‏הצגת רשומות עם תוויות משכן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משכן. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 26 בפברואר 2025

פרשת תרומה- לשם מה נועדה התרומה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרשת תרומה- לשם מה נועדה התרומה?

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ איסוף תרומת-כסף, זהב ונחושת למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הציווי ללקיחת תרומה עבור המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הבאת  תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הבאת שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/"ועשו לי מקדש../ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]  




ציורי תנ"ך/ תרומת האבנים למשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל ארון הברית במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שלחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אמני המשכן- בצלאל ואהליאב/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי התנ"ך/  אומני המשכן במלאכתם/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ הקמת המשכן בידי בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הקמת  חצר המשכן/ ציירה: אהובה קליין: [שמן על בד] (c)

ממשכן למקדש

ספר מלכים-א'. [פרק: ה']



ציורי  תנ"ך/ עבדי מלך צור  ושלמה המלך/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/חירם מלך צור שולח ארזים לבניית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך וברקע עבדיו נושאים אבני גזית לבניין הבית.

ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך /שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שלמה המלך והחוצבים בהר/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם מכל אדם/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו פותחת במילים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחו ּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת".[שמות  כ"ה, א'- ד']

השאלות הן:

א] מה משמעות המילים: "וְיִקְחוּ -לִי תְּרוּמָה"?

ג] תרומת הכסף הנחושת והזהב - מה טמון בהם?

תשובות..

"וְיִקְחו ּ- לִי תְּרוּמָה"

החיד"א מסביר: למילה:  "לי " - ישנה משמעות , כביכול ה' אומר: שייקחו תרומה גם מִמְּנוֹ בנוסף על כך שייקחו מכל איש.." ובמה דברים אמורים? בענני הכבוד, על פי דברי חז"ל: העננים הביאו את אבני השוהם ואבני המילואים -זו הייתה תרומת אלוקים לבניית המשכן.

"קדושת הלוי" סובר: בזמן שיש לעם ישראל את רצונם ונדיבות ליבם לקיים  מצוות למען - שם שמים, אומר: הקב"ה: "לי תרומה" : כי על ידי כך  הוא מגיע להתרוממות: לפי: "כשישראל עושין רצונו של מקום  מוסיפים כוח בפמליה של  מעלה"

הרבי מקוצק היה אומר:"ויקחו לשמי- תרומה" שתיקחו את שמי כשהוא מורם ונבדל מן העולם הזה.

המלבי"ם שואל: מדוע נאמר: "ויקחו" ולא :"ויתנו"?

תשובתו: לפי שבאמת הכול שייך לקב"ה כפי שנאמר:" כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ". [דברי הימים א. כ"ט, י"ד]  אלא ברגע שאדם עושה דבר טוב עם ממונו - לשם שמים - הרי הוא קונה לעצמו כדברי חכמים האומרים : על ידי הברכה מתקיים:"  וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" [תהלים קט"ו, ט"ז] נמצא שהוא נותן את שלו.

מכאן: כי  רק עם נתינת התרומה לה'- זה נעשב בבחינת:"ויקחו"- שהם לוקחים וקונים זאת לעצמם...

חז"ל אומרים[מסכת יומא ע"ה, ע"א]:"מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן" והם תרמו אותן למשכן. ואם תרומת המשכן הגיעה מן השמים בדרך ניסית, מדוע מלכתחילה לא ירדו כל האבנים הטובות במקום קרוב למשכן?

אלא, שלהקמת המשכן נדרשה מסירות נפש של בני ישראל ,המקום והשראת השכינה צריך להיבנות מתוך התגברות על היצר ועל המידות הרעות, לכן היה צריך שבני ישראל יביאו משלהם, כדי לבחון את מסירות הנפש שלהם- לנסות אותם- האם  הם מתגברים על תאוות הממון ונותנים את ממונם למשכן ברצון ובנדיבות לב.

באמת כאשר הבחינו באבנים יקרות אלה - יתכן שהייתה להם מלחמה פנימית - האם לתרום אבנים  יקרות  אלה למשכן, או לא וכמה מעלות טובות יש לאנשים אלו - שאינם נופלים  לבור חמדת הממון והתאווה. ותורמים בלב שלם מתוך ההכרה כי כל הכסף, הזהב והאבנים הטובות, אינם שלהם. הם ניתנים להם כפיקדון כדי שישתמשו - עבור דבר כה נעלה וקדוש.

חשיבות תרומת הכסף והזהב .

דוד המלך אומר בתהלים: "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף [תהלים קי"ט, ע"ב]

בזוהר הקדוש: מסופר על מעשה שקרה וממחיש לנו  מה ערכה  של התורה הקדושה:

באחד הימים כאשר עבר רבי אבא ברחוב – לפתע ראה ילד  קטן משחק – ילד יתום אשר לא היה  מי שידאג לעולמו הרוחני.

שאל רבי אבא את הילד מה שמו? "יוסי שמי"- ענה לו הילד. אחר כך שאל אותו - מה מעשיו  כאן ברחוב - הילד ענה לרב שהוא "משחק"

שאל הרב את הילד האם יסכים להתלוות אליו ולגשת לישיבה ללמוד  תורה? הילד ענה: "כמה תשלם לי"? הילד הבהיר לרב - כי הוא מוכן לבוא לישיבה-בתנאי שיקבל תשלום ואם לא - יעדיף להישאר ברחוב לשחק.

שאל הרב: מה הסכום שהילד דורש? הנער השיב לו: "אם תיתן לי שתים עשרה כוסות של פז [זהב משובח] - אני מוכן לבוא אתך לישיבה וללמוד יומם ולילה"

רבי אבא הבטיח לו: שאם יתלווה אליו ויבוא לישיבה וילמד בשקידה - יקבל את שכרו. ואכן הילד ישב ולמד בישיבה ברצינות רבה.

הרב ויוסי היו מאושרים, אבל היה מישהו לא מרוצה מהתוצאות. זה היה: יצר הרע שהיה מתעתע בילד ומבלבל אותו.

ואומר לו: כי הרב לא יקיים את הבטחתו והרי אין ליוסי הורים  ממילא אף אחד לא ידאג לו! ויוסי התבלבל!

הילד שאל את הרב: אם הוא יכול  לפחות לראות את כוסות הזהב שעתיד לקבל ממנו?

אומנם הילד שב לשקוד על לימוד התורה, אלא  כעת הרב היה מוטרד מהיכן יביא את מה שהבטיח?

כששב לביתו, סיפר את הבעיה  לרעייתו : כיצד יצליח לקיים את הבטחתו לילד ?

אשתו הצדיקה ענתה לו: שהוא עושה הכול לשם שמים ועל כן יסיר דאגה מליבו והקב"ה יעזור לו!

באותו יום הופיע איש זקן עם שק  גדול וסיפר לרב: כי שמע את דרשת רבי יוחנן שאמר: כי עמי הארצות לא יזכו לקום לתחיית המתים  וכי ניתן לקום לתחיה רק אם יש להם  "טל תורה'!

ואמר שהוא רוצה לתרום את הונו שבשק - תמורת 'טל תורה'- כלומר: באמצעות שטר התחייבות שיימסר לתלמיד חכם שלומד תורה -שיבטיח שימכור לו את "זכות התורה". מששמע זאת  יוסי, שמח ונשאר ללמוד והרב הבטיח שישמור לו את  האוצר עד בוא יום  האירוסין ויוסי חתם על שטר התחייבות לחלוק את  זכות  תלמודו עם הזקן ומיד שב ללמוד בבית המדרש והרב התחייב לשמור לו את  האוצר שברשותו.

עד שבאחד הימים - הכול התהפך – יוסי פרץ  בבכי ודרש מהרב שיביא לפניו את הזקן - כדי שהוא ישיב  לו את שטר ההתחייבות  וייקח את כל האוצר היקר חזרה.

הסיבה: יוסי למד זה עתה: כי אפילו מילה אחת מהתורה - יקרה מפנינים – ומזהב ומפז כה רב! אלא שלפתע פרצה מחלוקת כאשר הזקן הוזמן לביתו של - רב אבא - הוא לא רצה לוותר על זכות התורה ולא חפץ לקבל חזרה את האוצר - ואילו יוסי מאס באוצר!

רב אבא - החליט: לחלק את הכסף והזהב לעניים – ללומדי תורה לישיבות ולעניים.

ישנו משל על מלך שהייתה לו בת יחידה , בא נסיך אחד והשתדך איתה ורצה לקחתה לארצו, אמר לו  האב: זוהי בתי היחידה, אינני יכול בלעדיה ,אך אינני יכול להגיד לך שלא  תיקח אותה, לפי שהיא כבר אשתך, לכן בקשתי היא: כל מקום שתלך  תקציב לי חדר שאוכל לדור אצלכם, כי איני יכול לעזוב אותה, הנמשל לכך: אמר הקב"ה לישראל: אני הענקתי לכם את התורה ואינני יכול לפרוש ממנה ולהגיד לכם שאל תיטלו אותה ,גם איני יכול בלעדיה ,לפיכך  כל מקום שאתם הולכים עשו לי בית אחד אצלכם שאדור בו, כפי שכתוב:

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

לסיכום, לאור האמור לעיל - התרומה נועדה להקמת המשכן ושם השכינה הייתה שורה על עם ישראל, ומשבנה שלמה  את המקדש השכינה עברה לשם, אולם ,  משחרב המקדש השכינה שורה על עם ישראל במקום שעם ישראל מחובר לתורה.

כנאמר: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ".[משלי, ד', ב']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 3 באפריל 2024

פרשת שמיני ופרשת החודש - הקשר ביניהם? \ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמיני ופרשת החודש - הקשר ביניהם?

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ לקיחת השה לבית אבות/ ציירה: אהובה קליין (c) [פרשת החודש]



ציורי תנ"ך/ קורבן פסח/ ציירה: אהובה קליין  (Cׁ)



ציורי תנ"ך/ אכילת המצות וקורבן  פסח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מכת בכורות/ ציירה: אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל מבכים את מות בני אהרון- נדב ואביהוא/ ציירה: אהובה קליין (c)


 "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ--

כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם.."

ציורי תנ"ך/  משה מזהיר את אהרון ובניו הנותרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ בור מים מטהרים את הטמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ "והייתם קדושים"/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/ דגים כשרים לאכילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בעלי חיים כשרים  מותרים לאכילה ובעלי חיים טמאים האסורים/

ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ איסור אכילת עופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/ אש כבוד ה' יורדת על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ איסור אכילת בעלי חיים ועופות טמאים/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ שבירת כלי חרס שנטמא/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/ לקיחת השה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


פרשת שמיני  פותחת בקריאת משה אל אהרון ובניו:  "וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל". [ויקרא ט', א]

השבת אנחנו קוראים גם את  "פרשת החודש" בספר שמות, [פרק י"ב  פסוקים א' –כ']

להלן קטע מפרשה זו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.  דַּבְּרוּ, אֶל-כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, בֶּעָשֹׂר, לַחֹדֶשׁ הַזֶּה:  וְיִקְחוּ לָהֶם, אִישׁ שֶׂה לְבֵית -אָבֹות--שֶׂה לַבָּיִת". [שמות י"ב, א'-ד]

השאלות הן:

א] מהו "היום השמיני" למילואים?

ב] מותם של בני אהרון - נדב ואביהוא -  בעבור מה?

ג] מה המיוחד בלקיחת  השה בראש חודש ניסן - שהוא החודש הראשון  לחודשי שנה - על פי התורה ?

תשובות.

היום השמיני למילואים

על פי רש"י: היום השמיני  למילואים היה בראש חודש ניסן שבו הוקם המשכן , הרי שבעת  ימי המילואים החלו לפני ר"ח  ניסן  ועל אותו יום נאמר [במדבר ז, א] "ביום כלות משה" - ביום מיוחד זה נמשלו עם ישראל ככלה הנכנסת לחופה , גם היום עצמו לבש חג ונטל עשר עטרות.

ומה הן עשרת העטרות?

על פי  תורת כוהנים:

א] "ראשון למעשה בראשית" - כלומר לבריאת העולם, שאחד בשבת היה.

ב] "ראשון לנשיאים"- כלומר להקרבת נשיאים לחנוכת הבית..

ג] "ראשון לכהונה"- אותו היום ראשון לעבודת אהרון ובניו, עד עכשיו היה בבכורות.

ד] " ראשון לעבודה" - לסדר עבודת ציבור, תמידין ושאר קורבנות של תרומת הלשכה.

ה] " ראשון לירידת האש" – שירדה האש על המזבח.

ו] " ראשון לאכילת קודשים"- במחיצה ועד עכשיו היו נאכלים בכל מקום.

ז] "ראשון  לשכון שכינה".

ח] " ראשון לברך את עם ישראל".

ט] "ראשון  לאסור את הבמות".- כלומר מעכשיו נאסרו.

י] " ראשון לחודשים".

נשאלת השאלה - מדוע ביום השמיני נקראו גם זקני ישראל שלא היה להם שום תפקיד בעבודת הקודש במשכן החדש?

על פי -מדרש ויקרא רבה [י"א, ח'] מסביר רבי עקיבא:

נמשלו ישראל לעוף [תהילים ס"ח, י"ד]: מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפיים - כך ישראל אין יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם" במדרש זה  ישנו הסבר על סגולתו של  משה כמנהיג נאמן ומסור לבני עמו, אך למרות זאת בשאלות שמתעוררות מידי פעם - עליהם לגשת ,דווקא, אל זקני ישראל - לכן משה  הזמין את זקני העם ביום  הקמת המשכן.

מותם של בני אהרון - נדב ואביהוא:

בפרשה מתוארת מיתתם של בני אהרון: נדב ואביהוא - מבחינה רוחנית הם נשקלו כמשה ואהרון - חז"ל מונים כמה טעמים למותם : להלן אחד מהם:

חטאם היה: משום שבאו אל הקודש –וזאת למרות שהזהיר משה את  אהרון:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" [ויקרא, ט"ז, ב']

הפסוק  הנ"ל- מלמדנו  על הסכנה שבהרגל - הן בתפילה - הן  בעניין ההליכה לקודש - שאם האדם  עושה הכול מתוך הרגל ללא התלהבות ,ללא צימאון לתורה - אז אוחזת באדם קרירות וההתלהבות מהקדושה דועכת ולכן הוזהר אהרון: " ...וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ"

פירש רש"י: לפי שהשכינה שורה שם ויזהר שלא ירגיל עצמו לבוא לשם  עכ"ל.

מכאן נלמד:  אם נכנסים מתוך הרגל למקדש - הדבר ,חלילה, יכול לגרום שמקום קדוש זה – עשוי להיות  בית של חול ,ללא יראה מהמקום הנשגב והמרומם.

לכן  גם בעבודת ה'  יש  להיזהר שלא תדעך ,אלא בבחינת:

"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה". [ויקרא: ו, ו]

הנביא ישעיהו מזהיר גם מפני ההרגל בתפילה ללא כוונה:

"וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי, יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי--וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי, מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה".[ישעיהו  כ"ט, י"א]

שבת החודש - לקיחת השה בראש חודש ניסן

נאמר: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים:  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָודְשֵׁי הַשָּׁנָה." 

רש"י מסביר: "נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזה שיעור תיראה ותהיה ראויה לקדש, הראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: כזה  ראה וקדש"

ניסן יהיה החודש הראשון לפי התורה - ראש לסדר מניין החודשים.....

כלומר: משה התקשה בקביעת הזמן המדויק להתחדשות הלבנה - מידי חודש בחודשו, על מנת שיהיה ניתן לקדש את החודש. עד שהראה לו הקב"ה – באצבע את הלבנה ברקיע- כיצד היא נראית בזמן המולד ואמר לו:  כזה  ראה וקדש.

וכיצד הראה לו ה'? אלא  סמוך לשקיעת החמה - נאמרה לו פרשה זו והראה לו עם חשכה.

הגר"א אומר רעיון מעניין: "צא ולמד - שלושה דברים מצינו שהתקשה משה: עד שה' הראה לו אותם. שלושתם רמוזים

בשמו, ואלו הם: מנורה, שרצים, החודש. גם ראשי התיבות וגם סופן מצטרפים לשם: "משה"

לגבי הקורבן:

אומר רש"י: הקורבן מיועד לכל  "בית אב" – והכוונה : בית אב הוא המשפחה הגדולה - המורחבת , הכוללת מספר משפחות קטנות שכל אחת מהן מתגוררת בבית משלה, אך כאשר בית האב כולל מספר רב של נפשות, כך שלא יספיק לכל אחד מהן  שיעור כזית בשר, אזי ייקחו שה לבית אחד- למשפחה אחת.

אך, אם המשפחה כוללת מעט נפשות ויש  חשש שאין ביכולתם לאכול את כל הקורבן- במקרה זה התורה מציעה פתרון - להתחלק עם השכן באכילה.

מן הראוי לציין - כי למרות שהצאן נחשב האליל של המצרים- נעשה נס והם לא הפריעו לעם ישראל כשלקחו את השה למטרת קורבן פסח!

לסיכום, לאור האמור לעיל, קיים קשר בין פרשת שמיני - המתאר את יום כלות המשכן - יום חגיגי במיוחד שבו ירדו עשר עטרות  ונמשלה ישראל לכלה ביום  חופתה, מדובר בחודש הראשון בשנה על פי התורה והוא: חודש ניסן  - המסמל הרבה התחדשות וקדושה, בפרשת החודש - הציווי לקחת את השה – דווקא בחודש ניסן, הקב"ה מצפה מעם ישראל להיות עם קדוש – וגם לחדש חידושים בלימוד התורה וכן להתפלל מתוך כוונה ולהאיר לגויים וזו השליחות הנצחית של ישראל. בדומה לחודש ניסן המסמל התחדשות-תמידית !

הדבר מבטא את שליחותינו גם בימים אלה:

"וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"

[שמות י"ט, ו]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר