פרשת
וישב- המשותף לפרשה, לימינו ולחנוכה?
מאמר מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש את כותונת הפסים ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב יושב בארץ מגורי אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב שולח את יוסף אל אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מחפש את אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבחינים בו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף רועה צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף מביא את דיבת אחיו רעה אל יעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלום האלומות המשתחוות ליוסף/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/יוסף חולם שצבא השמים משחווה לו/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ השלכת יוסף לבור על ידי אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף נזרק לבור ואחיו סועדים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף נמכר לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בניו וכלותיו באים לנחם את יעקב באבלו/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חלומו של שר האופים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ חלומו של שר המשקים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יוסף איש מצליח במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c]
ציורי תנ"ך/ חנוכיית הגבורה והנסים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור לחנוכה/ חנוכיית המכבים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציור לחנוכה/ חנוכיית חנה ושבעת בניה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי לחנוכה / חנוכיית כסף/ ציירה: אהובה קליין (c)
הפרשה פותחת בפסוקים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ
מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן.
אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה
אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן, וְהוּא נַעַר אֶת-בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת-בְּנֵי זִלְפָּה,
נְשֵׁי אָבִיו; וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת -דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם. וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף
מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ; וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת
פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ
אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו--וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ; וְלֹא יָכְלוּ, דַּבְּרוֹ
לְשָׁלֹם".[בראשית פרק
ל"ז, א'- ה']
השאלות
הן:
א] משמעות ישיבתו של
יעקב בארץ מגורי אביו - מהי?
ב] מה הקשר בין הפרשה לבין ימי המלחמה בה אנו נתונים?
ג[ מהו הקו המקשר בין
הפרשה לחנוכה?
תשובות.
משמעות
ישיבת יצחק בארץ מגורי אביו.
רש"י מסביר: את המילים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב":" אמר ר' אחא: בשעה שהצדיקים מבקשים לישב בשלווה בעולם הזה, השטן
בא ומקטרג [ואומר] : לא דיין של צדיקים מה
שמתוקן להם לעולם הבא, שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה? תדע לך שהוא כן: יעקב אבינו
על ידי שמבקש לישב בשלווה בעולם הזה, נזדווג לו שטנו של יוסף [בראשית רבה פ"ד
,א], ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף".
הסבר: "וַיֵּשֶׁב"- זהו לשון ישיבה ומרגוע- כי לאחר שיעקב שב מגלותו אצל לבן הארמי, התיישב בארץ מגורי אביו
בשלווה , אז קפצה עליו הצרה של מכירת
יוסף. כי בזמן שצדיקים מבקשים לשבת בשלווה, אמר הקב"ה: הרי מידת הדין מקטרגת
לפניי ואומרת: לא די לצדיקים להסתפק בשכר הטוב
המוכן עבורם בעולם הבא, אלא שמבקשים לשבת בשלווה גם בעולם הזה?
ה"נתיבות
שלום" מביא את מדרש רבה: על הפסוק: ""וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב":
דורש הפסוק את
מילותיו של ישעיהו הנביא: "בְּזַעֲקֵךְ
יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ" [ישעיהו
נ"ז, י"ג] והמשמעות: כי כינוס יעקב עם בניו הצילו אותם - מפני עשיו שאותם ייקח הרוח..
כי משמעות המילים: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב": הוא ובניו - שהיו יחדיו מאוחדים
זה הכוח שהציל את יעקב כאשר שב לארץ ישראל עם השבטי - י"ה. מיד עשיו וכל אלופיו הסתלקו מהארץ ואילו יעקב ובניו נשארו
בארץ. מדרש זה מדגיש את עוצמת האחדות שמצאנו אצל האבות הקדושים, דוגמת
אברהם אבינו שעמד בניסיון העקדה שנאמר בספר הקודש: שעקדה- היא מלשון התקשרות, לפי שאברהם
ויצחק נעקדו והתקשרו זה עם זה - התקשרו מידותיהם - חסד וגבורה - הם
היו מאוחדים לפי שכתוב:" וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו" [בראשית כ"ב, ח']
כי לבד היה קשה לאברהם לעבור את הניסיון. ורק מתוך שהיו קשורים ומאוחדים - הייתה
עמידה מוצלחת בניסיון העקדה..
לכן נאמר פעמיים "יַחְדָּֽו"-
כי תחילה אברהם התקשר עם יצחק ואחר כך
התקשר יצחק עם אברהם. יעקב היה מאוחד גם עם כל פמלייתו כאשר פגש את
עשיו בשובו מחרן. והאחדות הזאת היא, היא שבאמצעותה
ניצל – יעקב מיד עשיו. מנגד, כאשר נאבק יעקב עם המלאך לבדו- והמלאך היה שרו של
עשיו והתגבר עליו ,הרי יצא משם יעקב צולע - וזה מהטעם: שהיה לבדו!
הקשר בין
הפרשה - למלחמה העכשווית.
בימים אלה ממש
כשאנחנו מתבוננים בחיילים שלנו - גיבורי
ישראל הנלחמים בעוז וגבורה – יחדיו כאיש אחד-בלב אחד, בכמה חזיתות ואף
רוקדים עם ספרי תורה מתפללים לה' ושרים שירי אמונה, מתקדשים במצוות הציצית. – וגם נלחמים יחדיו- ללא
מחלוקות- בכך הם משמשים לעם ישראל דוגמא של
אחדות ואהבת חינם -לתפארת העם , דבר זה גורם לשורה של ניצחונות – בסייעתא דשמיא - בכמה
זירות - זאת בניגוד- לקבוצת אנשים המנסים לפרוק עול וללכת נגד כיוון הרוח ,עליהם
אמר ישעיהו הנביא:
"מִהֲרוּ
בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"[ישעיהו מ"ט, י"ז]
אותם אנשים כנראה
רחוקים מהתורה - ואינם מכירים את מעלת האחדות - המופיעה גם במעמד הר סיני, כפי
שנאמר: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים
וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר- וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל
נֶגֶד הָהָר" [לכן לא כתוב:
"חנו" בלשון רבים] אלא, "ויחן" בלשון יחיד. [שמות י"ט, ב']
דוגמא נוספת של אחדות - מסמלת לנו מנורת הזהב
במשכן ואחר כך במקדש - בכך שהייתה עשויה מגוש אחד של זהב ולא מחלקים..
הקשר בין
פרשת וישב - לחנוכה.
רבים האנשים שאינם
שמים לב כי בכל רגע ורגע אנחנו חיים בנסים
הן בימי שלום והן בימי מלחמה.
להלן דוגמאות.
א] אדם הולך
לישון לעת ערב בהיותו עייף מיגיעת היום.
נאמר על
כך: "בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ" [תהלים צ',
ו']
מצודת
ציון מסביר: בבוקר שאדם קם משנתו- "יציץ" –
יפריח. אך בערב הוא נעשה במצב של כריתה ויובש.
לכן, בברכות
השחר אנחנו מברכים:
" בָּרוּךְ אַתָּה
יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ": מכאן מוכח: כאשר אדם הולך לישון בערב- כשהוא עייף מעמל היום הרי בבוקר כשמתעורר-
הוא רענן כציץ פורח - האם אין זה נס?
ב]
אדם הנמצא במקום מסוים ללא שעון ומעוניין להתעורר בבוקר בשעה מוקדמת – לפתע שומע את התרנגול [השכוי] מעיר אותו-האם אין זה נס?
על כך נודה
לה' בברכות השחר. "בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם,
הַנּותֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה "לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה: האדם מרגיש
כי הדבר הוא נס ולכן יברך ויודה לה'.
פרשת וישב
רצופה בנסים, להלן כמה דוגמאות.
א] יעקב
שולח את יוסף לראות בשלום אחיו ובדרך מופיע מלאך
ולשאלתו של יוסף:",,,, אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה נָּא
לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים", המלאך מגלה
לו : כי האחים נמצאים בדותן.
ב) האחים
רוצים להרוג את יוסף, אך אינם מצליחים- משליכים אותו לבור- למרות שיש בו נחשים
ועקרבים אינו נפגע כלל .
ג] יוסף מורד למצרים - על ידי הישמעאלים , הם הרגילים
להעמיס נפט-שריחו אינו נעים , דווקא נושאים
איתם בְּשָׂמִים על מנת להודיע: מתן שכרם
של צדיקים- כדי שיוסף לא יינזק מריח הרע !
את חנוכה
אנחנו חוגגים לזכר הנסים שאלוקים עשה למכבים- מעטים נגד רבים ולזכר כד השמן
שהיה יכול להספיק ליום אחד- אך בדרך נס הספיק לשמונה ימים.
אומרים
בתפילת העמידה את התפילה: "על הנסים"
"וְעַל
הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל
הַנִפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ
בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה:..."
הנסים
נמשכים גם בפרשה הבאה. ואכן נשאלת השאלה: כיצד יוסף עמד בכל הניסיונות הקשים ולא
נשבר ומנגד אחיו לא הצליחו לפגוע בו.
התשובה
היא –אחת! יוסף היה תמיד דבוק בה' ולעולם התורה, אותה ינק מבית אביו ולא הסיח את דעתו מכך לאורך כל חייו .
נאמר בספר
"מורה נבוכים": "כל מי שדבוק תמיד בה' אין שורים עליו דינים וכל
אשר יעשה יצליח "!
באמת נאמר
על יוסף:" וַיְהִי
יְהוָה אֶת יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי"
[להלן, ל"ט ,ב']
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי המשותף: לפרשתנו לחנוכה ולתקופתנו: - הם: הנסים – מאת ה' ולכך אנחנו
זוכים –- בזכות אחדות העם ,אהבת חינם והדבקות בה' מתוך-יראה ואהבה בכל הלב.
יפים
וחשובים דברי עובדיה הנביא לגבי העתיד:
"וְהָיָה֩ בֵית־ יַֽעֲקֹ֨ב אֵ֜שׁ וּבֵ֧ית
יוֹסֵ֣ף לֶֽהָבָ֗ה וּבֵ֤ית עֵשָׂו֙ לְקַ֔שׁ וְדָֽלְק֥וּ בָהֶ֖ם וַֽאֲכָל֑וּם
וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֤ה שָׂרִיד֙ לְבֵ֣ית עֵשָׂ֔ו כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר"
[עובדיה
א', י"ח]
יעקב
מייצג את אש התורה ואהבת ה' ואילו יוסף
כבר בדרגה של להבה המסוגלת לכלות את הקש
של בית עשיו..
יהי רצון
שנזכה במהרה כולנו לגאולה שלמה. אמן ואמן.
