פרשת
חוקת- צו השעה לעם ישראל היום.
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך / בני ישראל תובעים מים ממשה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)
"...עבור לפני העם...ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך..
.והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם.." [שמות י"ז ה-ו]/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (C) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נענשים בעבור הכאת הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מבכים את מות אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
"ויעש משה נחש נחושת ושימהו על--הנס והיה אם-- נשך הנחש את-איש והביט אל-נחש הנחושת וחי"[במדבר כ"א, ט] ציירה: אהובה (c)
ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ זקני גלעד מזמינים את יפתח לשוב כדי להילחם כנגד בני עמון/ ציור אהובה קליין [הפטרה: ספר שופטים י"א] (c)
בפרשה זו אנחנו שוב נחשפים לתלונת העם אל משה
ואהרון בהעדר מים במדבר כנאמר:
" וַיָּבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל
כָּל־הָעֵדָה מִדְבַּר־צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ;
וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם.
וְלֹא־הָיָה מַיִם, לָעֵדָה; וַיִּקָּהֲלוּ, עַל־מֹשֶׁה
וְעַל־אַהֲרֹן. וַיָּרֶב הָעָם,
עִם־מֹשֶׁה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי
יְהוָה. וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת־קְהַל
יְהוָה, אֶל־הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לָמוּת שָׁם, אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ. וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ, מִמִּצְרַיִם, לְהָבִיא
אֹתָנוּ, אֶל־הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה: לֹא
מְקוֹם זֶרַע, וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן, וּמַיִם אַיִן, לִשְׁתּוֹת. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל,
אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ, עַל־פְּנֵיהֶם" [במדבר כ', א'- ז']
השאלות הן:
א] מה משמעות שם
הפרשה?
ב] מי היו "כל העדה" שבאו למדבר צין-ומדוע
לא היה להם מים?
תשובות.
משמעות שם
הפרשה: "חֻקַּת" - "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה".
רש"י מסביר: היות והשטן ואומות העולם שואלים את עם ישראל: מה המצווה הזאת ומה
טעם יש בה? [כוונתם על מצוות פרה אדומה]- לכן כתוב: "חֻקַּת
הַתּוֹרָה": כביכול ה' אומר: גזרה שווה היא לפניי, כי אין לך רשות להרהר אחריה, במילים אחרות: אין לשאול על כך שאלות.
הרב אליהו שלזינגר
מסביר: התורה רמזה כאן: שקיום המצוות אינו תלוי
בעיקר בטעמי המצוות, אלא חיוב
עצמי, ואדם מחויב לקיימן מפני שכך נצטווה על ידי ה' - והחיוב הוא כדברי עם ישראל
לרגלי הר סיני בזמן מתן התורה באומרם יחד- כאיש אחד בלב אחד: "נעשה
ונשמע"- במילים אלה יש הקדמת ה"נעשה" ל"שמע" ואף אם
פעמים יכול יהודי לחשוב שטעם המצווה אינו מתאים לחשיבה שלו. אין כאן סיבה- לא
לקיים את המצווה- היות וקיום מצווה
אינו תלוי בטעמה, והיהודי מחויב בקיום המצווה- בכל אופן, בכל מצב ובכל
תנאי.: [ בהשראת הספר "אלה הדברים –על
התורה"/ הרב אליהו שלזינגר]
ועוד הסבר מעניין: חוקת התורה היא נצחית- בעבור
נצחיות התורה ה' חקק חוקה לעולם- התורה היא מחשבה – הכוללת את כל המחשבות מכילה את
כל התורות, היא מכילה סודות גנוזים וגם מפוענחים בכל שטחי הבריאה, היצירה והעשייה,
היא כוללת את כל החוקים- חוקי שמים וארץ- חוקי אדם וחוקי טבע,
את הטבעי ואת העל
טבעי, הגלוי והסודי- ואת כל הזמנים: עבר, הווה, ועתיד, היא מעיין של האמת האלוקית -
מתוך התורה ניתן לשאוב דברים למעלה מהשגתנו, התורה עוצמתית מכל חוזק היא: "כפטיש יפוצץ
סלע"[כדברי הזוהר] התורה מכילה כל הדברים שהתגלו ודברים שעדיין לא התגלו- היא
עולה על כל הקדושות- התורה שבכתב נקראת:
"זה", ואילו התורה שבעל- פה נקראת: "זאת". מעניין לציין: כי
בתורה שבכתב- מאמינים גם חלק ניכר מאומות העולם שאימצו את חוקיה. כל יהודי
הוא אות בתורה. אות חקוקה שאינה נמחקת. [בהשראת הספר "התמצית"
מאת: מאיר ינאי]
" וַיָּבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל
כָּל־הָעֵדָה מִדְבַּר־צִן" "וְלֹא־הָיָה
מַיִם, לָעֵדָה"
על פי רש"י: מדובר על כל העדה- שהם כל העדה שעתידה
להיכנס לארץ ישראל והוא מבסס את דבריו על דברי תנחומא: "מהו "כל
העדה"?- עדה שלמה, עדה הנכנסת לארץ ישראל- לפי שמתו יוצאי מצרים
ואלו מן אותן שכתוב בהם-'חיים' שנאמר:[דברים ד, ד]"ואתם הדבקים בה' חיים
כולכם היום "
רש"י מדגיש כי המילים: "כל העדה"- אינן
במשמעות של כמות, אלא במשמעות של איכות- לפי שמדובר בכל האנשים שכללו את העדה-
זוהי עדה בלתי פגומה-עדה שלמה, "שלא היו מקצתן לחיים וקצתם למיתה
שהיא עדה בלתי שלמה, אלא כולן לחיים שכבר מתו כל אותן שהיו למיתה" [רא"ם]
רש"ר [רבינו
שמשון רפאל הירש] מפרש: בני ישראל שבאו למדבר צין היו:" כל העדה"- המאוחדים
לייעודם המשותף-כפי שמורה השם: "עדה" הגורל שנגזר עליהם- אשר עתיד חדש
נפתח עתה בפניהם הם היו "עדה שלמה "-"עדה הנכנסת לארץ ישראל לפי
שמתו כבר יוצאי מצרים ואלה הם שנאמר עליהם: "חיים כולכם היום"
בהמשך נאמר: "וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם"
שואל
רש"י:
מדוע נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה[ המופיעה בתחילת פרשה זו?
תשובתו: לומר לך: מה
קורבנות מכפרים—הכוונה: כמו שפרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת [מסכת מועד קטן, כ"ח]
ומרים מתה מיתת נשיקה
ומדוע לא נאמר עליה :"על פי ה'-ותשובתו" שאין זה דרך כבוד של מעלה ואילו על אהרון שמת במיתת
נשיקה נאמר: "על פי ה' "
על
המשפט: "וְלֹא־הָיָה מַיִם, לָעֵדָה"- מסביר רש"י:
מכאן לומדים: שבמשך כל ארבעים השנה הייתה
להם מים בזכות מרים [תענית מ']
רש"י
אומר:
שארבעים שנה היה לעם ישראל מים. דבריו מבוססים על דברי הגמרא: "ר' יוסי בר'
יהודה אומר: שלושה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה ואהרון ומרים, ו-ג'
מתנות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר וענן ומן.
באר- בזכות מרים. עמוד ענן - בזכות
אהרון, מן - בזכות משה, מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר:"ותמת שם
מרים" וכתיב בתריה: "ולא היה מים לעדה" [מסכת תענית ט.]
רבינו
בחיי אומר: על המילים:" וישב העם.. "כל מקום שנאמר: "וישב"- זה לשון
צער. ולכן מיד אחרי זה כתוב: "ותמת שם מרים" והכתוב סמך מיד את נושא
הסלע, שגרם לסיבת מיתת משה ואהרון במדבר שלא זכו להיכנס לארץ ישראל.
ועוד
מוסיף רבינו בחיי:
כי לעם ישראל היה את באר המים בזכות מרים לפי שהיה לה זכות המים ממשה- לפי שנאמר:
"ותתייצב אחותו מרחוק ועכשיו עם מותה נסתלק גם הבאר.
"כלי
יקר"
נותן הסבר מיוחד: מדוע פסקו המים לעם ישראל? לפי שהעם לא הספיד אותה כראוי-לכן
נענש. כאשר משה ואהרון נפטרו, נאמר:
"ויבכו אותם בני ישראל" וכאן לא נאמר שהם בכו.
"כלי
יקר"-
אומר רעיון נפלא: על המילים:"וירב העם עם משה"- בכל התלונות שהיו לבני
ישראל- לא מצאנו לשון מריבה ,אלא על עסקי מים פעמיים. כאן בפרשה וגם במסה ומריבה,
כמו שנאמר: "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה'
לאמור היש ה' בקרבנו אם- אין" [שמות י"ז, ז]
והטעם
לכך: לפי שמהמים נברא המחלוקת, כדעת רז"ל [בראשית רבה ד:ו]:
"מפני מה לא נאמר: "כי טוב" בשני? לפי שבו
נברא המחלוקת שנאמר:[בראשית, א, ו]:'ויהי מבדיל בין מים למים', ומפורש בקבלה [משלי
י"ז, י"ד]:'פוטר מים ראשית מדון'- מה שנפטרו ונבדלו המים זה מזה- ראשית מדון
והתחלה לכל מריבה, וכן מריבת רועי יצחק על
אודות המים-כי כל זה נמשך בטבע ממים הראשונים
מן
המים ביום השני- לפי שביום זה- הבדיל ה' בין המים התחתונים לבין המים העליונים.
לפיכך
רבו עם משה שנמשה מן המים- וידו משלה במים בים סוף וגם בסלע ולכן תבעו מים גם מצור החלמיש.
מעניינים דבריו
של רש"ר: המדגיש את מסעות הארוכים של ישראל- המלאים באין ספור של אירועים קשים- ובכל הקשיים האלה-לא
נטלו הנשים חלק במעשי הבגידה שבה נבעו מייאוש- הן בטחו בשמחה בה' וייחלו לו
במסירות- ומשום כך לא נכללו בגזירה הנוראה- למות במדבר. והנה אימהות וסבתות עמדו
לעלות עם הדור החדש אל הארץ המובטחת להם, ותוך שהן מביאות באמתחתן את הזיכרונות מהעבר במצרים ומדרך הארוכה
במדבר בליווי הדרכת ה' והיה להן כוח להשפיע על הדור החדש-ברוח היהודית והנצחית-
ויש להעריך את מרים אשר שימשה דוגמא ומופת גם כנביאה!
נאמר:"ותמת שם ותיקבר שם" כי במקום
שמתה שם תהא קבורתה לאלתר והיא נשכחה כמו שהמת נשכח מהלב- בני ישראל היו כפויי
טובה ולא הרגישו בהעדרה לכן נענשו בחיסרון המים- כדי שידעו למפרע- שהבאר הייתה
בזכות אותה צדיקה!
ילקוט שמעוני מבאר: כיוון שמתה מרים ומשה ואהרון היו עסוקים בה ואילו ישראל מבקשים מים
ואין הם מוצאים, מיד התאספו לעבר משה ואהרון
כאשר הם הופיעו-ונראו בשטח, אמר
משה לאהרון: מה ההתכנסות הזאת אתה יכול
להגיד לי? ענה לו אהרון: האם הם לא בני
אברהם ויצחק הם- גומלי חסדים-בני גומלי חסדים?
ענה לו משה: אינך
יכול להבדיל בין כינוס לכינוס אין מדובר בכינוס של תקנה, אלא בכינוס של
קלקלה[מלשון קלקול-כישלון-חטא]
כי אילו היה זה כינוס
של תקנה- היו צריכים להיות בראשם- שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות.
ואתה רוצה לומר לי שהם באים לגמול חסד? והנה מיד הטיחו כנגד משה שנאמר:
"וַיָּרֶב
הָעָם, עִם־מֹשֶׁה"; כיוון שראו פנים
זועמות-–משה ואהרון ברחו להם לאוהל מועד- כמו שנאמר:
"וַיָּבֹא
מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל, אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וַיִּפְּלוּ,
עַל־פְּנֵיהֶם"
משל למה הדבר דומה? לגדול המדינה[כנראה : ראש
מדינה] שבני המדינה הזדעזעו בו [כנראה הוציאו אותו משלוותו] והוא ברח לארמון
המלוכה מיד פנה אליהם ה' כפי שכתוב: "וַיֵּרָא כְבוֹד ־יְהוָה, אֲלֵיהֶם".
אמר להם – למשרתי
הציבור: עליכם לצאת מכאן במהרה הבנים שלי
מתים בצמא ואתם יושבים ומתאבלים על הזיקנה!
לפי אבן עזרא- היו נראים משה ואהרון כבורחים והם נפלו על
המטה להתפלל ויש אומרים שכוונתם הייתה לדרוש את ה' בנבואה.
לסיכום, לאור האמור לעיל , דווקא בימים אלה של
אי ודאות מבחינה בטחונית,-יש להימנע ממחלוקות בתוך העם, חייבים אנו להתאחד- כאיש
אחד בלב אחד ולא לבטוח באנשים גם אם הם מצטיירים בעיננו כנדיבים -
כדברי הנביא ירמיהו
"כ"ֹּה
אָמַר יְהֹוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ
וּמִן יְהֹוָה יָסוּר לִבּוֹ".[ירמיהו
י"ז, ה']ומנגד אומר ירמיהו
הנביא:
"בָּרוּךְ
הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה; וְהָיָה יְהוָה, מִבְטַחוֹ. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם,
וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא ירא יִרְאֶה כִּי־יָבֹא חֹם, וְהָיָה
עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת
פֶּרִי".[שם י"ז, ז'-ט']
ויפה וחשובה עצת דוד
המלך: "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף".
[תהלים קי"ט,
ע"ב]
