‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישלח. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרשת וישלח. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 2 בדצמבר 2020

פרשת וישלח- מדוע חשש יעקב מפני פגישתו עם עשיו?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וישלח - מדוע חשש יעקב מפני פגישתו עם עשיו?

מאת: אהובה קליין.


יצירותיי  לפרשה  זו:




ציורי  תנ"ך/  יעקב  צופה  בעשיו ואנשיו קרבים אל מחנהו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c




ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל:"הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]





ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



הפרשה פותחת בשליחת  מלאכים על ידי יעקב אל עשיו - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם.  וַיְצַו אֹתָם, לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו:  כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד-עָתָּה.  וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה; וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֶיךָ.  וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר:  בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ.  וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד.." [בראשית, ל"ב, ד-ח]

לאחר שיעקב מתכונן באמצעות שלושה דברים: דורון, תפילה ומלחמה הכתוב מתאר את בואו של עשיו עם אנשיו: "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.  וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים.  וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם..." [בראשית ל"ג, א-ג]

השאלות הן:

א] אילו מלאכים שלח יעקב אל עשיו?

ב] מה המסר שהועבר לעשיו באמצעות המלאכים?

ג] מדוע נחרד יעקב כאשר- ראה מרחוק את עשיו ופמלייתו?

תשובות.

יעקב שולח מלאכים אל עשיו.

"חיזקוני" סבור: היו אלה מלאכים מעבדיו [וכך פירש גם ראב"ע]

רש"י מבאר:  מדובר במלאכים ממש והוא מסתמך על סוף פרשת ויצא, שם נאמר שהמלאכים באו לקראתו, מכיוון שהתקרב  לארץ, מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו כדי ללוות אותו   ומסתבר שיעקב ראה שתי קבוצות של מלאכים, קבוצה של מלאכי חוץ לארץ שליוו אותו עד הכניסה לארץ ישראל -ומחנה שני של מלאכים – שהם מלאכי ארץ ישראל הבאים לקראתו .

ועל כן מוכיח רש"י: כי המלאכים שנשלחו- היו אכן  מלאכים אמתיים ולא בני אנוש.

חז"ל מסבירים: כי אין להעלות על הדעת שיעקב  שהיה צדיק ותמים - ישלח אנשים כדי שיסכנו את חייהם , בו בזמן שהוא בעצמו חושש לחייו מפני עשיו ולא ניתן לחזות מראש את התוצאות, מכאן המסקנה שיעקב שלח מלאכי  שמים שאין חשש שיפגעו מרשע  זה.

בספר "מטה שמעון" ישנו הסבר על זהות המלאכים:  קיימים שני סוגי מלאכים:

סוג אחד: הם מלאכי שרת - משרתי עליון שנבראו בששת ימי בראשית. הסוג השני: הם מלאכים אשר נבראים ממצוות ומעשים טובים של אדם מישראל- מכל מצווה שמקיים - נברא ממנו מלאך. והוא ישמש לו מליץ  טוב למענו.

מלאכים אלה שנבראו ממצוותיו וממעשיו הטובים  יהיו   תמיד  שומרים עליו.

לכן המלאכים שליוו את יעקב לכל מקום, בין בארץ בין מחוצה לה - נבראו ממעשיו הטובים. הם נקראים: מלאכי יעקב, אבל כאשר הלך לדרכו רצה ה' לכבדו - לכן שלח לו כת מלאכים - ממלאכי השרת. כפי שנאמר: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים ".[בראשית לב ,ב']

פירוש "חומת אש" מסביר: נאמר במסכת אבות:

"... הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע,.." [מסכת אבות, א, ז]

גם האדם הטוב והמושלם ביותר כאשר נמצא בחברת רשעים בסופו של דבר לומד מדרכיהם הרעים.

לכן, נמנע יעקב לשלוח אל עשיו בני אדם ושלח מלאכים  ממש כפי  נאמר בפירוש על יעקב: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם"

לא רק שעשיו היה רשע, גם המקום בו היה גר היה מושחת ,לכן בשליחות כזאת- אין לסמוך על אדם בשר ודם, אלא על מלאכים בלבד! וכך נהג יעקב.

הצדיק רבי מאיר"ל  מפרימישלן  אמר  לחסידיו: נאמר במסכת אבות [ד, י"א]:"העושה מצווה אחת- קונה פרקליט אחד" מכאן שיעקב שלח מלאכים שנבראו ממעשיו הטובים ולכן היו אלה ממש מלאכים.

 ראשי תיבות של המילה: "ממש" הוא - מלאכים ממצוות שעשה.

רבינו בחיי מפרש:  כי יעקב שלח מלאכים ממש עם שלוחי בני אדם – עבדיו ואנשי ביתו - כי רצה לפייס את עשיו ,אבל צרף אליהם גם מלאכים ממש, מאותם שנפגש עימם כאשר באו לקראתו מלאכי ארץ ישראל..

המסר של יעקב לעשיו.

האגדה מתארת - מה ביקש יעקב למסור לעשיו - באמצעות המלאכים: "ויצב יעקב את המלאכים לאמור: בדברכם אליו בשמי וקראתם לו: "אדון" כי מלך הוא בשעיר ועלי לכבדו ואמרתם אליו: כה אמר אחיך יעקב: עשרים שנה עבדתי עם לבן הארמי בכל כוחי וייתן ה' לי עושר וכבוד ואם אומנם רימני לבן ויחלף את משכורתי מאה פעמים , בכל זאת לא חיסר מרכושי דבר, כי ראה ה' את יגיע כפיי ויושיעני. ועתה אנוכי הולך אל אבי  ואמי  לראות את שלומם, ואשלחה להגיד לך אדוני לאמור: אל נא תאמר: ברכת יצחק אבי העשירה אותי ולא תקצוף  עלי ולא תעשה עמדי רעה!  ויען עשיו את מלאכי יעקב בגאווה ובוז לאמור: הלוא שמעתי את אשר עשה יעקב ללבן דודו, כי לקח את בנותיו וינהגן כשבויות חרב וייקח את כל רכושו ויברח, ולא זכר את החסד אשר עשה לבן עמו,  כי גידלו וירוממהו וייטב עמו...... על כן, אנוכי הולך לקראת יעקב ונקמתי ממנו את נקמתי ואת נקמת לבן אחי אמי, וישובו המלאכים אל יעקב ויאמרו לו: באנו אל האיש אשר אמרת אחיך הוא, ונדבר אליו ככל אשר ציוויתנו, ונשמע את דבריו אשר ענה אותנו ונירא, כי לא כאח יתהלך אתך, כי אם כעשיו הרשע השואף - לשפוך דם נקיים- כי אסף אליו ארבע מאות איש כולם גיבורים והולך לקראתך, ויצר ליעקב מאד, פן יהרוג במלחמתו עם עשיו את אחד מאנשיו"

"חיזקוני" מבהיר: שכוונת יעקב להגיד לעשיו: הנני מעוניין להתפייס  באמצעות הגילוי האמתי על מה שיש בהחזקתי: ורוצה לקבל  את פניך מרוב שמחה ולחלק לך כבוד ולכל הנלווים אליך.

רש"י מביא שני פירושים:

א] כוונת יעקב הייתה להגיד: כי הוא לא נעשה איזו אישיות חשובה, אלא גר ולכן לא כדאי לעשיו לשנוא אותו על  ברכות האבא ,שהרי  יצחק בירך את  יעקב בברכה: " הווה גביר  לאחיך.." וברכה זו לא התגשמה.

 

ב] המילה: "גרתי"- בגימטרייה- תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי מהתנהגותו הרעה.

אך כאן טמונה השאלה, מה זה  מעניינו של עשיו שיעקב שמר תרי"ג מצוות?

הדבר יובן על ידי מדרש : כוונת יעקב הייתה להודיע לעשיו : לבן היה רמאי ולמרות זאת ניצחתיו . בדרך זו יעקב מנסה להרתיע את עשיו מלהילחם בו,  כי אם הוא התגבר על לבן - זה מוכיח את חוסנו  ובכך ששמר את תרי"ג המצוות זכות זו תעמוד לימינו של יעקב נגד כל מי שירצה  להרע  לו.

יעקב נחרד בראותו את  עשיו ופמלייתו:

כפי שהכתוב מתאר: "וַיּיִשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.  וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶן...." [שם ל"ג, א-ב]

על כך אומר הגר"א: "מעשה אבות סימן לבנים, אמרו חז"ל  [תנחומא בראשית ,ט ומסכת סוטה ל"ד ,א]

כי פרשה זו, מרמזת על תקופת הגאולה העתידית , בעקבתא דמשיחא המנהיגים מן הערב רב, ובבחינת השפחות וילדיהן ראשונה, המון בית ישראל ילכו אחריהם, אלו הן לאה וילדיה שהן במדרגה השנייה  ובדיוטה התחתונה יהיו תלמידי חכמים שבדור אשר כרחל ויוסף - ההולכים אחרונים- יהיו הם שפלים יותר מכל, האחרונים בחשיבותם.

רש"י מסביר: כשיעקב הבחין בהגעת עשיו ואנשיו הוא  סידר את  האימהות והשפחות לפי דרגותיהן:" אחרון, אחרון חביב" יש דרגות, דרגות וכל שהיה חביב יותר על יעקב היה יותר אחרון, לאה וילדיה שהיו חביבים יותר מהשפחות וילדיהן- היו אחרונים ביחס  אליהם ולבסוף רחל ויוסף.

כמו כן, בעת הפגישה עם עשיו, כל האימהות ניגשות לפני הבנים להשתחוות אבל ברחל, יוסף ניגש לפניה ואמר אמי יפת תואר, שמא יתלה בה עיניו אותו רשע, אעמוד לפניה ואסתירה וכאן זכה יוסף לברכת: "עלי עין"

רש"ר מסביר: יתכן שהסדר הזה נקבע - לפי הרגש והחיבה של יעקב-אך אין זה מוכרח להיות הטעם הבלעדי.

את השפחות- שם יעקב בשורה הראשונה - משום שהיה יכול לסמוך  עליהן שתתנהגנה בענווה ואת רחל ויוסף  אחרונים - לפי  ששיער שיתנהגו בפחות ענווה.

הרב אליהו שלזינגר בספרו: "ואלה הדברים" סובר: כי יעקב חושש ממידת הסכנה הרוחנית - מפני עשיו וזוהי גם הסיבה ששולח אליו- מלאכים ממש, היות והם בעצמם רוחניים ויש ביכולתם לבדוק ולהעריך  את מידת הסכנה הרוחנית הטמונה בהתקרבותו של עשיו אליו ואל משפחתו.

מטעם זה הזכיר לו : "עִם-לָבָן גַּרְתִּי" ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים"  בכך הוא רוצה להתריע בפניו :כי לא יוכל עשיו לקלקל את אורח החיים הרוחני של יעקב ופמלייתו -כשם שלבן הארמי לא הצליח להשפיע לרעה על חיי הרוח התורניים של יעקב ובני ביתו.

לכן ,ניתן להבין מדוע  שם יעקב את רחל ויוסף אחרונים - כי ידע שהקטנים תמיד נתונים להשפעה גדולה יותר ולעומתם האחים הגדולים יותר חזקים ומחושלים מבחינה רוחנית. לכן יוסף הקטן הושם בסוף עם אמו.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי יעקב חשש מהשפעה רוחנית והזכיר לו את החיים במחיצתו של לבן הארמי - שלא הצליח להטותו מחיי התורה לדרך רעה!

אכן,  ראוי להגיד על יעקב:  "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְהוָה"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב חושש מעשיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יעקב חושש מעשיו

מאת: אהובה קליין ©

בשוב המלאכים מדרכם

בשורה   מפתיעה בלשונם

עשיו קרב אל יעקב

גם נחיל אנשים לרוב.

 

ויישא יעקב עיניו

וירא והנה עשיו

חששות כבדים בליבו

מחול זיכרונות בקרבו.

 

עתה יפעיל הגיון

חכמה , דעת ודמיון .

מלחמה, תפילה ודורון

בטרם אף וחרון.

 

חיש יערוך  פמלייתו

למען ימזער חששו

שאון המולה בשביל

אליו עשיו מעפיל.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 10 בדצמבר 2019

פרשת וישלח- מאין שאין לסמוך על הנס?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח - מאין שאין לסמוך על הנס?

מאת: אהובה קליין 

היצירות שלי  לפרשה:


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ יעקב שולח מלאכים אל עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל: "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ יעקב מכין מנחה לעשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר  יבוק/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ יעקב נאבק עם המלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יעקב  ועשיו נפגשים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ עשיו שואל את יעקב- מי הם  כל הקהל?/ ציירה: אהובה קליין (c)




העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ שעיר מקום מושבו של עשיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ יעקב רוכש חלקת שדה בשכם/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ עשיו ונשותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשה זו מתארת את הפגישה הדרמטית של יעקב ועשיו  בדרך לכנען.

"וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ, אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ; וַיַּחַץ אֶת-הַיְלָדִים, עַל-לֵאָה וְעַל-רָחֵל, וְעַל, שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת.  וַיָּשֶׂם אֶת-הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת-יַלְדֵיהֶן, רִאשֹׁנָה; וְאֶת-לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים, וְאֶת-רָחֵל וְאֶת-יוֹסֵף אַחֲרֹנִים.  וְהוּא, עָבַר לִפְנֵיהֶם; וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים, עַד-גִּשְׁתּוֹ עַד-אָחִיו.  וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל-צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ; וַיִּבְכּוּ.  וַיִּשָּׂא אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה לָּךְ; וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ. וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.  וַתִּגַּשׁ גַּם-לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ; וְאַחַר, נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל--וַיִּשְׁתַּחֲווּ.  וַיֹּאמֶר, מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי; וַיֹּאמֶר, לִמְצֹא-חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, יֶשׁ-לִי רָב; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אַל-נָא אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי, מִיָּדִי:  כִּי עַל-כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ, כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים--וַתִּרְצֵנִי.  קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; וַיִּפְצַר-בּוֹ, וַיִּקָּח.... "  [בראשית ל"ג, א-י"א]

השאלות

א] מהו תפקידם של המלאכים שנשלחו על ידי יעקב לעשיו?

ב] כיצד התרחשה הפגישה הדרמטית –של עשיו ויעקב?

תשובות.

שליחת מלאכים לעשיו ותפקידם.

על פי "ספר הישר" יעקב שולח מלאכים לעשיו לפנות אליו בדברי  תחנונים: עליהם להודיע לו: כל הרכוש שיעקב רכש בחרן וכל הברכה שהייתה לו – לא נבעה כלל מברכת יצחק אביהם, אלא יעקב עבד אצל  לבן במשך עשרים שנה ולבן אינו איש ישר, הוא רימה את יעקב והחליף את משכורתו 20 מונים, הוא עבד קשה מאד שם, אלוקים ראה את גודל סבל יעקב  ולכן ריחם עליו ,נתן לו שור וחמור, צאן עבד ושפחה, כעת  מטרת יעקב לשוב  אל ארץ כנען לפגוש את הוריו ומסר זה שולח יעקב לעשיו - על מנת להרגיעו, אל יחשוב כי הוא קנה חיל או השיג הישגים כל שהן  בהשפעת ברכת יצחק אביהם.

כאשר המלאכים  מגיעים אל עשיו, הם מגלים כי הוא הולך לקראת יעקב  יחד עם ארבע מאות איש - בידיהם חרבות - חיילים לכל דבר!

כששמע  עשיו את דברי המלאכים, ענה להם מתוך גאווה ובוז:" הוגד לי את מה שעשה  יעקב ללבן- אשר גידל אותו בביתו, נתן לו את בנותיו לנשים - נולדו לו בנים ובנות  ויפרוץ בחיל ובעושר, ולאחר שראה יעקב  כי התעשר- ברח עם כל פמלייתו מלבן, נהג בבנות לבן שהיו נשותיו - כמו שבויות חרב ולא גילה לו על עוזבם את המקום, וכשם שיעקב לא נהג יפה עם לבן, כך גם עשה לי ויעכבני פעמיים, לכן אני מתכונן לנהוג עמו כפי שאומר לי ליבי ".

שבו המלאכים אל  יעקב דיווחו לו  על דברי הגאווה של עשיו.

בישרו לו: כי עשיו בא לקראתו עם ארבע מאות איש והציעו ליעקב: להתפלל - הדבר גרם ליעקב לפחד והוא החל  מתפלל אל ה' ושואל: הרי אתה  הבטחת לי שתשיב אותי אל בית הוריי לארץ כנען ותרבה את זרעי ככוכבי  השמים ואכן הענקת לי עושר רב , בנים ומקנה וכעת לא חסר לי דבר, הצלת אותי מיד לבן,  אך כעת עשיו בא  לקראתי להרגני ועתה אני מבקש שאתה  ה' תציל אותי  מידו, אך אם  הדבר לא מגיע לי, עשה זאת למען אברהם ויצחק אבי. עתה חילק יעקב את מחנהו  לשתי קבוצות- קבוצה אחת בידי  אליעזר- עבד אברהם ואת החלק השני  נתן ביד טלינוס בן אליעזר -  ואמר להם, אם במחנה ראשון עשיו יבוא ויכה, המחנה השני שיהיה מרוחק ממנו  יישאר לפלטה., במשך כל הלילה -  יעקב התכונן לקראת בוא עשיו על ידי הכנת צבאו למלחמה ותפילה לה' - למען יצילהו.

ה' קיבל את תפילת יעקב ושלח אל עשיו ארבעה מלאכים משמים שנדמו לעשיו לאלפי אנשים רוכבים על סוסים ומצוידים בכלי מלחמה והתחלקו לארבע מחנות, תחילה הלך מחנה ראשון לקראת עשיו וארבע מאות אנשיו, ברגע זה הם הבהילו את עשיו וכל מחנהו ואמרו: אנחנו עבדי יעקב עבד  אלוקים ומי יוכל לנצח אותנו? עשיו שנתקף בבהלה ,נפל מהסוס וכל אנשיו התפזרו מרוב בהלה, עשיו נשבר ואמר: אני לא ראיתי את אחי יעקב עשרים שנה ואני אלך לראותו. ואתם רוצים לעשות לי מעשה כזה?, ענו לו קבוצת החיילים - מלאכים , דע לך, אם לא היית אומר שיעקב אחיך, היינו  הורגים אותך, בהמשך  התקיפו עוד  שלושת המחנות הנותרים  של מלאכי יעקב  את עשיו ואנשיו והם מיד נכנעו  בדומה לכניעה  בפעם ראשונה, כעת עשיו ואנשיו באו לקראת  יעקב  מתוך כוונת שלום ועשיו כיסה את שנאתו ליעקב, היות והיה ירא מאד מפני אחיו יעקב, כי חשב שארבעת המחנות שפגש בדרך- היו עבדי יעקב.

יעקב שהתכונן בשלושה דברים: דורון, תפילה ומלחמה, עבר לפני כל פמלייתו.     

הפגישה הדרמטית בין עשיו ויעקב.

יעקב מתקדם  לקראת עשיו ומשתחווה לכבודו שבע פעמים.

הרב אליהו שלזינגר בספרו: "אלה הדברים" אומר חידוש: יעקב פחד ,פחד רוחני, שמא עשיו ופמלייתו ישפיעו לרעה  עליו ובני ביתו, "ומה יהא על החינוך התורני והקדוש שנתן למשפחתו ומה יהא על חיי הקדושה של יעקב ובני ביתו" יעקב פחד מחיי ההפקרות של עשיו ואנשיו.

רש"י מסביר: כאשר ראה עשיו את  יעקב משתחווה לפניו, נתגלגלו רחמיו ויש שדרשו שגם בשעה זו המשיך לשנוא את יעקב ולא נישק אותו בכל ליבו, אלא מן השפה ולחוץ. לפי שהמילה: "וַיִּשָּׁקֵהוּ" יש מעליה  ניקוד, [בכתובים]

יש חולקים על דעה זו וסוברים כדברי רבי שמעון בר יוחאי: אדרבה, לפי פשוטו עשיו לא נישק את יעקב בכל ליבו שהרי "הלכה שעשיו שונא ליעקב" אלא שהניקוד מעל המילה: "וישקהו" – בא דווקא למעט משנאתו של עשיו ליעקב לפי שבאותה שעה נכמרו רחמיו של עשיו ונישק את יעקב בכל ליבו.

עשיו מתבונן בסובבים אותו ושואל את יעקב: "מי אלה לך"?- כלומר איזו      קירבה יש לך אליהם? יעקב  עונה לעשיו:

"וַיֹּאמַר--הַיְלָדִים, אֲשֶׁר-חָנַן אֱלֹהִים אֶת-עַבְדֶּךָ" הנשים היו ניגשות לפני עשיו ראשונות והילדים אחריהן ,אבל אצל  רחל- יוסף ניגש לפניה לפי שאמר  בליבו: שמא עשיו הרשע יתלה את עיניו בה וירצה לקחתה לאישה ,לכן החליט לגשת לפניה. כדי שיסתיר אותה מפניו ויעכב אותו מלהתבונן בה. בזכות הדבר הזה, זכה יוסף לברכת יעקב:

"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן; בָּנוֹת, צָעֲדָה עֲלֵי-שׁוּר". [בראשית  מ"ט, כ"ב]

והמשמעות היא: שהוא ימצא חן בעיני כל הרואים אותו - כנגד זה שהסתיר את רחל מעיני עשיו הרשע.

עשיו שואל את יעקב: "מִי לְךָ כָּל-הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי";?

המשמעות: מי זה כל המחנה שפגשתי- הוא שלך ולמה הוא שלך. מה התועלת  בשליחתם?

לפי פשוטו: הכוונה למנחה שיעקב שלח לעשיו.

לפי מדרשו: פגש עשיו בדרך כיתות של מלאכים כשהתקדם אל עבר  יעקב. כפי שהאגדה מספרת [כדלעיל]  ועל כן שאל עשיו: מי המלאכים האלה שנלחמו  נגד עשיו בדרך?

עשיו אומר ליעקב:

" יְהִי לְךָ אֲשֶׁר-לָךְ".  הוא כפל במילים והמשמעות היא:

עשיו מוחל ליעקב שלקח לו את הברכות  בזמן שהקדים אותו  אצל אביהם יצחק – ובירך תחילה את יעקב ורק אחר כך את עשיו.

בכל זאת, יעקב מתחנן אל עשיו שייקח את מנחתו שהכין לו: משני טעמים:

א] רצונו של יעקב לכבד את עשיו -היות וראה את פניו והם חשובים לו כראיית פני מלאך ,שהרי יעקב פגש את המלאך של עשיו כאשר נאבק אתו במעבר יבוק.

ב] רצון יעקב שיקבל עשיו את מנחתו - כאות שמוחל לו  שנטל את הברכות במרמה בזמן שיצחק אביהם  הזקן רצה תחילה לברך את עשיו. ומדוע הזכיר יעקב לעשיו את פגישתו עם המלאך לפני כן? תשובה: כדי שעשיו יסיק שיעקב ראה מלאכים וניצול מפניהם, מכאן שעשיו   צריך לדעת שאין ביכולתו להתגבר  על יעקב!

ומוסיף יעקב ואומר לעשיו:" וַתִּרְצֵנִי".  אתה מתפייס עמי – לפי שכל "רצון" במקרא,  הוא :מלשון פיוס. בדומה לקורבנות שבאות לפייס את הבורא.

יעקב כינה את מנחתו גם בשם: "בִּרְכָתִי" והמשמעות היא: כי מתנה זו ניתנת לאדם שלא פגש אותו זמן רב והיא ניתנת לשם ברכה - שאילת שלום.

כך התכוון לכבד את עשיו  בברכה - בדומה ליעקב שבירך את פרעה כשירד למצרים [ [בראשית, מ"ז, ז]

יעקב   מפציר בעשיו ואומר לו :

"כִּי-חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ-לִי-כֹל; "  אני יגעתי רבות למען מנחה זו ועמלתי עד שהגיעה לידך, לכן  קח נא את ברכתי כי אין מן הראוי שתדחה את כל עמלי והשתדלותי לחינם.

התוצאה הייתה שעשיו  הסכים לקחת את המנחה..

הרמב"ן סובר שכל אשר קרה ליעקב עם עשיו עתיד לקרות תמיד עם בני עשיו  בדורות הבאים ולכן יש תמיד להתכונן בשלושה מישורים:

דורון, תפילה ומלחמה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, יעקב הצליח בדרכו המיוחדת לפייס את עשיו, לפחות זמנית, הפגישה הדרמטית התנהלה בהצלחה ומכאן יש להסיק:

לצרף לאמונה בה' גם השתדלות מעשית   כי אין לסמוך רק  על הנס !

ההפטרה:
 הושע,י"א- י"ב]

קטע מההפטרה:

"וְעַמִּי תְלוּאִים, לִמְשׁוּבָתִי; וְאֶל-עַל, יִקְרָאֻהוּ--יַחַד, לֹא יְרוֹמֵם.   אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם, אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל--אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה, אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם; נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי, יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי.   לֹא אֶעֱשֶׂה חֲרוֹן אַפִּי, לֹא אָשׁוּב לְשַׁחֵת אֶפְרָיִם:  כִּי אֵל אָנֹכִי, וְלֹא-אִישׁ--בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר.   אַחֲרֵי יְהוָה יֵלְכוּ, כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג:  כִּי-הוּא יִשְׁאַג, וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם. יֶחֶרְדוּ כְצִפּוֹר מִמִּצְרַיִם, וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר; וְהוֹשַׁבְתִּים עַל-בָּתֵּיהֶם, נְאֻם-יְהוָה  
סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה, עֹד רָד עִם-אֵל, וְעִם-קְדוֹשִׁים, נֶאֱמָן.  אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ, וְרֹדֵף קָדִים--כָּל-הַיּוֹם, כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה; וּבְרִית עִם-אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל. וְרִיב לַיהוָה, עִם-יְהוּדָה; וְלִפְקֹד עַל-יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו, כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ.   בַּבֶּטֶן, עָקַב אֶת-אָחִיו; וּבְאוֹנוֹ, שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים.  וַיָּשַׂר אֶל-מַלְאָךְ וַיֻּכָל, בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן-לוֹ; בֵּית-אֵל, יִמְצָאֶנּוּ, וְשָׁם, יְדַבֵּר עִמָּנוּ.  וַיהוָה, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת--יְהוָה, זִכְרוֹ.  וְאַתָּה, בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב; חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר, וְקַוֵּה אֶל-אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד..."

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר