‏הצגת רשומות עם תוויות מחלוקת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחלוקת. הצג את כל הרשומות

יום שני, 18 ביוני 2018

ציורי תנ"ך/ קורח יוצר מחלוקת/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings- korach  creates controversy

against Moses and Aaron

" וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.   וַיָּקֻמוּ.."    

[במדבר ט"ז, א]

העלאת תמונות
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 11 ביוני 2018

פרשת קורח- מה היה המניע למחלוקת קורח?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת קורח - מה היה המניע למחלוקת קורח?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי  לפרשה:

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ קורח  לוקח את עצמו וחבריו  לצד המחלוקת-כנגד משה ואהרון/ציירה: 

אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח ואנשיו- כנגד משה ואהרון/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו מקטירים קטורת  ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ מטה אהרון פורח מוצג בפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך, משה. דתן  ואבירם/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על  בד] 

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ טקס פדיון הבן הבכור /ציירה: אהובה קליין(c)


ציורי תנ"ך/ שמואל מציג את שאול המלך/ לפני עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)


[ציור מתוך ההפטרה: שמואל- א, י"א]

פרשה זו פותחת בתיאור המחלוקת של קורח ואנשיו- כפי שהכתוב מתאר: "וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי[ רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה.  וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו"  [במדבר, ט"ז, א-ה]

השאלות הן:

א] מי היה קורח - ומי היו שותפיו?

ב] מה היה המניע  למחלוקת  קורח?

תשובות.

קורח  ושותפיו.

"קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי "במילים אלה הפסוק מתאר מיהו קורח.

רש"י שואל:  מדוע הכתוב לא הזכיר את יעקב אבינו? הרי  לוי היה  אחד מבניו של יעקב?

התשובה היא: יעקב שראה ברוח הקודש את המחלוקות בעתיד בתוך העם, ביקש ששמו לא יוזכר  על מחלוקתם, את דבריו אלו, מבסס רש"י על סמך דברי תנחומא: שמצטט את דברי יעקב:

"בְּסֹדָם אַל- תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל- תֵּחַד כְּבֹדִי" [בראשית  מ"ט, ו] 

פירוש:" בְּסֹדָם אַל -תָּבֹא נַפְשִׁי"- אלו הם המרגלים. בִּקְהָלָם אַל- תֵּחַד כְּבֹדִי"- זה קורח ומחלוקתו. ביקש  יעקב אבינו מהקב"ה: ריבונו של עולם לא במרגלים ולא במחלוקתו של קורח ייזכר שמי יחד עם אותם רשעים- שעתידים להכעיס, אך כן  יצטרף שמי אליהם כשהם מתיחסין ועומדים על הדוכן, כנאמר :"בֶּן-יִצְהָר, בֶּן-קְהָת, בֶּן-לֵוִי, בֶּן-יִשְׂרָאֵל". [דברי הימים-א, ו, כ"ג]

רש"י מסביר לגבי דתן  ואבירם,: הם היו שייכים לשבט ראובן  ושבט זה שכן  בצד דרום  סמוך לקהת ובניו – הם השתתפו עם קורח ומחלוקתו  מכאן לומדים: "אוי לרשע ,אוי לשכנו ! וכתוב בהמשך-"בְּנֵי רְאוּבֵן"- הכוונה- השותפים המוזכרים היו משבט ראובן. 

בהמשך הצטרפו עוד מאתים וחמישים איש - אנשים מכובדים , כפי שהכתוב מכנה אותם: "נְשִׂיאֵי עֵדָה. קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם"

רש"ר מבהיר: קורח היה היוזם והמסית למרד, לפיכך לקח אתו את דתן, אבירם ואון בן פלת שהצטרפו אליו כמסיתים נוספים , ארבעה אלה קמו לפני משה -לאחר שרכשו את ליבם של מאתיים וחמישים איש נוספים אשר תמכו בהם כאספסוף מרדני-

כפי שכתוב: "וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן"

אופן המחלוקת וצמיחתה.

רש"י מתייחס למילים הראשונות בתחילת הפרשה: "וַיִּקַּח קֹרַח"-הכוונה שקורח לקח את עצמו לצד אחד לחלוק בפני משה ואהרון לעורר על הכהונה, את דבריו אלה מבסס רש"י על פירושו  של תנחומא: קורח משך אחריו את  כל גדולי ישראל והסנדראות - "וייקח"- זוהי לשון פליגה. הסבר זה בא בעקבות שקשה היה לרש"י: מה לקח קורח? הרי הכתוב אינו מציין זאת, ועל כן הפירוש: קורח נלקח על ידי ליבו לצד השני כדי לחלוק  בפני משה ואהרון.

רש"י מביא פירוש ב']: הכוונה שקורח לקח למחלוקת את  מאתיים וחמישים איש.

אבן עזרא סובר: שפרשת מחלוקת קורח - נכתבה לא במקומה ,אבל אין מוקדם ומאוחר בתורה, סערת הרוחות התפרצה בזמן החלפת הבכורים בלוויים.

הם באו בדרישה להשיב להם את כבודם שהיה טרם חטא העגל, הם חשדו במשה שהוא עשה את הכול  על דעת עצמו - למען הענקת גדולה לאחיו- אהרון למשפחת קהת ולכל  בני השבט. היות וקורח היה בכור וגם נשיאי העדה שהצטרפו אליו- וכאשר אמרו למשה ואהרון:

"כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים"? כוונתם הייתה  לצו: "קדש לי כל בכור" אך בסוף התקבלה התשובה האלוקית :כי זו הייתה בחירה  שלו בלבד! ה' בחר באהרון והלוויים- וגם ציווה שהם יקריבו ולא הבכורים.

למחלוקת זו הצטרפו-  דתן ואבירם ואון בן פלת -מבני ראובן היות וגם להם הפריע  חילולה של הבכורה - העברת הבכורה מאביהם- ראובן  שהיה הבכור- אל יוסף- נראה להם גם כן ,כי משה פעל מתוך רצונו ודעתו - כדי להעדיף את יהושע שהיה מזרעו של יוסף.

לכן משה אמר להם: "בזאת  תדעו כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה"- כלומר להעמיד את הלוויים במקום הבכורים ולהעביר בעקבות כך- את הבכורה  מראובן [הבכור] ליוסף.

הרמב"ן מסכים , כי בין המתקוממים נגד משה ואהרון – היו אלה שחשו שקיפחו את זכויותיהם, אך הרמב"ן מתמקד בגורם העיקרי שלדעתו  הצמיח  את עניין המחלוקת  וזה- העונש הקשה על חטא המרגלים.  דור המדבר- נענש בכיליון ואיבד את זכות כניסתו לארץ ישראל והנשיאים נענשו במגפה- מתוך כך פרצה החוצה המרירות שהצטברה  בתוך ליבם - שהיו מאוכזבים מהציפיות ועד כה לא העזו לצאת כנגד משה ,אך כעת כאשר המצב היה כל כך נואש בעיניהם- הם ניצלו את הרגע- לבוא בתרעומות כנגד משה ואהרון וזה ,למרות שכל אחד היה לו את הכעס הספציפי  האישי שלו.

קורח היה מאוכזב בגלל נשיאותו של אליצפן וקינא בכהונת אהרון,

דתן ואבירם התרעמו על עצם היציאה ממצרים במטרה להמיתם במדבר. הבכורים - כעסו על עצם הרחקתם מעבודת האלוקים.

כול הקבוצה  הזו התלכדה- מתוך אכזבה וייאוש כאיש אחד נגד משה ואהרון.

חז"ל אומרים: "איזו מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" ולא כתוב: "קרח ומשה" מהטעם שקורח ועדתו היו מפולגים בינם ובין עצמם- אך מאוחדים בדעותיהם כנגד משה.

ספורנו מסביר את חוצפתם של דתן ואבירם באומרם: "אף לא אל ארץ  זבת חלב ודבש הביאתנו"- הם התכוונו כי משה  נתן להם ארץ ישראל של מעלה ולא ארץ ישראל של מטה- כלומר נתן להם רק מצוות בהליכות של שדה וכרם הכול רק מבחינה רוחנית ,הבטחות של דמיון, אך לא הבטחות מתגשמות באופן מוחשי.

האדמו"ר מליובאוויטש טוען: כי טעותם של המרגלים הייתה במחשבתם : שאם עולים לארץ ישראל ,הרי שם  כל החוקים משתנים, אין יותר לחם מן השמים אלא- הם  כביכול-  יורדים ממדרגתם השמימית- אל עולם המעש.

משה שכנע אותם כי הדרך הנכונה היא: לרדת לעולם המעשה ולקדש את העבודה על ידי תורה ומצוות.

