יום רביעי, 28 ביוני 2023

פרשת בלק.-מה הבשורה לעם ישראל ומנגד לאויבי ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת בלק.- הבשורה לעם  ישראל  ומנגד  לאויבי  ישראל?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ בלק משקיף על מושבם של עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין.(c)



ציורי תנ"ך/ בלק מתייעץ עם זקני מדיין(c) ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בלק שולח  מלאכים לבלעם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ שליחת המלאכים אל בלעם/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ בלק חובש את אתונו/  ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ בלעם ,האתון והמלאך/ ציירה: אהובה קליין (c)




 בלק לוקח את  בלעם לראש פעור- כדי לקלל את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "מה טובו אהלך יעקב  ..."/ ציירה: אהובה קליין (Cׂ


ציורי תנ"ך/ "עם לבדד ישכון"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא.."/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בלק כועס על בלעם- על אי הצלחתו לקלל../ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך// נבואת מיכה הנביא/"כאריה בבהמות יער"/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ מיכה הנביא נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשת בלק פותחת בתיאור דברי בלק - מלך מואב: "וַיַּרְא בָּלָק, בֶּן-צִפּוֹר, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לָאֱמֹרִי.  וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם, מְאֹד--כִּי רַב-הוּא; וַיָּקָץ מוֹאָב, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן, עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל - סְבִיבֹתֵינוּ, כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר, אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה; וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, בָּעֵת הַהִוא..." [במדבר  כ"ב, ב'-ה']

בלק שולח מלאכים [שליחים] אל בלעם בן בעור לבקש ממנו שיקלל את עם ישראל.

למטרה זו מגיעים זקני מואב וזקני מדיין וקסמים בידם: ככתוב: "וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם; וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק".

בהמשך מתגלה - כי אלוקים אינו מאפשר לקלל את עם ישראל: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא".[להלן  כ"ב, י"ב]

ההפטרה היא בספר מיכה [פרק ה-ו]

ה' מדמה את שארית ישראל לאריה השולט על הגויים ,ואלוקים ישמיד את כל  הדברים שעם ישראל היה נשען עליהם:

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.  ח תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל -אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.  וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-יְהוָה, וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ. וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ.  וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ" [מיכה. ה, ז'- י"ב]

בהמשך מזכיר הנביא את כל הדברים הטובים שה' עשה לעם ישראל ומסביר להם מה אלוקים דורש מהעם הנבחר.

השאלות הן:

א] באיזה אופן רצה בלק ,מלך מואב ,להכריע את עם ישראל ומהי מידת הצלחתו?

ב] מה ניתן ללמוד על אויבי ישראל אז והיום?

ג] מה הקשר בין דברי מיכה בהפטרה - לפרשה?

תשובות.

בלק – מלך מואב ומעשיו במטרה להכריע את עם ישראל.

בלק שלח  שליחים אל  בלעם - שהיה נביא בגויים : "וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב, וְזִקְנֵי מִדְיָן, וּקְסָמִים, בְּיָדָם; וַיָּבֹאוּ, אֶל-בִּלְעָם, וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק".

הגאון  מווילנה מסביר: בידם של  זקני מואב וזקני מדיין היו שני סוגי קסמים - מהטעם שהכישוף נקרא בשתי לשונות, "נחש" ו"קסם" כפי שנאמר: "כִּי לֹא-נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא-קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" [להלן כ"ג כ"ג]

נחש - הוא בדיבור

וקסם - הוא במעשה.

קסמים - לשון רבים, כמו שכתוב בספר היצירה: "כף זכות וכף חוב ולשון מכריע בינתיים" שהוליכו לו קסמים להשלים לניחוש שהיה לו ולכן כתוב: "בידם"- שהוא המעשה  וזהו: "וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, דִּבְרֵי בָלָק" שאמרו לבלעם מה ביקש בלק להשלים..

לאור כל השתלשלות העניינים  נראה שכל המאמצים לפגוע בעם ישראל אינה צולחת - כי אלוקים אינו מאפשר זאת כפי שהכתוב מעיד על כך:

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא".[להלן  כ"ב, י"ב]

רש"י אומר על כך: עם ישראל אינם זקוקים לברכה  - היות והם מבורכים, משל למה הדבר דומה? כמו שאומרים לצרעה: לא מדבשך ולא מעוקצך.

אומות העולם מתנכלות  לעם ישראל בשני אופנים - במטרה להביא עליהם כליה:

אפשרות אחת: להביא עליהם גזירות קשות ועינויים אכזריים.

אפשרות שנייה: על  ידי התקרבות יתירה ומשיכתם לטמיעה ולשמד.

בלעם הרשע ניסה תחילה את דרך הקללות אך כשהבחין שאינו קוצר הצלחה בכך - לפי "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם" לכן ניסה בלעם את הדרך השנייה של הברכה –והתקרבות - במטרה להביא אותם לטמיעה ,לכן אומר לו הקב"ה: מוחלני לך טובותיך וברכותיך :"לא מדובשך ולא מעוקצך"- לא מנשיכתך ולא מנשיקתך... [ע"פ  דברי שערי חיים]

התוצאה הסופית שבלעם בירך את עם ישראל ולא קילל – כי זה היה רצון ה'.

אויבי ישראל אז והיום.

בפרשתנו, מלך מואב אינו מצליח להרע לעם ישראל על ידי ששלח את השליחים אל בלעם ובנוסף התוצאה הייתה הפוכה- הקללות הפכו לברכות.

הדבר מוזכר גם בחומש דברים [ כ"ג, ד']

"וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ. וְלֹא-אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה:  כִּי אֲהֵבְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"

גם כאשר יהושע נואם טרם מותו לעם ישראל בשכם ,הוא  מזכיר את חסדי ה' שעשה לעם ישראל:

"וַיָּקָם בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב, וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל; וַיִּשְׁלַח, וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן-בְּעוֹר--לְקַלֵּל אֶתְכֶם. וְלֹא אָבִיתִי, לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם; וַיְבָרֶךְ בָּרוֹךְ אֶתְכֶם, וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ". [יהושע  כ"ד, ט'- י"א]

לעניות דעתי: אם נתבונן בפרעה מלך מצרים - מטרתו הייתה ,בדומה לבלק מלך מואב - להתנכל לעם ישראל ולהשמידו כפי  שהכתוב מתאר:

"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף.  וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ.  וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת - רַעַמְסֵס."[שמות א, ח'-י"ב]

גם כאן אלוקים רצה אחרת כפי שכתוב: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" [שם  א, י"ב]

לגבי מצבנו היום, ידוע שאנו מוקפים  באויבים רבים סביבנו – ככבשה המוקפת  בשבעים זאבים - הלוטשים עיניהם אל עבר עם ישראל בכל רגע ורגע וכל יום שעובר בשקט ושלווה הוא נס בפני עצמו.

גם להם שיטות  משלהם.

שיטה א. הם טוענים אם  יהיו כאן שתי מדינות ניתן להגיע להסדר, אך בעוד שלהם יש  מדינות רבות - הם מנסים דווקא  להשתלט- חלילה, על מדינת ישראל הקטנה .

שיטה ב:  פיגועים מסוגים שונים - הן כלפי צבא והן כנגד האזרחים. והדרך הזאת היא  צומחת בתחום החינוך הקלוקל - שהם מעניקים לילדיהם - דרך שנאה ואלימות.

אך עלינו לזכור כי  האויב שהוא מזרע עמלק מקיים שליחות אלוקית – כאשר קול יעקב - קול התורה נחלש בקרב עם ישראל – ידי עשיו על העליונה, חלילה. והם מצליחים לממש פיגועים.

לכן הפתרון היחידי להתגבר על כל האויבים בנוסף לכוננות הפיסית, צבא ונשק - הוא קיום המצוות כמו שנאמר:

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ". [דברים ז, י"ב]

"זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם.  הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם,.[שם ז', ח- כ']

ְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ-[שם ט"ז]

קשר ההפטרה  בין  דברי מיכה הנביא לפרשה.

הנביא מיכה מונה את כל המעשים הטובים שעשה ה' לעם ישראל  כגון:

"כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ; וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת-מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם.  עַמִּי, זְכָר-נָא מַה-יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה-עָנָה אֹתוֹ, בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר--מִן-הַשִּׁטִּים, עַד-הַגִּלְגָּל, לְמַעַן, דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה".[מיכה ו', ד'- ו']

בהמשך הנביא מסביר לעם ישראל:

"הִגִּיד לְךָ אָדָם, מַה-טּוֹב; וּמָה-יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת, עִם -אֱלֹהֶיךָ" [מיכה ו ',ח']

אלוקים דורש מהעם את מידת החסד - זו אחת ממידות ה' כנאמר:

"וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים:  הָאֵל, הַנֶּאֱמָן--שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר" [דברים ז', ט']

בנוסף את מידת הצניעות - ללכת בזהירות בחכמה, בענווה ובצניעות ובהכנעה – ה' דורש מידות טובות ואין לו חפץ בקורבנות רבים.

כדי להכיר אם האדם אם תוכו – הוא כברו ,ניתן לצפות עליו כיצד מתנהג בזמן שמחה גדולה ,או לחילופין בזמן קשה וכאב, אם הוא מצליח לגלות אומץ רוח ועוז נפש - הדבר מוכיח שתמיד מצניע לכת עם אלוקיו!  [ע"פ  כוכב יעקב"]

לסיכום, לאור האמור לעיל, רואים  באופן ברור כיצד ה' מציל את עם ישראל מכל תכסיסי מלך מואב - אשר נחל כישלון מוחץ בסופו של דבר. כאז - כן עתה  כדברי דוד המלך:

"כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". [תהלים צ"ד, י"ד]


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מִיכָה הַנָּבִיא וּבְשׂוֹרָתוֹ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

מִיכָה הַנָּבִיא וּבְשׂוֹרָתוֹ.

 שִׁיר  מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם

לְפֶתַע   הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם

עַם יִשְׂרָאֵל צָמֵא לְמַיִם

אֲלֵיהֶם מִיכָה נוֹשֵׂא רַגְלַיִם.

 

 נִיצָּב כְּאֶרֶז עַל הַסְּלָעִים

 מִתְבּוֹנֵן בַּקָּהָל הַנֶּאֱסָפִים

 הֵמָּה כְּצֹאן  אֹ֭בֵד תּוֹעִים

 אַחַר דֶּרֶךְ נְכוֹנָה תָּרִים.

 

 רוּחַ הַשְּׁכִינָה נוֹשֶׁבֶת

אֶת טִרְדָּתָם מְיַישֶּׁבֶת

עֵינֵיהֶם נוֹשְׂאִים לָרָקִיעַ

הַנָּבִיא עַל אוֹתִיּוֹת מַצְבִּיעַ.

 

יּוֹצְרוֹת מִלִּים בּוֹהֲקוֹת

אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל מְאִירוֹת

הוֹרָאוֹת ה' מַבְהִירוֹת

דַּרְכָּם  בַּאֲפֵלָה מְפַלְּסוֹת.

 

עֲשִׂיַּת מִשְׁפָּט וַחֲסָדִים

 דֻּגְמַת דַּרְכֵי אֱלוֹקִים

לְמִדּוֹת טוֹבוֹת נִדְרָשִׁים

בִּצְנִיעוּת וַעֲנָוָה מִתְהַדְּרִים.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת הַהַפְטָרָה לְפָרָשַׁת  בָּלָק [סֵפֶר מִיכָה ה-ו']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 21 ביוני 2023

פרשת חוקת.-מדוע זכה אהרון במותו- לבכיית כל ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת חוקת.-מדוע  זכה אהרון  במותו- לבכיית כל ישראל?

 מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:


ציורי תנ"ך / בני ישראל תובעים מים  ממשה/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה מכה על הסלע/ ציירה: אהובה  קליין (c)

"...עבור לפני העם...ומטך אשר הכית בו את היאור קח בידך...והכית  בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם.." [שמות י"ז ה-ו]




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נענשים בעבור הכאת הסלע/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ משה ואהרון נופלים על פניהם/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מגיעים להר ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ משה, אלעזר ואהרון עולים אל הור ההר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ כל עדת ישראל מבכים את מות אהרון/ ציירה: אהובה קליין (c)


 ציורי תנ"ך/ מכת הנחשים במדבר/ ציירה: אהובה קליין  (c)



ציורי תנ"ך/  משה ונחש הנחושת/ ציירה: אהובה קליין (c)


"ויעש משה נחש נחושת ושימהו על--הנס והיה אם-- נשך הנחש את-איש והביט אל-נחש הנחושת וחי"[במדבר כ"א, ט] ציירה: אהובה   (c)


ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מלך אדום מסרב לתת רשות לעבור דרך ארצו/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל ארנון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי ת נ"ך/ שירת הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ הפרה האדומה/ ציירה: אהובה קליין (C) [שמן על בד]

פרשה מורחבת זו  כוללת גם את  נושא מות אהרון הכהן כפי שנאמר:  "וַיִּיסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר.  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹור.  יֵיאָסֵף אַהֲרֹן, אֶל-עַמָּיו, כִּי לֹא יָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל--עַל אֲשֶׁר-מְרִיתֶם אֶת-פִּי, לְמֵי מְרִיבָה.  כה קַח, אֶת-אַהֲרֹן, וְאֶת-אֶלְעָזָר, בְּנוֹ; וְהַעַל אֹתָם, הֹר הָהָר. וְהַפְשֵׁט אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ; וְאַהֲרֹן יֵיאָסֵף, וּמֵת שָׁם.  וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִיווָּה יְהוָה; וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר, לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה.  וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת-אַהֲרֹן אֶת-בְּגָדָיו, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת-אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם, בְּרֹאשׁ הָהָר; וַיֵּרֶד מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר, מִן-הָהָר.  וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל". [פרק  כ', כ"ב- כ"ט]

השאלות הן:

א] מדוע נגזר על אהרון למות במדבר - ואימתי נפטר?

ב] מה גרם לעם ישראל - לבכות באופן כה עוצמתי על מות אהרון?

תשובות:

מותו של אהרון - אשר לא זכה להיכנס לארץ ישראל !

 

בספר הישר נאמר:

"בָּעֵת הַהִיא דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ יְיאַסֵּף שָׁם כִּי לֹא  יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָעֵל אַהֲרֹן כְּדִבְרֵי ה' אֶל  הֹר הָהָר וַיָּמָת שָׁם, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, וְאַהֲרֹן בֶּן מְאַת שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים בְּמוֹתוֹ בְּהֹר  הָהָר".

 

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: ייְאַסֵּף אַהֲרֹן אָחִיךְ אֶל עַמָּיו- כִּי לֹא  יָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל- עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי הַמְּרִיבָה!

וְעַתָּה בּוֹא אֶל אַהֲרֹן וְהַגֵּד לוֹ כִּי קָרַב יוֹמוֹ לָמוּת, וְנִיחַמְתָּהוּ וְאָמַרְתָּ לוֹ:

הִנְּךָ מֵת, אוּלָם הַנחל תַּנְחִיל לִפְנֵי מוֹתְךָ אֶת כֶּתֶר כְּהֻונָּתְךָ לְבָנֶיךָ!

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וִימָרְרוּהוּ עַד מְאֹד וַיֵּבְךְּ כָּל הַלַּיְלָה.

וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר וְיֵלֵךְ אֶל אַהֲרֹן וְיַעֲמֹד בְּפֶתַח אָהֳלוֹ וַיִּקְרָא אֵלָיו לֵאמֹר: אַהֲרֹן, אַהֲרֹן! וְיָצָא אֵלָיו אַהֲרֹן וַיַּרְא אֶת מֹשֶׁה אָחִיו וְיִשְׁתָּאֶה[הִתְפַּלֵּא] אֵלָיו מְאֹד וְיֹאמַר: מָה רָאִיתָ אָחִי, כִּי בָּאתָ אֵלָי? וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר:  הָגִיתִי [לָמַדְתִּי] הַלַּיְלָה בְּתוֹרַת ה' וִיקַשׁ [כָּבֵד הָיָה] מִמֶּנִּי דָּבָר מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִיווָּנוּ ה' וְאָמַר: אָבוֹא אֵלֶיךָ וְשֵׁאַלְתִּיךָ- אוּלַי תֵּדַע

וְהִגַּדְתָּ אַתָּה! וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: דַּבֵּר נָא אֵלַי אָחִי אֵלַי אֶת הַדָּבָר הַהוּא וּשְׁמַעַתִּיו. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שְׁנָתִי אֲשֶׁר נָדְדָה בַּלַּיְלָה הַזֶּה  שֶׁכַּחֲתָנִי אֶת הַדָּבָר, אוּלָם יָדַעְתִּי כִּי מְצֹא נִמְצֵאנוּ בְּסֵפֶר "בְּרֵאשִׁית"!

וְעַתָּה הוֹאֵל נָא אָחִי והבאת אֶת הַסֵּפֶר  הַזֶּה וְקָרָאנוּ בּוֹ. וַיַּעַשׂ אַהֲרֹן כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַייִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַסֵּפֶר וַיִּקְרָא לִפְנֵי אַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַנִּקְרָאִים לְפָנָיו וְאוֹמֵר: יָפֶה עָשָׂה ה'! בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ!

בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם!,, וַיְהִי בְּקָרוֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי אַהֲרֹן אֶת תּוֹלְדוֹת הָאָדָם בְּהִיבָּרְאוֹ, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: מָה אוֹמֵר וּמָה אֲדַבֵּר עַל הָאָדָם אֲשֶׁר הֵבִיא מָוֶת לְעוֹלָם? וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: גְּזֵרַת ה' עוֹשֵׂנוּ הִיא! וְעַתָּה רְאֵה נָא גַּם רְאֵה כִּי שָׁם ה' אֶת הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ בְּגַן עֶדְנוֹ וְיִיטַב עִמָּהֶם כַּאֲשֶׁר לֹא הֵיטִיב עִם אִישׁ מִן הַיּוֹם הַהוּא וְעַד עַתָּה! אוּלָם כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וְיֶחֶטְאוּ לוֹ, וְיִגְרְשֵׁם מִן הָעֵדֶן וְיֹאמַר לוֹ: עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב!

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שִׂים נָא לִבְּךָ עַל אַחֲרִית הָאָדָם וְרָאִיתָ כִּי אַחֲרֵי הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה ה' עִמּוֹ, פָּקַד עָלָיו אֶת  פְּקֻדַּת כָּל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן: זֹאת הִיא אַחֲרִית כָּל חַי!

וַיִּשְׁמַע אַהֲרֹן וַיָּשֶׂם עַל לֵב וְיֹאמַר: הֲלֹא תַּגיד  לִי אָחִי: מַדּוּעַ תִּרְבֶּה לְדַבֵּר הַיּוֹם עַל הַמָּווֶת? וְלֹא עָנָהוּ מֹשֶׁה –כִּי צַר הָיָה לוֹ מְאֹד עַל אַהֲרֹן אָחִיו. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּצַר בּוֹ אַהֲרֹן מְאֹד, וְיֹאמַר מֹשֶׁה: ה' צִיווַּנִי לְהַגִּידְךָ דָּבָר וְאַתָּה קוּמָהּ נָא, אָחִי וְעָלִינוּ אֶל הֹר הָהָר"!

 

חז"ל מתפלאים, מדוע לא זכה אהרון להיכנס לארץ ישראל הרי נאמר במפורש שמשה היכה על הסלע - ולא נאמר כך על אהרון ?  על כך תשובתם : לא במקרה התורה מתארת את הכאת הסלע פעמיים על ידי משה: "וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת-יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת-הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ--פַּעֲמָיִם; וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים, וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.[במדבר כ, י"א]

בפסוק זה טמון חטאו של אהרון בעניין הכאת הסלע, ולמה?

אילו היה משה מכה על הסלע רק פעם אחת לא הייתה  סיבה להאשים גם את אהרון בדבר - שבוודאי  הופתע מן המעשה שלא התאים לדברי אלוקים  במילים: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם" [שם, כ' ,ח]

אך ברגע שמשה הרים את המטה להכות שנית בסלע, היה יכול אהרון לעצור אותו מהכאה זו , היות ולא עצר אהרון את משה בפעולה השנייה של ההכאה על הסלע - לכן נענש - בכך נעשה שותף לאחיו משה - בחטא מי המריבה , לכן נגזר על שניהם למות במדבר בשנת הארבעים ליציאתם  ממצרים.

 

כל עם ישראל מבכה את מות אהרון.

נאמר: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן; וַיִּבְכּוּ אֶת - אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".

רש"י מסביר על פי חז"ל נאמר: "כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל"- האנשים והנשים - לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו וכן אומר הילל:

"....הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה"  [מסכת אבות א', י"ב]

 

הָאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת:

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אֶלְעָזָר יוֹרְדִים מִן הָהָר וְאַהֲרֹן אֵינֶנּוּ וְיָמֵר לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה, עַד  מְאֹד, וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָמְרוּ: אֵין זֹאת כִּי קִנֵּא מֹשֶׁה בִּגְדֻולַּת אַהֲרֹן אָחִיו וִימִיתֵהוּ שם עַל הָהָר: וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ: קִנֵּא  אֶלְעָזָר בִּכְהֻונַּת אָבִיו הַגְּדוֹלָה וְיַהְרְגֵהוּ וְיֵירְשָׁהוּ! וַיְהִי הֵם מְדַבְּרִים וּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר יָרְדוּ מִן הָהָר וְיָרוּצוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמְרוּ: אַיֵּה אַהֲרֹן אִישׁ הַשָּׁלוֹם וְהַחֶסֶד?

וְיִיתן מֹשֶׁה אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְיֹאמַר: מֵת אַהֲרֹן! וְיֹאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: הָאָמְנָם קָרָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר הִתְייַצֵּב לִפְנֵי מַלְאַךְ הַמָּווֶת וְיַחֲשֹׂךְ אוֹתוֹ מִנְּגֹף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל?.. וְעַתָּה  הֵשִׁיבָה לָנוּ אֶת אַהֲרֹן אֲהוּבֵנוּ וְלֹא נָמוּת!

וְיַעֲמֹד מֹשֶׁה וְיִתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמֶר: לֹא עַל מוֹתִי דָּווָה לִבִּי, כִּי אִם עַל הַחֲשָׁד אֲשֶׁר יַחְשְׁדוּנִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל כֵּן אָנֹכִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ ה' אֱלֹוקִי לֵאמֹור: פְּקַח נָא אֶת עֵינֵיהֶם וְרָאוּ כִּי מֵת אַהֲרֹן וְסָרָה תְּלוּנָתָם מֵעָלַי!

וַיְצַו ה' וְיִפְתְּחוּ הַמַּלְאָכִים אֶת הַמְּעָרָה וְיוֹצִיאוּ אֶת הַמִּטָּה אֲשֶׁר אַהֲרֹן מֵת בָּהּ וְיִישְׁאוּהָ  בַּמָּרוֹם  וְיִקְרְאוּ: תּוֹרַת אֱמֶת הָייְתָה בְּפִיהוּ! יָבוֹא שָׁלוֹם יָבוֹא שָׁלוֹם! וְיִרְאוּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל כִּי גָווַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ לוֹ וִיסַפְּרוּ לוֹ לֵאמֹור:

אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ ! מֵת אִישׁ הַשָּׁלוֹם ! וְתַבְכֶּינָה לוֹ הַנָּשִׁים וּתְקוֹנְנֶהָ עָלָיו לֵאמֹור: אוֹיָה לָנוּ כִּי גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ! גָּווַע הָאִישׁ הַמַּרְבֶּה שְׁלוֹם בֵּיתֵנוּ!"

ישנו מדרש השואל:

כיצד יתכן כי על משה נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה" [דברים ל"ד, ח']

ובאהרון  נאמר: "וַיִּבְכּוּ אֶת-אַהֲרֹן..... כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל".

אם כן, מפני מה  על אהרון בכו כל ישראל ואילו  על משה הם לא בכו עליו, אלא מקצתם?

התשובה: משה היה דיין, ואי אפשר לדיין לזכות שני בעלי הדין כאחד. אלא לזכות את הזכאי ולחייב את החייב, אבל אהרון לא היה דיין, אלא מטיל שלום בין אדם לחברו: לכן נאמר כי בכו עליו  כל עם ישראל,  על משה - בכו מקצתם.

ה"חיזקוני" מסביר:  את המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל - הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";

בשני פירושים:

א] כל העדה ראתה - כאשר ירד משה  מההר ובגדיו קרועים ואפר על ראשו - בוכה ואומר: "אוי עליך אהרון אחי"

ב] ידיעה קרויה: ראיה. כמו שנאמר על יעקב: "וירא יעקב כי יש שבר במצרים" [בראשית מ', ט"ו] כלומר – כל העם ידע כי נפטר אהרון.

"בעל הטורים" אומר על המילים: "וַיִּרְאוּ, כָּל-הָעֵדָה, כִּי גָווַע, אַהֲרֹן";

"וַיִּרְאוּ"- בגימטריא – בעננים. [גמרא תענית ט']

לפי שכאשר אהרון נפטר הסתלקו ענני הכבוד- כי הענן היה בזכות אהרון כפי שכתוב: "כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל - הַכַּפֹּרֶת" [ויקרא ט"ז, ב']. ולכן הענן בזכות אהרון, ומניין שהעננים בזכותו" ?

תשובה: לפי שנאמר:

"וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן".[שמות ט"ז, י']

לסיכום, לאור  האמור לעיל: כל העם ביכה את מות אהרון  נראה שכולם הבינו איזו אבדה  גדולה הייתה  להם - לפי שאהרון בנוסף לכך שהיה כהן גדול היה משכין שלום בין איש לרעהו - ובזכותו  רבים  חיו  חיי שלום וענני הכבוד היו מלווים  אותם במדבר במהלך כל ימי חייו , אך ביום פטירתו נסתלקו גם ענני הכבוד.

יהי רצון שנזכה ללמוד  מדרכי אהרון הכהן ודברי דוד המלך ירקמו עור וגידים במהרה בימינו - כנאמר:

"שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם;    יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.  יְהִי - שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ;    שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.  לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי--    אֲדַבְּרָה - נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.

לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ--    אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ" אמן ואמן. [תהלים קכ"ב, ו'-ט']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר