פרשת
כי תבוא – כיצד
נתברך בארצנו- בברכות ועליונות על האויבים?
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורי תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח שער ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך/ והיה כי תבוא אל הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ההגעה לארץ ישראל וההתנחלות בה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עם ישראל- עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ברוך תהיה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ובאו עליך כל הברכות"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורים מתוך ההפטרה:[ספר ישעיהו, ס']
"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח" [ישעיהו ס', א']
ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']
ציורי תנ"ך/ כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']
" קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח" [ישעיהו ס', א']
" וְהָיָה, כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ
בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית
כָּל־פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן
לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל־ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. וּבָאתָ, אֶל־הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה,
בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ,
כִּי־בָאתִי אֶל־ הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת
לָנוּ. וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא,
מִיָּדֶךָ; וְהִנִּיחוֹ--לִפְנֵי, מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ה וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי
מְעָט; וַיְהִי ־שָׁם, לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב...." [דברים כ"ו, א']
ובהפטרה קוראים: את נבואת ישעיהו הנביא, להלן:
קטע קצר מההפטרה:
"
קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח. כִּי־הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה־אֶרֶץ,
וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ
יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ;
וּמְלָכִים, לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי־ סָבִיב
עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ,
וּבְנוֹתַיִךְ עַל־צַד תֵּאָמַנָה. אָז
תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ:
כִּי־יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם, חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ".[ישעיהו פרק: ס, א'- ו']
השאלות הן:
א] כיצד נגיע למעלת
השמחה גם בימי מלחמה?
ב] איך נבטיח ניצחון
של עם קטן מול אויבים רבים?
ג] מה מנבא ישעיהו
הנביא על עתיד עם ישראל?
תשובות.
היכולת לממש את
השמחה גם בימי מלחמה.
"אור
החיים" סובר כי המילה:
"וְהָיָה"- היא מלשון: שמחה- ומכאן ניתן ללמוד שאין לשמוח, אלא בישיבת הארץ כדברי
דוד המלך:
"...בְּשׁ֣וּב
יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן
הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹֽלְמִֽים׃ אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹֽאמְר֣וּ
בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה
לַֽעֲשׂ֥וֹת עִם־ אֵֽלֶּה׃ הִגְדִּ֣יל יְ֭הוָה לַֽעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים"׃[ תהלים קכ"ו, א'- ד'] על מנת להגיע למעלת השמחה-
צריך יהודי לפתוח את שערי המחשבה – והמילה :"מחשבה" בחילופי
אותיות היא: בשמחה.
אל השמחה נגיע כאשר לא נחשוב – כי הכול מובן מאליו- עצם הישיבה בארץ
ישראל גורמת ליהודי שמחה רבה- זו מצווה מיוחדת לפי- שכל גופו טובל בארץ ישראל,
כאשר היהודי היה מביא ביכורים בתקופת המקדש- עצם העניין שהיה לוקח "מֵרֵאשִׁית כָּל־ פְּרִי
הָאֲדָמָה" הרי כל "רֵאשִׁית"- כל דבר חדש מעורר אצל האדם שמחה ובמיוחד כאשר לוקח את הביכורים אל בית
המקדש- עצם ההגעה לבית המקדש היא זכות
גדולה- היא שמחה גדולה:
כדברי דוד המלך: "שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹֽמְרִ֣ים לִ֑י בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ"[תהלים
קכ"ב]
וכיצד היו עולים לירושלים?
חז"ל מסבירים: "כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד, ולנים ברחובה של עיר-
ולא היו נכנסין לבתים. ואילו למשכים[אלה שרצו לבקר השכם- היינו - מוקדם] היה
הממונה אומר:
"קוּמוּ
וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ" [ירמיהו ל"א, ה'].
הקרובים מביאים תאנים וענבים והרחוקים מביאים
גרוגרות וצימוקים- והשור הולך לפניהם- וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו- החליל מכה לפניהם- עד שמגיעים קרוב
לירושלים, שלחו לפניהם ועטרו את בכוריהם. הפחות-הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם לפי
כבוד הנכנסים- היו יוצאים. וכל בעלי אומנויות שבירושלים- עומדים ושואלין בשלומם:
אחינו אנשי מקום פלוני, באתם לשלום"?
לעניות דעתי, דווקא בימים אלה כאשר אנחנו
קרובים לשער ראש השנה וכולנו
מייחלים לשנה חדשה טובה ושלווה.
חייבים אנו ,ביתר שאת -להתחבר לספר התנ"ך
ובמיוחד ללמוד את פרשיות השבוע –מתוך חמישה
חומשי התורה-בכל בית בישראל- כי התורה
היא: מקור השמחה.
וגם מלך
שהיה מולך על עם ישראל היה חייב להיות מחובר לשני ספרי תורה: האחד- כאשר
הוא בארמונו והשני: כאשר הוא – יוצא לרשות הרבים כנאמר:"וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל
כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת־מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת,
עַל־סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו--לְמַעַן יִלְמַד,
לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיו, לִשְׁמֹר אֶת־ כָּל־ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת
וְאֶת ־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לַעֲשֹׂתָם.
לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־ הַמִּצְוָה
יָמִין וּשְׂמֹאול--לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־ מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו,
בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". [דברים י"ז, י"ח-כ']
מכאן, שגם התורה היא: מקור השמחה
שכתוב: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל
כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת־ מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה"
וזאת בנוסף על הישיבה
בארץ ישראל. והרי אין השכינה שורה , אלא מתוך שמחה.
ובארצנו הקדושה- אלוקים מביט בבניו יומם וליל- כדברי דוד המלך
באומרו:
"הִנֵּ֣ה
לֹֽא־יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר
יִשְׂרָאֵֽל׃ה יְהוָ֥ה שֹֽׁמְרֶ֑ךָ
יְהוָ֥ה צִ֝לְּךָ֗ עַל־ יַ֥ד יְמִינֶֽךָ"׃[תהלים
קכ"א, ד'- ו']
ונאמר: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".[דברים י"א, י"ב]
חייב כל יהודי לדעת: כי ארץ ישראל מרוממת מכל
העמים- ארץ שהובטחה עוד לאברהם אבי האומה
כפי שנאמר:
"בַּיּוֹם
הַהוּא, כָּרַת יְהוָה אֶת־אַבְרָם--בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת,
מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד־הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת" [בראשית ט"ו. י"ח]
ובימים אלה חייבים אנו להתאחד כאיש אחד בלב אחד.
כי אחדות ואהבת חינם-
היא כוח עוצמתי-להשגת הצלחה ובנוסף עלינו
להיות מודעים- כי זו זכות גדולה לשבת בארץ ישראל כאשר אנחנו מקיים את המצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום.
הבטחת ניצחון של עם קטן כנגד אויבים רבים.
לעניות דעתי: ישנם
אנשים- הסוברים- כי התורה היא כה עתיקה שאינה מתאימה לעולמנו כיום- וזאת כאשר
האנושות הגיעה להישגים כה עוצמתיים- אוניות פאר,
גורדי שחקים , בינה מלאכותית.
בתקופה
זו -להגיע לארצות מעבר לים- הוא בהישג יד ממש. כאן ישנה
סכנה של גאווה ועל כך התורה מזהירה אותנו- כן אותה תורה עתיקת יומין- כחדשה
ממש גם בתקופתנו פונה ומדגישה:
"הִשָּׁמֶר
לְךָ, פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֺתָיו
וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן־תֹּאכַל, וְשָׂבָעְתָּ; וּבָתִּים טֹבִים
תִּבְנֶה, וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ
וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה־לָּךְ; וְכֹל אֲשֶׁר־לְךָ,
יִרְבֶּה. וְרָם, לְבָבֶךָ; וְשָׁכַחְתָּ
אֶת־יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל
וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן, אֲשֶׁר אֵין־מָיִם;
הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם, מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ.
הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר, אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ: לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן
נַסֹּתֶךָ--לְהֵיטִבְךָ, בְּאַחֲרִיתֶךָ.
וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי
וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת־הַחַיִל הַזֶּה".[דברים ח', י"א- י"ח]
כאן התורה מזהירה את עם -ישראל- מהשכחה "פֶּן־ תִּשְׁכַּח אֶת ־יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ",
המילה: "תִּשְׁכַּח" מורכבת מהמילים: תש- כוח!
ומכאן לומדים: אימתי עמלק מגיע? כאשר תש כוחנו
מהתורה- חלילה!
כנאמר:" זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר־ עָשָׂה לְךָ
עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל־ הַנֶּחֱשָׁלִים
אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.:
[דברים כ"ה, י"ח]
ולכן כאשר מופיע אדם החפץ להנהיג את עם ישראל, ומבטיח הרים וגבעות-
ומנסה להתרחק מהתורה – מיראת שמים ויהדות- חלילה לעם שלנו שיגיע לכיסא המנהיגות
בכל זמן –ובמיוחד בימים אלה- כאשר כל אזרח
קשוב לאמצעי התקשורת השונים- במידה והוא אינו מחובר לתורה הקדושה-חלילה יכול להגיע
האזרח הקטן לבלבול ולבחור בתומכי האויבים!
ארץ ישראל יכולה להינצל מכל האויבים סביב – אם
תבחר בדרך התורה הקדושה.
השליחות של עם ישראל להיות קדוש ולהאיר באמצעות
התורה לכל אומות העולם. כנאמר:
"וְאַתֶּם
תִּהְיוּ ־לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי
קָדוֹשׁ: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר
תְּדַבֵּר, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל־
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה.
וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר־ דִּבֶּר יְהוָה
נַעֲשֶׂה";
[שמות ט"ו,
ו'-ח']
כל יהודי זקוק לברכות- כדי להשיג אותם- חייב
לקיים את התורה שכתובה בלשון הקודש:
"וְהָיָה,
אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת
אֶת־כָּל־מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל־גּוֹיֵי הָאָרֶץ.
וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל־הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה,
בַּשָּׂדֶה".[להלן דברים כ"ח, א'- ד']
נבואת ישעיהו הנביא לעם ישראל- נבואת נחמה.
ישעיהו הנביא מנבא לעם ישראל כי עוד יבואו ימים
טובים:
"קוּמִי
אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח".[ישעיהו פרק: ס']
ומהיכן בא האור? מהתורה
המשמשת- הגנה ומצילה את עם ישראל.
לסיכום לאור האמור לעיל: כדי להתברך בברכות –ובשמחה ולנצח את האויבים - נמלא
את ציווי ה'- נהיה מאוחדים באהבת חינם-: נזכה
לכל הברכות כולל- עליונות על האויבים כנאמר:
"וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ
הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר־ לָךְ; וְלִשְׁמֹר,
כָּל־מִצְוֺתָיו. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן,
עַל כָּל־ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת;
וְלִהְיֹתְךָ עַם־קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"
וכדברי ישעיהו הנביא: "קוּמִי
אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח"
[ישעיהו
פרק: ס']
