כי

עתידה  להיקבר לבדה בדרך אפרתה ולא  במערת המכפלה.

רש"י מביא שלושה פירושים למילים:  כִּבְרַת-הָאָרֶץ:

א] עניין ריבוי - כלומר: זה היה מרחק רב מאפרתה. בדומה ל: "מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים,, [ישעיהו כ"ח, ב']

ב] [ב"ר [פ"ב ,ז'] אמר ר' אליעזר בן יעקב: בשעה שהארץ חלולה ככברה והבר מצוי, רבנן אמרי: כבר הבר מצוי ועונת הגשמים עברה ועדיין השרב לא בא"

כלומר: האדמה הייתה מנוקבת בגלל המחרשה.

לפי מדרש זה רצתה התורה להודיענו: שהתקופה בה מתה רחל הייתה נוחה להליכה ובכל זאת לא הביא יעקב את רחל לקבורה באפרתה ,ואין זה  פשוטו של מקרא...

ג]  שם מידת קרקע.

רבינו בחיי  מפרש את המילים: "וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה".

דרשו רז"ל: כבוד הנשים שתהא קבורתן במקום מיתתן, שהרי רחל מתה בבית לחם ונקברה בבית לחם וכך היה גם עם שרה נאמר עליה: "וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן"   [בראשית כ"ג, ב'] היות והיא נפטרה בחברון נקברה בחברון, שנאמר: "וְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ" [שם כ"ג, י"ט]

כך היה גם עם מרים כפי שנאמר:

"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם". [במדבר כ', א']

"חיזקוני" סובר: בגלל שתוך כדי הקושי בלידה היא נפטרה ויעקב חשש פן תתלכלך בדמיה כשאר  נשים יולדות, לפיכך לא  לקח אותה עד המערה.

בספר הישר נאמר: "ורחל אשת יעקב הרה בימים ההם, וייסע יעקב וכל אשר לו בעת ההיא מבית אל, לבוא אל יצחק אביו חברונה. וילכו בדרך ויהי  עוד כברת ארץ לבוא אפרתה ותלד רחל בן , ותקש בלדתה ותמות".

ויקברה יעקב בדרך אפרת בבית לחם, ויצב מצבה על קבורתה עד היום, ויהי ימי רחל חמש שנים וארבעים שנה ותמות.

ויקרא יעקב את שם בנו הנולד לו - אשר ילדה רחל: בנימין, כי בארץ הימין נולד לו".

האגדה מספרת: "כשהיה יעקב בדרך אפרת. במרחק קטן  מאד מהעיר חברון, ילדה רחל את בנה השני , קשה מאד הייתה הלידה  ורחל נחלשה ומתה. לפני מותה קראה לבנה שנולד: "בן אוני - בן צערי ויעקב קרא לו בנימין.

רצה יעקב להביא את רחל למערת המכפלה ולקבור אותה שם, אבל ראה ברוח הקודש את מה שעתיד להיות עם בניו אחריו, ראה שכעבור שנים רבות, כשיחרב בית המקדש, יובילו הגויים את בני ישראל לגלות, לארצות זרות, ובדרכם יעברו במקום זה דרך אפרת, ליבם כואב ועיניהם זולגות דמעות, והגויים צועקים עליהם ומכים אותם, אמר יעקב: "אקבור את רחל אשתי הרחמנייה במקום זה, וכשיעברו כאן בניי האומללים תשמע היא את בכיים ותתפלל עליהם לפני ה'  שישוב וירחם עליהם וישיב אותם לארצם" לכן קבר יעקב את רחל בבית לחם בדרך אפרת, ושם מצבה על מקום קבורתה וזוהי מצבת רחל עד היום הזה"

הגר"א מתייחס  למצבה שהקים יעקב לזכרה של רחל- כפי שנאמר:" וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל -קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם".

יש להבין מהו כפל הלשון: " וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה,...." ורק את זה בלבד, ללא שום תארים ושבחים, היות שכולם כבר ידעו מי היא רחל ומה טיבה"

ועוד מדבריו של הגר"א: "בזמן שאין צדיקים בדור השכינה מוצאת מקום לנוח - על קברי הצדיקים - ישני עפר.

רחל יולדת את בנימין.

על כך נאמר: "וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ, בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי, כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן". 

רש"י מסביר: אמרה המיילדת: זה הבן הנולד כעת הוא נוסף על יוסף שנולד כבר . כלומר התקיימה  תפילתך:" "יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר" [שם  כ"ז, ל"ו]

רבותינו דרשו: שעם כל שבט נולדה תאומה, ועם בנימין נולדה תאומה יתירה לכן נאמרה המילה: "גם"- שהוא לשון ריבוי.

על פי רש"י: רחל קוראת לתינוק הנולד "בן אוני"- בן- צערי לפי שתוך כדי לידתו  הצטערה בייסורי מוות.

יעקב קרא לו: בנימין - כך נראה לרש"י - לפי שכל השבטים נולדו בארץ נהריים שהיא בצפון, ורק הוא  לבדו נולד בארץ כנען שהיא יושבת בנגב [בדרום] כשאדם בא מארם נהרים- לפי שארץ כנען היא דרומית לארם נהריים -וכל הבא מארם קורא לארץ כנען 'דרום' כמו שנאמר:

"וַיִּשְׁמַע, הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד, וְהוּא-יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן--בְּבֹא, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".[במדבר ל"ג ,מ']

וכן נאמר על אברהם: "וַיִּסַּע אַבְרָם, הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה". [לעיל י"ב .ט] [שהלך לצד דרום כדי להגיע לארץ כנען ] ולכן קרא שמו 'בנימין'- בנימין לפי שצד דרום  נקרא: 'ימין' [משום שהעומד כשפניו למזרח, נמצא צד דרום לימינו] ומלשון הכתוב בתהלים פ"ט, י"ג] "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם"

פירוש ב ] לשם "בנימין"- מלשון: 'בן ימים'- לפי שנולד לעת זקנתו –של יעקב- כשמלאו ימיו ונכתב באות נו"ן במקום האות מ"ם שהן אותיות המתחלפות לפעמים זו בזו, דוגמא: 'לקץ הימין' [דניאל י"ב, י"ג] שפרושו: לקץ הימים"

בהמשך נאמר: כי יעקב נטה אוהלו מנגד למגדל עדר ושם באותו מקום נשלמו  השבטים-כנאמר: "וַיִּסַּע, יִשְׂרָאֵל; וַיֵּט אָהֳלֹה, מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר".[להלן  ל"ה, כ"א]

רבינו בחיי סובר: כי בנימין הוא היה תשלום השבטים- כלומר השלים את  מספר השבטים ועל זה אמר הנביא מיכה:

"וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל ־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת ־צִיּ֖וֹן" [ מיכה ד', ה]

מצודת ציון מסביר: הכוונה לעיר ציון - ירושלים ששם היו מתאספים בשלושת הרגלים כל שבטי ישראל - המכונים בהרבה מקומות בשם: "עדר" ומסתבר כי חלק מהמקדש נבנה בחלק מנחלת שבט בנימין.

כפי שנאמר: "לְבִנְיָמִין אָמַר--יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן,. [דברים ל"ג, י"ב]

"חיזקוני" סובר: נַחֲלָתוֹ סְמוּכָה אֵצֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

לפי הגמרא, בית המקדש נבנה בדיוק על הגבול שבין הַחֵלֶק של שבט יהודה לַחֵלֶק של בנימין.

בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיוּ הַשְּׁבָטִים רָצִים וּמִדַּיְּנִים אֵלּוּ עִם אֵלּוּ – זֶה אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה, וְזֶה אוֹמֵר: בִּתְחוּמִי יִבָּנֶה אָמַר לָהֶם הקב"ה: שְׁבָטִים… כֻּלְּכֶם שְׁבָטִים, כֻּלְּכֶם צַדִּיקִים…אֲבָל בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתֵּף בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, (תהלים סח) "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ" [בראשית רבה צ"ט, סימן א']

לסיכום, לאור האמור לעיל פרשה זו היא שמחה  מהולה בעצב, רחל אימנו נפטרה בזמן הולדת בנימין – אך בנימין זכה שבעתיד בחלק מנחלתו -  יבנה המזבח בבית המקדש .

ויפים וחשובים דברי הנבואה:

 "וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם"

[יחזקאל  ל"ז, כ"ח]



*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר