פרשת וירא- הסוד- הטמון ביראת שמים -מה כוחו-לישראל?
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ אברהם צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש משרה ללוש בצק למען האורחים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ לוט ואנשי סדום בפתח ביתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ לוט יושב בשער סדום/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ לוט ופמלייתו נמלטים- טרם המהפכה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אברהם משקיף על סדום ועמורה לאחר החורבן
/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שרה מתפעלת מיצחק הקטן/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אברהם משלח את הגר וישמעאל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק והאיל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בפרשה זו אברהם עובר
בהצלחה את הניסיון העשירי- הקשה ביותר-
עקדת יצחק- וכך התורה מתארת את
תחילת האירוע:
"וַיְהִי,
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת־ אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר
אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.
וַיֹּאמֶר קַח־ נָא אֶת־ בִּנְךָ אֶת־ יְחִידְךָ אֲשֶׁר־ אָהַבְתָּ, אֶת־ יִצְחָק,
וְלֶךְ־ לְךָ, אֶל־ אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד
הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ
אֶת־ חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת ־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ;
וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל־ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־ אָמַר־ לוֹ הָאֱלֹהִים. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם
אֶת־ עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־ הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו, שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־ הַחֲמוֹר,
וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד־ כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־ עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל ־יִצְחָק בְּנוֹ,
וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־ הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם,
יַחְדָּו. וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל־ אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר,
הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה,
לְעֹלָה. וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה־ לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי;
וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו". [בראשית כ"ב,
א'- ט']
השאלות הן:
1] "וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה"- מהם הדברים-והיכן הייתה העקדה?
2] איזה
שכר קיבל אברהם מאלוקים על עמידתו בניסיון העקדה?
3] מה
נדרש מעם ישראל במיוחד בתקופה זו?
תשובות.
"וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" - מקום העקדה.
רש"י שואל: מהם הדברים שכתוצאה מהם- באה
העקדה?
ומביא שתי דעות:
א] יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: שֶׁנִּיסָּיוֹן עֲקֵדַת יִצְחָק בָּא אַחַר דִּבְרֵי הַשָּׂטָן, שֶׁהָיָה
מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר לָה': 'מִכָּל הַסְּעוּדָה- הַמִּשְׁתֶּה הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה
אַבְרָהָם בַּיּוֹם שֶׁנִּגְמַל יִצְחָק - לֹא הִקְרִיב לְפָנֶיךָ אֲפִילּוּ פָּר
אֶחָד, אוֹ אֱיָל אַחֵר לְקָרְבָּן, עָנָה לוֹ הקב"ה לַשָּׂטָן: 'כְּלוּם אֶת
כָּל זֶה עָשָׂה אַבְרָהָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנוֹ, אֲבָל לְמַעֲנִי, הָיָה
נוֹתֵן אֲפִילּוּ אֶת הַבֵּן עַצְמוֹ, אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ: זְבַח
אוֹתוֹ לְפָנַי לֹא הָיָה מְעַכֵּב'.
מסיבה זו - אחר כל השיחה בין השטן לה' - בא
ניסיון העקדה לאברהם וזאת כדי להוכיח את צדקתו של אברהם!
ב] אַחַר דְּבָרָי יִשְׁמָעֵאל- שֶׁהָיָה
מִתְגָּאֶה עַל יִצְחָק שֶׁנִּמּוֹל בְּגִיל י"ג שָׁנָה וְהָיָה יָכוֹל
לִמְחוֹת עַל כָּךְ וְלֹא מָחָה עַל כָּךְ, אָמַר לוֹ יִצְחָק 'בְּאֵבֶר אֶחָד
אַתָּה בָּא לְהַפְחִידֵנִי- אֵין לְךָ עַל זֶה לְהִתְגָּאוֹת עָלַי- אִלּוּ אָמַר
לִי הַקָּבָּ"ה זְבַח עַצְמְךָ לְפָנַי אַף לְזֹאת לֹא הָיִיתִי מְעַכֵּב'[כלומר: יצחק אמר שמוכן שיקריבו אותו לה']
וְלָכֵן
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בָּא נִיסְיוֹן
הָעֲקֵדָה – כְּדֵי לְהוֹכִיחַ אֶת צִדְקָתוֹ שֶׁל אברהם:
מעניין להתייחס לאופן הציווי של ה' לאברהם לגבי ניסיון העקדה.
נאמר: "וַיֹּאמֶר קַח־ נָא אֶת־ בִּנְךָ אֶת־ יְחִידְךָ
אֲשֶׁר־ אָהַבְתָּ, אֶת־ יִצְחָק",
רש"י מבאר:
"נָא"- זו לשון של בקשה , לפי שאמר ה' לאברהם:' בבקשה
ממך, עמוד לי בזה הניסיון- כדי שלא יאמרו האנשים כי הניסיונות הקודמים לא היה בהם
ממש, וה' לא אמר לו מיד לקחת את יצחק, אלא תחילה אמר לו: "אֶת־ בִּנְךָ" ענה לו אברהם: אבל יש לי שני בנים- יצחק וישמעאל? אמר לו
הקב"ה: "אֶת־
יְחִידְךָ" ענה לו אברהם:
זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו? כלומר- יצחק
בן יחיד לשרה וישמעאל יחיד להגר. אמר לו ה': "אֲשֶׁר־ אָהַבְתָּ"
ענה לו אברהם: 'את
שניהם אני אוהב' ורק אז אמר לו ה': "אֶת־ יִצְחָק"
[סנהדרין פ"ט]
ובאמת נשאלת השאלה: מדוע ה' לא גילה מיד לאברהם
כי מדובר ביצחק?
רש"י מביא שני פירושים:
א] כי אם ה' יודיע לו מיד - עלולה דעתו של אברהם
להשתבש.
ב] כדי לחבב עליו את
המצווה. –להדגיש לו את חביבותה ובנוסף לתת לאברהם שכר על כל דיבור ודיבור. שעל כל
אחד מהם יקבל שכר כמצווה בפני עצמה.
מקום העקדה היה בירושלים וההוכחה לך שכתוב: "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת
אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה" [דברי הימים-ב, פרק:
ג', א']
ורבותינו פרשו: כי השם מוריה- הוא מלשון :'הוראה'.
על שם שמשם יצאה ההוראה יוצאת לישראל: שהר הבית הוא מקום הסנהדרין- היושבים
שם להורות- הוראה לישראל.
ואונקלוס מפרש: לארעא פולחנא- לארץ העבודה- והוא על שם עבודת הקטורת שיש בו מור, נרד ושאר בשמים ונקרא: "מוריה" - על שם המור שחשוב מכולם.
ישנם אנשים רבים השואלים כיצד אברהם אבינו הצליח
בניסיון הקשה ביותר-עקדת יצחק?
הרי היה יכול להתלונן- לפני ה'- מדוע עליו לעשות
זאת לאחר שזכה בבן זה- כה צדיק ומיוחד- בגיל כה מבוגר?
"נתיבות שלום" עונה על כך תשובה מעניינת: "בשעה שצדיק עובר ניסיון- לוקחים לו את כל מדרגותיו שזכה להן ,בסייעתא דשמיא, אבל
המעשים הטובים שעשה על ידי שמסר נפשו
עליהם והתייגע עליהם במיוחד-הם
נשארים אצלו ואינם ניטלים ממנו אפילו בשעת
ניסיון. ומה היו המידות החשובות של אברהם?
התשובה: אהבת ה'-
כדברי ישעיהו הנביא: "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם
אֹהֲבִי" .[ישעיהו, מ"א, חי] זהו
התואר הגדול של אוהב ה' שלא מצאנו אצל אחרים!
למידה הזו הגיע אברהם באמצעות יגיעה – לפי שתמיד
עמל והתייגע על אהבת ה'.
ולכן כל הניסיונות שאברהם עבר - הצליח לעמוד בהם - בזכות שהיה לו
את מידת האהבה לה'.
אבל בניסיון העקדה- מידת האהבה לא הספיקה
לו והיה זקוק גם למידת היראה- כאן ה' רצה
לבחון אותו- איך יעמוד בניסיון של מידת
היראה. ולאחר שאברהם עמד בניסיון העקדה גם באמצעות מידת היראה- אמר לו ה':
"כִּי
עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי־ יְרֵא אֱלֹוהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת־ בִּנְךָ אֶת־ יְחִידְךָ,
מִמֶּנִּי".
[בראשית כ"ב,
י"ב]
להלן הסבר מפורט על פי הרב: דניאל פלבני.
גדולתו של אברהם
התגלתה : כי בנוסף למידת אהבת ה'
היה לו גם את יראת אלוקים! והיראה הזו נבעה מתוך אהבת ה'- וזו הייתה
: יראת הרוממות. מפחד ה' ומהדר גאונו ומרוב גדלותו השולט
בעליונים ובתחתונים.
למידות אברהם: יש רמז: שתי האותיות הראשונות של יראה: הם: י', ר' ושתי
האותיות ראשונות של המילה: אהבה הם: א',
ה'.-יחד יהיו יראה-וכן שתי אותיות אחרונות של "יראה"- הם:
א'- ה'. ושתי אותיות אחרונות של אהבה הם: ב', ה
' - ויחד הם: אהבה, מכאן לומדים: שיש יראה אשר כלולה בה כבר אהבה ויש אהבה שכלולה בה יראה - וליראה זו זכה אברהם אבינו- שהיא יראת הרוממות וזאת
ניתן להשיג- על ידי שאדם מתבונן בגדלותו של אלוקים ועומד ומשתומם מגודל כוחו של
ה'!
[בהשראת-
ספר "אמרי דניאל על התורה"]
השכר שקיבל אברהם אבינו על עמידתו בניסיון
אחרי שה' זימן לאברהם את האיל והקריב אותו לה' -
במקום את בנו -יצחק הוא זכה לברכה עוצמתית כפי שכתוב:
"וַיִּקְרָא
מַלְאַךְ יְהוָה, אֶל אַבְרָהָם, שֵׁנִית, מִן־ הַשָּׁמָיִם. וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי
נְאֻם־יְהוָה: כִּי, יַעַן אֲשֶׁר
עָשִׂיתָ אֶת ־הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ, אֶת־ בִּנְךָ אֶת־ יְחִידֶךָ. כִּי־ בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה
אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל־ שְׂפַת הַיָּם;
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹויְבָיו. וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל
גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב, אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי".[להלן: כ"ב, ט"ו- י"ט]
על פי רש"י: נאמר בכפילות: "כִּי־ בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ"- ברכה אחת נועדה
לאברהם ואחת ליצחק.
ונאמר גם בכפילות: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־ זַרְעֲךָ.."- אחד לאברהם ואחד לבן -יצחק.
מכאן ניתן ללמוד- כי יהודי העומד בניסיונות מתוך
אהבת ה' וגם מתוך-יראת הרוממות- לא רק שהוא מתברך אלא גם בניו.-ודורי דורות אחריו
.
הנדרש מעם ישראל
בתקופה זו!
עם ישראל חייב להתחבר לספר התנ"ך לאורך כל
החיים- לפי שהתורה היא: תורת חיים,
כאוויר לנשימה. ומוטל על ההורים בבית ועל המורים בבתי הספר-
להנחיל את התורה הקדושה בנוסף ל"דרך ארץ"
–שקדמה לתורה-החל מהגיל הרך והאחריות מוטלת כמובן עליהם כפי שנאמר:
"זְכֹר
יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר־ וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ,
זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ". [דברים ל"ב, ז']
רש"י
מבאר את הפסוק :"זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם – מֶה
עָשָׂה ה' בָּדורות הרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו? (ספרי).
א]
בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר – דּוֹר אֱנוֹשׁ, שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָאנוֹס,
וְדוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁשְּׁטָפָם.
ב]
דָּבָר אַחֵר: לֹא נְתַתֶּם לְבַבְכֶם עַל שֶׁעָבַר, בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר
לְהַכִּיר לְהַבָּא, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב לָכֶם וּלְהַנְחִיל לָכֶם יְמוֹת
הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא (שם).
שְׁאַל
אָבִיךָ – אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרְאוּ אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר
בְּאֵלִיָּהוּ:
"אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל" (מל"ב ב, י"ב; ספרי שם).זְקֵנֶיךָ – אֵלּוּ הַחֲכָמִים):
"וְיֹאמְרוּ
לָךְ – הָרִאשׁוֹנוֹת (הכוונה: מה שהטיב ה'
לאדם הראשון בגן עדן-
[על פי "ספורנו",]
בימים אלה ממש- כאשר ישנם אנשים השואפים לחיות כאן כמו בכל ארץ אחרת
בעולם- ללא תורה- ללא מצוות- ללא שמירת שבת-
הם מסכנים את חייהם בארץ ישראל ואת רוב העם המעוניין לקיים את צווי ה' לדורות- עלינו לזכור שיש לנו שליחות
חשובה לנצח נצחים- להאיר את העולם באור התורה. כך נהג אברהם אבינו- שבא
מבית של עבודה זרה-הוא גילה בחכמתו :כי יש
בורא לעולם ועל כן הלך והפיץ את התורה
לאנשים רבים ושרה לצדו הייתה עוסקת
בגיור הנשים לדרך האמונה בה' .
וכמה חשובים דברי ה':
"וְהָיָה,
אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת - כָּל-
מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ,
עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ". [דברים
כ"ח, א'- ג']
לכן מה שקרה
לפני שלוש שנים בדרום- בשמחת תורה והשבת- זו תוצאה של גזירת שמים- כמו
שכתוב:
"אִם
־יְהוָ֥ה לֹֽא־ יִשְׁמָר ־עִ֝֗יר
שָׁ֤וְא שָׁקַ֬ד שׁוֹמֵֽר"׃[ תהלים קכ"ז, א']
וכל האשמות בתקשורת כלפי הממשלה
המככבת והעומד בראשה- הן שקר מוחלט!
ומה שקדם לכך- מחלוקת
שלא לשם שמים- וחילול השבת והחג- לכן על פי זה: עלינו להיטיב את דרכנו
וגם להפיץ את התורה לכולם- כי יש רבים-
שלא התחנכו על דרך התורה ולכן הם סובלים מבלבול וחשכה- ואין הם יודעים מהי שליחות
עם ישראל לעולם.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מניסיונותיו של אברהם אבינו -עד כמה היה בעל
מידות טובות- הן כלפי הבריות והן כלפי ה'- באהבת ה' וביראהשמים אליו
ועלינו להמשיך ללכת בדרכו ובדרכי בניו- וכך
נהיה ראויים - לזכות לחיים טובים
ושלבים בארץ ישראל כפי שאומר דוד המלך:
"אַשְׁרֵי
הָאִישׁ-- אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת
רְשָׁעִים; וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד,
וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב.
כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה, חֶפְצוֹ;
וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה, יוֹמָם וָלָיְלָה.
וְהָיָה-- כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל־ פַּלְגֵי־ מָיִם: אֲשֶׁר
פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא־יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". אמן ואמן [תהלים
א'- א'- ד']