ראיתי רעיון יפה בספר: "באר משה על התורה"- הוא ממשיך את  הרעיון של קדושת עולם המעשה בחיי היום יום של היהודי ולהמחשת הרעיון  מביא את  סמל מנורת הזהב במשכן ומאוחר יותר במקדש , למרות שהייתה עשויה מקשה אחת של זהב- היה צורך להשתמש בה עם הקורנס- כדי ליצור  את צורתה והדבר מרמז על:   היגיעה הרבה של כל עם ישראל כולל אנשי המעלה שהרי הנשמה קרויה :"נר" - כמו שנאמר: "נר ה'  נשמת אדם" [משלי כ', כ"ו] על כן גם אנשים רמי מעלה -בדומה למנורת הזהב  זקוקים לעמל רב כדי לנסוק לשלמות.

לסיכום, לאור האמור לעיל:  מחלוקת קורח צמחה  מתוך שורש של כעס, תסכול, קנאה ותאווה בעקבות עונשם של המרגלים -ולא הייתה לשם שמים!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קורח ומחלוקתו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קורח ומחלוקתו

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 השמועה הכתה גלים

אסונם של  המרגלים

 בלב מדבר ושממון

 תמו חיים-נזרע כיליון!



 ייאוש  פרי באושים

 עורר בלון כעסים

שעת כושר למחלוקות

הפרדת העם לקבוצות.



 קורח שינס מותניים

 בצֵל כיפת שמים

חיש  הקהיל אנשיו

קנאה ותאווה- חברו יחדיו.



מחלוקת העלה בשפתיו

מילות שכנוע והפצרותיו

עוררו אש פורענות במרעיו

נגד גדול הנביאים ודרכיו.

הערה השיר בהשראת: פרשת קורח [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 14 בינואר 2018

פרשת בא- במה נחלקו פרעה ועבדיו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא - במה נחלקו פרעה ועבדיו ?

מאת: אהובה קליין .


הציורים שלי על הפרשה:





העלאת תמונות





ציורי תנ"ך:"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"/ ציירה: אהובה קליין (c)





העלאת תמונות


ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ציירה: אהובה קליין(c)


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:





העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

העלאת תמונות




ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]


תוצאת תמונה עבור פרעה נכנע

ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

העלאת תמונות
ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of 
Israel leave Egypt 

פרשת בא פותחת בפניה ישירה של הקב"ה אל משה בדברי הכנה לקראת  מכת הארבה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת - אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה.  וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.  לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".  [שמות י',א-י"ב]

השאלות הן:

א] מדוע ה' הקשה את לב פרעה?

ב] "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ"-מה כוונת עבדי פרעה ובמה נחלקו עליו?

תשובות

ה' מקשה את לב פרעה.

הקב"ה מדגיש למשה ואהרון: כי הוא מכביד את  לב פרעה: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת -אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה"

על כך אומרים חכמי המסורה: את המילה: "למען" ניתן למצוא בשני מקומות  בתורה: פעם  אחת בפרשתנו ובפעם שנייה בפרשת :"עקב"

"וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".[דברים י"א, ט]

ללמדנו: שכל המחנך כראוי את בניו ובנותיו- זוכה לאריכות ימים על האדמה שהבטיח הקב"ה לעם ישראל.

על פי דברי הרב אביגדור הלוי נבנצל: היו שתי מטרות להכבדת לב פרעה-כדברי ה'.

א] "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ". כפי שהרמב"ם מבהיר: הכבדת הלב של פרעה מופיעה כעונש לפרעה מפאת רשעותו כלפי בני ישראל והקשיית הלב שלו  תגרום שימשיך בדרך רשעותו ובעקבות זאת ייענש - הוא וגם העם המצרי וסופם יהיה לאבדון. [הל' תשובה ו, ג, "שמונה פרקים" פ"ח]

ב] הכבדת לב פרעה כמטרה חינוכית: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה".    חינוך עם ישראל  לדורות באמונה בקב"ה – שאין  עוד  מלבדו  בבריאה וכך גדולתו מתבטאת בכל המכות שהיכה את המצרים ובסופו של דבר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. [רמב"ם, הל' חמץ ומצה, ז, א]

רש"ר שם את הדגש על המילה: "הִתְעַלַּלְתִּי"-לא פעולה אחת בודדת, אלא סידרה של פעולות שה' יעשה -  להראות את כוחו דרך אדם המשמש לו כחומר גרידא- על ידי סדרת פעולות שהולכת ומתקדמת וזה יתבטא אצל פרעה-  אשר יפעל מתוך רשעות ללא התחשבות בכבוד  האדם.

דברי עבדי פרעה.

לאחר שמשה ואהרון מזהירים את פרעה שתבוא מכת הארבה, מעניינים דברי עבדי פרעה הפונים אליו באומרם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם"? 

בעל הטורים מסביר: כי כוונת עבדי פרעה הייתה להצביע על משה - שהוא משמש כאן כמוקש, כמו שכתוב: "זה משה האיש"

כפי שמוזכר[שמות ל"ב, א]  "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ".

בדברי  עבדי פרעה-המילה: "הָאֲנָשִׁים"- בגימטרייה- גדלים עם קטנים-ממש תואם את דברי משה:" בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ"[גדלים- ללא האות וו]

רבינו בחיי מסביר: על דרך הפשט- התכוונו עבדי פרעה - למשה עצמו שהוא מוקש: "שהרי על ידו היו באות המכות אשר בהם הם יוקשים"

ה"כלי יקר" מעלה השערה: כי כאשר משה  יצא מעם פרעה , הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה  בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע  לאוזני פרעה , אז משה ואהרון  הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו.

מעניינים דבריו של אור החיים: לדעתו, הייתה מחלוקת בין פרעה ובין עבדיו: פרעה היה סבור: שמשה מערים עליו באומרו: "יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.." [שמות ג,י"ח]

כוונת משה לנוס ממצרים יחד עם כל עם ישראל ולהוציאם לחלוטין, אך לעומתו דעת עבדיו הייתה הפוכה, הם סברו: שמא משה באמת ובתמים משתוקק ללכת במדבר עם עמו דרך שלושה ימים - ולשוב חזרה למצרים היות ואין כביכול לאלוקים די כוח להוציאם לגמרי ממצרים, זוהי כפירה בה', לכן אמרו לפרעה:" עַד-מָתַי יִהְיֶה..."

הם הציעו לפרעה לשלח את  האנשים מהטעם: "הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם"? שהרי עד כה היו כבר שבע מכות במצרים ועכשיו צפויה  המכה השמינית- שהיא  מכת הארבה, לכן העבדים צדדו בסברה שהאמת שאין ה' מעוניין להוציא את בני ישראל לגמרי ממצרים ,אלא שילכו דרך שלושה ימים במדבר ואז ישובו חזרה למצרים ועל זה פרעה לא השיב לעבדיו, אלא קרא למשה ואהרון ושאל מי ההולכים והם השיבו לו: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.."          פרעה הסכים שרק הגברים יצאו- כי הוא חלק על עבדיו והיה סבור שמשה ואהרון רוצים להערים עליו.

רש"ר- [הרב שמעון רפאל הירש ] שואל: כיצד יכלו עבדי פרעה להתייחס אל משה כ:"מוקש"- בזמן  שהוא דיבר ביושר ובגילוי לב?

כנראה שהבעיה הייתה בשיטת- אופן המכות, אילו היה ה' מביא מכה אחת ארוכה עד שהמצרים ישברו ואז פרעה היה משלח את בני ישראל מעבדות לחירות מוקדם יותר- הדבר היה בהחלט מועיל. אך הבעיה שכל מכה- הייתה חלקית בלבד, ונפסקה- ברגע שפרעה התחנן לקיצורה -דבר שהביא למכה חדשה שנועדה לכך שכח ה' ילך ויגבר ,מנוקדת המבט המצרית, "התעללות" זו - ההפסקות בין חלקי המכות גרמו לכך שפרעה שוב  ושוב - הכביד את ליבו  מחדש, "הכבדת הלב" של פרעה אפשר לכנותה - אך ורק כ"מוקש".

לסיכום, לאור  האמור לעיל: ניתן להסיק, כי הקב"ה   הכביד את לב פרעה- הן כדי שייענש הוא עצמו על חטאיו שחטא  כלפי עם ישראל  והן כדי שהדורות  הבאים יחזו  באותות הגדולים של בורא עולם וכך  יתחנכו  בהתחזקות האמונה בבורא עולם- שהוא המנהיג- הכול יכול.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 15 ביוני 2015

פרשת קורח- מבחן המטות למה נועד?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת   קורח- מבחן המטות למה נועד?


מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו עשירה בנושאים  וביניהם  נושא מטות הנשיאים ומטה אהרון:

וכך הכתוב מתאר את האירוע:

"וידבר ה' אל משה לאמור: דבר אל בני ישראל וקח מאיתם מטה, מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את- שמו תכתוב על מטהו: ואת שם אהרון תכתוב על- מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם: והנחתם באוהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה: והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשיכותי מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים עליכם" [במדבר י"ז, י"ז-כ"א]

התוצאה הייתה: "ויהי ממחרת ויבוא משה אל- אוהל העדות והנה פרח מטה אהרון לבית לוי, ויוצא  פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים.."[שם י"ז, כ"ג]

השאלות הן:

א] מדוע היה צורך בהוכחת מטה אהרון לבית לוי ?

ב] מדוע המטה פרח והוציא דווקא פרי שקד ולא פרי אחר?

ג] מה הטעם בכפל הלשון: "ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו כן עשה"?

ציורי תנ"ך/ מחלוקת קורח ואנשיו/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד.

/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


התשובות.

הצורך בהוכחת המטות.

אור החיים  מפרש: כי כל מה שעשה הקב"ה: בליעת קורח ועדתו, שריפת  מקטירי  הקטורת, המגפה שנפלו בה ארבעה עשר אלף ושבע מאות איש-כל אלו לא הספיקו - כי אומנם אפשר היה להבין שהתפקיד אינו מיועד לקורח, אך יתכן שבעתיד תפקיד הכהונה יוטל על שבטים אחרים, לכן היה צורך במבחן המטות – כדי להוכיח שתפקיד הכהונה מיועד לשבט לוי ולאהרון ובניו בלבד.

רבינו בחיי אומר: כי גם לאחר שלושת השפטים: בליעת קורח ועדתו , שריפה והמגפה, היו באים ומתלוננים לפני משה ולכן היה צורך באות פריחת המטה של אהרון- כי עונשו של קורח ועדתו הייתה  הוכחה שהקב"ה פסל את הבכורות , שהרי קורח היה בכור ושריפת מקריבי הקטורת הייתה הוכחה שהכהונה נועדה לאהרון בלבד. על התלונה שהתלוננו שהם אינם רוצים  בחליפין- נענשו במגפה אך גם לאחר המגפה המשיכו להתלונן –והדבר מוכח מדברי ה':"והשיכותי מעלי את תלונות.." ולכן היה צורך בפריחת מטה אהרון – כדי ללמד  צמיחת פורענות לכל החולקים על החלטות ה'- וזאת הייתה הוכחה  וברית  לשבט לוי כי הקב"ה בחר בלווים במקום הבכורות.

הנצי"ב  בהעמק דבר מפרש: כי אות המטות היה גם אות על הכהונה, למרות שעל זה כבר הייתה הוכחה, אלא רצה ה' לקשר את הכהונה והלוויה ולהוכיח שכשם שהכהונה היא לדורות כך  גם הלוויה היא לדורות. ועל כן שמו של אהרון היה חרות על מטה שבט לוי.

משך חוכמה אומר: תפקיד מבחן המטות היה לתקן את טעותם של  קורח ועדתו , הם חשבו שהכהונה אינה סגולה, אלה כישרון פעולה בלבד, בני אהרון נבחרו לכהונה כי פעולתם מוצאת חן בעיני ה'. אבל אם הכוהנים חוטאים, ניתן לבחור ישראלים  העולים עליהם ברמת הכישורים.

 הם חשבו כי הכהונה היא כמו מעלת מלכות דויד התלויה בתנאי: "אם ישמרו בניך בריתי.." לכן ה' הראה להם את  המטות על מנת להוכיח שמעלתם של  אהרון ובניו היא תולדתית  וסגולית, זה משהו נצחי לדורי דורות ולא ניתן לשינוי.

מטה אהרון פרח והוציא שקד.

רבינו בחיי מסביר: כי המטה הפריח דווקא שקדים, לפי שהשקד הוא פרי מכובד ומקדים את יתר הפירות מידי שנה ונקרא בשם שקד- מלשון שקידה, כמו שנאמר: "כי שוקד אני על דבריי לעשותו" [ירמיהו  א] וטעמו של פרי זה בהתחלה- מר ולשון זה של שקדים מתקשר למידת הדין לעולם, ענף עם השקדים שהם מרים- מרמז על פורענות ומרירות מידת הדין- כחורבן המקדש על ידי נבוכדנצר. כפי שאמר הנביא ירמיהו: "מקל שקד אני רואה"[שם א, י"א] ועוד אמר: "סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה".[שם א, י"ג]

וכתוב: "וישקוד ה' על הרעה [דניאל  ט, י"ד]

לכן המסקנה הנלמדת מהמטה שהפריח שקדים: שהוא  מר ומקדים את יתר הפירות – מכאן שכל המערער על הכהונה- ה' ממהר להיפרע ממנו ונוקט כנגדו במידת הדין כמו שהשקד ממהר בהוצאת פרחיו לפני שאר האילנות.

כפי שקרה לעוזיהו המלך שהקטיר קטורת במקום הכוהן ועונשו היה: "והצרעת  זרחה במצחו" [דברי הימים ב, כ"ו, י"ט]

הרשב"ם אומר: כי הייתה במטה רק פריחה אחת אותה רק משה ראה ואחר כך הוציא את המטה "ויצץ ציץ ויגמל שקד" לעיני כל ישראל.

לפי דברי חז"ל: [בהוריות דף י"ב ובכריתות] - הונח מטה אהרון עם הפרחים למשמרת לדורות- שבדרך כלל נובלים  כשהפרי גדל.

חז"ל טוענים: כי  עם גניזת הארון נגנזו גם שמן המשחה, צנצנת המן, מקלו של אהרון שקדיו ופרחיו ועצם העניין שפרחי השקד לא נבלו לאחר שהשקדים יצאו זה נס בתוך נס.

 מתוך קריאת הפסוקים ניתן לראות כי הפרחים מוזכרים  פעמיים. פעם כאשר משה נכנס למשכן, כתוב: "כי פרח מטה אהרון" ואחר כך מוזכר שנית: " ויצא, פרח, ויצץ  ציץ ויגמול שקדים"

הכלי יקר  אומר: רעיון יפה: הקב"ה מסתכל על האדם ושופט אותו בדרך האמת לא כעיני בני האדם- השופטים לפי  ראות עיניהם, יכול להימצא עץ שהוא יבש כלפי חוץ אבל מבפנים הוא כה איכותי שיפריח פרחים ופירות .כך אדם שנראה כלפי חוץ בעיני אנשים אדם יבש ופשוט, אבל  למעשה בפנים הוא עשיר בתורה וחוכמה ולכן הקב"ה דואג שיפרח וכן יתכן מצב הפוך, בדומה לשני הניגודים: קורח ואהרון עליהם נאמר: [יחזקאל,  י"ז ,ק"ח] "הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש" ויכול להיות שבהשפעת  מסר זה כל מה שהיה  במקדש היה מלבלב ועושה פירות ואפילו הזהב.

 ועוד מוסיף הכלי יקר רעיון סמלי :

ויוצא פרח"-  סימן לכוהנים קטנים שנקראו –פרחי כהונה.

"ויצץ ציץ" – סימן לכוהנים גדולים שיש על ראשם ציץ- נזר הקודש.

 "ויגמול שקדים" בזכות מה שנאמר: "וירץ אל תוך הקהל. כדי לעצור את המגפה. והכוונה שהכוהנים  בעלי שקידות וזריזות בפעולתם.

והכוהנים זכו למתנות כהונה לפי שכתוב:" ואני הנה נתתי לך"

"ויעש משה.. כן עשה"[כפל לשון]

רבי עקיבא סופר מפרשבורג [שהיה בן- בנו של ה"כתב סופר"] מסביר מדוע  התורה כתבה בכפל לשון על  משה: "ויעש משה כאשר ציווה ה' אותו כן עשה"[במדבר י"ז, כ"ו]

הסיבה לכך: שאם פעולתו של משה לא הייתה מודגשת פעמיים, היה ניתן לחשוב שמשה פעל מתוך מניע אישי , כדי להוכיח לכולם שאהרון אחיו נבחר להיות כהן על ידי ה'. ואין לאף אחד זכות לערער על כך. לכן התורה באמצעות כפל הלשון באה ללמדנו: שכל פעולת משה כשהשיב את מטה אהרון לאוהל מועד -הייתה בהתאם לציווי ה' ולא לתועלתו האישית.

מי ייתן ונזכה במהרה לגאולה שלמה ולהקמת בית המקדש השלישי והכוהנים ישובו לעבודתם והלוויים לשירתם ונגינתם. אמן ואמן. 

ציור מתוך ההפטרה[שמואל-א,י"א]



ציורי תנ"ך:

שמואל מציג את שאול המלך לפני הקהל בגילגל/ ציירה: אהובה קליין (c)  [שמן על בד]          

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר