‏הצגת רשומות עם תוויות אחשוורוש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אחשוורוש. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 במרץ 2024

פרשת ויקרא - קריאה וזכירה - המשמעות../ מאמר מאת: אהובה קלין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויקרא - קריאה וזכירה - המשמעות..

מאת: אהובה  קליין.

יצירותיי לפרשה ולמגילת  אסתר.




"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם  ממצרים"

ציורי תנ"ך/"זכור.."/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ ה' קורא למשה- מבין הכרובים/ ציירה: אהובה קליין(c)


"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם  ממצרים"

ציורי תנ"ך/"זכור.."/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מחיית עמלק/  ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת זכור]


ציורי תנ"ך/ קורבן עולה ויורד/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכוהנים עורכים את העצים על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/   סעודת קורבן שלמים/  ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הקרבת פר העלם דבר- על ידי הציבור לפני פתח אוהל מועד/
 ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  מנחת מאפה תנור ויציקת השמן עליה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ העני מגיש קורבן מנחה לכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ המקריב קורבן עולה של יונים - מגיש לכוהן/ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  הקרבת קורבנות במקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מרדכי היהודי יושב בשער המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)



מרדכי היהודי מקשיב למזימתם  של סריסי המלך אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציור למגילת אסתר- הנשים מתקבצות בשושן/ ציירה: אהובה קליין (c)


"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".

[מגילת אסתר ד', י"ד]






ציור למגילת אסתר/ השליחים מביאים מסר לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c)

"כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".

[מגילת אסתר ד', י"ד]





מגילת אסתר/
אסתר המלכה מצביעה לעבר המן- בפני אחשוורוש/ ציירה: אהובה קליין (c)



המן מוביל את מרדכי -על הסוס  ברחובות שושן/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)


ציור למגילת אסתר: דברי המן לאחשוורוש-על המחלוקת אצל היהודים/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם".

 [מגילת אסתר אסתר:[ג', ח]




ציור למגילת אסתר: דברי המן לאחשוורוש-על המחלוקת אצל היהודים/ ציירה: אהובה קליין (c)


חומש ויקרא הוא הספר השלישי  מתוך חמישה חומשי תורה נקרא בשם נוסף: "תורת הכוהנים"- מהטעם שהוא כולל עשר פרשיות שרובן עוסקות  בתורת הקורבנות ועבודת הכוהנים שעוסקים בקודש.

הפרשה פותחת במילים: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם.  ..."

השבת נקרא  גם את פרשת: "זכור"

לפי שנוהגים בשבת קודם פורים - שהיא שבת "זכור" לקרוא את הפסוקים: הבאים:

"זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה- אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח".[דברים כ"ה, י"ז- י"ט]

שאלות  

א] מה משמעות הקריאה למשה?

ב] משמעות זכירת  עמלק-מהי ?

ג] היכן מוצאים במגילת אסתר- את הקריאה וגם את הזכירה?

תשובות.

משמעות הקריאה למשה

רש"ר מסביר: את  סגנון המשפט:

"וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו,.."

"הכתוב אומר: "ויקרא אל משה וידבר ה' – בלשון זו קריאת ה' ["ויקרא"] קשורה אל דיבורו [וידבר"] והיא באה להגדיר את טיבו של הדיבור - ה' קרא ודיבר אל משה - כלומר: שהדיבור עצמו נפתח בקריאה אל משה. בדרך זו- מלמדנו הכתוב שדבר ה' אל משה - היה דיבור המופנה אליו - קרא אליו, והפסיק אותו ועורר אותו מהרהוריו - כדי שיכוון את ליבו להקשיב למה שה' רוצה לומר לו.

ה"נתיבות שלום" מסביר: את חשיבות הקריאה מה' אל משה: כי קריאה זו אל משה מאת ה' והדיבור אליו הוא: מתוך אוהל מועד – לגבי נושא הקורבנות וזהו הנושא הראשון מתוך אוהל מועד- כי נושא הקורבנות הוא מעניינם הנשגבים ביותר בתורה- גבוה מעל גבוה – כדברי חז"ל : "עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:

עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים": [מסכת אבות א', משנה: ג'] עבודת - הקורבנות היא אחת משלשת עמודים- שהעולם עומד עליהם ושקולה ככל התורה.

כמו שמצאנו שכל בניינו של עולם אחרי המבול התחיל עם הקרבת קורבן על ידי נוח כפי שנאמר:

"וַיָּרַח יְהוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה"

כך התורה העמידה את עבודת הקורבנות בדרגת קודש  קודשים. לפי שעיקר העבודה בבית המקדש הייתה עניין הקורבנות. והקורבנות עשו נחת רוח - שהם ריח ניחוח לה'.

רבי שמחה בונים מפשיסחה מעיר: התורה מוכיחה את צניעות משה כפי שנאמר:

"וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה"[במדבר י"ב ,ג'] מידת צניעות זאת נרמזת באות  אל"ף הזעירה. במילה: "ויקרא"- זו הוכחה לכך שלמרות שמשה היה בדרגה כה נעלה וייחודית שה' קרא לו כדי לדבר אליו - משה נשאר אדם צנוע ועניו!

 הזוהר הקדוש מאיר את עיננו לעובדה שלמרות שכבר הוקם המשכן וה' השרה את השכינה בתוך עם ישראל לא הייתה הקריאה אל משה באופן של שלמות - מהטעם  כי אין שלמות אלא בארץ הקודש שלנו.

"ספורנו" מדגיש: "וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה" ה' היה קורא לו תמיד מתוך ענן כמו בהר סיני שנאמר:

"וַיַּעַל מֹשֶׁה, אֶל-הָהָר; וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-הָהָר.  וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד-יְהוָה עַל-הַר סִינַי, וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים; וַיִּקְרָא אֶל-מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִתּוֹךְ הֶעָנָן".[שמות כ"ד, ט"ו- ט"ז] הקריאה נועדה למשה – בעבור שלא היה נכנס שם לעולם ללא רשות.

לגבי המילים: "מֵאֹהֶל מוֹעֵד"- הכוונה שלא היה נכנס משה בעוד כבוד ה' שם - זה היה ביום שמשה סיים את הקמת המשכן - שאז ירד כבוד ה' לקדש את המקום ומשרתיו -כנאמר:נֹעַדְתִּי שָׁמָּה, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְנִקְדַּשׁ, בִּכְבֹדִי.  וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ; וְאֶת-אַהֲרֹן וְאֶת-בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ, לְכַהֵן לִי" [שם  כ"ט, מ"ג- מ"ד].

באותו אופן ה' נהג  במקדש שלמה כנאמר:

"וְלֹא-יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, מִפְּנֵי הֶעָנָן:  כִּי-מָלֵא כְבוֹד-יְהוָה, אֶת-בֵּית יְהוָה".[מלכים-א, ח', י"א]

בכך קידש ה' את המקום, באומרו: "הִקְדַּשְׁתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה, לָשׂוּם-שְׁמִי שָׁם עַד-עוֹלָם.." [שם ט', ג']

אבל מהיום הראשון ואילך היה נכנס משה באהל מועד מחוץ לפרוכת והיה ה' מדבר אליו מעל הפרוכת, כנאמר:

"וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת-הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת..." [במדבר ז', פ"ט]

משמעות זכירת עמלק:

עמלק אינו כשאר שרי אומות שהקב"ה ברצונו מעביר אותם מהעולם, אלא עמלק - הוא כוח הטומאה בעולם - עם ישראל מצווים בכבודם ובעצמם להעביר אותו מהעולם - וכל עוד הדבר אינו נעשה - אין ה' שלם וגם לא כיסאו!

מכאן שכל עבירה שיהודי עושה – הוא גורם לחיזוק  קליפת עמלק וכל מצווה שהוא מקיים - הוא מחליש את עמלק.

כאשר יצאו עם ישראל ממצרים - והגיעו לרפידים - שם המקום רומז על התנהגותם: ךפידים - מלשון "רפו ידיהם" מן התורה. לכן לא היה בכוחם של ישראל  למחות את עמלק! למעשה ,היו הזדמנויות רבות שה' היה יכול כבר להביא את העולם לתיקון המיוחל - אלא שבכל עת  שה' כבר חפץ להביא את התיקון הזה, דווקא אז עמלק מתגבר ומתחזק- וכדי לנצח אותו - אין הדבר תלוי בעוצמת הכוח הצבאי - או מספר כלי הנשק - אלא תלוי בעם ישראל - שעליו להתחבר לתורה הקדושה ולקיים את  ציווי התורה - הלכה למעשה. זוהי מלחמה רוחנית לדורות - ועל כן הוא ציווי  כה חשוב - לכל עם ישראל למחות את זרע עמלק מן השורש ולא לקחת שלל ממנו, כפי שראינו ,כאשר שאול נלחם נגד עמלק הוא השאיר את אגג ולקח מבעלי החיים שלהם.

חז"ל אומרים: שהם היו מכשפים גדולים והטמינו את כוחות הטומאה בבקר ובצאן והיו צריכים להשמיד גם אותם וכיוון שהדבר לא נעשה , נדחה הקץ וכך היה גם בזמן מרדכי ואסתר שהופיע המן מזרע עמלק - הייתה עת גדולה - זמן המסוגל להביא את העולם הזה לתיקון!

קריאה וזכירה במגילת אסתר.

לאור גזרתו של  המן מזרע עמלק – להשמיד ולאבד את כל היהודים - גזרה זו נבעה מראייתו את המחלוקות בקרב היהודים, מרדכי שולח מסר לאסתר לגשת לאחשורוש ולבקש את ביטול הגזרה, אסתר עונה:

"וַאֲנִי, לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ--זֶה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם. וַיַּגִּידוּ לְמָרְדֳּכָי, אֵת דִּבְרֵי אֶסְתֵּר.  וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר:  אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים.  כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת".[מגילת אסתר, ד, י"א]

בקטע הנ"ל יש את הקריאה אל המלך - שאסתר מזכירה למרדכי - אך מנגד - מרדכי זוכר מיהו עמלק - הרי הוא המן ולכן נחוש להילחם נגדו למען הצלת היהודים.

לסיכום: לאור האמור לעיל, לומדים אנו את מעלת הזכירה- אך גם את חשיבות הקריאה . במגילה: מרדכי דוחק באסתר להחיש את עזרתה למען היהודים, כאז כן עתה - אנחנו במלחמה קיומית - זוכרים את עמלק ונקראים להשמידו ובוטחים בה': "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל".

[תהלים קכ"א, ד']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 1 במרץ 2023

עֲצַת מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

עֲצַת מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

כְּשֹׁוךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ

שָׁקַע כַּעֲסוֹ וּכְאֵב הָרֹאשׁ,

זָכָר בִּזָּיוֹן וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה

לַעַג וָקֶלֶס עָלָיו כָּפְתָה.

 

חָשׁוּ מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ בַּתַּקָּלָה

חִישׁ הִפְעִילוּ דִּמְיוֹן וּמַחֲשָׁבָה

לְרַצּוֹת מַלְכָּם לְהוֹצִיאוֹ מֵאֲפֵלָה

לְרוֹמֵם רוּחוֹ לְהָאִיר אוֹרָה.

 

לְקַבֵּץ נְעָרוֹת  מִפֹּה וָשָׁם

יְפוֹת מַרְאֶה הֲדוּרוֹת בְּשׁוֹשָׁן

הַשִּׂמְחָה זָרְמָה בְּעוֹרְקָיו

כְּנָהָר הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו.

 

וַיְהִי הַיּוֹם , מְהוּמָה וְשָׂשׂוֹן

נָשִׁים מִתְקַבְּצוֹת בֶּחָצֵר הָמוֹן

מַבִּיטוֹת זוֹ בָּזוֹ בְּקִנְאָה

לְכָל אַחַת זוֹ הַמִּשְׁאָלָה:

 

זְכִיָּה בְּכֶתֶר מְלוּכָה

שְׁלִיטָה  בְּיָד רָמָה

שַׁרְבִיט זָהָב לְתִפְאֶרֶת

שִׂמְלָה צְחוֹרָה וְאַדֶּרֶת.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת מְגִלַּת אֶסְתֵּר.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 27 במרץ 2019

ציור למגילת אסתר/ אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein

Megillat Esther - fulfilled prophecies

King Ahasuerus


"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה"
[מגילת אסתר א, א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 20 במרץ 2019

מגילת אסתר- נבואות שהתגשמו (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מגילת אסתר- נבואות שהתגשמו.

מאמר מאת: אהובה קליין.

 ציורים למגילת אסתר
 מאת: אהובה קליין. (c)

העלאת תמונות
ציור  למגילת אסתר/ אסתר מצביעה אל עבר המן הרשע/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות

"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה".
[מתוך מגילת אסתר א, א]
העלאת תמונות
ציור למגילת אסתר/ המלכה ושתי מסרבת לבוא לבקשת המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ מרדכי יושב בער המלך/ [מתוך מגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי  תנ"ך/ אחשורוש מושיט  את שרביטו לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד][מתוך מגילת אסתר]



העלאת תמונות

ציור למגילת אסתר:מרדכי מאזין לדברי הסריסים/ ציירה: אהובה קליין(c)



"בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משומרי הסף ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש"

[מגילת אסתר[ב, כ"א]

העלאת תמונות
ציור למגילת אסתר/ אסתר המלכה שולחת בגדים למרדכי היהודי/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

 ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד][מגילת אסתר]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מרדכי רכוב על הסוס והמן מוביל אותו בחוצות שושן/ציירה: אהובה קליין (c)[מגילת אסתר]

העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [מתוך מגילת אסתר]


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
[מתוך מגילת אסתר]



מעיון במגילת אסתר, מגלים אנו כיצד התגשמו הלכה למעשה- דברי הנביאים:   "אמר לוי בן גרשום: ראוי שתדע שכבר אמר ירמיהו": "כִּי-כֹה, אָמַר יְהוָה, כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם; וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם, אֶת-דְּבָרִי הַטּוֹב, לְהָשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה.  כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם--נְאֻם-יְהוָה:  מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה.  וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי, אֲלֵיכֶם.  וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי, וּמְצָאתֶם:  כִּי תִדְרְשֻׁונִי, בְּכָל-לְבַבְכֶם.  וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל- הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-יְהוָה; וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם" [ירמיהו כ"ט, י-ט"ו]

אכן נשלמו שבעים שנה במות בלשאצר -בן בנו של נבוכדנצר כפי שכתוב:  "דְּנָה, פְּשַׁר-מִלְּתָא:  מְנֵא--מְנָה-אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ, וְהַשְׁלְמַהּ". [דניאל ה, כ"ו]   בסוף שבעים  שנה תמה  מלכות בבל ואחרי מות  בלשאצר עברה המלוכה לדריווש  המדי בן אחשוורוש הראשון [לא  אותו אחשוורוש המוזכר במגילה] ולכורש מלך פרס-חתנו אחריו ,דרייווש קיבל את המלכות - במות בלשאצר [לא מדובר בדריווש הפרסי- בנו של אחשוורוש השני הנזכר במגילה]  בתום  התקופה הנ"ל אז ה' פוקד את עמו -ולעניין זה התפלל דניאל- כפי שנאמר:

"וָאֶתְּנָה אֶת-פָּנַי, אֶל-אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים, לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה, וְתַחֲנוּנִים--בְּצוֹם, וְשַׂק וָאֵפֶר".  [דניאל ט, ג] דניאל התפלל אל ה' -מחשש  שמא  גרם החטא של ישראל ושמא לא נשלמו עדיין שבעים השנה למלכות בבל.

בתחילת מלכותו של כורש מלך פרס פקד ה' את עמו להחזירם לארץ ישראל. כמו שנזכר בראש  ספר עזרא.  על דניאל מסופר כי היה בקי בגילוי  דברים נסתרים- כפי שכתוב:  ו"ְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר וְחָכְמָה; וְדָנִיֵּאל הֵבִין, בְּכָל-חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת". [דניאל א, י"ז]

אכן דניאל הנביא התנבא: כי עוד יעמדו שלושה מלכים לפרס והרביעי  יהיה עשיר גדול- כפי שנאמר:

"וְעַתָּה, אֱמֶת אַגִּיד לָךְ; הִנֵּה-עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס, וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר-גָּדוֹל מִכֹּל, וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ, יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן.  וְעָמַד, מֶלֶךְ גִּבּוֹר; וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ.  וּכְעָמְדוֹ, תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ, וְתֵחָץ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם" [דניאל, י"א, ב]  הראשון מבין שלושת המלכים היה כורש מלך פרס ואחריו בא אחשוורוש-כפי  שמתואר בתחילת מגילת אסתר:  "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ:  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה.." [מגילת אסתר א,א]

על פי רש"י: אחשוורוש היה מלך פרס שמלך תחת כורש  לסוף ע' שנה של גלות בבל .

"הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ" אמר רב, שמלך מעצמו ולא היה ממשפחת המלכים. יש דורשים זאת לשבח -שלא היה אדם אחר שהיה יכול למלוכה כמוהו.  ויש  הדורשים לגנאי – שלא היה ראוי למלוך ורק על ידי שוחד עברה אליו המלכות.   

הוא מלך על מאה עשרים ושבע מדינות.  באותו זמן עם ישראל מצפה לגאולה המובטחת ,אך עדיין היא  מתעכבת.

על פי חז"ל: משמעות שמו הייתה מלשון -"שהשחיר פניהם של ישראל כשולי קדרה" ושהשקה אותם רוש ולענה" [שהם עשבי רעל]

המגילה מציינת:" בַּיָּמִים, הָהֵם--כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אחשוורושׁ עַל כִּיסֵּא מַלְכוּתוֹ ":          כתוב: "מלכתו"  ללא האות וו, מכאן מסיקים חז"ל: כי אחשוורוש רצה לשבת על כיסאו של שלמה המלך, אך לא התאפשר לו - כי מן השמים לא אפשרו לו ועל כן נאלץ להתקין כיסא משלו.

המגילה מעידה על  עשירותו של אחשוורוש כפי  שהדבר מתגלה בזמן שהוא עורך משתה - לכל המוזמנים: "בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ"

מאין היה לו עושר כה רב? מתברר: כי נבוכדנצר מלך בבל היה קמצן וסמוך למותו ,לא רצה שאחרים ירשו את כל עושרו, בנה ספינה מנחושת ,מילא  אותה באוצרות והטמין אותה באדמה ויצק עליה עופרת במטרה להסתירה לבל תתגלה לאחרים. אך כשכורש ביקש לבנות את בית המקדש – גילה את הספינה, שנאמר: "ונתתי לך אוצרות  חושך" ואת העושר הרב  אחשוורוש ירש ממנו.

החצר של ארמון המלך אחשוורוש היה מקום מרווח וענק  לערוך משתה ולהאכיל את כל העם, מראה החצר היה מפואר עד מאד והיה מכוסה בבדים יוקרתיים וצבעוניים , החצר הייתה מרוצפת באבנים טובות  באופן מסודר ומיוחד ובכך המלך הגאוותן הזה הראה לעיני כול את "עושר כבוד מלכותו" "ו"יקר תפארת גדולתו", היה משקה את כל האנשים בכלי זהב והיו לו סוגים שונים של כלי זהב משובצים באבנים טובות , היין היה מוכן לפני כל איש ואיש.

לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו: כי כל הנבואות של נביאי ישראל התגשמו ועתידים להתגשם גם בעתיד- ובא  לציון גואל.

יהי רצון שנזכה לבשורות טובות ולגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר