פרשת
שמות- מאין כי דורשי ה' לא יחסרו כל טוב?
מאמר מאת: אהובה קליין .
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה, אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר
וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד" [שמות ב, ג]
ציורי תנ"ך/ יוכבד ומרים ומשה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה-מאזינות לגזרותיו / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות בפעולת הצלת התינוקות/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המיילדות מספרות את סיבת הצלת הבנים לפרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה הקטן גדל בבית פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׁ)
ציורי תנ"ך/ משה רועה צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)
ציורי תנ"ך/ משה יוצא לראות בסבלות אחיו/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה בדרך למצרים- לידו- ציפורה והבנים רכובים על החמור/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה והסנה / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משה פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים- כלי כסף וזהב טרם צאתם ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת שמות –היא הפרשה הראשונה
בחומש השני מתוך סידרת חמישה חומשי תורה:
כבר במבט ראשון - ניתן
להבחין שהיא המשך לפרשת ויחי בחומש
בראשית:
לפי שבפרשת ויחי נאמר: כי
יוסף ואחיו קיבלו רשות מפרעה לקבור
את יעקב אביהם במערת המכפלה ואחרי זה שבו למצרים לחיות שם, למרות שהרעב הסתיים בארץ-והיו
יכולים להישאר בארץ המובטחת..
ובפרשתנו ,נאמר:
"וְאֵלֶּה,
שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה: אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה. יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן. דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר וַיְהִי,
כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה
בְמִצְרָיִם. וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו,
וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ
וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם".[שמות א', א'-ה']
הרב אליהו שלזינגר, בספרו: "אלה
הדברים על התורה" מביא פירוש מעניין על : "ואלה שמות.." משפט
זה מחבר בין סוף חומש בראשית לתחילת חומש שמות :
חומש בראשית- הוא ספר האבות.
חומש שמות- הוא ספר הבנים.
ו' החיבור מקשר בין האבות לבנים כמו שנאמר: "והשיב
לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם"
ואם הקשר הזה ימשיך להתקיים תמיד, אזי נזכה גם
ל"הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא"
ובנוסף נאמר:
ו"ַיָּקָם
מֶלֶךְ חָדָשׁ,
עַל מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע,........."[שמות א', ח'- י"א]
על פי המצב החדש
הוצרכו עם ישראל למנהיג שיסייע להם מהרגע
שהמצב הורע-לאחר מות יוסף-ולכך דואג ה' .
השאלות הן:
א] מדוע שבטי ישראל
לא נשארו בכנען לאחר שקברו את אביהם?
ב] כיצד התהפך המצב
במצרים -מרווחה כלכלית לשעבוד וגזרות קשות?
ג] מדוע נבחר משה להנהיג
את ישראל- ומה סיבת הופעת הנחש?
תשובות.
בני ישראל שבים
למצרים לאחר מות אביהם.
חז"ל דורשים בהגדה של פסח: כי מה שנאמר
בתורה:
"..וַיֵּרֶד
מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם.., [דברים כ"ו, ה'] – ניתן
ללמוד כי כוונת יעקב בירידתו למצרים- לא הייתה במטרה להשתקע שם .אלא לגור שם זמנית ,לפי שנאמר:
"וַיֹּאמְרוּ
אֶל פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי־ אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן
אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי כָבֵד הָרָעָב
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" [בראשית מ"ז, ד'] ואם כן
מדוע לא שבו הביתה לארץ ישראל בזמן חיי
יעקב?
א] כנראה שלא רצו להטריחו בזקנותו לארץ.
ב] הטעם הנוסף:
שאלוקים ציווה את יעקב: לרדת למצרים כפי הכתוב:
"וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב ,יַעֲקֹב;
וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי
הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי לְגוֹי גָּדוֹל
אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ
מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם־ עָלֹה" [בראשית מ"ו,
ב'- ה']
אך לאחר שיעקב נפטר
וכל בניו עלו לארץ לקבור אותו במערת המכפלה,
מדוע חזרו למצרים ולא נשארו בארץ - האם הם שכחו את מה
שהכריזו שהם באו למצרים
רק "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ"? הרי כבר הסתיים הרעב.
רש"י מסביר: ניתן להבין כי אלוקים סתם את עיניהם ואת ליבם- לפי שכבר נגזר עליהם משמים להיות משועבדים במצרים, לכן
ה' גרם להם שהם ישכחו את כל הסיבה לרדתם
למצרים וכך נאלצו להישאר שם -ללא שום סיבה ,אלא משום הגזרה שנגזרה עליהם על השעבוד.
כדברי ה' לאברהם
בברית בן
הבתרים: "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא, וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם;
וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה, נֹפֶלֶת עָלָיו. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי־גֵר
יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע
מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר
יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי־כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל וְאַתָּה
תָּבוֹא אֶל אֲבֹותֶיךָ, בְּשָׁלוֹם:
תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה"|
[בראשית
ט"ו, י"ב- ט"ז]
רבי צבי הירש מייזליש בספרו: "מקדשי ה' "- כתב: כי ראינו פלא בעת החורבן הגדול[השואה],
שרוב מאחינו בית ישראל לא עשו שום השתדלות להינצל מיד הרוצחים ,רק הקשיבו לשקריהם
שמוליכים אותם – למחנות עבודה ולא ניסו
למנוע את הגזרה הנוראה וכאשר הגיעו לאושוויץ - ראו את הנורא מכל ולא הבינו:
איך הניחו לסמא את עיניהם עד כדי כך- כנגד
כל הגיון! [מתוך החוברת של
הרב בידרמן]
המצב
מתהפך במצרים מרווחה כלכלית לשעבוד קשה.
נאמר:"וּיקָם מֶלֶךְ־ חָדָשׁ, עַל מִצְרָיִם,
אֲשֶׁר לֹא יָדַע, אֶת יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר,
אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה, עַם בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. הָבָה
נִתְחַכְּמָה, לוֹ: פֶּן יִרְבֶּה,
וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם־ הוּא עַל־ שֹׂנְאֵינוּ,
וְנִלְחַם בָּנוּ, וְעָלָה מִן הָאָרֶץ".[שמות א', ח'- י"א]
רש"י מבאר בשתי דרכים: "מלך חדש"
פירוש
א] מלך חדש- באמת קם מלך חדש.
פירוש
ב] אותו מלך היה, אלא שהתחדשו גזירותיו.
אך
השאלה מדוע כל כך חשוב לציין זאת?
אם
נעיין בפסוק הראשון בפרשה נבחין כי כתוב: "ואלה שמות בני ישראל. ...את יעקב
איש וביתו באו."
הכוונה
כי הבנים הלכו בדרך החינוך שאביהם יעקב לימד אותם- היא דרך התורה הדורשת עמל, אך
לצידה גם הנאה רבה, אבל התורה מציינת כי: "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור
ההוא"- באותו זמן הכול פתאום משתנה, קם דור חדש אשר לא ידעו את דרך
הוריהם והחליטו לשנות כיוון ולהיות יותר מעורבים בחיי המצרים, כנגד זה קם
מלך חדש, או אותו מלך היה, אלא שהשתנו גזרותיו!
דווקא
אז , כאשר המלך ראה כי בני ישראל שינו את
התנהגותם ורצו להיות יותר מעורבים בחיי
המצרים, הוא שאף להיפטר מהם, גזר עליהם גזרות אכזריות.
יש
לציין, כי למרות השינוי בהתנהגות הדור החדש ,הם שמרו על לבושם, שפתם ושמותם.
מילה[ברית מילה]ותפילין ,לשלושת מצוות אלה התורה קוראת:"
אות"
ובכך ייחודם של עם ישראל.
סוד הקיום של עם ישראל לאורך כל הדורות, לשמר את הייחודיות שלו מצד
אחד ומצד שני לא להתערבב בגויים ולא לחקות את מנהגיהם, אלא לשמש אור לגויים.
בחירת משה למנהיג ישראל והופעת הנחש.
משה היה רועה צאן. לראשונה
הוא מקבל מסר למנהיגות על ישראל בחזיון מראה הסנה, משה איש צנוע מאד- אינו מתלהב
להיות מנהיג- הוא מעלה חששות שונות- הוא אף חושש מפני אחיו אהרון שנמצא במצרים- אך
ה' מרגיעו ואומר:
"וַיֹּאמֶר
הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי--יָדַעְתִּי, כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא; וְגַם
הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ, וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" [שמות יד, י"ד]
אחת הטענות של משה על עם ישראל:
"וַיַּעַן
מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, וְהֵן לֹא־ יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי"
תגובת ה' המידית היא:
"
מַה־ זֶּה בְיָדֶךָ; וַיֹּאמֶר, מַטֶּה. וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, וַיַּשְׁלִיכֵהוּ
אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ; וַיָּנָס מֹשֶׁה, מִפָּנָיו".[להלן ד', ב']
רש"י מבאר: משה דיבר שלא כהוגן שהאשים את בני ישראל שלא יאמינו לו. וכאשר שאל ה'
את משה: מה - בידו והוא ענה: "מַטֶּה".
התכוון
ה' להגיד לו- אתה צריך ללקות[אתה צריך לקבל מלקות מהמטה שבידך] לפי
שאתה מוציא שם רע על עם ישראל על כך
שהאשמת אותם שלא יאמינו לדבריך!
למה דווקא נחש"?
לפי שעשה משה מעשה נחש! ה' הראה לו נחש.
לסיכום לאור האמור לעיל: "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב
אִישׁ, וַעֲצַת יְהֹוָה הִיא תָקוּם" [משלי
י"ט, כ"א]
כל יהודי השואף
להצלחה בחייו – חייב להתחבר לה' ולמצוות התורה
ואם רק סוטה מעט מהדרך ,חלילה, כבר מקבל איתותים מלמעלה-דוגמת –משה שהיה
צדיק ,אך חטא בלשונו וה' זימן לו נחש.
דוד המלך אומר: "כְּפִירִים, רָשׁוּ וְרָעֵבוּ; וְדֹרְשֵׁי יְהוָה, לֹא־ יַחְסְרוּ כָל־טוֹב".[תהלים ל"ד, י"א]
רד"ק מפרש את דבריו: "הכפירים שיש להם גבורה בבקשת
טרפם, פעמים רשו ורעבו ולא תועיל להם גבורתם.
על הצורך לדרוש
את ה' תמיד לומדים מדברי עזריהו:
"וַעֲזַרְיָהוּ, בֶּן-עוֹדֵד, הָיְתָה עָלָיו, רוּחַ
אֱלֹהִים. וַיֵּצֵא, לִפְנֵי אָסָא,
וַיֹּאמֶר לוֹ, שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכָל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן: יְהוָה עִמָּכֶם, בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ, וְאִם תִּדְרְשֻׁהוּ
יִמָּצֵא לָכֶם, וְאִם-תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם". [דברי
הימים-ב, ט"ו]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
