‏הצגת רשומות עם תוויות יום הכיפורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יום הכיפורים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 25 בספטמבר 2025

פרשת וילך- שבת שובה-הליכה –לאורך שנת תשפ"ו?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת וילך- שבת שובה-הליכה –לאורך  שנת תשפ"ו?

הפרשה פותחת בפסוקים:

יצירותיי לפרשה  ולהפטרה:


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר וצום/ציירה: אהובה קליין (c)

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה"


ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך "שובה ישראל"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "כי אבאינו אל האדמה,,זבת חלב ודבש,,"/ ציירה: אהובה קליין (c( [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מינוי יהושע למנהיג לפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה.."

[מתוך ההפטרה: הושע י"ד] ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/תקיעת שופר בציון:[מתוך ההפטרה בהושע י"ד]

ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יום הכיפורים בבית  הכנסת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל בירושלים עם צאת יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)

הפרשה פותחת בפסוקים:

"וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם—לֹא אוּכַל עוֹד, לָצֵאת וְלָבוֹא; וַיהוָה אָמַר אֵלַי, לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.  יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, הוּא יַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹייִם הָאֵלֶּה מִלְּפָנֶיךָ--וִירִשְׁתָּם; יְהוֹשֻׁעַ, הוּא עֹבֵר לְפָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר יְהוָה. וְעָשָׂה יְהוָה, לָהֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְסִיחוֹן וּלְעוֹג מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, וּלְאַרְצָם--אֲשֶׁר הִשְׁמִיד, אֹתָם.  וּנְתָנָם יְהוָה, לִפְנֵיכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָהֶם—כְּכָל הַמִּצְווָה, אֲשֶׁר צִווִּיתִי אֶתְכֶם.  חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ".[דברים  ל"א ,א'- ז']

ההפטרה  היא בספר הושע: להלן מבחר פסוקים מההפטרה:

"שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:  כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲוֺנֶךָ.  קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, וְשׁוּבוּ אֶל־יְהוָה; אִמְרוּ אֵלָיו, כָּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ" [הושע י"ד, ב'-ד']

"מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה, נָבוֹן וְיֵדָעֵם:  כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדיִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם" [י"ד, י']

עוד קטע [כמנהג האשכנזים]

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה. אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.  וַיְקַנֵּא יְהוָה, לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל, עַל-עַמּוֹ.  וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת-הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם, אֹתוֹ; וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם". 

[יואל ב ,ט"ו-כ]

"מִי-אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל-פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית, נַחֲלָתוֹ:  לֹא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא.  יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם, כָּל חַטֹּאותָם.  תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם".   [מיכה ז, י"ח- כ]

השאלות הן:

א] כיצד נלך – לאורך שנת – תשפ"ו?

ב] שבת שובה מהי?

ג] מהי המשמעות של יום הכיפורים ?

תשובות.

הליכת עם  ישראל לאורך שנת תשפ"ו

ימי הסתיו נותנים את  אותותיהם ביד ה'- רוחות  נושבות מידי פעם והימים הולכים ומתקצרים ,זה עתה  קיבלנו את שנת תשפ"ו עלינו  בתפילות ובתחנונים מלווים בתקיעות שופר. ומייחלים  רק לטוב  ולגאולה.

בראש השנה  קיבלנו עול מלכות שמים-  והבטחה  מאת אלוקים:

"אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ" כלומר- לא לפחד מכל האויבים סביבנו-

כי ה' , בכבודו ובעצמו הולך עם - עם ישראל לאורך כל הדורות, ועל כן עלינו ללכת עם אבינו שבשמים לאורך כל הדרך על מנת להגיע לייעוד של עם  ישראל- לחיות בארץ ישראל שהובטחה רק לעם ישראל –מאוחדים  אל נשכח כי יש ביננו – לאלוקים - חוזה חתום: יחדיו  קיבלנו את התורה לרגלי הר סיני – כאיש אחד בלב אחד כנאמר:

"וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר ־דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה" [שמות י"ט, ח']

כעת אנחנו  נמצאים בתוך עשרת ימי תשובה - שהם כנגד עשרת הדברות.

"החיד"א מסביר את הפסוק: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."

"תָּמִים תִּהְיֶה"- בגימטרייא: 910- "תשרי"  וכאן רמוז כי יהודי  צריך לשוב ולתקן – היינו- שיהיה תמים בחודש תשרי כי עבודת חודש תשרי "ירח האיתנים" להגיע  מכאן והלאה  למדרגה- להיות תמים עם ה'!

ישעיהו הנביא  מורה לנו: "בֵּ֖ית יַעֲקֹ֑ב לְכ֥וּ וְנֵלְכָ֖ה בְּא֥וֹר יְהֹוָֽה" [ישעיהו ב', ה']

נאמר: "דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ" [מסכת אבות  א', ג'] וכשנדע שפנינו אל חיים טובים בארצנו לא נרתע מהניסיונות הקמים עלינו בדרך!

אומר שלמה המלך: "..בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח.. "יהודי ילך תמים ושלם עם אמונה בה' – דוגמת  יעקב אבינו  שנאמר עליו:".. וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" [בראשית  כ"ח, י']

חשיבותה של  שבת שובה.

שבת סמוך ליום הכיפורים נקראת בשם: "שבת שובה" על שם דברי הנביא הושע: "שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"

על פי הגמרא: [ מסכת יומא, פ"ו, ע"ב]  "גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד, שנאמר:' שובה ישראל עד ה' אלוהיך".

"נחל שורק" [פרשת וילך אות א] אומר: כי במילה  "תשובה" רמוזים כל המעשים הנדרשים לאדם כדי לשוב בתשובה והם :"תענית, שק, אפר, בכייה, הספד"

תענית: במהלך עשרת ימי  תשובה מתענים פעמיים: צום גדליה וצום יום הכיפורים. שהוא יום גדול ונשגב.

הספד - הכוונה לבכי, שיצטער על עוונותיו  בעבר ויתחרט וכאשר מוריד את  דמעותיו – כל דמעה מוחקת לו עוון.

משמעות יום הכיפורים

יום הכיפורים - הוא יום קדוש במיוחד- יום בו הקב"ה מכפר על חטאי עם ישראל, כפי שכתוב:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת - נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה.  וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה:  כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ.   וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ.   כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם.  לב שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם; עַם יִשְׂרָאֵל שָׁב לְבוֹרְאוֹ]   [ויקרא כ"ג, כ"ו- ל"ג]

ידוע שיהודי חייב לבוא טהור ושלם לקראת יום הכיפורים ועליו לבקש סליחה מרעהו , שמא פגע בו  כי אין יום הכיפורים מכפר על חטאים שבין אדם לחברו-  אלא אם כן- ביקש סליחה ממנו והתחייב לא לפגוע בו ועל חטאים בין אדם למקום, יהודי צריך להביע חרטה על מעשיו בעבר ולהתחייב שמעתה יוצא אל דרך  חדשה של אמונה בה' –כלומר: ללכת בדרך התורה הקדושה.

הנביא יואל אומר: "תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה. אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים"

התשובה חייבת  לכלול את כל עם ישראל החל מהגיל הרך.

תפקיד השופר לעורר את העם הנבחר לתשובה- בה'!

ישנה זכות גדולה לאנשים שמחליטים לשוב בתשובה ולקיים את שמירת השבת ויתר עשרת הדברות - פשוט לפתוח דף חדש בחיים.

אלוקים ממש נשבע לסלוח לבעלי התשובה:

אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי ־ אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, אִם־ אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, כִּי אִם  בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְחָיָה:  שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְלָמָּה תָמוּתוּ--בֵּית יִשְׂרָאֵל.[יחזקאל ל"ג, י"א.]

לסיכום, לאור האמור לעיל: כדי שנזכה  ללכת  למקומות טובים ושמחים - נשכיל לשוב ולהתחבר אל תורתנו הקדושה  בפועל  באחדות מלאה – טהורים כדברי רבי עקיבא: "מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל".[משנה-סוף יומא]

וכדברי דוד המלך: "שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי -- בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת  הָיוּ רַגְלֵינו ּ--  בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה   --    כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה ־ לָּהּ יַחְדָּיו" אמן ואמן. [תהלים  קכ"ב ]




*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עַם יִשְׂרָאֵל שָׁב לְבוֹרְאוֹ/ שחר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

עַם יִשְׂרָאֵל שָׁב לְבוֹרְאוֹ

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן. ©

 עַתָּה בִּן כֵּסֶה לְעָשׂוֹר

 יְהוּדִי אֵינוֹ נָסוֹג אָחוֹר

 בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דָּמְעוּ עֵינַייִם

 תְּפִלּוֹת  נִשְׁפְּכוּ כַּמַּיִם.

 

שַׁבַּת שׁוּבָה בְּפִי הַנְּבִיאִים

שִׁיבָה   אֶל בּוֹרֵא עוֹלָמִים

יוֹם  שְׁבִיעִי יָקָר מִיַּהֲלוֹמִים

מַרְעִיף קְדֻשָּׁה עַל הַשָּׁבִים.

 

בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים  חִיל וּרְעָדָה

נֵלֵךְ בֶּאֱמוּנָה זְקוּפֵי קוֹמָה

חַדְרֵי לִבֵּנוּ  כְּשֶׁלֶג טְהוֹרִים

בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה כֻּלָּנוּ  תַּחֲנוּנִים.

 

עַל לִבֵּנוּ  אָנוּ מַכִּים

עֲבוּר חָטָאנוּ מִתְחָרְטִים

אֱלוֹקִים מוֹשִׁיט לָנוּ יָדַיִים

בְּרַחֲמִים אַף בֵּין הָעַרְבַּיִם.

 

 מַטַּף וְעַד זָקֵן מִתְאַסְּפִים

שׁוֹפָר בְּצֵאת הַחַג שׁוֹמְעִים

עַתָּה כֻּלָּם מְבָרְכִים וּמִתְבָּרְכִים

בַּשָּׁנָה הַקְּרוֹבָה לַגְּאֻלָּה מְצַפִּים.

הֶעָרָה:  הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת –פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ וְהַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁה:

 [הוֹשֵׁעַ פֶּרֶק י"ד, ב- י' ויוֹם הַכִּפּוּרִים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 9 באוקטובר 2024

יום כיפורים בזמן מלחמה -ממה התעלם יונה הנביא? מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

יום כיפורים בזמן מלחמה  -ממה התעלם יונה הנביא?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי למאמר:



ציורי תנ"ך/ צום יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין.(c)


ציורי תנ"ך/  "קיראו צום"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ה' מצווה את יונה ללכת אל נינווה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יונה יושב בסוכתו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל,עד אשר יראה מה יהיה בעיר:וימן ה' אלוקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על- ראשו להציל לו מרעתו.."



[יונה ד,ה-ו]




ציורי תנ"ך/ מועדי ישראל ושבת/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ השבת/ ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ ערב שבת- תפילת אשת החיל/ ציירה: אהובה קליין (c)









ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

"אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה".









ציורי תנ"ך/ שמירת שבת/ אהובה קליין (c)







ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר במוצאי יום כיפורים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר  בציון/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ הכהן מברך את הקהל בירושלים עם צאת יום הכיפורים/ ציירה: אהובה קליין(c)




נמצאים אנו בתקופה מאד מיוחדת והיסטורית לכל עם ישראל - ימי מלחמה רב זירתית .  זה עתה סיימנו שלושה ימי תפילה - יומיים ראש השנה ושבת החותמת את ימי  הדין, שלושת ימים אלה היו מאד עוצמתיים מבחינה רוחנית, לפי שהשבת דבקה בהם והרי השבת היא מקור הברכה ולעניות דעתי - היו אלה שלושה ימים שניתן היה לשאוב מהם ברכה  ביטחון  וחיזוק  האמונה - בבורא עולם - כי בעקבות התשובה ,התפילה ומעשים טובים - מייחלים אנו  כי ה'  ירעיף על עם ישראל רחמים . בנוסף. כל הנסים שעברנו בימים אלה ועל כך יש להודות לה': "הודו לה' כי טוב כי לעולם  חסדו"

כעת לפנינו יום כיפור - היום הקדוש ביותר בשנה!

השאלות הן:

א] היכן  הציווי לקיים את יום  הכיפורים - בתורה?

ב] הטעם לקריאת ספר יונה ביום הכיפורים.?

תשובות.

הציווי בתורה לקיום יום הכיפורים.

א] "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם..." [ויקרא כ"ג ,כ"ו-ל"ב]

ב] וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַ-ה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..."[במדבר כ"ט, ז']

המטרה של יום קדוש זה על פי התורה:

"כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.” (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ט)

על פי הרמב"ם במורה נבוכים:

”טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הווידויים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם.”

קריאת ספר יונה ביום הכיפורים.

ספר יונה  עוסק בנושא התשובה לכן - מתאימה  קריאתו דווקא ביום כיפור - הציווי אל יונה מפי ה'  ללכת אל נינווה - גרם לו לנסות להימנע  מכך: כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר.  קוּם לֵךְ אֶל- נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה--וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי.  וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה" [יונה א', א'-ג']

רש"י מסביר: שיונה רצה לברוח למקום שנקרא : תרשיש והוא נמצא מחוץ לגבולות ישראל, יונה החליט לברוח לשם -לפי שהיה סבור שאין השכינה שורה בחו"ל. אמר לו ה':  כי יש לו שלוחים לשלוח אחרי יונה ולהשיבו  משם!

משל לעבד של כהן שברח מרבו - לבית קברות, אמר לו רבו: יש לי עבדים לשלוח אחריך ולהשיבך משם.

במילים אחרות, משליחות ה' לא ניתן להתחמק!

מדוע חשש יונה ללכת אל נינווה? על כך עונה רש"י: יונה היה סבור שעובדי עבודה זרה הם קרובים לתשובה, אם הוא יזהיר אותם- הם יחזרו בתשובה  וכך יתברר - כביכול כי יונה נמצא מחייב  את ישראל שאינם מקשיבים  לדברי הנביאים. 

יונה חזה זאת מראש, הוא ידע שהם עשויים לחזור בתשובה וחשש שיהיה קטרוג על עם ישראל, לכן ניסה להימלט מהמשימה שה' הטיל עליו ועלה על האוניה- כפי שכתוב: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש.." [יונה א, ג]  

כאשר יונה מגיע ליפו הוא רוצה להבטיח את בריחתו , לכן שילם מראש ליורדי הים , טרם יצאה הספינה לדרכה ואפילו שילם הכול מראש דבר שלא היה מקובל ..

בהמשך. הייתה סערה בים ,המלחים בסופו של דבר הטילו גורלות וגילו כי הסערה מתחוללת בעבור נוכחותו של יונה עמהם ,לכן  - בהתאם לעצתו - הטילוהו למים ובהמשך מסופר על הדג הגדול אשר בלע את יונה.
במעי הדג ,יונה התפלל אל ה' וביקש רחמים ובסופו של דבר הדג – בפקודת ה' - הקיא את יונה ליבשה.

בסופו של דבר יונה הולך אל נינווה, הדרך אליה  הייתה צריכה לקחת - שלושה ימים- אבל הוא זוכה לקפיצת הדרך ומגיע במהלך של יום אחד .  אנשי נינווה חוזרים בתשובה - כפי שצפה ברוחו!.

הדבר הזה שובר את יונה , הוא מקים סוכה והקב"ה דואג לו לקיקיון המשמש לו צל - אך שמחתו אינה אורכת זמן רב - כי אלוקים מייבש את הקיקיון ,יונה מתעלף ומבקש למות מייאוש. אך אלוקים אומר לו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה--אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִידַּלְתּוֹ:  שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל -נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה". [יונה, ד', ט'-י"א]

הקב"ה מסביר ליונה: אתה חס על הקיקיון שלא עמלת עבורו- אני לא אחוס על אנשים כה רבים בנינווה מהם ילדים קטנים שאינם יכולים להבחין בין שמאל לימין -בעבור אשמת הוריהם שלא חינכו אותם ויש גם בהמות רבות  שאינן ראויות לעונש כלל? [על פי פירוש מצודת דוד]

לסיכום .  לאור האמור לעיל: יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בשנה.

מתוך קריאה בספר יונה ניתן ללמוד: על גדולת ה' בהשוואה לאפסות האדם - ההוכחה: יונה מנסה להתחמק מצווי ה' ובסוף הוא  מיישם את דברי ה' ונוכח להבין: "כי אין עד מלבדו"!    

מכאן ניתן להסיק : כי כל יהודי חייב להאמין באמונה שלמה בקב"ה ולמלא  אחר צווי התורה באהבה  וביראת שמים. כך יזכה  לשפע של ברכה ושגשוג במשך כל השנה.. במילים אחרות אין להתעלם מרצון ה'!

וכמה מחכימים דברי שלמה המלך:

"רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑ישוַעֲצַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם"׃

[משלי  י"ט, כ"א]

ניתן בימים קשים –- אלה לשאוב עידוד ועוצמה רבה מדברי  יואל הנביא: אותה קראנו בשבת שובה.

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל -תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.  וַיְקַנֵּא יְהוָה, לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל, עַל-עַמּוֹ. וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת-הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם, אֹתוֹ; וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם. וְאֶת-הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל-אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה--אֶת-פָּנָיו אֶל-הַיָּם הַקַּדְמֹנִי, וְסֹפוֹ אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן; וְעָלָה בָאְשׁוֹ, וְתַעַל צַחֲנָתוֹ--כִּי הִגְדִּיל, לַעֲשׂוֹת".

יהי רצון שדברי הנחמה יתגשמו במהרה - ועם ישראל יזכה לניצחון וגאולה שלמה. אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר